יתרונותיו הבריאותיים של השום

מוריד כולסטרול ומטפל בבעיות זיהומיות - השום

88 שיתופים | 132 צפיות

השום מילא תפקיד חשוב במהלך ההיסטוריה. במערות קבורה שנתגלו באל-מהאסווא, במצרים, נמצאו מכלי חרס דמויי שום משנת 3750 לפני הספירה, עוד לפני עידן הפרעונים. כמו כן נמצאו ראשי שום שמורים להפליא בחפירות קברו של תות-אנך-אמון, וסל שלם של ראשי שום, שנמצא בקבר קהא בת־בי, מוצג כעת במוזיאון טורינו שבאיטליה.

השפעות השום שייכות לשתי קטגוריות רחבות. ראשית, הוא מהווה חומר אנטיביוטי, אנטי-דלקתי, ואנטי-פטרייתי טבעי

היפוקרטס, אבי הרפואה המודרנית, ממליץ על צריכת שום כמשתן, בטיפול בבעיות עיכול, כאבי מעיים, ובדלקות וזיהומים מכל הסוגים, לריפוי דלקות נוזליות, לאיזון הווסת, ועוד. הוא מוסיף: "כדי לדעת אם אישה בהריון – נקו שן שום, קטמו את ראשו, הניחו אותו בנרתיק שלה ובדקו למחרת אם פיה של האישה מדיף ריח שום. אם נמצא ריח, היא תלד." הרבליסטים סינים ואירופאים תיארו את השום כצמח "מחמם מאוד ומייבש". לכן, הוא נמצא ראוי מאוד לשמש כתרופה למחלות שמקורן בצינה, רעלים, אכילת יתר וחילוף חומרים איטי.

נטול ריח, נטול בריאות

השפעות השום שייכות לשתי קטגוריות רחבות. ראשית, הוא מהווה חומר אנטיביוטי, אנטי-דלקתי, ואנטי-פטרייתי טבעי. במעבדה, נמצא מיץ השום חזק כמעט כמו הפניצלין. סוג השימוש השני אותו מאששים המחקרים המדעיים, הוא כהגנה על מחזור הדם ושיפורו. הוכח שהשום מוריד את רמת הכולסטרול בדם, מפחית את ייצור השומנים בגוף, מונע היווצרות קרישי דם, משפר משמעותית את היחס בין HDL ל-LDL (ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה או נמוכה, בהתאמה) – אחד מגדולי הסיכונים ללב – ומתפקד כחומר משתן.

שלושה שימושים עיקריים לשום

  • טיפול בזיהומים ובעיקר בזיהומים כרוניים של חלל הפה, הגרון, החזה, הבטן, אברי המין והשתן, והעור, כולל זיהומי בקטריות, פטריות וקנדידה.
  • הגנה על הלב ועל מחזור הדם. השום תפקיד במניעת מחלות. פעולתו כוללת הורדת רמת הכולסטרול והשומן בדם, דילול הדם ומניעת קרישים.
  • טיהור מרעלים, כולל מתכות כבדות וכימיקלים מסרטנים.

ידוע בדיוק איזה מרכיבים בשום גורמים לתופעות מופלאות אלו. השום עשיר בחומצת אמינו ייחודית, המכילה גופרית, הקרויה אליין (Aliin). חומר זה חסר טעם – שום מבושל בשלמותו מפיק טעם של משהו בין חרדל לתפוח-אדמה! אולם כאשר מרסקים שום, גורמת קטליזציה טבעית לאליין להפוך לאליצין, חומר בעל ריח וטעם חזקים. התהליך אינו מסתיים בכך, משום שהאליצין הוא חומר לא-יציב המשתנה בהדרגה למיני גופרית ריחניים במיוחד, המהווים את המרכיב העיקרי בשמן השום. מדענים, ביניהם פרופסור וירטאנן, זוכה פרס נובל, שבו ואישרו במהלך ארבעים השנים האחרונות שהאליצין הוא החומר העיקרי בשום שיכול לשמש בטיפול רפואי, בעיקר נגד זיהומים. בנוסף לכך, תרכובות המשנה הגופרתיות שנוצרות כאשר האליצין מתפרק גם הן תרופות יעילות. משמעות הדבר היא, שהחומרים המועילים בשום הם אלו המפיצים ריח.

תכונה זו יכולה לעזור לנו להעריך מוצרים ותכשירים עשויים שום. עליהם להכיל חומרים מדיפי ריח, או לשחרר אותם בעת הבליעה. כמו בכל צמחי המרפא, השום יעיל ביותר בצורתו הטרייה. כאשר הוא מרוסק, הוא מכיל כמות מקסימלית של אליצין ומרכיבים אחרים. דרך נוספת למניעת ריח שום היא שימוש בקפסולות שמן מסורתית. השמן יעיל, למרות שפעולתו חלשה יותר, נגד זיהומים, וריחו חלש יותר יחסית. שמן שום שווה בערכו לשום (כתוש) מטוגן.

מוצר טוב בהרבה נוצר באמצעות ייבוש השום ואריזתו בטבליות מצופות אשר מפחיתות את ריחו. כל אותם מוצרים נטולי ריח נופלים באיכותם מהשום הטרי, משום שלאחר שהטבלייה מתפרקת בגוף, החומרים הריחניים והפעילים משתחררים. אחת השיטות לקבוע אם תוסף השום המתואר כ"חסר ריח" יעיל או לא, היא לנגוס בטבלייה או בקפלייה כזו. אם תוכנו של התכשיר מדיף ריח אופייני לשום, החומר הפעיל נוכח והמוצר יתברר כיעיל.



שום כתוש טרי עשיר באליצין ומספק את החומרים החזקים ביותר שניתן לצרוך אילוסטרציה: ASAP | PHOTOS

שום כתוש טרי עשיר באליצין ומספק את החומרים החזקים ביותר שניתן לצרוך אילוסטרציה: ASAP | PHOTOS

מחקרים עדכניים

ניל קאפורסו וחבריו מהאוניברסיטה הרפואית של ניו ג'רזי הראו, שבעקבות צריכת מיץ שום, יכול הדם שלהם לחסל פטריות מזהמות. יחד עם זאת, החוקרים השתמשו במינון גבוה – שתיים עד שלוש כפיות מיץ שום טרי ליום.

כדי לטפל בזיהומי עור, גרון, סימפונות, קיבה, נרתיק ואחרים, הדרך הנכונה היא לצרוך שום כתוש טרי, שהוא עשיר בפניצלין. ניתן לכתוש שתי שיני שום בחלב חם עם דבש, או להשרות 120 גר' שום בחצי ליטר מים וחומץ – ואז להוסיף דבש וגליצרין כדי ליצור סירופ. הוסיפו ויטמין C לתכשיר שום ואכסנו אותו בטמפרטורה נמוכה כדי לשמור על עוצמתו.

מחקרים הראו שכמות המינימום שיש לצרוך לצורך טיפול מונע במערכת כלי הדם היא שן שום אחת ליום

כיום מתלהבים בחוגי הרפואה מהשום בשל היותו יעיל מאוד בהורדת רמת הכולסטרול בדם ובמניעת קרישי דם (טרומבוזה). בעקבות זאת, היה השום לתרופה הנמכרת ביותר בבתי מרקחת באירופה, בעיקר בגרמניה, שם קיבלה הממשלה את הטענה ששום מונע טרשת עורקים והפכה את השום לתרופה ללא מרשם רופא הנמכרת ביותר לפני מספר שנים.

כעשרים ניסויים קליניים שנערכו הראו, שאם נוטלים שום במשך שלושה חודשים, יכול הדבר להוריד רמת כולסטרול גבוהה מדי בקרוב לעשרים אחוז. לדוגמה, ניסוי בשיטת כפל סמיות – (Double Blind) שערכו לאחרונה מאדר ועמיתיו ב-261 נבדקים בעלי כולסטרול גבוה, הראה שפחות משן שום אחת ליום בצורת טבלייה יכולה להוריד את רמת הכולסטרול בשנים עשר אחוז בממוצע. השפעתו זו של השום על בני אדם חזקה לא פחות מהתרופה הנפוצה מאוד עדיין, קלופיבראט, ולא ידוע על השפעות לוואי ארוכות טווח כתוצאה מהשימוש במוצרי שום.



השום אוגר בתוכו כמויות לא רגילות של רכיבי גופרית. אילוסטרציה: ASAP | PHOTOS

השום אוגר בתוכו כמויות לא רגילות של רכיבי גופרית. אילוסטרציה: ASAP | PHOTOS

יתרונותיו של השום הטרי

השום אוגר בתוכו כמויות לא רגילות של רכיבי גופרית. אליֿין הוא העיקרי שבהם. כאשר שן השום שלמה, אין לאליין ריח או טעם והוא אינו חומר מרפא. אולם כאשר השום קצוץ או כתוש, נוצר קשר בין האליין לבין זרז (אנזים) בשם אלינס, אשר הופך אותו מיד לאליצין.

זהו חומר חריף, בעל כושר תגובה גבוה, הפעיל מאוד כתרופה. מכאן, שום טרי כתוש עשיר באליצין ומהווה תרופה חזקה. אולם האליצין לא נשאר בגוף. בתוך יום או יומיים (או דקה, אם השום מטוגן) הופך האליצין לשורה של שמנים גופרתיים בעלי ריח עז ורכיבים אחרים. מסיבה זו שמן השום, שום מטוגן, ורוב המוצרים המיוצרים משום מכילים רק חומרי גופרית שומניים. הדבר נכון גם לגבי שום מיובש המשמש בהכנת המזון.

שום מיובש רפואי, שנוצר לאחרונה, מכיל גם הוא חומרי גופרית שומניים. יחד עם זאת, הוא עדיין מכיל אליין שלא שינה את הרכבו ואשר יפיק אליצין בעת הצריכה.

כיצד כדאי לצרוך שום בבישול ובמוצרים?
קיימים הבדלים בין צורות ההגשה השונות של השום ומוצריו, אשר נובעים מהאופן שבו הוכנו.

שום כתוש טרי עשיר באליצין ומספק את החומרים החזקים ביותר שניתן לצרוך. הבעיה הברורה בצורת הגשה זו היא הריח והחריפות. ניתן לצמצם את ממדי הבעיה אם נצרוך שום בתוספת נוזלים או נאכל אותו בתוספת פטרוזיליה וסלט.

מינון מומלץ

מחקרים הראו שכמות המינימום שיש לצרוך לצורך טיפול מונע במערכת כלי הדם היא שן שום אחת ליום.

כדי ליצור השפעה רפואית על שיעול, הצטננות וזיהומים, יש לצרוך שתיים עד שלוש שיני שום ביום.

השום מופרש מהגוף בתוך כמה שעות, לכן יש לפזר את הכמות הנצרכת על פני היום כולו. יש לצרוך שום בנפרד ממזון ושתייה.

על היצרנים לציין על האריזה את כמויות שיני השום השלמות המצויות בכל טבלייה או קפלייה. ככלל, שן שום שלמה שוקלת 3-2 גרם. כדי להגיע למינון כזה, יש לצרוך 1-0.6 גרם שום מיובש, או 6-2 מיליגרם שמן שום.

קפליות שמן שום הן צורה מסורתית להגשת מוצרי שום, אשר נוסו בהרחבה ואשר עשויים משמן אתרי של שום המעורבב בשמן צמחי. שמן השום מכיל רק את החומרים הגופרתיים ושווה בערכו לשום כתוש ומטוגן. אם המינון גבוה דיו, קפליות שמן השום יהיו יעילות בטיפול באזור הלב ועורקיו ומסייעות גם בתחומים אחרים. שיטות שונות של אריזה בקפליות יכולות למנוע ריח.

שום נטול ריח הוא תוצר שבמהותו נוגד את הממצא המוכח על פיו החומרים המועילים בשום הם דווקא הריחניים. בנוסף לכך, אין עדיין מספיק עדויות בדבר יעילותו של שום נטול ריח. כדי להבחין בין תכשיר שום שבו הריח מעוכב לבין שום נטול ריח היא לנגוס בטבלייה או בקפסולה ולפתוח אותה.

גלולות וקפליות אבקת שום מיובש הן מוצרים מפיתוח מודרני שיעילותן תלויה בתנאים שבהם השום נקצץ ויובש. המוצר המתקבל בשיטת הייבוש המסורתית, המקובלת בייצור שבבי שום או אבקת שום, יעיל פחות יחסית. אולם מוצרי שום קצוץ שהופקו בייצור מדעי ובייבוש עדין נוצרים כיום במיוחד לשימוש רפואי. זו הצורה הקרובה ביותר לשום טרי. השום המיובש הטוב ביותר הוא מוצר מ"דור שני", שמאחוריו מחקרים קליניים. הוא יהיה יעיל בכל השימושים.

 

מתוך: מגזין חיים אחרים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה