קודם כל הילדים: רוב ההורים שמים את הבריאות האישית בצד ומשלמים על זה

הילדים במקום ראשון | אילוסטרציה: AI
הילדים במקום ראשון | אילוסטרציה: AI

סקר בריטי משרטט מציאות שמוכרת היטב גם כאן: אנחנו דוחות תורים, מתעלמות מתסמינים וממשיכות לעבוד גם כשחולות. למה זה קורה, ומה המחיר של לחכות יותר מדי

88 שיתופים | 132 צפיות

הבוקר מתחיל בשיעול קל או בסחרחורת שמבקשת עוד שעה במיטה. אבל לקטנה יש חום, הגן מחכה, העבודה לוחצת, ורשימת המשימות לא מרפה. אז את דוחה, דוחקת, מתפקדת. יום ועוד יום. אם זה נשמע לך מוכר, את ממש לא לבד.

לפי סקר שנערך עבור חברת ביטוח בריטית בתחום הבריאות, כשלושה רבעים מההורים מדווחים שהם שמים את הבריאות האישית בהמתנה כדי לפנות זמן ומשאבים לילדים. חצי מבין מי שנתנו עדיפות נמוכה לעצמן הודו שהתעלמו מתסמינים כדי להתמקד בילד, וכשליש דחו פנייה לעזרה רפואית. מתוך מי שדחו או התעלמו, 71 אחוזים אמרו שמצבן החמיר בעקבות זאת. הרופא ד״ר נבין פורי קורא להורים לא לשכוח גם את עצמם. לדבריו, פעמים רבות מדי הורים ממשיכים לעבוד בזמן מחלה, מתעלמים מסימפטומים או דוחות ייעוץ רפואי, גם כשיש דאגה אמיתית.

>> איך שעון חורף משפיע על השינה של ילדים ופעוטות – ואיך תעברו זאת בשלום

מרגישות מוצפות כשהילד חולה

מאחורי המספרים יש גם פנים. שרה לואיס, בריטית בת 46, סיפרה איך דחתה שוב ושוב תורים תוך ג׳אגלינג בלתי אפשרי בין משפחה, עבודה ובית. זה התחיל ב-2021 בקושי בבליעה ובשינויים עדינים בתחושה, המשיך לנימול בפנים ובצד שמאל של הגוף ולעייפות כללית. היא המשיכה כרגיל ושכנעה את עצמה שמדובר בחוסר שינה או במחסור בברזל. רק לאחר שאושפזה לעשרה ימים אובחנה בהפרעה נוירולוגית תפקודית, FND, מצב שמשפיע על האופן שבו המוח מעבד ומעביר מידע לגוף. היום היא נעזרת בכיסא גלגלים, ואמה מסייעת לה בטיפול. לואיס מאמינה שאם הייתה פונה מוקדם יותר, ייתכן שההידרדרות הייתה מהירה פחות.

וזו לא רק הקרבה רגשית, זו גם הלוגיסטיקה היומיומית. הורים מקדישים קצת יותר משעתיים בשבוע לניהול ענייני הבריאות של הילדים, יותר מארבעה ימי עבודה מלאים בשנה. 63 אחוזים אומרות ואומרים שהן מוצפות כשילד חולה, ו-41 אחוזים מרגישים שתמיד מישהי או מישהו בבית לא מרגישים טוב. 62 אחוזים חיים עם דאגות בריאות קבועות, ו-81 אחוזים מדווחות ומדווחים שמחלה במשפחה היא אירוע מלחיץ. גורמי הלחץ הבולטים: הדאגה למצב הילד, 51 אחוזים, שינה מופרעת, 43 אחוזים, והמאמץ לאזן בין טיפול לשגרה, 40 אחוזים.

לדאוג לעצמך זאת לא אנוכיות

לצד זה יש גם חסמים פרקטיים: 38 אחוזים מתקשות לשלב עבודה עם טיפול בילד חולה, 28 אחוזים מההורים מתקשים לדעת מתי לפנות לייעוץ רפואי, ו-25 אחוזים נופלות ונופלים בין הכיסאות בגלל מרדף אחרי תורים ותיאומים. 80 אחוזים מההורים סבורים שהם מטפלים טוב יותר בבריאות הילדים מאשר בבריאות שלהם, ורבע מהמשיבים נושאת או נושא לבדם את כל ניהול הבריאות המשפחתי. לא מעט מצביעים גם על פתרונות מערכתיים: 45 אחוזים היו רוצים גישה מהירה יותר לייעוץ רפואי, ו-40 אחוזים זמני המתנה קצרים יותר. ד״ר פורי אמר שצמצום זמני ההמתנה לעזרה יכול להפחית לחץ ולפנות להורים מרחב להתמקד גם בעצמם.

חשוב לזכור שמדובר בסקרים ובנתוני דיווח עצמי, לא במחקרים קליניים. בסקר הספציפי הזה, שנערף בבריטניה, לא נמסר גודל המדגם. הממצאים נשענים על תשובות הורים, ולכן הם מציירים תמונת מצב חשובה אך אינם מוכיחים סיבתיות. ובכל זאת, המסר פשוט: כשאת דוחקת את הבריאות שלך לתחתית הרשימה, המחיר עלול להגיע בהפתעה. לשים גם עלייך את המסכה זו לא אנוכיות, זו דרך לדאוג לכולן ולכולם בבית.