כשהדם עולה לראש

אנו חשופים ללחצים ומתחים רבים. על התזונה, הטיפולים והתרופות
כ-15 עד 20 אחוז מהאוכלוסייה בישראל, כמו בעולם המערבי כולו, סובלים מיתר לחץ דם. רבים מהחולים כלל אינם מודעים לבעיה, משום שהם מרגישים בטוב, ןמכאן הכינוי שהודבק למחלה – "הרוצח השקט". המחלה נוגסת בכל חלקה טובה והחולה אינו מודע לכך, עד שמופיע סיבוך שעלול להיות קטלני. לכן חשוב לבצע מדידות יזומות של לחץ דם.
לחץ דם הוא לחץ המופעל על דפנות כלי הדם. כשהלב מתכווץ ומזרים דם לגוף נמדד הלחץ העליון – הסיסטולי, וכשהלב נח ומוזרם אליו דם מהפריפריה נמדד לחץ דם דיאסטולי. לחץ דם סיסטולי נורמלי מוגדר כפחות מ-130 מ"מ כספית, והדיאסטולי – פחות מ-85. הלחץ הרצוי הוא פחות מ-120 סיסטולי ופחות מ-80 דיאסטולי. קיימת נטייה לעלייה בלחץ הדם עם התקדמות הגיל, בעיקר הלחץ העליון ובעיקר אצל נשים, המתחילות בדרך כלל לסבול מהתופעה בתקופת הבלות.
לחץ בבוקר, לחץ בערב
חשוב להדגיש שאין לסמוך על מדידה חד פעמית של לחץ הדם. במשך היום חלות בו תנודות, וזאת ניתן לראות כאשר מחברים את הנבדק למיכשור המודד את לחץ הדם במשך 24 שעות ביממה. בשעות היום לחץ הדם גבוה יותר, ובלילות קיימת לרוב ירידה, עד לשעות המוקדמות של הבוקר, שבהן מופיעה לא אחת עלייה חדה של לחץ הדם.
לחץ הדם עולה בעיקר בשעות העבודה (Job strain), כאשר יש צורך במקסימום ריכוז והספק, בישיבות למיניהן, במצבים של מתח, בשיחות (עצם הדיבור, לאו דווקא שיחות מרגיזות), ואפילו בנהיגה ובפעילויות שאין אנו מודעים להן, כגון לעיסה (ראה שני גרפים).
גרף אחד מראה כי אצל עובדי משמרות לא יורד לחץ הדם כאשר הם עובדים בלילה, בניגוד לאוכלוסייה בעלת סדר יום "רגיל", הישנה בלילות. דוגמה שנייה מצביעה על ירידה לילית של לחץ הדם, וכן על ירידה בזמן שנת אחר הצהריים. בשתי הקפיצות של לחץ הדם בשעות הערב, ב-19:00 וב-21:00, שוחחה הנבדקת עם קרובות משפחה שהרגיזו אותה.