יש שיטות רבות לעשות יוגה. לפניכם מדריך מלא
הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם
העיסוק העכשווי ביוגה אמנם שם דגש על הצד הגופני שלה, אולם מקורה למעשה ברעיון חברתי-רוחני, אומר דניאל גלבוע, אנתרופולוג ומורה ליוגה. "מקור היוגה בקבוצה של אנשים שביקשו לפרוש מעולם הקאסטות שאפיין את הודו, הבנוי על מעמדות וזהויות שאין ניידות ביניהן. האנשים שפרשו מהעולם הזה הקימו קהילות שעסקו בלימוד רוחני ובמדיטציות.
במהלך המלחמות שעברה הודו הושמדו כתביהם, והעיסוק העכשווי ביוגה מתבסס על כתביו של פטנג'לי (לא ידוע אם היה מיסטיקן או איש דת. ככל הנראה חי בתקופה שבין 200 לפנה"ס ל-100 אחרי הספירה), שניסה לרכז ולתמצת את שאריות הכתובים באמצעות סוטרות משפטים קצרים המתארים את היוגה, מהותה והקשר שלה לחיים.
"כיוון שהסוטרות קצרות ומרוכזות, הן הצמיחו פרשנויות רבות. הפן הגופני הוא חלק קטן מהסוטרות והתורה כולה. היוגה החלה לחלחל לעולם המערבי באמצעות הבריטים ששלטו בהודו, וכבר בשנות השלושים נראו ניצנים ראשונים של השיטה בארצות הברית".
נדבכי היוגה
היוגה מבוססת על 4 נדבכים: הטה יוגה = העולם הפיזי; רג'ה יוגה (פרניימה) = עולם הנשימות; מדיטציות = התבוננות פנימית; בהקטי יוגה = יוגה של התמסרות ונתינה.
החיבור ביניהם אמור להביא את המתרגל ל"סמהדי" = החיבור המיוחל בין האנרגיה הפרטית שלנו לבין האנרגיה הקוסמית, לתחושה הנכספת שהאדם הוא חלק בלתי נפרד מהיקום ולא פרט בודד ונבדל.
האומנם יש צורך בתרגול והיכרות של כל הנדבכים?
גלבוע: "לא בהכרח. מה שתפס בעיקר במערב הוא ההטה יוגה. השיעורים מבוססים בעיקר על תרגול מעשי של התנוחות, עם נוכחות במינונים משתנים של הפרניימה והמדיטציה".
"בתחילה אנשים מגיעים לשיעור כדי לתרגל את התנוחות", מוסיף זהר מנור, מורה ליוגה.
"זה בהחלט לא הכרחי בהתחלה להיכנס לכל העולמות של היוגה. אבל אצל מי שמתמיד התרגול הופך לאורח חיים, התרגול בשיעור מקרין גם על החיים עצמם. בשיעורים שלי יש הפניה להתבוננות, למודעות לכל תנועה. מתוך ההתבוננות מבחינים בדפוסי התנהגות על המזרן, המתקיימים גם בחיים עצמם. כתוצאה מהתרגול יש המתעניינים גם בפילוסופיה, בפרשנות של הסוטרות, אבל זה שלב נוסף לא מחייב".
יוגה לילדים
לדברי רונית איזנברג ממכללת רידמן, ילדים צעירים אינם מתרגלים את היוגה כמו מבוגרים. בשיעורים לילדים ניתן ביטוי לפילוסופיה הרחבה של היוגה ופחות לתרגול של התנוחות. הדגש הוא על ערכיה האוניברסליים כמו אי פגיעה, שביעות רצון, העדר תחרותיות. המורה משתמש במשחקים כדי להפנים בילדים כבוד הדדי תוך כדי עבודה במרחב. כמו כן יש עבודה בצלילים, שימוש בקערות טיבטיות וגונגים ונעשית עבודה עם סמלים וצבעים.
מהם ההבדלים בין אסכולות היוגה השונות?
זהר מנור: "כל האסכולות התפתחו מאותו מקור ועוסקות באותן תנוחות = אסנות. הדברים שמשתנים הם הדגשים והקצב, המינונים בין התנוחות, משך הנשימות. יש שיטות מובנות יותר ופחות, יש שיטות תרגול דינמיות, יש הדורשות הקפדה והגעה לקצה, ויש רגועות ואיטיות".
במה שונה היוגה מסוגים שונים של התעמלות?
מנור: "התרגול באמצעות האסנות, התנוחות, מאמן את כל חלקי הגוף בכל תנוחה. גם אם היא נראית סטטית, יש בה דינמיקה פנימית העובדת על החלקים הפנימיים. האסנות מפתחות שרירים ומייצרות גמישות אך במקביל הן מחזקות ומחיות איברים כמו הכבד, הלבלב, המעיים, הריאות והכליות. כל אסנה עובדת על המערכת כולה וגורמת להפרשת רעלים. לתנוחות היוגה יש השפעה מרגיעה על העצבים והמוח ובכך הופכת את התודעה לשקטה ורעננה.
"העיסוק ביוגה משלב הרבה מודעות לכל פעולה שלנו. הסוטרות של פטנג'לי הן תפיסת עולם, והראשונה שבהן, שאיתה אני בעצם פותחת כל שיעור, היא המודעות שלנו לכאן ולעכשיו. הרעיון של נוכחות בכל רגע ורגע בחיינו הוא הייסוד. המודעות מוצאת לה ביטוי גם באופן שבו אנחנו שמים את כף הרגל על הרצפה. בזמן השיעור אנחנו כאילו מפרידים בין הזמנים, אנחנו חיים לא בעבר ולא בעתיד, אלא ממוקדים לגמרי בהווה. ככל שמעמיקים לתרגל, זה הופך לתפיסת עולם. אבל בשלב הראשון אפשר להסתפק בכך שהפעילות ביוגה מיטיבה עם הרבה מערכות בעייתיות בגוף.
"בעיות מפרקים, גב, ברכיים, קרסוליים, עיכול, עומס גב תחתון – אלה בעיות המאפיינות אנשים מבוגרים, אך בימינו, בגלל הישיבה מול מחשב ותזונה לקויה, צעירים רבים סובלים מהן גם כן. לפעמים קל יותר לקחת כדור נגד כאב, אבל לטווח הארוך היוגה נשענת על הכוחות הפנימיים שלנו ומחזקת את היכולת הפיזית. היא מאפשרת לקחת אחריות על הבריאות שלנו. התרגול מאושש את הגוף ומזרים אנרגיה של יצירה".
אבי היוגה המודרנית הוא קרישנמצ'אריה, שחי עד גיל 104. הוא העמיד תלמידים רבים וחינך אותם ליוגה נאורה, כלומר יוגה חוקרת ומפתחת. בחייו הארוכים עבר תקופות שונות ולימד בצורות שונות. 3 השיטות המרכזיות פותחו על ידי שלושה מורים שהיו תלמידיו: איינגר יוגה על ידי בק"ס איינגר, אשטנגה יוגה על ידי ג'ויס, וויני יוגה על ידי בנו דסיקשר.
איינגר יוגה
אבי השיטה:בק"ס איינגר, מאסטר ליוגה בן 86 המתגורר ומלמד בפונה, הודו.
מוטו:הקפדה על ביצוע מדויק מאוד של התנוחה. כדי להגיע לדיוק האפקטיבי פיתח איינגר את השימוש באביזרים (בלוקים, שמיכות, חגורות), המאפשרים למתרגל ליהנות מיתרונותיה של תנוחה שהוא אינו מסוגל לבצע בעצמו בגלל חוסר יכולת או חוסר כוח.
השיטה מייחסת חשיבות לרצף מסוים וקבוע של התנוחות. הרצף המדוייק אמור להביא לשינוי בגוף ובתודעה. לשיטתו של איינגר שהייה ארוכה בתנוחות מסוימות מאפשרת להשפעות התנוחה להיספג עמוק פנימה.
השיעור:השיטה מתאימה לכל הגילאים, בתנאי שניחנו באורך רוח ומשמעת עצמית.
אשטנגה יוגה
אבי השיטה:סרי קרישנה פטאבהי ג'ויס תבע את השם "אשטנגה יוגה" (שמונת האיברים; "אשטה" = שמונה, "אנגה" = איבר) הוא ביסס את שיטתו על סמך כתבים עתיקים וכך חידש את השיטה אך לא המציא אותה. בראשית שנות השבעים החלה השיטה להתפשט למערב, כאשר החלו להגיע תלמידים מאירופה ומארצות הברית ללמוד אותה ממקור ראשון. ב-1975 החל ג'ויס להעביר סדנאות אשטנגה יוגה במדינות שונות.
מוטו:גישה המשלבת בין סדרת תנוחות קבועה (6 סדרות שעולות בדרגת הקושי שלהן) לטכניקת נשימה (אוג'אי = פראניאמה). מדובר באימון אינטנסיבי הפועל להפיק חום פנימי המטהר את הגוף והשרירים מרעלים ומעודד את זרימת הדם. דגש על כוח, גמישות וסיבולת, ועל תנוחות עמידה. האשטנגה יוגה משמשת הכנה למדיטציה.
השיעור:אשטנגה יוגה מתאימה לבעלי כושר הזקוקים לפעילות דינמית.
מתוך האשטנגה יוגה נגזרות גם השיטות ויניסה אשטנגה ומייסור אשטנגה.
ויני יוגה
אבי השיטה:השיטה פותחה על ידי דסיקשר. ככל הנראה הוא למד את יסודותיה מאביו קרישנמצ'אריה, שפיתח אותה בשנות חייו האחרונות.
מוטו:החיבור בין התנועה לנשימה הוא הבסיס, ולפיכך לכל תנועה מצטרפת נשימה. המטרה היא לא להגיע לתנוחה המושלמת, אלא בהתאם לאדם וליכולותיו. המתרגלים אינם מגיעים לגבולות הכוח, אלא יש דגש על הקשבה פנימית.
השיעור:השיטה מתאימה לכל אדם בכל דרגת כושר שבה הוא נמצא. לדברי זהר מנור, השיטה הזאת מתאימה במיוחד לאנשים מבוגרים המתחילים את דרכם ביוגה.
מלבד שלוש שיטות היוגה המרכזיות, הצמיחו תלמידים ענפים נוספים:
POWER YOGA
אבי השיטה:השיטה מיוחסת לשני מורים: בירל בינדר מניו יורק ובירן קסט מלוס אנג'לס, תלמידיו של סרי קרישנה, מייסד שיטת האשטנגה.
מוטו:שיטה זו מתבססת על האשטנגה יוגה והותאמה לקהל האמריקאי המורגל באימונים בחדר כושר. היא משלבת יוגה עם אירובי, וסדר התרגילים פחות נוקשה. השיטה כוללת שימוש במנטרות והוצאת קולות.
השיעור:כולל "ברכות שמש" ותנוחות עמידה – 35-40 דקות; עבודה בזוגות – 20 דקות; תנוחות בישיבה ושכיבה – 35-40 דקות; נשימות ומנטרות – 10 דקות; לסיום – 10 דקות מנוחה. דרוש כושר בסיסי סביר. פחות מתאים למי שרק מתחיל לתרגל.
שיווננדה
אבי השיטה:סואמי שיווננדה, שהיה רופא לפני שהפך אחד ממורי היוגה המשפיעים.
מוטו:גישת השיווננדה היא עדינה ואיטית. המתרגל צריך להיות קשוב לעצמו ולמקום שבו הוא נמצא ולדעת לעצור במקומות התואמים את יכולתו האישית.
השיעור מובנה וקבוע. הוא כולל תנוחות רבות על המזרן ותשומת לב למודעות.
השיעור:מובנה, כולל אסאנות, תרגילי הרפיה ותרגילי נשימה. אורך השיעור כ-90 דקות. מתאים לאוכלוסיה מבוגרת ולמתאמנים מתחילים.
יוגה תרפיה
אבי השיטה:היוגה תרפיה איננה שיטה בפני עצמה כי אם לכל אחת מגישות היוגה יש את היוגה תרפיה שלה. כבר בטקסטים העתיקים הוזכרה האיורוודה (הרפואה ההודית העתיקה) כשיטת ריפוי. כיום מתפתחת היוגה תרפיה במקביל למחקרים מדעיים הנעשים במכוני מחקר בהודו ובארצות הברית.
מוטו:בעוד אסכולות היוגה השונות מיועדות לאנשים המעוניינים לשפר את איכות חייהם, היוגה תרפיה מכוונת לאנשים הסובלים מבעיה פיזית או נפשית. נוסף על תרגול אסנות, פרניימה ומדיטציות, יש דגש על טכניקות חשיבה חיובית ותרגילי ריכוז, ולעתים גם חיבור לתזונה המתאימה לבעיה הספציפית של המטופל.
השיעור:העבודה היא "אחד על אחד" או בקבוצה קטנה של עד 5 תלמידים עם בעיה דומה. יש מורים עם תחומי התמחות כמו יוגה תרפיה לסרטן או יוגה תרפיה לסוכרת. בארצות הברית עוקבים החוקרים אחר מידת יעילותה על החולים.
בארץ השיטה בתחילת דרכה, ורוב המטפלים הוכשרו בחו"ל.
טנטרה יוגה
אבי השיטה:מקורה של החשיבה הטנטרית בעולם הפגני, המייחס חשיבות עליונה למפגש בין זכר לנקבה ודוחה את ערכי המוסר הסגפניים.
מוטו:הטנטרה יוגה שואבת השראה משיווה, האל הגברי, ושאקטי, האלה הנשית, ומחיבור האנרגיות ביניהם. מטרת התרגול היא למצוא בתוך המתרגל את החיבור בין האנרגיה הנשית לגברית וכך להגיע אל השלם.
השיעור:הטנטרה יוגה עוסקת במיניות כמקור לכוח ולאושר. התרגול הוא אישי וזוגי.
עזרו בהכנת הכתבה דניאל גלבוע וזהר מנור, מורים ליוגה ב"אלהיוגה" , נמל תל אביב, ורונית אייזנברג, מרכזת מגמת יוגה במכללת רידמן
מתוך: מגזין דרך האושר