טיפול כאן ועכשיו – חלק ב'
על הברימה המלמדת אותנו לחיות בהרמוניה עם המתרחש
ללא הפעלת כוח
בשיעור שכותרתו "נתינה היא קבלה", שבו השתתפתי ביחד עם קבוצה של שש נשים, רובן מטפלות בתחומים שונים של רפואה משלימה, היא מלמדת מספר "קטעים" – רצף של תנועות המתבצעות בשכיבה, בישיבה ובעמידה. הבנות מתרגלות אחת על השנייה לפי תור, תוך אנחות של שחרור והנאה.
יש מספר רב מאוד של "חלקים" שמורכבים מתנועות פשוטות שחוזרות על עצמן, משולבות בנשימות, וסוגים של מנופים שהיא יוצרת עם הידיים והרגלים של המטופל. שום כוח לא מופעל, כי אחד העקרונות החשובים בברימה הוא לוודא שהגוף נמצא במצב נוח.
מדי פעם באמצע הטיפול המטפל יכול לשנות את תנוחת הישיבה, להוסיף כרית מתחת לברכיים או לנוח ולנשום כמה נשימות עמוקות. היא מזכירה מדי פעם לתלמידות לבדוק איפה הן נמצאות בתוך החוויה כמטפלות המעניקות וכמטופלות המקבלות. בין העבודה על כל חלק יש שיחת שיתוף שבה עולות תחושות של המשתתפות. הן משתפות במחשבות שחולפות בראש תוך כדי עבודה, ולעתים גם בתובנות עמוקות על עצמן בדרך עבודתן על הגוף.
הטיפול שחוויתי ארך כשעה ורבע והיה נעים וזורם. המיוחד בשיטה הוא שהטיפול הוא בתנועה, כשבפועל נוצרת תנועה במגע רציף בין המטפל למטופל. השניים לבושים בבגדים נוחים, והפעילות מתרחשת על מזרן שתופס את כל רצפת החדר.
עוד לפני שהתחילה את הטיפול, הזמינה אותי ינקלביץ' לשחרר את המחשבות והשיפוטיות ולהתמסר לחוויה בכאן ועכשיו. למרות שרוב הזמן הייתי עצומת עיניים, חשתי שהיא עובדת עם כל גופה בכדי להפעיל את גופי. לעתים העבודה נעשתה בעמידה כשהיא "דורכת" על כפות רגליי, לעתים בישיבה כשהיא משתמשת במשקל גופה כדי למתוח את גופי, ולעתים בידיה כשהיא מבצעת תנועות מסאז' סיבוביות או הברשות חדות להמרצת הדם באזור מסוים.
בסיום הטיפול חשתי אמנם נינוחה ומנומנמת, אך לא יותר מכך. ינקלביץ' הסבירה לי שלא אמורים להרגיש שום דבר יוצא דופן. היא מבהירה שיש אלפי "חלקים" שאפשר ליישם בטיפול, והיא בוחרת את החלקים באופן אינטואיטיבי, וזורמת עם מה שהיא מרגישה שהגוף "מבקש" באותו הרגע. "בזמן הטיפול אני מטפלת למעשה גם בעצמי, ובודקת עם עצמי איפה אני עכשיו. אני כל הזמן במודעות ובנוכחות". כדוגמא היא מסבירה כי באמצע הטיפול שלי היתה בביתה לפתע הפסקת חשמל לא צפויה, וכשהחשמל חזר התחילו לקדוח ולהרעיש בבניין הסמוך. "הזמנתי שקט, אבל דברים לא צפויים קורים לפעמים. יכולתי לקחת את זה למקום של כעס או תסכול, אך בחרתי לקבל את זה כחלק מהטיפול".
הרעיון הכללי של הברימה, היא מבהירה, הוא לחיות יותר באחדות עם הכל. כי מה בעצם אני יכולה לעשות בנידון הרעש? שום דבר כרגע, כי זה חלק ממה שקורה במציאות. לכן עדיף פשוט לקבל את העובדה, ולא להתנגד לה".
שיתוף פעולה בין הפיזי לרגשי
הטיפול בברימה הוא הוליסטי ועוסק בשלמות. לא מטפלים בבעיה או בחוסר, אלא מקבלים את גוף המטופל כפי שהוא ברגע הזה, כשברור כי בכל רגע הדברים יכולים להשתנות. ברימה עובדת בכל הרמות בגוף: הפיזית, האנרגטית, הרגשית והמחשבתית. הכיף בשיטה שהיא משחררת אותך מלנסות להיות משהו מיוחד. "אני נותנת לגוף טיפול 'שלם', ולא באה כדי 'לתקן משהו'. הגוף לוקח מהטיפול את מה שהוא רוצה וצריך. הגוף עובד באופן טבעי. כשהרובד הרגשי והרובד הפיזי עובדים ביחד, הגוף יודע לרפא את עצמו", היא מסבירה.
עוד היא מציינת כי כדי להיות נוכחת כל הזמן בהווה, יש לה כל מיני דרכים שעוזרות לה, כמו לחוות את משקל הגוף על הקרקע, נשימות וחיפוש אחר מקום שהוא הכי נוח עבור עצמה. "אם לפתע אני מרגישה תוך כדי הטיפול מתח בכתף שלי, אני מורידה את הכתף למטה ומשחררת אותה, ואז כשלי נוח גם המטופל מרגיש את זה וחש בנוח".
ינקלביץ' מסבירה כי עם ברימה אפשר לעבוד בכל גיל ובכל מצב בריאות, תוך הפעלת שיקול דעת. "הנכדים שלי נהנים כשאני מטפלת בהם, והם באים אלי ומבקשים עוד טיפול. גם לימדתי אותם כמה דברים שהם עושים אחד על השני, וזה מאחד ומקרב".
הטיפול הוא חלק קטן מהברימה. הלימוד וההטמעה של העקרונות ביומיום הם העבודה המשמעותית. "זה לא חוכמה להיות רוחני בהרצאות ובסדנאות, באשרם או בבית כנסת או בכמה רגעים של מדיטציה. להפך, החוכמה היא לחזור הביתה ולשטוף כלים, לערוך קניות ולטפל בילדים – לעשות את כל הפעולות היומיומית על פי אותם עקרונות רוחניים של כאן ועכשיו", היא מדגישה.
מתוך: מגזין דרך האושר
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה