יפעת שאשא-ביטון: "המוות של אבי טלטל אותי, ולא חזרתי לעצמי"

יפעת שאשא-ביטון (53), ד"ר לחינוך, בעבר שרת החינוך, שרת הבינוי והשיכון וחברת כנסת, יו"ר ועדת הקורונה. כיום היא נמצאת בעולם החינוך ובעולם העסקי, כמשנה לנשיא מכללת אורנים וכיו"ר דירקטוריון המשביר ודירקטוריונים נוספים. נשואה ואם לשלושה, גרה בזיכרון יעקב.

מטיפולי פחם ועד מסכת פנינה: סודות הטיפוח של דנה פרידר

שגרת טיפוח

"יש לי סוג עור רגיל. אני מקפידה על שגרת טיפוח בסיסית, בלי להיות אובססיבית לקרמים ובכלל דוגלת במינימום נגיעות בפנים. אני שוטפת בבוקר פנים עם מים בלבד. על פנים נקיות אני מורחת קרם לחות של לנקום מסדרת רנרג'י וזהו. אני לא משתמשת בקרם הגנה ולא נזהרת במיוחד מהשמש. הגנטיקה של אימי עשתה איתי חסד. קרם הגוף שלי הוא הרב-תכליתי של ניוואה, שהוא קליל ונעים, וסבון הגוף הוא של בד באד אנד בודי. בלילה, אחרי מקלחת, אני לא מורחת שום קרם ונותנת לעור לנשום".

קוסמטיקאית

"אני מגיעה לקוסמטיקאית פעמים בודדות בשנה. כשאני בקריית שמונה אני הולכת לאנט אוחנה מ'טיפול אחר' משדה נחמיה, וכשאני בזיכרון יעקב אני מטופלת אצל אחותי, הקוסמטיקאית חנית בן חמו. אני עושה בעיקר טיפולי פינוק, החדרת קרמים ועיסוי, והן השתיים היחידות שנוגעות בפניי".

אנטי-אייג'ינג

"יש לי קמטי הבעה וזה יפה בעיניי שרואים על הפנים את ההבעות, והרווחתי הכל ביושר. אני לא עושה בוטוקס ולא אתן שיגעו לי בפנים עם מזרקים. אני עדיין לא במקומות האלה".

איפור

"אני אוהבת איפור. התחלתי במהלך השירות הצבאי בקטנה עם מסקרה, אייליינר עדין ושפתון עדין. בגיל 21 כבר הייתי במערכת החינוך ושאלו אותי מי מאפר אותי בבוקר, והסברתי שאני לא שרית חדד שבאים לאפר אותה לפני הופעה. זו מיומנות שפיתחתי. המייק-אפ שלי הוא 'איידול' של לנקום, הוא קליל ונספג היטב ואין תחושה של מסכה על הפנים, ומעליו אני מניחה פודרה וסומק של מאק. תוחמי שפתיים ושפתונים יש לי הרבה, כולל של קרליין, לנקום, מאק ורבלון, ואני מערבבת ביניהם על פי מצב הרוח. הצבעים האהובים עליי הם ניודים וורדרדים".

בושם

"אני אוהבת ריחות עדינים ופרשיים, מסוג הריחות שיוצאים איתם מהמקלחת. הרבה שנים השתמשתי בריח של TOUS, שכבר לא מביאים לארץ, אז אני קונה כשאני בחו"ל. לאחרונה מצאתי בושם אחר שאימצתי, אקווה של ג'ורג'יו ארמני, שהוא פרשי, רענן וסוגר לי את הפינה".

שיער

"החלום להסתפר קארה נשאר בגדר חלום. אני תמיד עם שיער ארוך. יש לי שיער גלי שעבר הרבה פנים במהלך השנים, וכל נושא השיער שלי הוא בגדר אירוע. הכרתי את בעלי בגיל 16, ומאז טיפלה בשיער שלי מי שהפכה לימים לגיסתי, רותי ביטון מקריית שמונה. כשהיא יצאה לפנסיה היה לי קשה למצוא מעצב שיער, והכול הסתדר כשמצאתי את מואיש חן בתל אביב, האיש והאגדה. עוד כשגרתי בקריית שמונה, הגעתי אליו לתל אביב כי הבנתי שזה שווה את המאמץ. מעבר לזה שהוא מבין שיער ומקצוען אמיתי, יש לו סבלנות אליי, וזה לא פשוט לטפל בי עם כל אילוצי הלו"ז שלי. מצד שני, אני מבינה את הצורך לחכות לו שיתפנה, כי הוא וואן מן שואו. אני מגיעה אליו פעמיים בשנה להחלקת קרטין ולגוונים, ועוד פעם-פעמיים לתספורת. בבית אני חופפת כל יום עם שמפו ומרכך של קרליין, שהם מאוד טובים לי, ועושה לעצמי פן".

מני פדי

"אצלי זה הום מייד. אני עושה לעצמי, אומרים שיש לי יד טובה אז זה בסדר, אבל בעיקר אין לי זמן להיות תלויה באחרים, חוץ מאשר כשזה נוגע לשיער. מראה הציפורניים שלי הוא טבעי וכולל לפעמים גם פרנץ' מניקור".

גבות

"אני כמעט ולא נוגעת בהן. לפעמים אחותי תופסת אותי כמעט בכוח וקצת מנקה אותן".

כושר

"אני שמחה לבשר שבתקופה האחרונה חזרתי לעשות כושר. כשהייתי בכנסת לא היו לי חיים, אז לא עשיתי דבר. בעבר עשיתי הליכות, אבל כיום אני עושה אימוני כוח בסטודיו 'אייקון' בזיכרון יעקב פעמיים בשבוע, ופעם אחת אני עושה פילאטיס מכשירים. מדי פעם, בעיקר כשאני בקריית שמונה, אני הולכת ברגל. יש שם מסלול הליכה נהדר".

תזונה

"אני אוהבת לאכול, אוכלת מה שבא לי ותמיד בא לי, ואני רואה את זה בגוף כי הגיל עושה את שלו. בצעירותי הייתי מאוד רזה, היום פחות. אבל אף פעם, כולל היום, אני לא בענייני דיאטות. גם כי אני לא יודעת לעשות, וגם מבחינת המשקל שלי, אני לא ממש צריכה. אני קצת חסרת אופי כשזה נוגע לאוכל, אבל כיום יש לי יותר מודעות בתחום וזה כבר חמישים אחוז מהדרך. למשל אין לי תפריט יומי קבוע. כשאני קמה בבוקר אני חייבת לאכול משהו עם הקפה, ולרוב מדובר בעוגה או עוגיות. יש אצלי תמיד קופסאות של עוגיות מעשה ידיי, והן עתירות קלוריות, כי אם עושים – אז שיהיה מוגזם. אני יכולה לאכול פיצות ופוקצ'ות כל היום".

"במהלך היום אני אוכלת סנדוויץ' שהבאתי מהבית. אח שלי אומר שהתיק שלי הוא בעצם מקרר, כי יש בו הכל: מכריכים ועד אגוזים, תמרים, שקדים, חטיפי שוקולד, במבה וסוגי סוכריות ומה לא. הארוחה העיקרית שלי היא לפנות ערב או בערב, והיא כוללת אוכל מבושל שאני הכנתי, כולל שניצלים או קציצות ופירה. הבת הצעירה שלי, בת העשרים, שהשתחררה בימים אלה מצה"ל, גרה בבית ובשבילה תמיד יהיה אוכל. לעיתים בערב אני מנשנשת טוסטים. אני גם חולה על מתוק. יש לי במקפיא מגירת גלידות וארטיקים. שוקולד אני אוכלת בחפיסות מכל סוג ובכל צבע. לא יודעת לאכול קוביית שוקולד, אצלי זה נגעת-נסעת. פירות וירקות אני אוהבת בתנאי שיכינו לי. המגבלה היחידה שלי באוכל היא שאני לא אוכלת לא כשר, אבל חוץ מזה הכל טעים לי".

טיפ לחיים

"החיים זה בית ספר שלם ותענוג של בית ספר, גם ברגעים השמחים והמוצלחים, וגם באלה שפחות. למדתי שנחישות ואמונה בדרך הם שני הדברים ההכרחיים למי שרוצה להצליח ולהגשים את עצמה. אני אומרת לכל הבחורות הצעירות: תחלמו בענק ולכו עם החלומות שלכן. אבי נפטר לפני חודשיים, ולמדתי שאת תמיד הילדה של ההורים שלך ולא משנה הגיל שלך. מותו של אבי טלטל אותי מאוד ואני חושבת שלא חזרתי לעצמי מאז ואני לא יודעת אם אחזור, וזה מביא אותי להרבה מחשבות".

"במשך כעשור הייתי בכנסת, ולפני כן הייתי בפוליטיקה המקומית וסגנית ראש העיר בקריית שמונה. אני לא מרגישה חיה פוליטית, מדגדג לי לעשות ולהשפיע גם אם זה במקומות אחרים. אני לוקחת ללב כשקורה משהו לא טוב במדינה. חשוב לי שיהיה פה טוב ברמה הלאומית והמדינית, ומהמקום הזה אני רוצה לשנות. אני מייחלת לשקט, ולא רק במישור הביטחוני, אלא שיהיה כאן יותר טוב. פוליטיקה היא הכלי שאת יכולה להשפיע בו במעגלים רחבים, אבל מסתבר שלא כל הזמן. לפעמים את צריכה לדעת לצאת אם את מרגישה שאת לא יכולה להביא את עצמך ב-200 אחוז. לקראת הבחירות הקרובות קיבלתי הצעות והיו לחצים, אבל תחושת הבטן שלי אומרת שלא עכשיו, וכל דבר בעיתו. הטופ מבחינתי עד היום היה תפקיד שרת החינוך, ובזמן שירגיש לי נכון, אני אחזור לזירה".

"בן זוגי אילן הוא איש לוגיסטיקה, עצמאי. הכרתי אותו בגיל 16 ועד היום אני מכנה אותו ביט, קיצור של ביטון. המשפחה אצלנו היא מעל הכל, הוא שותף מלא בחיי. בגלל תפקידיי, נאלצתי להעדר מהבית, ואצלנו הילדים תמיד צריכים את אחד ההורים בבית. הוא היה בתפקיד וג'ינגל היטב. אם יש משהו שמגדיר אותי הוא היותי אימא, ואז השאר. אני רואה הכל דרך עיני ילדיי ורק מייחלת להם ולדור שלהם שיהיה כאן טוב יותר".