טוב שם טוב

מרגישים שהשם שלכם לא מתאים לכם או שהוא משפיע עליכם לרעה? כדאי שתדעו שאפשר ולעיתים גם רצוי להחליף אותו. אז איך אמרת שקוראים לך?
לא דוכיפת, את בהחלט לא אשמה. את לא אשמה שלפני 30 שנה בשעה 14:30 בדיוק תקף את אבא שלך מצב רוח רומנטי במיוחד והוא החליט "לשאול את השאלה" מתחת לעץ האלון (לאחיך יש מזל…) למרגלות הר אשבל (טוב, לאחותך לא כל כך…) ביער חרציץ (מזל שאין עוד אחים…) ואז, בדיוק כשאמא שלך אמרה "כן" ושלפה את האצבע, עברה הציפור המזורגגת וחרבנה לה על היד!
אבל ברור שאת לא לבד. בדיוק כמו בטבע הפראי, גם כאן, בארצנו הקטנטונת, מסתובבים עוד אלפי אנשים עם שמות מוזרים או מבאסים…. שמות תנ"כיים (זילפה, צרויה, לאה), שמות של פרחים (כלנית, סתוונית, חצבית), שמות המכילים צירופים של ים-אדמה (ליעם, לי-גל, חופית), ובעיקר שמות של אנשים שההורים שלהם החליטו להיות מקוריים על חשבונם.
בקיצור, יש הרבה בחורות שלא מרוצות מהשם שלהן. חלקן שורדות איתו חיים שלמים, וחלקן מחליטות לשים קץ לייסוריהן ולשנות אותו. מה גורם להן לעשות זאת? מסתבר שלא רק בחורות שאינן אוהבות את שמן מחליפות אותו, אלא גם כאלו המאמינות כי שינוי השם יביא לשינוי גורלן ועתידן. האם זה באמת עוזר?
סיפורי שמות
שרון, 34, נולדה עם שני שמות – שרון ונעמה. הוריה רצו מאוד לקרוא לה נעמה, אבל אחותה הגדולה התעקשה על השם שרון. לבסוף החליטו לתת לה שני שמות – שרון כשם "רשמי" ונעמה כשם שני. "אני חושבת ששרון זה שם מאוד יפה, אבל כבר מגיל צעיר ליוותה אותי תחושה של חוסר חיבור מוחלט לשם הזה. תמיד הרגשתי שהאופי והאנרגיות שלי לא תואמים את מה שייצג בעיניי השם שרון. מבחינתי שרון הייתה בלונדינית, גבוהה וסנובית – ההיפך הגמור ממני. לעומת זאת, לשם נעמה היה לי חיבור מיידי. אמי עודדה אותי תמיד לנסות להשתמש בשם נעמה, אך תמיד חששתי מאיך שהסביבה תגיב לשינוי. היו לי לא מעט "תחנות" בחיי שבהן יכולתי לעשות את השינוי, אך לא הרגשתי מספיק שלמה עם זה.
|
||||
ב-21 ביולי 2003 התעוררתי בבוקר והחלטתי שהגיע הזמן. במהלך השנה הזו עברתי המון שינויים והתחלתי בתהליך של בנייה וחיזוק העצמי שלי. בשלב זה החיבור לשם 'נעמה' היה מתבקש וטבעי. להפתעתי הסביבה הגיבה לשינוי בחיוב".
ד"ר רות לוין-שקולניק, פסיכולוגית ומנחת קבוצות, אומרת שאין ספק שניתן להבחין בשינויים משמעותיים אצל אנשים שהחליפו את שמם. "צריך רק לקחת בחשבון כי השינוי נובע מכמה סיבות וגורמים ולאו דווקא מאקט שינוי השם עצמו. אדם שמחליט להחליף את שמו חשב על כך בדרך כלל במשך תקופה ארוכה, ורק אחרי התלבטויות רבות הוא קיבל את האומץ הנדרש לעשות את הצעד. תחושת הניצחון המלווה אותנו כאשר אנו מצליחים להתגבר על פחד מסוים שעצר אותנו במשך זמן רב מחוללת פלאים אצל רובנו. לכן, אין לשייך את השינוי בחיים דווקא לשינוי השם, אלא לשינוי שחל בנפשו של האדם".
גם מאחורי השם של עירה יש סיפור. קודם כל, חשוב לה להדגיש, זה עירה במלעיל ולא במלרע וזה בעי"ן ולא באל"ף. "כולם חושבים שקוראים לי אירה כי אני נראית רוסייה, אבל אני לא. קוראים לי עירה על שם רכס הרים בנגב שנקרא 'הרי עירה'. אני מאוד אוהבת את השם שלי, אני חושבת שהוא מיוחד ומעולם לא רציתי לשנות אותו. מאז הצעת הנישואים שלי אני אוהבת אותו עוד יותר – בעלי חובב הטבע לקח אותי לטיול בהרי עירה שבנגב, וכשהגענו לנקודה הגבוהה ביותר הוא כרע ברך והציע לי נישואים. התרגשתי מאוד והבטחתי לעצמי שגם הבת שלי תעבור חוויה דומה. כעבור שנתיים נולדה לי בת וקראתי לה ארבל, על שם הר ארבל שבצפון. אני מקווה שבעלה העתידי יהיה מספיק מקורי ויציע לה שם נישואים…".
משנה שם משנה מזל
לא כל מי שמשנה את שמה עושה זאת מטעמי חיבה לשם זה או אחר. ישנם לא מעט מקרים של שינוי שם שמאחוריהם מסתתר סיפור חיים מורכב. מיה, 28, נולדה בשם רות. רות הייתה אחות של אמה, והיא נפטרה בגיל 25, ממחלה נדירה, כביכול. נסיבות מותה היו תמיד אפופות מסתורין ובמשפחתה של מיה העדיפו לא לדבר על הנושא.
למיה מעולם לא היה חבר. היא בחורה יפה, חכמה וחברותית, אך בכל פעם שהיא הכירה מישהו מבני המין השני משהו בנפשה חסם אותה מלהיקשר אליו. אחרי טיול ארוך בהודו, ביום הולדתה ה-25, היא החליטה שהיא חייבת להבין מה מקור המחסומים האלה. היא הכריחה את אמה לספר לה את "הסיפור האמיתי" על דודתה רות. כך הסתבר לה שרות ניהלה רומן סוער עם בחור נשוי שהיה מבוגר ממנה ב-20 שנה, וכשהבחור החליט לסיים את הקשר ביניהם היא קפצה ממגדל תצפית ישן. רק אז נפלו למיה כל האסימונים! פחד הגבהים שהיא סובלת ממנו, קשייה למצוא אהבה ועוד הרבה תכונות שמעולם היא לא הצליחה למצוא להן הסבר. כבר שלוש שנים שמיה היא כבר לא רות, שלוש שנים אשר מבחינתה, נולדה בהן מחדש.
ליוספה, 28, קיבוצניקית במקור, יש סיפור ארוך עם שמה. היא אומרת שלא צריך להיות חכמה גדולה כדי לדמיין איך זה לגדול עם שם כמו יוספה, ועוד בקיבוץ! "מאז שאני זוכרת את עצמי הציקו לי בגלל השם. כמובן שזה יצר אצלי בעיה חברתית והפכתי להיות הליצן של החבר'ה. במקום לחכות שיצחקו עליי הייתי צוחקת על עצמי בכל הזדמנות. דרך ההומור הצלחתי להחביא את הילדה הביישנית וחסרת הביטחון שהייתי".
|
|||||
"בתקופת התיכון, בעקבות לחץ חברתי מצד חברותיי שטענו שאני לעולם לא אמצא חבר עם שם כמו יוספה, הלכנו יחד להחליף לי את השם. חברותיי החליטו שמאותו יום אני קרן, ומאותו רגע כולם קראו לי קרן. אחרי הצבא עברתי לגור בניו יורק וחייתי שם במשך חמש שנים. השהות במקום רחוק מכל מה ומי שהכרתי גרמה לשינוי מדהים באישיותי. סוף סוף יכולתי להיות מי שאני מבלי להתחבא מאחורי מסכות. הצלחתי להסתדר לבד וגם עשיתי המון כסף במכירות בגדים. כשחזרתי לארץ התחלתי ללמוד שיווק וכיום אני מנהלת פרויקטים במפעל מאוד מצליח".
"כשמלאו לי 30 החלטתי שכמתנת יומולדת לעצמי אני חייבת לסגור מעגל. הלכתי למשרד הפנים ושיניתי את שמי בחזרה ליוספה. הרגשתי שאני במקום כל כך שלם עם עצמי שאין לי יותר סיבות לברוח. אני יוספה ואני אוהבת את עצמי. ביום שבו נפרדתי מהשם קרן, נפרדתי סופית גם מאותה ילדה חסרת ביטחון מהקיבוץ".
השינוי מתחיל מבפנים
יהל פישר, נומרולוגית, אומרת שהחלפת שם היא בעייתית מכיוון שהיא מערערת את "תכנית החיים" של האדם. "השם ניתן על פי רצון הנשמה הגבוהה של בעל השם. הנשמה מתגלמת בגוף האדם כדי לחוות חוויה חומרית, לעמוד במבחנים, להתגבר על מכשולים ולעמוד באתגרים רוחניים. השם קשור לתכנית של הנשמה שנקבעת מראש, עוד לפני לידת האדם. כל ניסיון לשנות את השם, על ידי האדם עצמו או על ידי קרוביו, מסית את האדם ממסלולו המקורי. לא ניתן לבטל את תכנית החיים ולכן המשימות שתוכננו לחיים הנוכחיים עוברות הלאה, לחיים הבאים. שינוי השם ייאלץ את נשמת האדם לחזור בגלגול הבא ולהתנסות בחוויות קשות יותר מאשר אלו שהיו חווים בחיים האלה, אילולא שינה את שמו", אומרת פישר.
גם נחום תמיר, נומרולוג, מעיד על השפעת השם על ייעודו של האדם. "גורלו של האדם נקבע ביום לידתו, אך ייעודו נגזר מהשם שניתן לו. כל אדם נולד עם פוטנציאל למימוש עצמי והוא צריך לדעת לנצל את היכולות שלו כדי להגיע לרמת מימוש מלאה. תפקיד הנומרולוג הוא לכוון את האדם למימוש ייעודו, תוך ביצוע שינויים נדרשים בשם בהתאם לעיתוי ולמפה הנומרולוגית של האדם. כאשר אני מזהה קשיים רבים במפה הנומרולוגית אני ממליץ לתקן את השם או להוסיף אותיות ברוכות מזל (אותיות אהו"י)".
ד"ר לוין-שקולניק אומרת שישנם הרבה מקרים שבהם לא חל כל שינוי אצל מי שמשנה את שמה. סביר להניח כי במקרים אלו השינוי היה טכני בלבד והבחורה לא הייתה מוכנה נפשית לצעד הזה. היא חוזרת ומסבירה כי החלפת השם הופכת לאקט בעל חשיבות ממשית רק כאשר השינוי מתרחש גם מבפנים. "כפי שניתוחים פלסטיים הם שינויים חיצוניים וקוסמטיים בלבד, אך האפקט הנפשי שלהם הוא עצום משום שהבחורה קיבלה על עצמה החלטה לא פשוטה הכרוכה בהמון תגובות מהסביבה, כך גם המעוניינת להחליף את שמה צריכה להאמין כי זה ישחרר משהו שחסום אצלה (כמו זוגיות או קריירה)".