טיפול כאן ועכשיו

על הברימה המלמדת אותנו לחיות בהרמוניה עם המתרחש
כמי שהתנסתה בסוגי טיפולים רבים ומגוונים, הופתעתי לשמוע על שיטה שאיני מכירה בשם "ברימה". כשמכרים העוסקים בתחומים טיפוליים לא ידעו במה מדובר, כבר הסתקרנתי. על הפלייר שקראתי היה כתוב כי "תרגול ברימה הוא דרך ייחודית להעלות את רמת המודעות ולשפר את איכות החיים ואת מערכת היחסים של אדם עם עצמו ועם הסביבה".
בין יתר היתרונות צוין שם כי הטיפולים מקלים על כאבים ומתחים גופניים ורגשיים, מטפלים בבעיות גב וצוואר, משפרים תפקוד במערכות הגוף, כמו עיכול, עצבים, הורמונים ונשימה, וגם תורמים לאיזון הגוף בזמן ההריון ואחרי לידה, ומעניקים תמיכה משמעותית בתהליכי טיפולי רפואי והעצמת כוחות הריפוי המצויים בנו. הדברים נשמעו לי בתחילה מוכרים וכלליים, כאלה שאפשר לייחס אותם גם לתחומי טיפול ותרגול אחרים בתחומי הרפואה המשלימה.
לא צריך תנאים מיוחדים
"ברימה היא לא שיטה, אלא דרך חיים שלומדים אותה באמצעות הגוף", מסבירה מרל ינקלביץ', מטפלת ומדריכה מוסמכת מטעם מרכז ברימה העולמי שממוקם בקליפורניה. "ברימה לומדים דרך חוויה ולא באמצעות מידע. מדובר בכלים פשוטים שמבוססים על תשעה עקרונות, ואפשר ליישם אותם בכל דבר שאנו עושים בחיינו", היא מוסיפה.
אנשי הברימה משום מה לא אוהבים לאזכר זאת, אך מתברר שהשיטה הגיעה למערב לאחר שעברה מדור לדור בכורדיסטאן. הממציא היה אדם בשם מליצ'ק מושן, שהיגר לארה"ב והקים ביחד עם תלמידו, רופא וכירופרקט יהודי ששמו ג'ון שרייבר, את המרכז הראשון בקליפורניה. בארץ יש מספר מטפלים בודדים שעובדים ומלמדים את השיטה וינקלביץ' היא מהוותיקים שביניהם.
"מה שכל כך מדבר אלי בברימה זו העובדה שהיא מתאימה לחיי היומיום ולא מצריכה תנאים מיוחדים. מדובר באורח חיים הרמוני, פרקטי, מעשי ופשוט, ובטיפול שאדם יכול לעשות לעצמו או לאחר. אני יכולה להיות באמצע פקק תנועה או בתור בסופר ולתרגל ברימה, כי היא תומכת בי בכל רגע, ונותנת לי כלים לחוות את הכאן ועכשיו".
"הגוף הוא כלי שחי כאן ועכשיו, לעומת המיינד, שחי כל הזמן בעבר ובעתיד. ברימה מעירה אותנו לחוות את הגוף ולהיות מודעים למחשבות מבלי להזדהות איתן או להתנגד להן". היא מוסיפה כי אחד הדברים הגדולים של ברימה, היא העובדה שאין בה התנגדות לדבר. "זהו טיפול למטפלים", כהגדרתה, וכיוון שהמטפל הוא גם מטופל, נוצרת חוויה הרמונית משותפת של תמיכה הדדית בין מעניק הטיפול לבין מי שמקבל אותו".
אין מאסטרים וגורואים
הברימה מתבססת על תשעה עקרונות פשוטים והרמוניים שמתומצתים מתוך ההבנה העמוקה של חוקי היקום השולטים בחיים. הפילוסופיה של ברימה לוקחת בחשבון את ארבעת המישורים של הקיום: חומר, אנרגיה, תודעה ומודעות ויחסי הגומלין ביניהם. "אני סטודנטית נצחית. כבר 15 שנה אני לומדת ברימה ומלמדת, וההבנה שלי רק מעמיקה".
"הברימה מטיפה לנו תמיד להיות מתחילים. לכן אין פה מאסטרים וגורואים והיררכיות. בשיעור ברימה יכולים להשתתף במקביל אנשים שרק התחילו וגם כאלה שעושים ברימה כבר 20 שנה, וכל אחד מקבל את מה שהוא צריך ברמת המודעות שבה הוא נמצא", מסבירה ינקלביץ'.
ינקלביץ', תושבת שוהם וסבתא ל-7 נכדים, קטנה ורזה ובעלת מראה שברירי, השתתפה בסדנת ברימה "בטעות", כלומר היא לא ידעה למה בדיוק היא הולכת. אחרי הסדנה נשאר טעם של עוד, והיא התעניינה לדעת היכן לומדים את השיטה. כשהתברר לה שהלימודים מתקיימים רק בארצות הברית, קיבלה החלטה ונסעה ללמוד בקליפורניה. היא מספרת שלפני שפגשה בברימה היא הייתה אישה חולה מאוד שנעזרה בהילינג, פרחי באך ודמיון מודרך, ואת החלמתה היא זוקפת לזכות השיטה שעשתה מהפך חיובי בחייה.
לבושה בלבן פותחת ינקלביץ' כל סשן במדיטציה קצרה. במבטא אנגלו סקסי כבד היא מזמינה את המשתתפות להרגיש את הגוף על האדמה, לתת לגוף לנשום, להיות בכאן ועכשיו, ולהרגיש דרך הגוף את "הרגע הזה". המדיטציה מסתיימת לצלילי גונג מתכתי מתמשך.
"היופי בשיעורים הוא שלא 'מדברים ברימה', אלא 'עושים אותה'", מסבירה ינקלביץ'. "לא מבקשים ממך להאמין, אלא לנסות ולחוות בעצמך, כי אי אפשר להסביר לאחר מה הטעם של תפוח או אבטיח. צריך לטעום אותם".
תשעת העקרונות של ברימה
גוף נוח – לאורך כל הטיפול, המטפל מחפש את נוחות הגוף שלו. ככל שלמטפל יותר נוח, זו גם החוויה שעוברת למטופל. בברימה, כמו בחיים, אנחנו לא יכולים לדעת מה השני מרגיש. אנחנו יכולים רק לדעת מה אנחנו מרגישים, וככל שאנחנו פועלים ממקום שנוח וטוב לנו, טוב ונוח לאחרים איתנו. תמיד יש הרבה מאוד אפשרויות לשפר את הנוחות ומותר ורצוי לחפש אותן. החיפוש אחר מה שמרגיש נכון ונוח נחווה בהתחלה דרך הגוף רק באופן פיזי. עם הזמן, הלימוד דרך הגוף לוקח את החיפוש הזה אל חיי היומיום. לומדים להתייחס למצבים הדינמיים בחיים בפחות קיבעון, בפחות אוטומטיות, ורואים שגם שם יש הרבה יותר אפשרויות ממה שראינו קודם.
השתתפות מלאה – התנועה של המטפל נעשית עם כל הגוף. כשהמטפל מרים את יד המטופל, לא רק יד המטפל מבצעת את התנועה, כל גופו משתתף בתנועה. תנועה עם כל הגוף דורשת נוכחות מלאה: מנטלית, פיזית ורגשית.
בלי תוספת – לא צריך לעשות פעולות מיותרות, אלא לתת לגוף של המטופל את מה שהוא צריך באותו הרגע, בלי אקסטרה. למשל, לא להוסיף עוד לחיצה כי נדמה שזה יהיה טוב יותר. כלומר, לא הכניס את המחשבות והפרשנויות של המטפל לטיפול.
בלי הפעלת כוח – בשום מקרה אין צורך להפעיל כוח. אפשר להשתמש במשקל הגוף כמנוף טבעי, וזה עיקרון שכדאי להכניס כמה שיותר לחיים.
תמיכה הדדית – המטפל נותן תמיכה מקסימלית למטופל, ובו זמנית הוא מקבל תמיכה מקסימלית מהמטופל. החוויה המשותפת היא חוויה הרמונית של תמיכה הדדית.
בלי שיפוטיות – על המטפל להיות נוכח ולהקשיב בלי לנסות "לתקן" או לפרש. אם מישהי נניח כל הזמן מקטרת, יש לקבל אותה כפי שהיא באותו הרגע כי כנראה יש לה סיבות לכך, אך אין להזדהות איתה ולהיכנס לדרמה שלה.
בלי למהר ובלי להשהות – להיות כאן ועכשיו בקצב הטבעי הדרוש ברגע הזה.
רגע בודד – פעילות בודדת – לא ניתן לעשות שני דברים בו זמנית ולהיות נוכח בשניהם: או שאני יושבת ומדברת איתך כרגע, או שאני שוטפת כלים/עונה לטלפון/צופה בטלוויזיה.
עדינות ונוקשות – המגע של ברימה הוא עדין ונוקשה גם יחד. העדינות באה מההקשבה, והנוקשות מגיעה מתוך העבודה עם הגוף.
בחלק השני של הכתבה: סיקור שיעור ברימה מזווית ראייה אישית
מתוך: מגזין דרך האושר
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה