איך הפסקתי לפחד מהחשיפה לשמש והתחלתי לרפא את עצמי?

במשך הרבה שנים נמנעתי מחשיפה לשמש, מתוך מחשבה שהיא מסוכנת לבריאות. עד שבמסע ההחלמה שלי נחשפתי לעבודה פורצת הדרך של ד"ר סאצ׳ין פנדה, חוקר ומחבר הספר "הקוד הצירקדי" והבנתי את ההשפעה האדירה של חשיפה לאור טבעי על הבריאות.

>> פאוזה לטובה: 3 דברים חשובים שכדאי לך לעשות לפני גיל המעבר

שמש היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. בתקופה קדומה יותר, השגרה האנושית התרחשה בעיקר בחוץ, בזמן שעות האור. כאשר האור ירד והשמיים החשיכו – זה היה הסימן שהלילה הגיע, ועלינו לחזור הביתה וללכת לישון. היום אנחנו רוב הזמן בפנים – במשרדים, בבתים ותחת פלורסנט, לדים והמון מסכים. ההבחנה הטבעית של הגוף בין יום ללילה השתבשה, וקשה לו לדעת כיום מתי להתחיל ומתי לעצור.

לכוון את השעון הפנימי

בעולם המודרני, המבוית, היושבני, המואר באור מלאכותי, המקיים ארוחות ערב ב-21:30 והמרוחק כל כך מהחיבור אל אמא טבע יצאנו לגמרי מהקצב הצירקדי – השעון הפנימי שיש לכל אחד ואחת מאיתנו בגוף, שמווסת כמעט כל היבט בפיזיולוגיה, ביניהם ייצור הורמונים, חילוף חומרים והתחדשות תאים. הקצב הצירקדי מכוון פעולות חשובות כמו שינה וערות, רעב, טמפרטורת גוף והפרשת הורמונים על פי מחזור של כ-24 שעות. הוא מושפע בעיקר מאור וחושך, שעוזרים לגוף לדעת מתי יום ומתי לילה – כדי לפעול בזמן הנכון ולהישאר באיזון.

"כשאנחנו משבשות את הלו"ז, האיברים מתבלבלים, ולא מבצעים את המשימות המוטלות עליהם. מבחינה ביולוגית, שגרת החיים המודרנית גורמת לנו להיות 'אבודות בחלל'"

 

כאשר אנחנו משבשות את הלו"ז של האיברים הם מתבלבלים, ולא מצליחים לבצע את המשימות המוטלות עליהם בצורה המיטיבה ביותר. מבחינה ביולוגית, שגרת החיים המודרנית גורמת לנו במובנים רבים להיות "אבודות בחלל". הניתוק ממחזוריות היום והלילה עלול להשפיע על המחזור החודשי שלנו כנשים, ואף לתרום להופעת בעיות בריאות, כולל עלייה במשקל, סוכרת, מחלות לב, הפרעות במצב רוח ומחקרים מצביעים גם על עליה בסיכון לחלות בסוגים מסוימים של סרטן.

לכן, הבעיה היא לא השמש אלא חוסר הסנכרון איתה. זה נכון שחשיפה פתאומית ומופרזת לשמש בשיא עוצמתה עלולה להיות מסוכנת ולפגוע בגוף, אך חשיפה מתונה לשמש, בפרוטוקול של סרגל מאמצים מדוד – דווקא מסייעת למנגנוני ההגנה הטבעיים, כמו ייצור מלנין, ששומר על ה־DNA ומפחית את הסיכון למחלות רבות. והאמת היא שמחסור כרוני בחשיפה לאור עלול לפגוע כמעט בכל מערכת בגוף. פחות סרוטונין ומלטונין שווה יותר דיכאון, עייפות ושינה לא איכותית. פחות ויטמין D שווה יותר אוסטאופורוזיס ושברים.

אם יש לך שמש

היום אני מוצאת את האיזון בין חשיפה לאור טבעי של השמש לבין הגנה על העור בדרכים בריאות. הנה כמה פעולות שתוכלי לעשות כבר החל ממחר, כדי להנות מיתרונות השמש, ולשמור על עצמך תוך כדי.

• בבוקר: לצאת החוצה עם הזריחה למשך לפחות 10 דקות. עדיף יחפה. לחשוף את העור ואת העיניים לאור האדום והאינפרא־אדום שמפעילים את מנגנוני הסנכרון הטבעיים, משפרים את מצב הרוח, מאזנים את לחץ הדם ומאותתים לגוף להתחיל את היום.

• בצהריים: חשיפה קצרה לשמש ישירה לייצור מיטבי של ויטמין D. לא מעבר לחלון הזכוכית במשרד, אלא בחוץ, שוב – עדיף ברגליים יחפות, במשך 10 דקות לפחות.

• בעבודה: כדאי למקם את עמדת העבודה שלך במקום חשוף לאור טבעי לפחות בחלק משעות היום, ולצמצם את הנזק מזיהום האור הכחול שנפלט מהמסך על ידי שימוש במשקפיים מיוחדים חוסמי אור כחול או אפליקציות חינמיות כמו f.lux שמורידות את האור הכחול מהמסכים.

• בחוץ: מומלץ להשתמש במסנני קרינה מינרליים שעובדים באפקט המראה – מחזירים את קרן השמש החוצה ומגנים טוב על העור מבלי לגרום נזק כמו מסנני הקרינה הכימיים שעלולים לחדור אל מחזור הדם, לשבש את פעילות ההורמונים שלנו ולהגיע עד המוח. כדי לבצע את הבחירה הצרכנית הנכונה עבורך, תוכלי להשתמש באפליקציית קליריה שבודקת רעלנים במוצרי קוסמטיקה שונים.

• בערב: להימנע מאור מלאכותי חזק וממסכים החל מרדת השמש. מהידע שרכשתי בהכשרתי כבודקת קרינה של המשרד להגנת הסביבה אני ממליצה להעדיף נורת ליבון, שהיא הקרובה ביותר לאור מדורה, או אור חם צהוב ולישון בחושך מוחלט. הגוף צריך לדעת מתי להפסיק את הפעילות, לנוח ולהתחדש.

ב־2.9 יתקיים יום של הרצאות קצרות וחוויות בנושא הארכת חיים, בשיתוף אוניברסיטת רייכמן. נדבר בו על יתרונותיה הנוספים של השמש, לצד הרגלים פשוטים לשיפור איכות החיים – בהמלצת רופאים, מומחיות וביו־האקרים בתחום הלונג'ביטי. להרשמה לכנס