לא צריך לסבול

כאב הוא אחת התופעות הנפוצות הגורמות לאדם סבל קשה מנשוא, שעלול להשליך על כל תחומי חייו. כשהוא פוקד את האדם ואינו מרפה, האדם בצר לו מחפש ישועה בקרב רופאים ומטפלים אלטרנטיביים. לא אחת הוא אינו יודע מהו הטיפול הנכון והמתאים לו ולמי מומלץ לפנות כדי למצוא מזור לסבלו.

"אף שהכאב פיזיולוגי בבסיסו וניכר בדרך כלל בנזק רקמתי, שמתפשט ונרשם במוח ככאב, החולים אינם מתלוננים על הכאב, אלא על הסבל שנגרם בעטיו", מסביר ד"ר איתי גור אריה, מנהל היחידה לשיכוך כאב במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. לדבריו, סבל הוא דבר אישי, אישיותי, הנוגע בכל מעגלי חייו של האדם.

רק ביחידה לשיכוך כאב בתל השומר מבקרים בין 20 ל-30 אלף איש בשנה, וב-4,000 – 5,000 איש מביניהם מבוצעות פעולות פולשניות. היחידה נחשבת לאחת הגדולות בארץ, בדומה לאלו הקיימות בבתי החולים איכילוב, רמב"ם, קפלן וכרמל.

הכאב החד

"כאב חד מופיע בדרך כלל בעקבות טראומה, ניתוח או בעיה רפואית, כמו למשל אבנים בכליות או מיגרנה חריפה", מסביר ד"ר גור אריה. "יש חולים הסובלים מכאב משני בעקבות מחלה. למשל, אדם הסובל שנים רבות מכאבי גב מתאשפז בגלל דלקת ריאות וכאביו מחמירים כתוצאה מהשכיבה.

"דוגמה אחרת היא חולה המאושפז במחלקה האורטופדית בשל כאבי גב קשים, ומסיבות כלשהן הוחלט שהוא אינו מועמד לניתוח וכך הוא מגיע במסגרת האשפוז למרפאת הכאב. עם המטופלים ביחידה נמנים חולים אונקולוגים. אנחנו מטפלים בהם בשלבים שונים של המחלה, ולעתים אנחנו מטפלים בחולים סופניים הזקוקים רק להקלת כאבם, כי אין מרפא אחר עבורם".

הרבה מהכאבים הכרוניים הם כאבי גב ושרירים. אילוסטרציה: ingimage

כאב כרוני

עיקר המטופלים במרפאת הכאב הם המטופלים הסובלים מכאב כרוני, והם מהווים את קבוצת החולים הגדולה ביותר. "17% מאוכלוסיית המדינה סובלים מכאב כרוני", מציין ד"ר גור אריה ומדגיש שהנתון הזה זהה גם בארצות אחרות. הנתון התקבל באמצעות שאלון שבדק כמה אנשים מגדירים את עצמם כסובלים מכאב כרוני, וזאת באמצעות ההגדרות הבאות:

1. כאב שנמשך למעלה משישה חודשים.

2. עוצמת כאב בינונית ומעלה.

3. אדם שהכאב מפריע לו בניהול שגרת חייו.

"ההגדרה של עוצמת הכאב היא סובייקטיבית. אין דרך לומר לאדם כמה הוא סובל מכאב", מדגיש ד"ר גור אריה. "אנחנו מבקשים מהחולה לדרג את עוצמת הכאב מ-0 (ללא כאבים) עד 10 (הכאב הנורא ביותר שהוא יכול לדמיין). תחושת הכאב והסבל היא סובייקטיבית. לכן, אנחנו מקבלים באופן בסיסי את הגדרתו של החולה. כאב כרוני שנמשך שנים ארוכות פוגע נפשית באדם ומשבש את אורח חייו. הכאב גורם לדיכאון, להתנתקות, לחוסר תפקוד ולחוסר תנועה הגורר מחלות נוספות. כלומר, יש להתייחס לכאב כרוני ומשמעותי כאל מחלה בפני עצמה".

לתקוף בכל החזיתות

"יש לנו דרכים להקל את הכאב כמעט בכל המחלות, אך לא לרפא. הרפואה הקונבנציונלית מתמקדת בסימפטום", מדגיש ד"ר גור אריה. "אנחנו סבורים שהכאב הוא סימפטום חשוב שעלול להפוך למחלה. הרפואה הקלאסית גורסת שכאשר ירפאו את המחלה הגורמת לכאב, גם הכאב יתפוגג".

לדבריו, אף שהתיאוריה נשמעת יפה, בפועל יש מחלות ופגיעות רבות שהרפואה אינה יודעת לרפא כיום, כמו מחלות אונקולוגיות ופגיעות עצביות, וכך החולים נותרים עם הסימפטומים ועם הכאב.

"המטרה שלנו היא להקל את הכאב", מסביר ד"ר גור אריה, "ואנחנו דוגלים בעיקרון של היפוקרטס, 'קודם כל אל תזיק'. אנחנו פונים לטיפולים שהפוטנציאל שלהם לנזק הוא קטן, כמו הטיפולים המשלימים, אחר כך פונים לטיפולים הפיזיקליים, שבדרך כלל אינם גורמים לנזק ורק לאחר מכן אנחנו נותנים תרופות".

1. הרפואה האלטרנטיבית

"אין עדויות מדעיות מוכחות שהשיטות האלטרנטיביות עובדות בנושא של כאב. עם זאת, אפקט הפלסבו הוא משמעותי ברפואת הכאב, ויש אנשים שחשים שרפואה אלטרנטיבית עוזרת להם בשיכוך כאבים. זה מה שחשוב, ולכן איננו מתנגדים לכך".

2. טיפולים פיזיקליים

"טיפולים פיזיקליים כוללים פיזיותרפיה, חימום וקירור, זרמים חשמליים ממכשירים כגון טנס (ראו מסגרת) ומכשירי לייזר ואינפרא אדום, שמחממים ומשפעלים את הפעילות ברקמה. הטיפולים האלו מתאימים בעיקר לכאבי גב וגפיים, אבל בחלק מהשיטות הללו אפשר לטפל גם בבעיות של כאבים עצביים, כמו בפגיעה סוכרתית".

3. טיפולים תרופתיים

"הטיפול התרופתי מורכב מאוד, וכולל סוגים רבים של תרופות. יש תרופות המרפאות דלקת, יש תרופות שמטפלות בפגיעות העצביות על ידי הפחתת הפעילות בעצבים הפגועים וקיימות תרופות כלליות שמשפיעות על המוח וכך מפסיקות את הכאב. בדרך כלל מדובר במשפחת התרופות האופיואידיות (נרקוטיות), כגון מורפין, אלגוליזין והרואין, המיועדות לטפל בכל סוגי הכאבים. השאלה היא מהו המחיר שמשלמים מבחינת תופעות הלוואי. חלק מהתרופות נרשמות כיום על ידי רופאי משפחה. העובדה שרופאי המשפחה נכנסים לשטח הכאב ויודעים לטפל בכאב היא דבר מבורך".

4. טיפולים פולשניים

"בטיפול בכאב מזריקים לעצב, לגב או לשריר הפגוע חומר להרדמה מקומית בשילוב סטרואידים, על מנת לעזור בהחלמתו ולהקטין את הדלקת שנוצרה. לא מדובר בדלקת זיהומית אלא בדלקת סטרילית שנוצרה כתוצאה מלחץ או מחיכוך בתוך העצב או הדיסק. שכיחותו של הטיפול הזה הולכת וגדלה.

"פרט לכך, אנחנו עושים דברים קצת יותר פולשניים, כמו השתלת אלקטרודות בתוך חוט השדרה המעבירות זרם חשמלי שחוסם את הולכת הכאב מהפריפריה לכיוון המוח. אף שהטכנולוגיה הזו קיימת כבר 30-20 שנה וכלולה בסל הבריאות, רק מעטים יודעים עליה. אנחנו מבצעים את ההשתלות של האלקטרודות הללו בחולים באחוזי הצלחה גבוהים."

קנביס כמוצא אחרון

"אנחנו משתמשים בקנביס הרפואי כמוצא אחרון", אומר ד"ר גור אריה, שהשתתף לאחרונה בכנס שהתקיים בקריה הרפואית רמב"ם, שדן בבעיות הכרוכות בשימוש בקנביס רפואי, בהצעות לפתרונן ובחידושים הטיפוליים בתחום. לדבריו, מאחר שנכון לעכשיו הקנביס אינו תרופה מוכרת ולרופאים יש חסכים גדולים מאוד בידע בתחום זה, ממליצים להשתמש בו רק במקרים מיוחדים.

"אנחנו מאמינים בזכותו של החולה לא לסבול ולכן אנחנו רושמים לו קודם כל תרופות מוכרות. אם מאום לא עוזר לו, אנחנו נותנים את הקנביס, שהוא לא ממש תרופה אלא דמוי תרופה וניתן עם אזהרות חמורות. אני מסביר לחולה שזוהי לא תרופה מוכרת, שיש סיכונים בנטילת הקנביס ושייתכן שבמרוצת הזמן נגלה שהוא עלול להשפיע בהיבטים נוספים. אנשים מנסים להחזיק בשני קצוות המקל. מצד אחד הם אומרים שהקנביס אינו תרופה ולכן הם רוצים אותו, ומצד שני הם אומרים, 'תיתן לי את זה בתור תרופה'.

"אחד הטיעונים התומכים בשימוש בקנביס הוא שמדובר בחומר טבעי, אבל גם אופיום הוא טבעי, והוא ממכר. גם רעל נחשים הוא טבעי והוא הורג", אומר ד"ר גור אריה. "השאלה העיקרית היא האם הקנביס יכול לעזור באמת. חלק מהתרופות הגיעו בתחילת דרכם מצמחים, כמו האספירין למשל, שהגיע מצמח הערבה, או תרופת הדיגוקסין שמטפלת בהפרעות קצב. כל האנטיביוטיקות גודלו בתחילת דרכן מעובש לפני שהחלו לייצר אותן באופן סינתטי. לכן איננו צריכים להסתמך לטוב או לרע על המעבר מטבעי לסינתטי, אלא לוודא שהתרופה תהיה תרופה ושהיא תוכל להקל על החולים הן את הסימפטומים, הן את תופעות הלוואי".

ד"ר גור אריה סבור שבהחלט יש מקום לשקול את השימוש בקנביס לפי התוצאות הנראות לעין בחולים שלו, אך הוא סבור שהקנביס עוזר יותר בהקטנת הסבל מאשר בשיכוך כאב. "הקנביס מפחית את סבלם של האנשים, כי הוא ממסטל אותם. הסיבה לשינוי בתחושת הסבל אינו משנה לדעתי. אם הקנביס מסייע בדרך כלשהי לחולה, משמע שזה אכן עוזר. מה שמטריד אותי הן תופעות הלוואי".