יסמין גודר: "הייתי רוצה להפסיק לנסות לפתור כל דבר עד הסוף"

יסמין גודר | צילום: אייל תגר
יסמין גודר | צילום: אייל תגר

היא ממלאת אמבטיות חמות גם באוגוסט (אבל יש לה רגשות אשם לגבי אריזות ריקות), מתחברת לפטי סמית', ועכשיו יש לה גם מתכון לריג'לה. יוצרת המחול יסמין גודר עונה על השאלון שלנו

88 שיתופים | 132 צפיות

יסמין גודר, בת 48, אשה, אמא, רקדנית, כוריאוגרפית ויוצרת. חיה ביפו.

מאיפה את במקור?
"נולדתי בירושלים, חייתי שם עד גיל 11 ואז עברתי לניו יורק עם המשפחה. בגיל 26 חזרתי לארץ כדי להיות עם בן הזוג שלי, איציק ג'ולי, שהוא גם שותף להרבה מהעשייה היצירתית שלי, אבל לא הייתי בטוחה לכמה זמן אשאר ואיך אמשיך ליצור. איציק מצא דירה ביפו ששנינו מאוד אהבנו ומאז לא עזבנו את השכונה, כבר 21 שנה".

מה הדבר הכי יפה שאמרו לך לאחרונה?
"בסבב הפידבק של סדנת הקיץ השנתית שלנו, שהסתיימה בשבוע שעבר, אחת התלמידות אמרה שמה שמחבר לה בין כל השיעורים זה שהם גורמים לה 'להרגיש בנוח להיות טוטאלית'. היה משהו במשפט הזה שממש קלע למה שאני מקווה לתת למי שמצטרפ.ת לעשייה בסטודיו של הלהקה. משהו באפשרות הנינוחה והבטוחה להשתחרר, להתמסר ולהתחבר".

מה הדבר שהכי מטריד אותך ברגע זה?
"המצב הפוליטי".

מה הקללה האהובה עלייך?
"כוס… וכן הלאה. אני מקללת בכל פעם שאני נתקעת במשהו, וזה קורה לי לא מעט".

מתי בכית בפעם האחרונה?
"כשהייתי צריכה לנסוע לבכורה בפרנקפורט ולהיפרד מהבת שלי ל-11 יום. זה הכי הרבה שאי פעם היינו בנפרד, ועוד אחרי שנה וחצי בלי נסיעות והופעות בגלל הקורונה".

למי את מתגעגעת?
"למשפחה שלי שחיה בארה"ב. זה רחוק מדי".

מי היא הסול מייט התרבותי שלך?
"חד משמעית איציק ג'ולי, בן הזוג שלי, שאני איתו כבר כמעט 30 שנה. הוא שופע השראה, רעיונות, הקשרים ותחכום והוא חלק מהותי מהקרקוע התרבותי שלי. גם פאטי סמית בסדר".

מה השריטה שלך?
"אמבטיות. גם באוגוסט".

מה העצה הכי טובה שקיבלת בחיים?
"לשחרר ברגעי מתח. קיבלתי אותה מחברה טובה ואני כל הזמן משתמשת בה. יש המון החלטות שצריך לעשות סביב ניהול אמנותי של להקה, חלקן קטנות וחלקן גדולות. הכל מאוד חשוב, אבל אני מנסה ללמוד לשחרר יותר ויותר, להבין שלפעמים להרפות מהמתח עושה הרבה. נראה לי שבתקופת הקורונה, שבה העולם המקצועי שלי הפך לסימן שאלה גדול בלי עתיד ברור, השחרור הזה איפשר פתאום משהו חדש, ייצר מבט אחר והוליד רצונות חדשים. יש לנו סיור פוטנציאלי ליפן עם הסולו החדש בסוף אוקטובר ואני יודעת שאין לי כרגע שליטה על האפשרות אם זה יקרה או לא, וזה בסדר מבחינתי".

מה הרגע שהכי השפיע על הקריירה שלך?
"היו הרבה רגעים לאורך הדרך, אבל בשנים האחרונות – פרויקט שהייתי שותפה לו בשנת 2016 בשם "storung/הפרעה" ובשיתוף עם תאטרון פרייברג, ששילב בין שיעורי מחול שחברי הלהקה שלי ואני העבינו לאנשים שמתמודדים עם פרקינסון, שיתוף פעולה עם מדענים ופיתוח עשייה אמנותית. מאז אנחנו ממשיכות לקיים את השיעורים לאנשים המתמודדים עם פרקינסון פעמיים בשבוע בסטודיו ומקיימות כנסים ואירועים סביב הנושא. זה פרויקט שהשפיע עליי עמוקות בהבנה שלהקת מחול זה גוף (תרתי משמע) שיש לו הרבה אפשרויות עשיה מעבר למופעים, במיוחד במרחבים חברתיים וגם פוליטיים. ובכלל, שהידע שלנו כא.נשים בתחום המחול יכול להיות בעל הרבה הדים נוספים ולבוא לידי ביטוי בעוד צורות ותוצרים. פתיחת דלת הסטודיו לעוד קהילות, לעוד מצבי גוף, לעוד גילאים מאפשרת להגיע בתוך היצירה לעומקים חדשים".

על מה את הכי אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"מתנות לאחרים".

מה הדבר שאת הכי מחכה לו כרגע?
"הבכורה של הסולו החדש שלי, 'מתרגלים אמפתיה 3#', בוויקנד הקרוב בפסטיבל תל אביב דאנס בסוזן דלל, ואחר כך חופש, חופש, חופש".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"את הצורך לפתור דברים עד הסוף".

על מה יש לך רגשות אשם?
"על כל קופסת פלסטיק של גבינה שאני קונה ואחר כך זורקת".

מה מפחיד אותך?
"גזענות, אלימות, חוסר חמלה".

מה חסר לך בחיים?
"גישה מאוד מהירה לטבע מנותק".

מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?
"מתכון לריג'לה. קיבלתי ריג'לה עם הסל האורגני וניסיתי להבין מה אני עושה עם זה".

היוצרת יסמין גודר תעלה בבכורה את המופע "מתרגלים אמפתיה # 3" ביום חמישי, 5 באוגוסט, במסגרת פסטיבל תל אביב דאנס בסוזן דלל.

>> תום יער: "אני בוכה המון, זה ממש כפתור אצלי שקל מאוד ללחוץ עליו"