מתי לתת לילד סמארטפון?

יעל גולדמן פרסמה לאחרונה בחשבון האינסטגרם שלה סוגייה שכל הורה לילד צעיר מכיר: בתה בת ה-9 שאלה מתי גם לה יהיה כבר סמארטפון אחרי שהיא נותרה הילדה היחידה בכיתה שהיא רק סמארט, בלי הפון, כמו שגודלמן כתבה. ושלא תטעו, לבתה של גולדמן יש טלפון "טיפש" שמסוגל לבצע את הפעולות החשובות באמת- לחייג ולקבל שיחות, אך כשהסביבה כבר מתקדמת ולכל הילדים בכיתה יש טלפון שמבצע עוד מיליון ואחת פעולות מתחיל קרב ייאוש בין ההורים לילדים. הילדים מבקשים את הסלולרי כדי לחטוף עוד משחק, עוד סרטון ביוטיוב או רק כדי לדפדף בתמונות. אז לפני שאנחנו מוסרים את אייפון חדש לידיו של הזאטוט המתבגר, כדאי להחליט מה העמדה שלנו לגבי מינון המסכים הקטנים בחייהם.

מתי מתחילים?

"ההחלטה מתי לתת לילדים טלפון חכם נעשית לרוב סביב מה שקורה בכיתה או בשכונה בה אנחנו גרים" אומרת רות דפני, מנהלת קהילה ומנחת הורים מטעם מכון אדלר. "ההורים מבינים את הסכנות, הם מודעים להם, מה שמכריע זה מה קורה בכיתה. היום מחקרים מראים שלמעלה מ-50% מהילדים בכיתה א' בארץ יש כבר טלפון חכם. ההמלצה היא לדחות כמה שיותר, אבל בדרך כלל סביב הגילאים 8-9 כבר מיישרים קו עם כל הכיתה ונכנעים לבקשות החוזרות של הילדים".

איך מציבים גבולות?

אבל לא רק ילדים בגיל בית הספר חושקים במכשירים החכמים. לא נדיר לראות פעוטות בני שנתיים-שלוש משחקים בסלולרי או צופים בסרטונים, ובני החמש והשש כבר בקיאים בעולם האפליקציות ומורידים משחקים לסמטרפונים. מצד אחד, הרי אנחנו גדלנו ללא סלולרי צמוד והצלחנו להעביר לא רע את החופש הגדול; מצד שני, זה פתרון לא רע עבורנו להעסיק את הילדים ולהפיג את השעמום.

שני ביסר-סגל, נוירו-פסיכולוגית קלינית מומחית, מתמחה ב-CBT (טיפול התנהגותי קוגניטיבי) ובהדרכת הורים מאמינה שקודם כל, על ההורים להחליט מהי גזרה שבה יוכלו לעמוד: "אם אני מחליטה להגביל אותם לחצי שעת מסך ביום בחופש הגדול, כשאין מסגרות – אני שמה את עצמי מראש במצב נפיץ שיהיה לי קשה עד בלתי אפשרי לעמוד בו כהורה. במקרה כזה, הנזק של הצבת גבול שלא עומדים בו הוא רב מהנזק הנגרם מעוד קצת זמן מסך". לדבריה, "הכלל החשוב ביותר הוא לא לאבד את הסמכות ההורית, גם בנושא המסכים. חשוב להציב גבול שיש לנו לגביו אמונה שלמה בצדקת ההחלטה, אחרת הילדים יתווכחו וינהלו מולנו משא ומתן. במשא ומתן כזה, אם הילד 'מנצח' – גם אני כהורה וגם הילד מפסידים, ואם אני כהורה 'מנצח' – אז שנינו מרוויחים", מסכמת ביסר-סגל את החשיבות של עמידה בגבול שאנחנו מציבים.

אז מהו הגבול בכל הנוגע לזמן מסך?
"מחליטים מראש על זמן מוגדר בהתאם לגיל הילד. אפשר לאכוף זאת בעזרת עזרים מוחשיים, כמו סטופר. אפשר להחליט על שעה ביום של זמן מסכים, ושכל ילד יחליט איך הוא מחלק את הזמן הזה בין שלל הפיתויים – טבלט, סמארטפון, מחשב וכדומה" אומרת ביסר-סגל.

למה בעצם להגביל? הרי יש גם יתרונות במסכים – הילדים מפיקים הנאה, וההורים מרוויחים שקט.
"מחקרים רבים מצביעים על הקשר שבין מסכים לבין חרדה, בעיקר חרדה חברתית. מסכים למיניהם מאפשרים הימנעות מהמציאות ובעיקר מסיטואציות חברתיות, כי בעולם הווירטואלי בוחרים עם מה להתמודד ועל מה לפסוח. מבחינת חרדה, המסכים מאפשרים להתעלם מהכלל הראשון והחשוב ביותר, והוא התמודדות עם גורם החרדה" אומרת ביסר-סגל. "צריך להבין שעם כל הדברים הטובים שמביא איתו סמארטפון יש גם צדדים פחות טובים: למשל, הסכנות שברשתות החברתיות, וגם ללא הסכנות, גם אם חסמנו את הסמארטפון מכל הסכנות האפשריות עצם השהייה של הילדים ברשתות החברתיות ללא הגבלה היא מסוכנת. מחקרים מראים שכלל שילדות נמצאות יותר זמן ברשתות החברתיות כך בהתאמה דימוי הגוף שלהן יורד" אומרת דפני.

צילום: fotolia

מגדירים זמן מסך

דפני תומכת בהסכם מראש עם הילדים שיכלול בין היתר גם את זמן המסך שהם מקבלים: מתי הטלפון נכבה ונכנס למכירה, מאיזה שעה מותר להשתמש בו. לכלול מראש בהסכם ששני הצדדים מודעים אליו את זמן השימוש. מדריכת ההורים מירב בן מויאל תומכת אף היא בהגבלה של זמן מסך, תוך בניית מערכת אמון עם הילד: "לקראת החופש הגדול כדאי לשבת עם הילדים ולהגיע להסכם, אפילו אפשר בכתב, על סדר היום שלהם ועל כמות זמן המסך. חשוב לדגול בשקיפות – לשתף את הילד בהחלטה, לתת לו את התחושה שסומכים עליו שהוא יעמוד במגבלה שנקבעה (למשל: שעתיים, או מספר מסוים של משחקים), ולא לבלוש אחריו. לסמוך עליו גם אם לא נמצאים בבית". בן מויאל מזהירה מלאסור לגמרי, כדי לא להפוך את הסלולרי או את הטבלט לפרי הנחשק והאסור.

בן מויאל מציינת שחשוב לשים לב לדוגמה האישית שמציגים ההורים לילדים. "אם הילדים רואים את ההורים כל היום דבוקים לנייד, זה מה שהם סופגים. אם זה לצורכי עבודה – אז להסביר לילד את חשיבות העניין, ובכל מקרה חשוב לשמור על איזון ומינון. לא לנצל כל רגע פנוי לברוח לסלולרי. כל הזמן לחשוב איזה מסר אני מעביר לילד", היא מדגישה. "אני לא מכירה כמעט אף אדם מבוגר שיגלה, כרבע שעה אחרי שכבר התרחק מהבית, שהוא שכח את הסלולרי – ולא יחזור כדי לקחת אותו", אומרת ביסר-סגל, "גם אנחנו כמבוגרים, ובהתאמה גם הילדים שלנו, יצרנו יחסי תלות במסכים, וחשוב להבין מה מחירה של התלות, להסביר לילדים ולשמש להם מודל חיובי".

זהירות, התמכרות

בהיעדר גבולות ברורים, השימוש במסכים עלול להוביל להתמכרות של ממש – שעות של שימוש בכל מצב ובכל הזדמנות, גם על חשבון עיסוקים אהובים אחרים, כגון: מפגשים חברתיים, לימודים, חוגים, אינטראקציה משפחתית ועוד. "התקשורת בין חברים יכולה להיפגע עקב השימוש בסמארטפון" אומרת דפני, וממשיכה: "העיניים שקועות במסך כל היום וזה עשוי לפגוע במיומנויות חברתיות". "הורים רבים עדים למריבות בין הילדים על הגדג'טים וממהרים לקנות מכשירים נוספים כדי להשיג שקט", אומרת בן מויאל. "אבל חשוב להיות מודעים לכך שגם מריבות בין אחים הן אינטראקציה חשובה, כי כך מפתחים מיומנויות כמו: משא ומתן, עמידה על עקרונות, ויתור, פשרה ועוד. כשכל אחד מהילדים שקוע במכשיר שלו, אין אפילו מריבות – כי יש נתק וחוסר תקשורת. הילדים מסוגלים לשבת זה לצד זה ולא להחליף מילה, כי כל אחד שקוע במסך אחר". בן מויאל ממליצה שלא לפתור את המריבות על המסכים ברכישת עוד מכשירים, אלא לקבוע סדרי עדיפויות משפחתיים, למשל שלימודים קודמים לשעשועים, וכן לתת לילדים לנסות להסתדר ביניהם, בדומה למה שהם עושים עם צעצועים.

ד"ר נעמי וורמברנד, מנהלת מרכז "דרך מהות" של מכללת סמינר הקיבוצים, המטפל בילדים ובמבוגרים בעלי הפרעת קשב וריכוז, מסבירה שהתמכרות למסכים בקרב ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז עלולה להיות חמורה פי כמה: "המכשירים אינם אלה שמייצרים את ההפרעה, כי זו הפרעה ביולוגית מולדת, אבל המצב עלול להחמיר במקרה של התמכרות. ילדים שמתקשים בקשב ובריכוז 'בורחים' למכשירים הדיגיטליים ונוטים להתמכר יותר משאר האוכלוסייה, לכן עניין הגבולות חשוב פי כמה עבורם. אני ממליצה לסכם על שימוש פונקציונלי מסוים, ולתת גם זמן לכיף ולהנאה – כי אחרת הילד לא יעמוד בפיתוי".

האם יש גם יתרונות במכשירים האלה?

"לילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז עשויות להיות תועלות רבות, כמו: אפליקציות שעוזרות בהתארגנות, תזכורות, יומן, ובראש ובראשונה – יצירת קשר עם חברים. הילדים האלה אינם נוהגים להרים טלפון לחבר, אבל בהחלט יוכלו להיעזר בתוכנה כמו וואטס-אפ, שבה הם אינם נדרשים לאותה מידת אקטיביות. בנוסף, המכשיר הטכנולוגי עשוי לעזור לשמור על ריכוז כשיש רעש רקע רב. בשורה התחתונה, אילו יכולנו להיעזר במכשירים האלה רק למטרות חיוביות – זה היה מעולה, כי יש הרבה אנשים עם בעיות קשב וריכוז שהמחשבים סידרו להם את החיים". ביסר-סגל מוסיפה כי לגבי כלל הילדים יש עוד יתרונות לשימוש במסכים, למשל: יכולות של סריקה חזותית, זריזות עיניים, קשר מהיר בין היד לעין וכדומה.

מתי לתת לילדים סמאטרפון? | צילום: shutterstock, א.ס.א.פ קרייאיטיב

מהן ההשלכות של שימוש מוגזם?

"לא אחת מגיעים אליי ילדים הסובלים מעייפות, ולפני בדיקות הדם אני מנסה לברר מה הילד עושה במקום לישון. אולי הוא גולש באינטרנט או משחק בטבלט במיטה? עניין נוסף הוא הנושא הארגומטרי – התנוחה. לעתים מגיעים ילדים ובני נוער הסובלים מכאבי גב או צוואר, ומתברר שהם יושבים במשך שעות בתנוחות לא נכונות ומתעסקים בסמרטפון". בנוסף, כידוע, הולכת וגוברת תופעת ההשמנה. "פחות תנועה מובילה להשמנה, אין חוכמות", אומר ד"ר דובנוב-רז. "לכן אני מאמין שעל ההורים חלה החובה להגביל את הילדים בשימוש במסכים ולעודד אותם לפעילות גופנית".

מדריכים את הילדים

"כפי שברגע שנער מוציא רישיון ויש לו תקופת מלווה כך אנחנו ממליצים לעשות עם הילדים הקטנים ברגע שהם מקבלים לראשונה סמארטפון: לשבת איתם, לפתוח אותו יחד, תחילה שהשימוש בטלפון ייעשה רק עם ההורה, להסביר לילד על השימוש בוואטצפ: אם הוא מעוניין לפתוח קבוצה לא לתת לו לעשות זאת לבד אלא ללוות אותו, להסביר לו ולבדוק מי כלול בקבוצה, האם כל הכיתה? האם רק הבנות מלבד מספר בנות שנשארו בחוץ? להסביר את ההשלכות לכך, להסביר את אופן השימוש בוואטצפ שעשוי לגרום לריבים בין ילדים שלעיתים לא מפרשים נכון הודעות, דבר שאצל ילדים מהר מאוד מסלים לריב" אומרת דפני.

>>> סערת הפוטושופ: איך תפחיתי את הסיכויים שילדיך יגיעו לדיאטת קיצון?