תום יער: "אני לא יכולה לשבת דקה במקום לא נקי"

תעודת זהות בבקשה.
"תום יער, ילידת 1987, קומיקאית, ישראלית, תל אביבית, אשתו של ירון וחברה הכי טובה של עוזי הכלב".

מאיפה את?
"אני רמת שרונית במקור. המעבר לתל אביב קרה בגיל מוקדם, יש יגידו מוקדם מדי, אך הוא היה בלתי נמנע. אני מאושרת מההחלטה הזאת מהרגע הראשון, ולא זזה מפלורנטין בעד שום הון. זאת השכונה הכי טובה בעולם".

איפה תפסנו אותך?
"אתן תופסות אותי במונית של קשת בדרך לצילומי התוכנית האחרונה לעונה של 'ארץ נהדרת'. אתמול הושבעה הממשלה, אחרי שאחזור מהצילומים ואשטוף ממני את שאריות האיפור – אלך להופיע בערב בזאפה הרצליה. אזלו הכרטיסים ואני בסך הכול מרוצה".

מהו הדבר הכי יפה שאמרו לך לאחרונה?
"האמת שאמרו לי משהו יפה, אך אולי קצת מבאס בשבוע שעבר – אמרו לי שממש כיף לראות מהצד שאני מקבלת מהסביבה כבוד מקצועי 'של גבר'. אמרה לי את זה קולגה שאני אוהבת ולא אחשוף את שמה. זה היה חלק משיחה מעניינת ממש על ההבדלים בין היחס שמקבלת קומיקאית אישה ליחס שמקבל קומיקאי גבר. אז הקולגה החכמה והמפרגנת אמרה לי שאני חזקה מאוד בעיניה, ושאני לא משאירה מקום לסביבה להתייחס אליי בשום צורה מקטינה או שקשורה במגדר. המילים 'חזקה כמו הבנים' נאמרו גם. די אהבתי את זה, למרות שזה היה מוזר, מעצים, משמח ומעורר תהייה בו זמנית. תכלס, זה מחמיא, אפילו שלצערי מונחים כמו 'כבוד של גבר' עדיין נשמעים במרחב והעולם שותק. אני מקווה שזה ישתנה מתישהו בקרוב".

"אני מתגעגעת לניינטיז כל הזמן. אני באמת חושבת שאלה היו השנים הכי מגניבות ומוצלחות של האנושות ומאז אנחנו רק מידרדרים. חבל שהייתי בת שמונה שם"

מה הכי מטריד אותך כרגע?
"הדבר שהכי מטריד אותי ברגע זה הוא מה אבשל מחרתיים בבוקר הפנוי שלי. לא היה לי רגע בשבועות האחרונים, ואין לי כלום בבית. אני באמת שואלת את עצמי למה עוד לא עשיתי הזמנה מהירקות. אה, ואני גם מוטרדת ממה ללבוש לחתונה של החברה הכי טובה שלי בשבוע הבא. הייתי רוצה לומר משהו עמוק יותר, אבל העדפתי לשתף את קוראות 'את' באמת לאמיתה".

תום יער | צילום: מאור קידושים

מהי הקללה האהובה עלייך?
"זו לא בדיוק קללה, אלא זהו הצירוף החדש האהוב עליי. כרגע אני כלואה ב־'אחי, בוא'. אני אומרת את זה בקול מאנפף של דוש. זה מתאים בדרך כלל כשמישהו מתווכח איתי. בכל כמה שבועות נדבקת אליי איזו דמות קטנטנה, בלי הסבר, ואני נתקעת על משפט או מילה בקול הזה. במשך שנים הייתי עושה את ה'פששששש' של הדמות שלי, אסי הבוטנאית, בלי לדעת שזה חלק מדמות שעוד אעשה. קורה הרבה שאני מערבבת בדיבור שלי קולות של דמויות. למשל, אני עושה המון את הדיבור של הדמות ליאורה, זה קורה בעיקר כשאני מפיקה, מסדרת משהו או לחוצה, ופתאום אני יכולה לתקוע את הקול הזה. כשאני רוצה להעביר נקודה רצינית, יכול לצאת לי חיקוי שאני עושה לאבא שלי, ולפעמים מתפלק לי בסיטואציות מסוימות הדיבור הממכר של אילן פלד ויעל פוליאקוב. גם לחברים ב'ארץ נהדרת' יש תקופות של דיבור שנתפס, וזה מדבק מאוד".

מתי בכית בפעם האחרונה?
"הו, שאלה יפה. ממש בכיתי ביום שישי האחרון. אני וירון נסענו למדבר ליומיים כדי לנשום שנייה, והתחלנו לדבר פתאום כמו פעם אחרי שלא דיברנו ברצינות הרבה זמן. נשכבנו מתחת לשמים עם שמיכה והתחלתי לבכות, כי הבנתי כמה התגעגעתי. אני בוכה המון, זה ממש כפתור אצלי שקל מאוד ללחוץ עליו. שלושה ימים לפני זה בכיתי כי גיליתי שחברה מאוד טובה שלי בהיריון, ופתאום כשהיא סיפרה לי היא נראתה כמו אימא והתרגשתי מאוד. בקיצור, בכיינית".

למה את מתגעגעת?
"אני מתגעגעת לניינטיז כל הזמן. אני באמת חושבת שאלה היו השנים הכי מגניבות ומוצלחות של האנושות ומאז אנחנו רק מידרדרים. חבל שהייתי בת שמונה שם, הייתי חוגגת את הלייף אם הייתי בת 20 בניינטיז – עם סקראנצ'י וליוויס 501. בטח גם הייתי הולכת לליל אהבה בצמח, גרה בפלורנטין של פעם ואולי גם הייתי מתקבלת להיות מנחה בערוץ הילדים".

מיהי הסול מייט התרבותית שלך?
"אני שואבת השראה מהכול ומכולם כל הזמן. הבילוי המועדף עליי הוא הופעה. אני ממש אוהבת את כל התחומים של במה – מופעי מוזיקה וסטנדאפ, אלה הדברים שממלאים אותי. אני משתדלת ללכת כקהל לכמה שיותר הופעות, רואה המון ספיישלים של סטנדאפ וצורכת אמנים אחרים. אני ממש אדם שמקבל השראה מאחרים. אני רואה ולומדת כל ניואנס, ואוהבת להעתיק הכול מכולם".

מהי השריטה שלך?
"שיהיה נקי. אני לא יכולה כשלא נקי. על מסודר אני יכולה פחות או יותר לזרום, אבל אני לא יכולה לשבת דקה במקום לא נקי, או לנהל אפילו שיחה פשוטה כשאני לא נקייה. אני מתקלחת המון, ואני יכולה לעבור כל חמש דקות עם סמרטוט בלי לשים לב בכלל, עד שיצחקו עליי".

"סבתא בישלה עם תום יער" | צילום: נדיר פליישמן

מהי העצה הכי טובה שקיבלת?
"קיבלתי עצה טובה מסבתא אחת שפגשתי בצילומים של 'סבתא בישלה עם תום יער', תוכנית האוכל הקומית שלי בכאן 11. יש בימי הצילום עם הסבתות הרבה שעות שלא מצטלמות, ואנחנו ממש מבלים יום שלם מרגש ומצחיק עם כל סבתא. החיבור עם רוב הסבתות הוא אמיתי, אני מדברת איתן הרבה גם כשלא מצלמים, וחברי הצוות – דניאל אדר הבמאי, שותפי הקבוע ליצירה, תמר איכילוב, העורכת הראשית שדואגת לתוכן המופלא או אבירם בוכריס, שותפי היקר והמפיק האחראי – תמיד צועקים עליי לא לבזבז שיחות מעניינות ולשמור אותן לצילומים. לפעמים אני והסבתא או הסבא ממש נכנסות/ים לשיחות נפש מעניינות ומתעלמות/ים מהם. לפעמים שוכחים שבסוף הכול הוא דינמיקה בין אנשים, וכשבאופן טבעי לפעמים אין כל כך חיבור, מתעסקים בקולינריה או סתם עושים קצת שטויות ומבשלים בכיף. בכל מקרה, הייתה סבתא אחת שהתחברתי אליה במיוחד. בשיחה היפה והאישית שלנו היא הזכירה לי כמה חשוב ליהנות מכל רגע בחיים, אבל בעיקר עם ירון. היא ייעצה לי לחייך אליו ולשמח אותו, ולא לחפש אותו על קטנות, כי הזמן חולף ו… בקיצור, הבנתן. שאני לא אתחיל לבכות שוב. היא אלמנה, ועלו דמעות בשיחה, וכשהגעתי הביתה חיבקתי את ירון כל כך חזק, והוא כמעט לא הבין מה קרה לי".

על מה את הכי אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"אני משתדלת להירגע בתקופה האחרונה עם צרכנות ולא מצליחה. אם בכל זאת אני חייבת לענות, אז אני אוהבת להוציא כסף בכל פעם על משהו אחר – יש תקופות שעל בגדים, הרבה פעמים זה על טיפוח ויש תקופות שבהן אני נטרפת על דברים לבית – מצעים, קטורת או שולחן. יש הרבה תקופות שבהן אני בטירוף על פרודוקטים קולינריים מעניינים, למשל גבינה מיוחדת שהגיעה לשוק לוינסקי, או פרי לא מוכר בחנות תאילנדית. אני אוהבת להתנסות במוצרים ובחומרי גלם שאני לא מכירה. למשל, לא מזמן קניתי מיסו, שהמליצו לי עליו, והוא מדהים וטעים בכל דבר! אני גרה באזור הכי טעים בישראל, לדעתי, ולמי שאוהבת דברים כאלה זה באמת גן עדן. רק פליז תפסיקו להגיע עם הסיורים בימי שישי!".

מיהו האדם הסקסי בעולם?
"האדם הכי סקסי בעולם בעיניי הוא ירון בעלי. סתםם. סתם על הסתם – אני נשבעת באמת שירון. אני לא מאמינה לפעמים כמה הוא חתיך, מרשים, מיוחד, יפה וחכם בעיניי. תשאלו את כל מי שמכיר אותנו, אני מעריצה שלו. ונשבעת שלא כתבתי את זה סתם כדי לפצות אותו על זה שאני לא אומרת לו את זה מספיק. אני חייבת לספר שאני מוצאת בהרבה אנשים סקסיות, אני ממש נמשכת לאנשים, לפעמים גם בקטע לא קשור. אני מוצאת יופי כמעט בכולם".

"מה הייתי רוצה לשנות בעצמי?!? הכול! הייתי מתחילה מ־לא להגיד כל הזמן כל מה שאני חושבת על כל דבר בכל רגע נתון"

מהו הדבר שאת הכי מחכה לו כרגע?
"הדבר שאני הכי מחכה לו כרגע הוא המופע שלי באמפי וואהל. כל קיץ אני עושה הופעה גדולה. בשנים האחרונות היה אמפי שוני, והשנה הולכים 'סולידי' על אמפי וואהל. זה קורה בתחילת אוגוסט, וזה ממש משמח אותי. האמת היא שאני מחכה גם לשבועיים שאחרי, כי אז אני יוצאת לחופש של חודש, ובטח הפעם נרד לסיני".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"מה הייתי רוצה לשנות בעצמי?!? הכול! הייתי מתחילה מ־לא להגיד כל הזמן כל מה שאני חושבת על כל דבר בכל רגע נתון. מאז שפצעתי את מיתרי הקול לפני כמה חודשים, והייתי חייבת לשתוק ולדבר בשקט, גיליתי שכיף מאוד להיות בשקט לפעמים. מאז אני נותנת לעצמי חופש לא להיות על מאה אחוז כל הזמן, ואני מוצאת את עצמי הרבה יותר נסבלת מאז. הייתי גם משנה את הרצון שלי להיות בשליטה כל הזמן, היו יכולים להיות לי חיים הרבה יותר קלים. לי ולצוות שלי".

על מה יש לך רגשות אשם?
"זה בעיקר סביב בריאות. אני משנה את הרגלי העישון, הספורט והאכילה שלי כל הזמן, ואני ברגשות אשם פסיכיים כל הזמן – גם אם אני בסדר. האמת שזה אפילו לא בקטע של השמנה, אכילה וכאלה – אלא יותר בקטע של איך אני מצליחה לשמור על כלי הרכב הזה שהוא הגוף שלי, שאיתו אני מתנהלת בעולם והוא כלי העבודה שלי. יש תקופות, בדרך כלל כשאני עובדת הרבה – שבהן אני מתחילה לזלוג. ואז מתחילות להתעופף סיגריות על ימין ועל שמאל, רד בול בימי צילום בלי להתבלבל, צום כל היום ואז טוסט בלילה – משהו מבאס ברמות. כשאני שמה לב לזליגות האלה, אני יכולה מהר מאוד לתפוס את עצמי ולחזור ל'מוטב': לאכול דברים מכבדים בשעות מכובדות, לעשן ממש מדי פעם, לשמור על עצמי ספורטיבית וללכת לחדר כושר בבוקר, ולשמור על עצמי בריאה בנפש – אני מתמידה במדיטציה, זה נחמד לי מאוד ומתאים לי בגלל שאני מתעוררת מוקדם בבוקר, כך שיש לי זמן לתרגל בשקט. אבל בכל מקרה, רגשות האשם שלי הם תמיד על כך שאני חיה חיים לא בריאים מספיק. אני מתנחמת בכך שאני בטוחה שאני לא לבד, ושרוב העולם סובל מזה גם".

מה מפחיד אותך?
"ג'וקים. אני מתה לענות פעם אחת במילה אחת על שאלה, אז הנה – ג'וקים. באמת שכלום חוץ מג'וקים, ואני מגיבה בצורה לא פרופורציונלית ולא נשלטת כשזה קורה. הפתק בחולצה מדגדג לי ואני נהיית ממש משוגעת. איזה פחד משונה ולא רציונלי".

מה חסר לך בחיים?
"יותר שעות ביממה, יותר מקום בארונות, כדור פלא שעושה אותך בריא, מכונה שמזינה את הסיפורים שלי מהר ועם כל הפרטים לחברה בלי שאצטרך לספר הכול מההתחלה, מישהו שיענה בשבילי לכל הוואטספים שאני לא עונה עליהם, ובעיקר מישהו שיעשה בשבילי כושר. תודה".

מהו הרגע שהכי השפיע על הקריירה שלך?
"אין לי ממש רגע כזה נקודתי, אבל אני כן שמחה שהכול קרה והתבסס לאט במשך השנים, ככה שהיה לי זמן להתרגל".

עד כמה מצחיק לך בחיים?
"אני חושבת שהייתי שמחה אם היו מצחיקים אותי קצת, חסר לי שיצחיקו אותי. קצת בא לי להרגיש כמו קהל בעצמי. זה קורה לפעמים עם קולגות וחברים שמצחיקים אותי, אבל זה באמת אף פעם לא מספיק. פשוט בא לי שיבוא מישהו ויצחיק אותי, ועל הדרך גם יבשל לי".