ידידותיים למשתמש

כולנו לומדים להתרחק מחיידקים. לעתים זו טעות
איש אינו זוכר בדיוק מתי ואיך זה קרה, אבל כוכבים חדשים פלשו לחיינו. הם נכנסו לנו למקרר, והזכירו לנו, מעל כל מרקע ובכל בית אב, שיש מי שנלחם למען הבריאות של המין האנושי, למרות שהוא בלתי נראה לעין בלתי מזוינת. אלה, כמובן, החיידקים הפרוביוטיים, ה"הטובים", שהשתלטו על מוצרי החלב.
כנציג הדור שלמד להתרחק מהחיידקים בצורה גורפת; דור שגדל על קריוס, בקטוס וטטנוס הרשעים – החלטתי לעשות מעשה. להתנער מדעות קדומות, להושיט לביסידוס והאסידופולוס יד לשלום (אגב, ראשי התיבות של שמותיהם הוא BIO. אומר לכם משהו?). לבדוק מיהם, ולאן מועדות פני החיידקים הפרוביוטיים.
השפעה מיטיבה
על אף שלתודעת הקהל הם פרצו בעשור האחרון בלבד, הרעיון שניתן להפיק מהחיידקים תועלת ו"לרתום" אותם למען הבריאות – אינו חדש. הוא עלה והחל להיחקר כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת, וצבר תאוצה ב-40 השנים האחרונות, עם התקדמות המחקר והאמצעים הטכנולוגיים.
"הגוף והמעיים מכילים מיליארדי חיידקים, ביניהם כאלה שיש להם השפעה חיובית", מסביר פרופ' דניאל רחמילביץ', מנהל האגף לרפואה פנימית בבי"ח שערי צדק, ומומחה למחלות בדרכי העיכול. "החיידקים הפרוביוטיים שייכים לקבוצת חיידקי חומצת החלב. הם נוצרים בגוף, נמצאים באופן טבעי במעיים, ועשויים להגביר את חסינותם ולהועיל בריפוי מחלות. האופנה היום היא להוסיף אותם למוצרים, ולהשתמש בהם כדי להעשיר את המעי מבחינה כמותית בחיידקים המועילים".
פרופ' רחמילביץ', מכר ותיק של החיידקים ומומחה בעל שם עולמי בתחום, נותן דוגמאות מאירות עיניים. למשל: מחקרים מלמדים, כי לחיידקים הללו השפעה מבריאה ומיטיבה על מחלות דלקתיות במעיים בכלל, ובעיקר על דלקת כיבית של המעי הגס ועל מחלת קרוהן – מחלות כרוניות, שמאופיינות בתקופות רגיעה ובהתלקחויות, ואשר הגורם להן עדיין לא ברור. לא ניתן לרפא אותן, רק לנסות להאריך את משך ההפוגות ולדכא דלקת פעילה.
כאן נכנסים לתמונה החיידקים הפרוביוטיים, שנמצאו יעילים מאוד במניעת ההתלקחויות. מניסוי קליני נוסף, שתוצאותיו התפרסמו לא מזמן עולה, כי כמות גדולה של חיידקים פרוביוטיים מקטינה בצורה משמעותית את נזקי הקרינה לאזור המעי, בהקרנות שניתנות לסובלים מגידולים במעי הגס או במערכת הרבייה. "סבורים שהחיידקים הפרוביוטיים פשוט תופסים את מקומם של החיידקים ה'רעים' ומונעים מהם לפעול", מסביר פרופ' רחמילביץ'. "השערה נוספת היא, שהם מגדילים את עמידות דופן המעי מפני חדירת חומרים מזיקים".
stock.xchng
לבלוע חומצות גרעין
המגמה הטכנולוגית-מדעית של מזעור ותמצות, לא פוסחת גם על אגף החיידקים הפרוביוטיים. המחקרים הרבים על החומר התורשתי דנ"א, מניבים חידושים גם בענף הגסטרואנטרולוגיה. "הכוונה היא לתת חומצות גרעין במקום חיידקים. טיפה קטנה מתחת ללשון, במקום כמויות של אבקה. לחומר התורשתי DNA יש עמידות טובה יותר וחיי מדף ארוכים, וניתן לשכפל אותו במעבדה". ובאמת, למה לבלוע חיידק שלם, אם אפשר לקבל רק את התכונות הטובות שלו?
מחקר מהפכני שערך פרופ' רחמילביץ', מקדם את האפשרות הזאת מאוד. במחקר נבדקה השפעת רצף מסוים של חומצות גרעין (המרכיבות את ה-DNA) שמקורו בחיידקים – על המערכת החיסונית. נמצא כי רצף זה מעודד את המערכת החיסונית, ובכך מפחית את מספרן וחומרתן של דלקות במעי.
ועד שנבלע חומצות גרעין של חיידקים, נסתפק במוצרי החלב המועשרים, או בתוסף מזון חדש, אבקה שלא "מחביאה" את החיידקים הידידותיים בתוך מזון טעים כלשהו. התכשיר, שפותח באיטליה ומיוצר בארה"ב, מכיל 450 ביליון חיידקים בשקית של 3 גרם.
"כמות החיידקים ביוגורטים למיניהם היא אפסית, יחסית לאלף ביליון החיידקים שנמצאים במעיים. כדי לשנות את הרכבם באופן משמעותי, יש צורך במספר עצום של חיידקים פרוביוטיים", מסביר פרופ' רחמילביץ'. "בנוסף, לתכשיר הוכנסו 8 זני חיידקים שונים, לעומת זן אחד המקובל ביוגורטים. התכשיר צולח את חומצות הקיבה, ומגיע למעיים. שם שורדים החיידקים זמן רב יחסית". את האבקה יש לערבב במים ולשתות, וטעמה הוא, איך לומר, לא משהו. אבל היי, מה זה לעומת הבריאות?
מי שהטעם חשוב לו, יכול תמיד לאכול את שלל מוצרי החלב המועשרים. "ביוגורט רגיל יש שני סוגי חיידקים שבהחלט טובים לגוף, אבל לא שורדים את החומציות הגבוהה של הקיבה, כמו החיידקים הפרוביוטיים", מסביר ד"ר עדי מנהיים, מנהל אגף המו"פ של תנובה. "הפרוביוטיים מחזקים את המערכת החיסונית, מונעים היווצרות אנזימים לא רצויים במערכת העיכול, ומסייעים בשיקום הגוף לאחר נטילת אנטיביוטיקה או בזמן שלשול. משערים שהם תורמים אפילו למניעת עששת. לאחרונה מתפתחת המגמה להוסיף ליוגורטים גם חיידקים פרה-ביוטיים, ש'תומכים בחיידקים התומכים' מסייעים להם להתרבות ולשרוד זמן רב יותר".