בעקבות סערת דין מירושניקוב והחתול המודבק: איך תזהו אם בעל החיים שלכם סובל?
אחרי שבן זיני הניח את הכלבה שלו על גלשן בים, הרשת געשה סביב דין מירושניקוב והחתול הנאבק בסלוטייפ. מקרה לגיטימי או התעללות? בדקנו עם המומחים איך לזהות סימני מצוקה אצל חיות המחמד
סערה חדשה בגזרת חיות המחמד: השחקן דין מירושניקוב העלה סרטון טיקטוק עם החתול שלו, ובו נצפה החתול נאבק בסלוטייפ שבעליו הדביק לידיו, בעוד זה האחרון משועשע למדי. התגובות כמובן כרגיל, מתחלקות לשני מחנות, הזועקים ומצביעים על התעללות: "זבל של בן אדם", התעללות לשמה" או "איכס עליך" ומנגד אלו שמתייחסים לסיטואציה בהומור והגיבו להגנתו: "אם זו התעללות מסכנה החתולה שלי", או "הכי מצחיק שיש עאלק התעללות" ו"כולה דבק סלוטייפ". השחקן מיהר להסיר את הסרטון ולהתנצל, ולהודות שזו הייתה טעות של רגע.
הסיפור הזה מגיע אחרי שרק לאחרונה הרשת געשה בעקבות הסרטון של בן זיני ויוצא האח הגדול אדם אליוף, בה נראה אליוף כשהוא יושב בסירה והוא וזיני מעבירים לגולש שנמצא במים ועומד על גלשן כלבה. את הכלבה הגולש הניח על הגלשן וגלש איתה. ברשת צצו כל מיני תגובות, מאנשים שטענו שזאת התעללות בבעלי חיים והשניים עשו זאת רק בשביל לקבל לייקים, דרך דוגמנית הנשק אורין ג'ולי שהגדילה לעשות והגישה תלונה על התעללות בחיות ועד אנשים שטענו שהמהומה מוגזמת והם טעו אומנם בשיקול הדעת אבל העליהום שעושים עליהם לא מוצדק. בן זיני ואדם אליוף התנצלו והבעלים של הכלבה הבהירה שזאת לא פעם ראשונה והכלבה יודעת לשחות.
בן זיני כתב אז: "אני קם למתקפה! כיתת יורים! ראשית, זה לא אני שם על הגלשן ולא מסרתי את הכלב. כיתת היורים הזו עלי לא הגיונית בשום צורה. ולמרות זאת כן יש לי מה להגיד כי כן נכחתי בסיטואציה. אני מתנצל, זה היה מעשה לא אחראי! אבל רגע, תשמעו את הסיפור המלא. הבחור הזה שנמצא שם על הגלשן הוא גולש מיומן שכבר גלש יחד עם הכלב שלו בעבר! לא פעם ולא פעמיים. הוא ביקש שנעביר לו את הכלב בזמן הגלישה ובלי יותר מדי מחשבה, כך היה. זה נכון שנכחתי בסיטואציה ואני מתנצל על זה, זו הייתה טעות שלא עצרתי את זה. בדיעבד זה באמת לא היה אחראי וברור שמיד דאגנו שזה לא יקרה שוב, לפחות לא לידנו. ממש לא רציתי שזה יעלה לרשת כדי לגרוף 'עוד לייקים' ואני ממש לא מעודד מעשים מהסוג הזה. הסרטון לקוח מתוך סטורי של מישהי שהייתה יחד איתנו על הסירה וצילמה מהצד. בכל אופן, אני חושב שאני מספיק זמן משתף בכל מה שקשור לכלב שלי. רק לפני שבועיים פרסמתי פוסט על היותי מחפש לו טיפול לנשירת הפרווה שלו. כל חיי גדלתי עם כלב ולעולם אבל לעולם לא גרמתי לו עוול או אפילו קרוב לזה, להפך,אני מתנדב בצער בעלי חיים וחיות זה הדבר שהכי קרוב לליבי".
"כלבים, חתולים ובעלי חיים רבים אחרים מביעים כאב, מצוקה ולחץ באופן שניתן לזהות בקלות יחסית"
בעקבות המקרה בחרנו לבדוק עם העמותה 'תנו לחיות לחיות' איך נדע לזהות מתי מדובר במשחק ושעשוע לגיטימי יחד עם בעל החיים, ומתי מדובר בהתנהגות שגורמת סבל: "החלק הכי חשוב בזיהוי הגבול הוא גם החלק הכי פשוט, להקשיב ולהתבונן. כלבים, חתולים ובעלי חיים רבים אחרים מביעים כאב, מצוקה ולחץ באופן שניתן לזהות בקלות יחסית: כלב ייבב, ינוע בחוסר נוחות, ישפיל את הזנב בין רגליו, או יקפא במקומו בעיניים פעורות. חתול ינענע את זנבו, יילל במחאה, יברח או ישרוט. גם חיות בר יגיבו להתנהגות שלנו באופן שנוכל לזהות: ציפורים, זוחלים, ארנבים ומכרסמים יברחו מאיתנו בדרך כלל" אמר לנו היועץ המשפטי של העמותה, עורך הדין ארז וול, והמשיך: "קצת קשה לפעמים להסביר לילדינו למה ההתעניינות או האהבה שלהם לבעל חיים יכולה לגרום לו למצוקה. למה הכלב שהוא כל כך אוהב לא רוצה, אולי, שירימו אותו או ימשכו לו בזנב, למה לא להפריע ולרדוף אחרי הציפור שמקננת או אחרי החתול שמנקה את עצמו בחצר. לילד או לילדה אין כוונות רעות, הם רוצים להביע את האהבה והסקרנות שלהם ליצורים שסביבם בעיקר לכלב או לחתול המשפחתי. אבל מדובר בשיעור חשוב במיוחד לילדים, זה שמשהו כיף או נעים להם, לא אומר שהוא כיף גם לצד השני, וצריך לכבד את הצרכים והתחושות של הצד השני. ילד שרואה שאנחנו שמים לב למה שנוח ונעים למי שסביבנו, ילמד שהוא צריך לעשות את אותו הדבר. ילד שיידע להסתכל, לראות איך הכלב שאליו הוא ניגש ברחוב מגיב – יראה מתי כלבים נבהלים, ויבין שאפשר לראות מהתנהגות של בעל חיים אם הוא מעוניין במגע או במשחק".
"החלק השני בזיהוי הגבול הוא השכל הישר: האם נראה לנו שבעל חיים ייהנה מהפעולה שאנחנו חושבים לעשות? האם פרה תהנה כשנדקור אותה במקל? האם עטלף ייהנה כשנאיר עליו בפנס? האם כלב צפוי ליהנות אם נניח אותו על גלשן דוהר בלב ים? למרבה הצער, בהרבה מקומות מלמדים ילדים (ואנשים בכלל) את השיעור ההפוך: במקום לכבד את מי שסביבם, כולל בעלי חיים, מלמדים אותם שהם שעשוע, חפץ או קישוט אופנתי. במקום לאמץ כלב מבית מחסה – קונים להם כלב 'יוקרתי' שיוצר על ידי מרביעי כלבות. במקום לקחת אותם לחוות הצלה של בעלי חיים, להתחבק רק עם בעלי החיים שרוצים (העזים בדרך כלל יהיו ראשונות בתור) – לוקחים אותם לצפות בקופים מאחורי סורגים בגן החיות, ולקינוח ללטף ארנבונים מפוחדים בפינת הליטוף. ובמקום ללמד אותם על החיות שבטבע סביבנו בטיול לפארק, אגם או אפילו שלולית – מביאים לגן 'חוג חיות', להראות ציפור בכלוב או חמוס משותק מאימת היצורים העצומים המקיפים אותו. המקרה החמור שנחשף הוא הזדמנות מצוינת להזכיר שאפשר לחנך את ילדינו (ואת עצמנו) לחמלה וקשב לכל מי שסביבנו, בני אדם ובעלי חיים. חוץ מהפן החינוכי והשמירה על בעלי החיים, חשוב לזכור שיש גם סכנה של עבירה פלילית: בית המשפט העליון קבע בתיק של 'תנו לחיות לחיות' עוד בשנת 1997 כי 'גרימת סבל לא מוצדק' היא התעללות לכל דבר".