לאכול כמו הסינים

"בימי קדם החכמים טיפלו במחלות בעזרת מניעתן עוד לפני שפרצו, בדיוק כמו שמושל או קיסר נבון היה נוקט צעדים הכרחיים כדי להימנע ממלחמה. טיפול במחלה שפרצה הוא כמו דיכוי מרד לאחר שפרץ…" כך נכתב בספר הרפואה של הקיסר הצהוב כ-2,500 שנה לפני הספירה. הרפואה הסינית בכללותה היא רפואה מונעת, והסינים ראו בתזונה את אחד הכלים המרכזיים בארגז הכלים לשמירה על הבריאות, לאיזון ולהרמוניה בגוף ובנפש ולריפוי מחלות.

"במשך מאות ואף אלפי שנים התבוננו הסינים בטבע. הם זיהו מחזוריות בתופעות שבטבע, והחלו לחפש את אותן תופעות בגוף האדם. למשל גאות ושפל, המקבילים לשינה ולערות, המחזוריות בטבע לעומת מחזור האישה, ועונות השנה המקבילות לשלבי החיים", מסבירה מרים רייך, מטפלת ברפואה סינית עתיקה. "הסינים טענו שאנחנו יצירה של הטבע ואמורים להיות מסונכרנים אתו. האדם הוא מיקרוקוסמוס של הקוסמוס. כל התהליכים הקיימים בטבע נמצאים גם באדם. ברגע שמבינים את התהליכים הללו מבינים את סוד אריכות ואיכות חיים.

הרפואה הסינית היא רפואה טבעית-אנרגטית שמבוססת על חוקי הטבע. הסינים חילקו את הגוף לחמש מערכות אנרגיה לפי חמשת היסודות בטבע: עץ, אש, אדמה, מתכת ומים. מלבד התפקיד הפיזיולוגי של 12 האיברים המרכזיים בגוף, יש גם מערכות אנרגטיות, ולהן תפקידים רגשיים ורוחניים. כל המערכות האנרגטיות מתפקדות בינן לבין עצמן דרך הצ'י, אנרגיית החיים הבלתי נראית, הזורמת בגוף, מזינה רקמות ומתווכת ביניהן. ברפואה הסינית שואפים לאיזון, שביטויו תפקוד תקין של הצ'י.

רייך למדה רפואה סינית במדיסין והתמחתה בנושא ילדים ובריאות האישה. היא למדה תזונה סינית ומקרוביוטיקה, וכיום היא משלבת את תחום התזונה בטיפולי הדיקור והצמחים. כן היא מנהלת את החטיבה הקלינית בתכנית ללימודי רפואה סינית עתיקה בשלוחה של האוניברסיטה העברית ברחובות. "כשניגשים לנושא התזונה על פי הרפואה הסינית", היא מסבירה, "חשוב להבין שהמונח 'תזונה בריאה' כפי שאנו רגילים לחשוב עליו לא קיים ברפואה הסינית. על פי הסינים, תזונה צריכה להיות מותאמת לאדם מסוים לפי תקופת חייו, מצב בריאותו, מצבו הנפשי, צרכיו האנרגטיים וכן בהתייחסות לעונות השנה. מה שנכון בגיל חמש אינו נכון בגיל 25 או 85 או במצב של חולי בעונת החורף. לכן העיקרון החשוב ביותר הוא עקרון ההתאמה".
הסינים חילקו את המזונות לחמש קבוצות לפי חמשת הטעמים: מר, מתוק, חריף, מלוח וחמוץ. לכל מזון יש אנרגיה, טמפרטורה, תפקיד וגם טעם. עיקרון נוסף של המזון הוא עקרון ההפכים – היין והיאנג, כלומר אם בחוץ קר, רצוי לאכול מזון מחמם; ואם בחוץ חם, כדאי לאכול מזון מקרר.

מתאימים תזונה לטיפוס מסוים

"ההתייחסות של המערב לתזונה שונה מאוד מההתייחסות של הרפואה הסינית אליה", מסבירה רייך, "במערב נהוג לפרק את המזון ולהתייחס למרכיבים הכימיים, לערך הקלורי ולחומרים הפעילים המצויים בו. הרפואה הסינית מתייחסת בצורה הוליסטית למזון, למהות האנרגטית שלו ולהשפעתו האנרגטית על הגוף. ההתייחסות ההוליסטית קובעת אם מזון מחמם או מקרר, מייבש או מלחח, מניע כלפי מטה או מעלה, פנים או חוץ ולאיזה איבר בגוף האנרגיה שלו מופנית. ההתייחסות נעשית תמיד בהקשר למצבו של האדם: איזה טיפוס הוא ואילו איברים בגופו יצאו מאיזון".

על פי עקרונות הרפואה הסינית, התזונה משפיעה על כל המערכות ומשמרת את האיזון ביניהן. כדי שהתזונה תעבוד לטובתנו צריכה להיות מערכת עיכול בריאה וחזקה שמסוגלת להתמודד עם מזונות שונים, לפרקם ולמצות מהם את התמציות הנחוצות להזנת הגוף.
"העיקרון הבסיסי של התזונה על פי הרפואה הסינית הוא לצרוך אוכל חם ומבושל לתחזוקה בריאה של מערכת העיכול ושל הגוף כולו", מסבירה רייך. "מכיוון שמערכת העיכול משולה לתנור חם, כשמדברים על עיכול תקין מזכירים את 'אש העיכול'. מזון חם ומבושל משמר את אש העיכול, ואילו עודף של מזון קר ונא מכניס אנרגיה קרה אל תוך מערכת העיכול ומכבה את האש. בשל כך מערכת העיכול נחלשת, אין ספיגה טובה ועלולה להיות עלייה בכמות הליחה ולעתים גם במשקל".
"על פי הרפואה הסינית, לכל תקופה בחיים מאפיינים וצרכים שונים", מסבירה רייך. "ההתייחסות המובאת כאן מחולקת לפי תקופות החיים (ילדות, נעורים, בגרות וזקנה) תוך כדי התייחסות גם לטעויות נפוצות ולאפשרויות לתיקון".

תזונה לילדים

השלב הראשון של החיים
גיל הינקות (גיל 6-0)

"משהו בדור שלנו השתבש ביחס למזון, והוא לא נכון בבסיסו", אומרת רייך. "מאז ומעולם אוכל היה גורם המחבר את בני המשפחה יחד, מלבד הזנה. היום ילדים לא נכנסים למטבח, הורים לא מלמדים ילדים איך לבשל ולא מתייחסים לארוחה כאל חוויה משפחתית מאגדת. תורמים לכך גם התזונה התעשייתית וקצב החיים המטורף, והתוצאה היא שרבים לא מסבים לארוחות משפחתיות וממעטים לבשל. תזונה הפכה ל'נשנוש על הדרך' תוך כדי עשייה של דברים אחרים רק כדי להרגיע את הרעב בבטן.

השלב החשוב ביותר בתזונה הוא עד גיל חמש-שש כי ככל שהילד גדל, קשה לשנות. מערכת העיכול של ילדים נמצאת בתהליך של הבשלה. תינוקות לא נולדים עם מערכת עיכול חזקה, ועל כך מסכימים ברפואה המערבית וברפואה ההוליסטית. לאט-לאט, עם החשיפה למזון במקביל להנקה, מערכת העיכול מתחילה להתפתח עד שבהדרגה הילד יכול להתמודד עם כל המזונות. לפי הסינים, תהליך ההבשלה של מערכת העיכול אינדיבידואלי לכל ילד"

המלצות
1. עד שהשיניים בוקעות צריך להיניק, ולאחר מכן לחשוף את הילד למזון מוצק בד בבד עם הנקה. הטעות הראשונה והמהותית שעושים עם תינוקות הוא שמגיל צעיר מאוד נותנים להם אוכל מכל הסוגים ובכמויות גדולות ומערבבים סוגים שונים של מזונות. אפשר לזהות בקלות אם תינוק אינו יכול לעכל מזון כאשר רואים מזון לא מעוכל שיוצא שלם בצואה. עוד דרך לזהות שהתזונה קשה או כבדה מדי היא דרך צואה שריחהּ חריף. ליקוי בתזונה עלול להתבטא בליחה (נזלת כרונית או שיעול ליחתי). תינוקות רבים מלאים ליחה כבר מגיל ארבעה חודשים.
הפתרון המידי: להעלים מהתפריט קטניות, בשר, מעדני חלב וירקות טריים ולעבור לתזונה שמבוססת על דגנים מבושלים (אורז, דוחן, קוואק וכוסמת).
2. הבסיס לתזונה חייב להיות אוכל מבושל. ברפואה הסינית זה חוק שאין עליו פשרה. כאמור, מערכת העיכול משולה לתנור שחייב כל הזמן אש בוערת. מערכת העיכול של ילדים קטנים אינה בשלה מספיק וחסרה את אנרגיית החום, לכן צריך לעזור לה באמצעות תזונה חמה ומבושלת שכבר החלה את תהליך הפירוק.
3. להקשיב לילד ולהתחשב ברצונותיו, כדי ללמד על מצב מערכת העיכול שלו. אם הוא בוכה ומתנגד למזון מסוים או משלשל את האוכל, יש להסיק שהוא עוד לא מוכן למזון המסוים הזה. לילדים יש חושים טבעיים, והם יודעים מה טוב להם. ההתנהגות שלהם משקפת את רמת ההבשלה של מערכת העיכול שלהם. יש תינוקות שמתעניינים באוכל ושמחים לטעום, וזו העדות שמערכת העיכול תקינה. יש ילדים שעד גיל שנה וחצי פשוט אינם מתעניינים באוכל  או אינם רוצים לטעום, ומומלץ שלא לפעול בכוח כי הם אינם מוכנים. ההנחיות בקופות החולים מתבססות על מחקרים סטטיסטיים ועל מגזרים שונים, והן לא לוקחות בחשבון את ההתפתחות האינדיבידואלית של כל ילד.
תזונה מבושלת שמומלצת לילדים כוללת מרקים, דייסות קוואקר ואורז, דגנים מבושלים כמו אורז, דוחן, כוסמת, קינואה, שיבולת שועל, גריסים, קוסקוס חיטה, קטניות, מג'דרה וירקות מבושלים.

השלב השני
גיל הילדות והנערות (16-6)

תקופה הנעורים משולה ליסוד האש. את חיי המתבגר מנהלות סערות רגשיות וחום מטבולי רב מצטבר בגופם ויוצר שינויים הורמונליים. בדרך כלל יש כמיהה לחלבונים ולבשר. הטעות הנפוצה היא אכילת מזון מהיר (המבורגר, שווארמה, פלאפל וגם שניצל מהמקפיא). המזון הזה כולא את כל החום המטבולי בגוף. החום הכלוא בגוף מעודד תהליכים כמו התפרצות אקנה (בעיה נפוצה המשויכת לתהליכים הורמונליים, אך היא בעצם קשורה בצורה הדוקה לתזונה לא נכונה), דלקות, כאבי ראש והפרעות קשב וריכוז. על פי הרפואה הסינית, רבות מבעיות הקשב והריכוז נגרמות מאותו חום כלוא בגוף, שמצטבר גם בגלל תזונה לקויה.
למתבגרים מומלצת תזונה עשירה בחלבון, ולא רק מן החי. חלבון יש גם בקטניות, בדגנים מלאים, במוצרי חלב ובסויה. מומלץ גם לשים דגש על מזונות שעוזרים להניע את הדם ולהיפטר מעודפי חום שהגוף צובר בגיל הזה כמו עלים ירוקים, קטניות, ירקות טריים ושתיית מים מרובה.

השלב השלישי
החיים הבוגרים

הטעות הנפוצה היא בהתייחסות אל אוכל כאל מטלה מכבידה שצריך לבצע כמה פעמים ביום. אנחנו שוכחים שתזונה אמורה לשמר את הגוף במצב בריא, ולא רק להזין אותו. תזונה לקויה עלולה להיות גורם סיכון לבעיות ולמחלות גם בגיל הצעיר, ואף יותר מכך – בגיל המבוגר.

השלב הרביעי
הגיל השלישי

גיל זה מתאפיין בירידה במטבוליזם ובהיחלשות הכליות ומערכת העיכול, ולכן התזונה דומה לזו המומלצת בילדות: אוכל מבושל גם בחורף וגם בקיץ עם דגש על דגנים ועל קטניות המחזקות את הכליות, ירקות שורש ופחות בשר אדום ומזונות כבדים שמקשים על פעולת מערכת העיכול. בד בבד עם ירידת המטבוליזם, לכבד קשה לפרק רעלים, ולכן מזון תעשייתי או מעובד ושומן טרנס עלולים לעורר את סרטן המעי הגס ומחלות נוספות. מה שהגוף סולח עליובגיל הנעורים הוא כבר אינו סולח בגיל המבוגר. כדאי גם להקפיד על שתיית מים כדי לעודד את תפקוד הכליות.