פטריות כמהין, יין טוב ואמנות מרהיבה: כל הסיבות לקפוץ לטורינו
פטריות כמהין, יין משובח ומבחר מסחרר של תערוכות - ביניהן גם של שתי אמניות ישראליות. מחוז פיימונטה בצפון מערב-איטליה שווה קפיצה אם אתן במקרה באזור, ויש מצב אפילו שתיתקלו באוהד נהרין
"הנה איש" היו מילותיו של פונטיוס פילטוס בעודו מציג את ישו הפצוע והמעונה בפני ההמון היהודי. "הנה איש" הוא גם שם ספרו האחרון של הפילוסוף הגרמני הגדול פרידריך ניטשה. ישנה אגדה שנלקחה במשך מאות שנים ברצינות תהומית, לפיה התכריך בו ניגבה ורוניקה את הפנים של ישו בדרך הייסורים ושבו הוטבע דיוקנו של המשיח הנוצר – נמצא בטורינו. טורינו היא גם העיר שבה כתב ניטשה את ספרו האחרון. טורינו היא אחת הערים העשירות באיטליה: היא ביתה של קבוצת הכדורגל יובנטוס, מקום מושבו של התאגיד הכלכלי והתעשייתי של רכבי פיאט וב-2006 היא אירחה את אולימפיאדת החורף. רק שעה נסיעה ברכבת ממילאנו, למרגלות האלפים המערביים, שוכן מחוז פיימונטה המרהיב, כר גידול לפטריות כמהין וליינות ברולו וברבסקו. טורינו היא עיר הבירה של המחוז – והיא בהחלט שווה ביקור.
>> זה כמו בלוטוס הלבן: המדריך לחופשה טלוויזיונית בסיציליה
חלון אל הלא נודע
מדי שנה בסוף השבוע הראשון של נובמבר, מארחת טורינו את "ארטיסימה" – יריד האמנות החשוב של איטליה, שבשנה הבאה יציין שלושים שנה להיווסדו. למשך ארבעה ימים שואב לתוכו המחוז סוג אחר של מבקרים ותיירים: סוחרי ואספני אמנות, אוצרים, מבקרים, עיתונאים, חובבים מושבעים ועוברי אורח ברי מזל. רוב הגלריות המשתתפות ביריד ומציעות בו את מרכולתן הן אירופיות, ובנוסף ליריד הראשי, ארטיסימה מציגה שלוש תערוכות מסקרנות נוספות: אחת מוקדשת לאמנים שזה עתה הפציעו בשמי הסצנה והיריד מסמן אותם כהבטחה; השנייה מוקדשת לגילוי מחדש של אמנים נשכחים; והשלישית מוקדשת לעבודות רישום.
הקונספט של השנה הוא "חוויה טרנספורמטיבית" – קונספט שפותח על ידי הפילוסוף האמריקאי אל.איי. פול, פרופסור לפילוסופיה ומדע קוגניציה באוניברסיטת ייל, בעקבות מאמר באותה כותרת שפרסם ב-2014. על פי פול, חוויה טרנספורמטיבית מסוגלת לשנות באופן קיצוני את האדם שחי אותה, לעודד ציפיות המקדמות משבר ולפתוח פרספקטיבה אל הלא נודע. רצה הגורל והשנה הוטל הזרקור על שתי אמניות ישראליות – מיכל רובנר וברכה ליכטנברג אטינגר.
קסטלו די ריבולי, מצודה ששימשה בעבר כאחד המעונות המלכותיים של בית סבויה, היא המקום בו התקבלה ברכה ליכטנברג אטינגר להציג את עבודותיה. מדובר במוזיאון המוביל באזור, עם אוסף אמנות חריג באיכותו ועם ותכנית תערוכות המנוהלת על ידי האוצרת הנחשבת קרולין קריסטוב-בקרגאייב. תצוגת האוסף כוללת כ-300 עבודות אמנות, רובן מיצבים גדולים התופסים כל אחד מהם חדר משלו. ממוצע המבקרים השנתי במקום עומד על כ-100 אלף מבקרים. תערוכתה של ברכה ליכטנברג אטינגר ממוקמת באזור התערוכות המתחלפות, ומורכבת ממיצב מיוחד שיצרה, ציורים ייחודיים ומערך המחברות שלה, העוסקים בעיבוד זכרונות קולקטיביים ואישיים בראי היומיום.
בקסטלו די ריבולי המבקרים יכולים להתרשם גם מתערוכתו החדשה של האמן הדני החשוב אולפור אלייסון, שאחת מהעבודות הזכורות שלו היא מיצב השמש המלאכותית שהציג באולם הטורבינה בטייט מודרן בתחילת שנות האלפיים. תערוכתו הנוכחית מורכבת מקליידוסקופ המשנה צורות באמצעות מים ושמן. בשנים האחרונות מתרכז האמן בהרס המאזן האקולוגי של עולמנו.
לרגל היריד השנה אצרה קריסטוב-בקרגאייב פרויקט של ארבעה פסלי חוץ במיקומים שונים באזור: באחוזת היין קסטלו גינצנה די קאבור, מרכז הכמהין המקומי וביתו של המדינאי קמילו קאבור, הוצב פסל חדש של אלייסון המשלים ומרחיב את תערוכתו במוזיאון; בקונאו הציבה האוצרת פסל חדש של אחד מאחרוני אמני הארטה פוברה החיים – מיכלאנג'לו פיסטולטו איש בולוניה; במוזיאון האזרחי לעיתונות במונדבי היא מציגה פרויקט של האמנית סוזן פיליפס, שמשמיעה עבודה מוזיקלית בעקבות מדלנה קסולנה – ככל הידוע האישה הראשונה שכתבה ספר מוזיקה שהתגלה לאחרונה באזור; ובמתחם אוניברסיטת הסלואו פוד בברה מציגה האמנית האפריקאית אוטובונג נקנגה.
שער לממד אחר
ובחזרה לטורינו: "התרעה", תערוכתה של מיכל רובנר בפונדציונה מרץ מורכבת ממיצב וידיאו אימרסיבי שבמסגרתו הופכת האמנית את חלל התצוגה לשער לממד אחר. רובנר יצרה חוויה טוטאלית המקיפה את חללי הפנים, משנה אותם לחללי פנים דמויי מקדש, כמו גם את חללי החוץ המקיפים את המקום ההופכים למעין אירוע ריטואלי לאל המצרי אנוביס (שחלקו התחתון גוף אדם וראשו ראש חיה). מיצב הווידאו מהדהד ממד בלתי מוכר, המעורר תחושה של דריכות ופחד, של כוחות ראשוניים ושל הלילה שבתוך כל אחד ואחת מאיתנו. התערוכה היא תוצאה של שיתוף פעולה בין רובנר לסופר דויד גרוסמן.
פינקוטקה אגנל הוא מוזיאון שנפתח ב-2002 בתוך מתחם לינגוטו, מפעל המכוניות של פיאט שנבנה בשנות ה-20 של המאה הקודמת. בשנות ה-90 של אותה המאה הפך הבניין לבניין רב תכליתי, תחת שרביט ניצוחו של האדריכל הידוע רנצו פיאנו. המבקרים במקום יכולים לטייל במסלול המירוצים של המפעל המקורי, המשובץ בפסלי חוץ של אמנים כגון מארק לקי, ליאם גיליק ואחרים.
בנוסף לאמנות עכשווית מזמנת פיימונטה פורה חוויות בכל תחומי התרבות: בעיירה מונוקלו תוכלו למצוא את אורסולינה 28, קרן למחול המשלבת מחקר וביצוע. בין מוריו של המוסד ניתן למנות את אוהד נהרין, שם הוא קיים את החזרות למופע החדש שלו "מומו". הפרוייקט מורכב משתי יצירות שנרקדות ביחד על אותה במה במקביל ובסדר עוקב, וביחד נוצרים שני סוגי מרחב: חלל תודעה סגור ובעל עולם חוקים פנימי המודע אך ורק לעצמו, וחלל פעולה המפגין מודעות לעצמו, לקהל וליצירה הסמוכה.
>> תוכניות לסופ"ש: מופע המחול החדש של אוהד נהרין ועוד 5 המלצות מעולות