יוגורט במקום אנטיביוטיקה

איך צריכה יומית של יוגורט פרוביוטי משפיעה על הבריאות שלנו?
לאחרונה השיקה חברת "תנובה" את "יופלה ˚360", משקה יוגורט פרוביוטי באריזת בקבוק מיניאטורי, התשובה שלה ל"אקטימל" של החברה המתחרה, "שטראוס". המוצר החדש מצטרף לשלל מוצרי חלב מועשרים בחיידקים פרוביוטיים המבטיחים לשפר את הבריאות שלנו, לסייע למערכת העיכול ולתרום להרגשה כללית טובה יותר.
איך הפכה הקטגוריה של מוצרים פרוביוטיים לכל כך פופולרית?
"הפרוביוטיקה היא תחום חדש- ישן, שהפך למושא מחקר במעבדות מחקר רפואיות רבות בשנים האחרונות עם דגש על הפחתה בתחלואת הציבור בכלל ואוכלוסיית הילדים בפרט", אומר פרופ' גבריאל דינרי, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה במרכז "שניידר" לרפואת ילדים של שירותי בריאות כללית.
לפני שנמשיך לדבר על המוצרים הפרוביוטיים, האם תוכל להסביר קודם מה פירוש המונח פרוביוטיקה?
"המושג פרוביוטיקה מתייחס למיקרואורגניזמים שמגיעים למערכת העיכול לאחר שניטלו דרך הפה והימצאותם בתוך מעי האדם משפיעה באופן חיובי על בריאותו", מסביר פרופ' דינרי. "גם חיידקי הפלורה הטבעית, שמצויים אף הם במעי הגס, נחשבים לחיידקים פרוביוטיים, בשל תפקידם החשוב לבריאות הגוף. מעבר לכך, בשנים האחרונות גדלה ההכרה גם בחשיבות הפרה-ביוטיקה: תוספת רכיבים בלתי מתעכלים, כמו סיבים תזונתיים המעודדים צמיחה ופעילות של חיידקים ידידותיים שכבר נמצאים במערכת העיכול, או של חיידקים פרוביוטיים שמסופקים מבחוץ. הסיבים התזונתיים שהם בדרך כלל רב סוכרים שהגוף אינו יכול לעכל, משמשים קרקע מזון לפלורה של המעי ומהווים כר פורה להתפתחות החיידקים הפרוביוטיים. לפרה-ביוטיקה יש גם מנגנוני פעולה נוספים וקיימים מחקרים המצביעים על יכולתם להוריד את רמת הכולסטרול, לשפר ספיגת סידן ואולי אפילו להפחית את שכיחות סרטן המעי הגס. מתן של פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה יכול לשלב את היתרונות של שני המוצרים".
כמה זנים של חיידקים פרוביוטיים קיימים? האם לכל חיידק פרוביוטי יש אפקט בריאותי אחר?
פרופ' דינרי: "הפלורה הנורמלית של המעי מורכבת מכמה מאות זנים שונים של חיידקים, אך רק מעטים מהם משמשים לתעשיית הפרוביוטיקה. לזנים שונים יכולה להיות השפעה שונה על המעי ועל מצבי תחלואה שונים, ולא כל תכשיר פרוביוטי הוא זהה מבחינת הרכבו, תכונותיו והשפעתו על מחלות שונות. מכל מקום, חשוב לדעת שיש צורך בכמויות עצומות של חיידקים פרוביוטיים כדי שתהיה להם השפעה אפקטיבית. כלומר, בצריכה יומית נדרשת כמות של למעלה ממיליארד חיידקים. תמיסות המכילות כמויות קטנות של חיידקים פרוביוטיים הן בעלות השפעה מזערית, אם בכלל".
מהו מנגנון הפעולה של החיידקים הפרוביוטיים ואיך הם משפיעים?
פרופ' דינרי: "ראשית, חיידקי הפרוביוטיקה יכולים לווסת את התגובה החיסונית של המעיים וכך לעזור בהגנה כנגד חיידקים ווירוסים מחוללי מחלות המגיעים דרך מערכת העיכול. בנוסף, יש להם תפקיד חשוב בשמירה על המערכת האקולוגית המאוזנת של המעי. חיידקים פרוביוטים מונעים התיישבות של חיידקים מעוררי מחלה במעי, שכן הם מתחרים על מקומות הקישור על התאים ובדרך זו נמנעת קולוניזציה של חיידקים 'רעים'. לחלקם יש גם יכולת להפריש חומרים שונים דמויי אנטיביוטיקה ש'הורגים' חיידקים אחרים. חלק מהם אף יכולים לפרק לקטוז, לשנות את חומציות סביבת המעי, לפרק חומצת מרה ועוד.
"מחקרים שבחנו את יעילות הפרוביוטיקה בטיפול בשלשול בילדים שנגרם על ידי וירוס הרוטה, הראו כי חיידק LGG למשל, היה יעיל בקיצור קל של משך השלשול ביום אחד לערך. מחקרים אחרים שבדקו מתן חיידקים פרוביוטיים למניעת מחלות, מצאו כי בקרב ילדים שנטלו חיידקים פרוביוטיים על בסיס יומיומי קבוע כמניעה, היו קצת פחות אפיזודות של שלשולים, בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא נטלה את החיידקים הללו בדרך קבע. השפעה זו הייתה בעיקר אצל ילדים שניזונו מתרכובות מזון לתינוקות, אך לא נראתה אצל ילדים שניזונו מחלב אם. מחקר נוסף שבוצע במרכז הרפואי "סורוקה" בבאר שבע, מצא כי צריכת חיידקים פרוביוטיים על בסיס קבוע, הפחיתה במידה מסוימת הופעת מחלות המלוות בחום או מחלות בדרכי העיכול, אך לא הצליחה למנוע מחלות בדרכי הנשימה".
אפקט היוגורט
בתעשיית המזון מצאה תעשיית הפרוביוטיקה את מקומה בעיקר בתחום מוצרי החלב, ובעיקר ביוגורטים. "חשוב לדעת שכל יוגורט מכיל חיידקים", אומרת נוגה שוורץ-משולם, מנהלת תחום בריאות וחדשנות בתשלובת החלב "תנובה". "היוגורטים נחלקים לשלושה סוגים עיקריים בהתאם לאפקט שלהם. בקטגוריה הראשונה נמצא זנים ספציפיים של חיידקים המחמיצים את היוגורט ואחראים על מרקמו וטעמו. בקטגוריה זו ההיבט הבריאותי זניח יותר. בקטגוריה השנייה נמצאים חיידקי ה'ביו' – תערובת של חיידקים בעלי תכונות בריאותיות נוספות שמצליחים ל'שרוד' את מערכת העיכול ואת המעי הגס. בקטגוריה השלישית נמצאים חיידקים פרוביוטיים – תערובת עם זנים ספציפיים של חיידקים הידועים באפקטיביות שלהם על פי מחקרים".
לדבריה, כל מוצר פרוביוטי מתהדר בחיידק ספציפי בעל תכונות בולטות, שמחקרים הצביעו על האפקטיביות שלו כמקדם בריאות וכפוטנציאל להפחתת חולי. "תשלובת 'תנובה' עושה שימוש בחיידק לקטובצילוס GG, שהתגלה עוד בשנות ה-80' על ידי ד"ר גורבך וד"ר גולדין (ומכאן שמו), והוא תועד במאות פרסומים כחיידק פרוביוטי מוביל בעיקר בכל הקשור להגנה החיסונית ולהגנה על מערכת העיכול. החיידק מסוגל לשהות במעי כ-72 שעות, הוא בעל עמידות גבוהה במיוחד לחומצות המרה והקיבה, ועמידותו משתפרת כשהוא נאכל עם מוצרים על בסיס חלב".
לדבריה, צריכה שגרתית של חיידק ידידותי זה, מפחיתה הדבקה בווירוסים וחיידקים הגורמים לזיהומי מעיים. "בנוסף", אומרת שוורץ-משולם, "השפעת החיידק נבדקה גם על נשים בזמן הריון ועל ילדיהן. המחקר מצא שניתן להפחית את שכיחות האלרגיה אצל תינוקות על ידי העשרת התזונה של האמהות ב-LGG במהלך ההריון. ממצאים נוספים במחקר הראו כי אצל נשים בעלות רקע משפחתי של מחלות אטופיות, שצרכו את החיידק, פחתו המקרים של אקזמה ואלרגיה אצל ילדים עד ארבע שנים לאחר הלידה ונמצא שיפור במצב תסמיני העור שלהם. מעבר לכך, במהלך טיפול אנטיביוטי שעלול לפגוע באיזון המיקרופלורה של המעי ולהביא לידי התרבות בלתי מבוקרת של מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות, נמצא כי חיידק זה שורד במעי במהלך הטיפול האנטיביוטי".
בחברת 'דנונה' העולמית, ביצעו מחקרים אודות החיידק הידידותי קזאי, הנמצא באקטימל. יעל אברבוך, הדיאטנית הראשית של מחלבות 'שטראוס': "החברה בידדה במכוני המחקר שלה מספר חיידקים במטרה למצוא חיידקים ששורדים במערכת העיכול למרות חומצת הקיבה גבוהה, וכדי להוכיח שאכן החיידק נמצא כתורם לבריאות. מחקרים שנעשו במעונות יום בצרפת מצאו כי אצל ילדים שקיבלו משקה יוגורט פרוביוטי המכיל את החיידק קזאי, היו פחות מקרים של שלשולים בהשוואה לקבוצת הביקורת שקיבלה יוגורט רגיל. מחקר נוסף שנערך בקרב 300 פעוטות שצרכו חלב, הראה כי הפעוטות שצרכו חלב פרוביוטי שלשלו בממוצע ארבעה ימים, לעומת שמונה ימים אצל ילדים שקיבלו חלב רגיל".
פרוביוטיקה ותינוקות
מה שמוביל אותנו לשאלה הנוגעת למתן פרוביוטיקה לתינוקות. האם מותר לתת להם תוספת פרוביוטית? "באופן כללי, גם לתינוקות קטנים מותר לצרוך חיידקי פרוביוטיקה", אומר פרופ' דינרי. "יש ארצות שבהן מותר לתת תוספת פרוביוטית כבר לאחר הלידה. ההיתר למתן תוספת כזו בארץ הוא רק מגיל חצי שנה ומעלה, בגלל הטענה שאין מספיק מחקרים שבדקו את בטיחות מתן חיידקים אלו בגיל ינקות".
האם יש הבדל בין נטילת חיידקי פרוביוטיקה בנוזל או במוצק?
פרופ' דינרי: "בעיקרון אין הבדל משמעותי, אבל הפרוביוטיקה יכולה לפעול רק אם החיידקים מצליחים לשרוד ולגדול במערכת העיכול".
אברבוך: "הדעה הרווחת היא שעדיף לצרוך חיידקים פרוביוטיים בקפסולה. אולם היום ידוע שחיידקים פרוביוטיים נשמרים טוב יותר בסביבת המזון הנוזלית שמהווה כר פורה מאשר בקפסולות למיניהן שייבשו אותן בתנאי סטרס לחיידקים".
עד כמה מתן חיידקים פרוביוטיים עוזר למי שאינו חולה ובמה בדיוק?
דינרי: "לדעתי, ילדים בריאים שאינם סובלים ממחלות מסוימות, לא חייבים ליטול חיידקים פרוביוטיים. עם זאת, גם אם לא הוכח שהם מועילים בזמן שגרה, כנראה שגם אינם מזיקים".
אברבוך: "ראשית, במוצר פרוביוטי אין בעיה של צריכה עודפת. באופן כללי, צריכת משקה יוגורט פרוביוטי אחד ביום, אידיאלי לשמירה על פלורת המעיים. עם זאת, בתקופה שלאחר סיום נטילת אנטיביוטיקה, חשוב במיוחד לאזן את מערכת העיכול, ואז מומלץ להעלות את הצריכה פי שניים".
"נטילת אנטיביוטיקה הורסת לא רק את החיידקים הרעים, אלא גם את החיידקים הטובים במעיים", מוסיף גרי קלברג, נטורופת של חברת "ארומה לייף", "מה שגורם לחוסר איזון בפלורה של המעי. יתרה מכך, גם מצב של סטרס ולחץ סביבתי חברתי יכולים להחליש את החיידקים הטובים. כתוצאה מכך, ילדים שנמצאים במצב של חוסר בחיידקי פרוביוטיקה, סובלים ממערכת חיסון חלשה וחשופים יותר למחלות דלקתיות חוזרות ונשנות, כגון דלקת אוזניים ודלקת גרון או לשלשולים חריפים. לכן, עם סיום מתן אנטיביוטיקה יש להשלים באופן מלאכותי את ייצור הפרוביוטיקה, ואפשר לעשות זאת גם על ידי מתן תוסף מזון על בסיס יומי".
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה