כשהדם עולה לראש

אנו חשופים ללחצים ומתחים רבים. על התזונה, הטיפולים והתרופות

88 שיתופים | 132 צפיות

כ-15 עד 20 אחוז מהאוכלוסייה בישראל, כמו בעולם המערבי כולו, סובלים מיתר לחץ דם. רבים מהחולים כלל אינם מודעים לבעיה, משום שהם מרגישים בטוב, ןמכאן הכינוי שהודבק למחלה – "הרוצח השקט". המחלה נוגסת בכל חלקה טובה והחולה אינו מודע לכך, עד שמופיע סיבוך שעלול להיות קטלני. לכן חשוב לבצע מדידות יזומות של לחץ דם.

לחץ דם הוא לחץ המופעל על דפנות כלי הדם. כשהלב מתכווץ ומזרים דם לגוף נמדד הלחץ העליון – הסיסטולי, וכשהלב נח ומוזרם אליו דם מהפריפריה נמדד לחץ דם דיאסטולי. לחץ דם סיסטולי נורמלי מוגדר כפחות מ-130 מ"מ כספית, והדיאסטולי – פחות מ-85. הלחץ הרצוי הוא פחות מ-120 סיסטולי ופחות מ-80 דיאסטולי. קיימת נטייה לעלייה בלחץ הדם עם התקדמות הגיל, בעיקר הלחץ העליון ובעיקר אצל נשים, המתחילות בדרך כלל לסבול מהתופעה בתקופת הבלות.

לחץ בבוקר, לחץ בערב

חשוב להדגיש שאין לסמוך על מדידה חד פעמית של לחץ הדם. במשך היום חלות בו תנודות, וזאת ניתן לראות כאשר מחברים את הנבדק למיכשור המודד את לחץ הדם במשך 24 שעות ביממה. בשעות היום לחץ הדם גבוה יותר, ובלילות קיימת לרוב ירידה, עד לשעות המוקדמות של הבוקר, שבהן מופיעה לא אחת עלייה חדה של לחץ הדם.

לחץ הדם עולה בעיקר בשעות העבודה (Job strain), כאשר יש צורך במקסימום ריכוז והספק, בישיבות למיניהן, במצבים של מתח, בשיחות (עצם הדיבור, לאו דווקא שיחות מרגיזות), ואפילו בנהיגה ובפעילויות שאין אנו מודעים להן, כגון לעיסה (ראה שני גרפים).

גרף אחד מראה כי אצל עובדי משמרות לא יורד לחץ הדם כאשר הם עובדים בלילה, בניגוד לאוכלוסייה בעלת סדר יום "רגיל", הישנה בלילות. דוגמה שנייה מצביעה על ירידה לילית של לחץ הדם, וכן על ירידה בזמן שנת אחר הצהריים. בשתי הקפיצות של לחץ הדם בשעות הערב, ב-19:00 וב-21:00, שוחחה הנבדקת עם קרובות משפחה שהרגיזו אותה.



יתר לחץ דם עלול להזיק גם לנשים בהריון <br /> אילוסטרציה: stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/736/2736/huge.jpg?1158083164" />                             </p>
<div>יתר לחץ דם עלול להזיק גם לנשים בהריון <br /> אילוסטרציה: stock.xchng</div>
</p></div>
<p>בסקר שהתפרסם לא מזמן לגבי תרבות הפנאי, התברר ששעות הפנאי אצל גברים רבות יותר מאשר אצל נשים במידה ניכרת. נשים נמצאות פעמים רבות במלכוד: עליהן לשמור על רמה והישגיות בעבודה, ולאחר יום מפרך לחזור הביתה ולהתחיל הכל מחדש. כל אלה מעלים את הלחץ הכללי, ואם קיימת נטייה מולדת לכך (כגון סיפור משפחתי), הרי שאז יעלה לחץ הדם. לוח הזמנים ועימו לחץ הדם עלולים להשתבש גם בעבודת משמרות, בטיסות טרנס-אטלנטיות וכתוצאה משינויים חדים במזג האוויר. </p>
<p>מרבית החולים (כ-85 אחוז) סובלים ממה שמוגדר יתר לחץ דם עצמוני או ראשוני. 15 האחוזים הנותרים נכללים ברשימת יתר לחץ דם משני. הסיבות ללחץ דם משני עלולות להיות היצרות של עורק כלייתי או גידולים (בד"כ שפירים) של בלוטת האדרנל, היושבת מעל לכליה. קיימים גידולי בלוטה המפרישים אלדוסטרון – הורמון הגורם לאגירת נתרן ומעלה לחץ דם, וישנם גם גידולים המפרישים קטכולאמינים, המכונים "הורמוני סטרס". אצל חלק מחולים אלה קיימות תנודות חדות בלחץ הדם, והבעיה עלולה לגרום לאחוז גבוה של תמותה אימהית בזמן הריון.</p>
<p>לחץ דם גבוה עקב היצרות עורק כליה עלול גם הוא לסכן נשים בהריון. לנוכח האמור לעיל, רצוי שאישה צעירה בגיל הפריון עם בעיות לחץ דם גבוה (מכל סוג) תעבור בירור בסיסי לפני הכניסה להריון. קיימים מקרים מעטים שבהם לחץ הדם, שהיה גבוה בהריון, יורד אחר כך ומופיע שוב בהריון שני, המשמש למעשה זרז לעליית לחץ הדם. כדאי מאוד להיבדק גם כאשר לחץ הדם יורד לאחר הלידה. אם לא נעשה בירור לסיבת לחץ הדם קודם לכן, הרי שיש לעשות זאת לאחר הלידה, או לפחות לפני תכנון ההריון השני. </p>
<p>רעלת הריון מופיעה לרוב אצל נשים בריאות, בטרימסטר האחרון של ההריון, וההתייחסות אליה שונה. לחץ הדם במקרים אלה הוא רק חלק מתסמונת המערבת מערכות שונות בגוף. נשים צעירות צריכות להיות מודעות גם לעובדה שגלולות למניעת הריון עלולות להעלות את לחץ הדם, ויש לבדוק לחץ דם מדי פעם. לחץ דם גבוה עלול לפגוע בכלי הדם הקטנים והגדולים, במוח, בלב ובכליות – אך רוב הסיבוכים האמורים ניתנים למניעה בעזרת מודעות לבעיה וטיפול בה. אחוז הסובלים משבץ המוח ירד במידה ניכרת בשנים האחרונות. לפי מחקרים קליניים רבים, הטיפולים הורידו את תחלואה והתמותה. בניגוד לעבר, שבו ההתייחסות לגורמי סיכון נוספים (עודף משקל, סכרת, עישון ושומני דם) לא הייתה ממוקדת, היום מושם עליהם דגש. </p>
<p></p>
<div class= הלחץ הרצוי הוא פחות מ-120 סיסטולי ופחות מ-80 דיאסטולי <br />אילוסטרציה: stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/612/18612/380×225.jpg?1180019687" />                             </p>
<div>הלחץ הרצוי הוא פחות מ-120 סיסטולי ופחות מ-80 דיאסטולי <br />אילוסטרציה: stock.xchng</div>
</p></div>
<p>רבים מחולי הסכרת סובלים גם מיתר לחץ דם, וסיבוכי הסכרת (ובהם נזק כלייתי) עלולים להחמיר בשל כך. פגיעה כלייתית נקבעת קלינית על פי נוכחות חלבון בשתן, וכן עלייה של קריאטינין בדם – מדד רגיש לנזק כלייתי בכלל. ראוי לציין כי אחוז הנשים הסכרתיות בגילאים המבוגרים גבוה יחסית, והן עלולות לסבול ממחלות לב קשות, אפילו יותר מאשר הגברים.</p>
<p>מתוך נסיונות קליניים רבים ידוע כי בחולה הסכרתי יש צורך להוריד לחץ דם לערכים נמוכים יותר מאשר לכלל האוכלוסייה הסובלת מיתר לחץ דם, מכיוון שבחולים אלה נצפתה בבירור ירידה באירועים קרדיווסקולריים תוך הורדת לחץ הדם. מקובל היום שלחץ דם גבוה בשילוב גורם סיכון נוסף מחייבים טיפול מיידי ונמרץ, בהיותם מסוכנים יותר מיתר לחץ דם בלבד. </p>
<p>הטיפול הלא תרופתי כולל הורדה במשקל, הימנעות ממזון מלוח, הפסקת עישון ופעילות גופנית. הDASH diet-, שהתפרסמה לאחרונה, מורכבת בעיקר מפירות וירקות עתירי אשלגן וחלב דל שומן. הדיאטה עשירה בסיבים, אשלגן, סידן ומגנזיום, וכן בחלבון. </p>
<p>דיאטה עשירה בסיבים (שנמצאים בפירות ובירקות) נמצאה מפחיתה את התמותה ממחלות לב וכלי דם, אך היא אינה מורידה לכשעצמה את לחץ הדם. התעמלות, כגון הליכה, רכיבה על אופניים ושחייה, חשובה ביותר. התרגילים הגורמים להפעלת השרירים בתנועה חשובים מאוד הן ללחץ הדם, הן לשומני הדם והן לבריאות הכללית. </p>
<p>קיים היום שפע של תרופות עם אפשרויות רבות של צירופים למיניהם, עד שלפעמים מרוב עצים לא רואים את היער. חשוב לזכור כי את התרופות צריך לקחת בבוקר, עם ההשכמה, במטרה להדביר את העלייה הפיזיולוגית בשעות המוקדמות של היום. </p>
<p>בנשים המתכננות הריון ונוטלות תרופות דרך קבע, יש לרוב להפסיק את הטיפול הנוכחי ולעבור לתרופה בשם אלדומין. זוהי תרופה ותיקה ומוכרת, שאינה בעייתית מבחינת העובר. בגלל תופעות לוואי, כולל איבוד כוח גברא, ממעטים להשתמש בה כיום, אך כאמור זוהי התרופה המועדפת לנשים בהריון. </p>
<p> </p>
<p><em><strong>פרופ' תלמה רוזנטל היא ראש הקתדרה לחקר יתר לחץ דם ע"ש גרטנר, בית הספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב</strong></em></p>
</p>
<p style=