"כי האדם עץ השדה"

על תהליך הצמיחה הרוחנית, המקבילה עפ"י הקבלה להתפתחות האילן
לאורך דורות נעזרו המקובלים בדרך התפתחות האילן, כדי לתאר עבורנו את התהליך שעובר האדם – מתחילת דרכו ועד שהוא מגיע אל השלמות. המקובלים תיארו בצורה חיה וברורה את תהליך הגדילה הרוחנית שלנו, שסופו להצמיח פירות רוחניים מתוקים ועסיסיים. בכתביהם הם מתארים את ט"ו בשבט כחג המסמל את נקודת השיא שאליה צריכה ויכולה להגיע הבריאה כולה, והמשילו את הנקודה הזו לפרי בשל.
עוד במאה ה-16 קיבל ט"ו בשבט משמעות מיוחדת על ידי מקובלי צפת, שאף קבעו את "סדר ליל שמחת האילנות". הם נהגו ללבוש ביום זה בגדי חג, לקשט את השולחנות בפרחים ובענפי הדסים ולערוך אותם עם שפע פירות ארץ ישראל ויין. אז נהגו המקובלים לשבת וללמוד מתוך ספר הזוהר. המקובלים, ייחסו חשיבות גדולה לט"ו בשבט וקבעו אותו כסמל להזדמנות שיש לכל אחד מאיתנו לקטוף את הפרי הטוב ביותר שמחכה לנו – חיים רוחניים.
צמיחה: הוראות הפעלה
האילן, כתבו המקובלים, מסמל את האדם שהבשיל והגיע להחלטה שהוא מרגיש צורך בהתפתחות רוחנית. כדי לעשות זאת, עליו "לנטוע את עצמו" בקרקע פורייה ולטפח את צמיחתו עד שיבשילו פירותיו. באגרת מיוחדת שכתב לתלמידיו, הקביל הרב ברוך אשלג (הרב"ש), מגדולי מקובלי המאה ה-20, את התפתחותו הרוחנית של האדם להתפתחות האילן. בדבריו עמד הרב"ש באריכות על הדרך הרוחנית שצריך לעבור אדם הרוצה לזכות לפירות הרוחניים עוד בחייו. להלן "טעימה" מהוראות ההפעלה ל"צמיחה רוחנית":
להכין את הקרקע
הצעד הראשון שעלינו לעשות כדי להתקדם רוחנית מכונה זריעה. כשמדובר באילן, הדבר החשוב ביותר לצמיחה נכונה ובריאה של העץ, הוא לבחור בקרקע פורייה. כך גם אצל האדם. הסביבה שמשפיעה על חיינו, אינה מסתכמת רק בחוג המכרים שלנו. סביבתנו כוללת גם את התקשורת ואת המקורות שמהם אנו שואבים מידע על העולם שלנו, מידע שמשפיע על צורת החשיבה, ועל תפיסת המציאות שלנו. כדי להתפתח רוחנית, עלינו לחפש את הסביבה הטובה ביותר עבורנו, שתספק לנו את כל התנאים הנחוצים להתקדמותנו.
ומהי אותה סביבה? ספרי הקבלה המקוריים הם שמעוררים ומנחים את האדם בדרכו לגילוי המציאות הרוחנית. לפיכך, ככל שהאדם יתעניין יותר בחכמת הקבלה ויקרא בספרי המקור האמיתיים, הוא ישכיל להכין סביבה טובה ומותאמת לצמיחתו הרוחנית.