חתונה ממבט ראשון 4: הדמות הכי מתסכלת בתולדות חתונמי
מי היא הדס? מה היא רוצה? מה היא מרגישה? - כל אלה הן שאלות שלא מקבלות מענה בתוכנית. וגם: דני ברגע מכמיר לב של כנות
אינני יודעת למה, ואולי זהו רק טעמי האישי – אבל בעיני זה היה הפרק עם המוזיקה הטובה ביותר עד כה בעונה. כל אירוע שמתחיל עם בילי ג'ואל לא יכול להיות רע, ומ"always a woman" האלמותי נלקחנו היישר אל ממתקי ניינטיז כמו בריאן אדאמס ואלאניס מוריסט, אפילו אביב גפן הצליח לבוא לי טוב. הזוגות מצייתים אחר הכלל הבלתי כתוב שאומר שנסיעה זוגית באוטו צריכה להיעשות עם מוזיקה, תוך כדי תיפוף באוויר ושיבוש משותף של המילים. גם כאשר המצב רוח אינו בשיאו והעתיד לא ידוע – אין מצב לשמוע אלאניס בלי לעשות עם הפה. אחרת במה אנחנו שונים מחיות? מה אתם, גמל? או גרוע מכך – שפירית?
גם כאשר המצב רוח אינו בשיאו והעתיד לא ידוע – אין מצב לשמוע אלאניס בלי לעשות עם הפה. אחרת במה אנחנו שונים מחיות? מה אתם, גמל? או גרוע מכך – שפירית?
>> לכל הטורים של הדס בשן על חתונה ממבט ראשון 4
תכף נגיע להתקפה הבלתי מרוסנת הזו של חיות בר על קארין אחת קטנה – לפני כן צריך לעבור את ההתקפה של חפץ דומם. אנחנו בבוקר ראשון באילת, אחרי ריב ראשון בין איתמר וקארין (כלומר, ריב ראשון בסופ"ש הזה) – ואנו מוצאים את השניים בדיוק איפה שציפינו: על המרפסת, איתמר מדבר על עצמו, קארין בעיניים מתות. קארין, כזכור, הגיעה לסוף השבוע הזה נטולת מוטיבציה; יתכן שאפילו לסקס מלונות עם איתמר היא מתחילה לפתח חסינות. אבל אחרי שאיתמר התפוצץ עליה אתמול בשל האנרגיות הנמוכות שלה, נראה שכל אחד החליט עם עצמו שזה הספיק – ריב שני לא יהיה כאן. קארין תמשיך להיות לא-כיפית, איתמר ימשיך לספר איפה הוא עשה מסיבה ואיפה הוא ניווט ואיפה הוא רדף אחרי מסתננים בצבא (כן, באמת. ואתם עוד תוהים מה דפוק בגבר הישראלי); והם ישרדו כך עד יום ראשון. אלא שבחדר הזה יש גם משהו שמאיים להרוס את שלוות נפשה המזויפת של קארין. האלבום!!! דמיינו צליל מסרט אימה!!!
קארין מבועתת לפתוח את אלבום החתונה. אני מבינה שזה דבר – הרי היא לא היחידה. גם דני חש את אותה בעתה בפרק הקודם אבל בכנות, אין לי מושג מה הסיבה. האם קארין לא רוצה לראות את עצמה ככלה לחוצה? האם היא מפחדת להבין שזה באמת קרה? או שאולי, כפי שנרמז, היא פשוט סובלת מדימוי עצמי נמוך לגבי המראה שלה? בשבילי זו הפתעה בכל פעם מחדש שנשים יפהפיות ברמה של קארין מסוגלות לא לדעת שהן כאלה, אבל אני לא רוצה לבטל רגשות. פשוט קצת דואגת מה קארין תעשה כשתגלה שכל העניין הזה של חתונמי גם צולם ומשודר בפריים טיים.
בניגוד אלי, איתמר לא סקרן לגבי הסיבה שקארין מפחדת מהאלבום. חשוב לו רק איך הוא ממקסם את מצבה לטובתו. בגלל שהם בעוצר מריבות הוא מחליט להביא תועלת יחסית, לדפדף במהירות ולסגור כשקשה לקארין מדי. כשהם יגיעו לאתר האטרקציה שההפקה בחרה עבורם – רכיבה על גמל, הוא ישתמש בטקטיקה דומה. אבל קודם קארין צריכה לעשות פעולה שלא מדברת לאישה אורבאנית שכמותה: לצאת מהאוטו. היא שמעה קצת זזזז מבחוץ ופוסקת ש"יש כאן מלא חרקים", כשאיתמר פותח לה את הדלת היא שועטת החוצה, בורחת, נושמת בכבדות, כל זאת עד שאיתמר משתלט על העסק ומודיע לה ששפיריות לא עושות כלום. אחר כך הם פוגשים את הגמלים. באופן קצת משעשע, קארין דווקא מסתדרת עם הגמל שלה יותר טוב מעם השפיריות. ובכל זאת הסבל ניכר. מי החליט שהדבר הכי נכון למישהי כמו קארין זה רכיבה על גמל? היתכן שהנמסיס שלה, יעל, מחלטרת גם כמתאמת האטרקציות?
מי החליט שהדבר הכי נכון למישהי כמו קארין זה רכיבה על גמל? היתכן שהנמסיס שלה, יעל, מחלטרת גם כמתאמת האטרקציות?
וכך יצא שמבלי לתכנן קיבלנו כרטיס אחד אל שתי הפרעות של קארין – דימוי גוף מעוות + פחד לא רציונלי מחרקים. אין ספק ש-40 הימים האחרונים עם קארין לא היו קלים גם לאיתמר, אבל מה לעשות שהעריכה שיתפה אותנו בעיקר בבעיות שלו, לא שלה. בהמשך היום איתמר וקארין מוזמנים לארוחת ערב עם לירון ועינת, שעה שמפגש זוגות נוסף נרקם בין שני ודני לניצן ומנו. זה כבר הסיבוב השלישי של מפגשי זוגות, יותר מבכל עונה קודמת – מעניין אם זה היה מתוכנן ככה או פועל יוצא של היעדר חומרים זוגיים.
החיוך המטופש והמאוהב של שי וה"רגשות" של הדס
בעוד כולם מתכוננים לאירועי ההדבקה ההמוניים האלה – שי והדס נמצאים הרחק בצפון ולא מתוכנן להם כלום. מבחינת שי, האטרקציה היחידה של הנופש הזה היא שהם ישנו יחד באותה מיטה, פעולה שכמו שניבאתי היתה חסרת משמעות לחלוטין, וששי מנסה לרמוז למצלמה שהייתה לה משמעות מסויימת, שניה לפני שהוא מודה שהיא חסרת משמעות לחלוטין.
בבוקר הם פותחים את אלבום החתונה שחיכה גם להם, ומתעלפים יחד מיופיה של הדס. שי אוהב לראות כמה הדס יפה – במציאות, בסטילס, אני מניחה שגם בשידור של הפרקים בימים אלו. קל להזדהות עם החיוך המטופש והמאוהב שלו, יש אפילו תחושה שעדיף לו ככה, להמשיך להעריץ אותה מרחוק, לא לקמט את עמודי הכרומו של האלבום או החיים. אבל כשהוא מנתח את מה שהוא רואה, הוא מתחיל להגזים. "איזה חיוך היה לך", הוא אומר על הדס בחופה – על אף שהוא ידע, כבר בזמן אמת, שזה היה חיוך מאובן וקפוא של אישה סובלת. בתמונה הבאה שי מתעשת ואומר שזה בעצם "חיוך עצוב". נו שיט. ובעוד שי מקטלג ומסדר את חיוכיה – הדס לא אומרת הרבה. רק מציינת שלראות את התמונות האלה "מעלה מלא רגשות". אינני יודעת אילו רגשות, ומה ההשלכות שלהן, כי היא לא מספרת. השניים מתחבקים והדס דופקת על הגב של שי כמו חבר מהמילואים. המחווה הזו אומרת הרבה יותר מ"מעלה הרבה רגשות".
גם כשהיא לבד מול המצלמה הדס ממשיכה להגיד כלום ברוטב שום דבר. "אנחנו מנסים וטוב לנו". מה אתם מנסים, הדס? להימשך זה לזו? שי כבר נמשך אלייך – האם את מנסה להימשך אליו? איך? בתרגילי הידיים של יעל? בשינה משותפת ולא מכורבלת במיטת ענק? אילו משמעות יש לפעולות האלה – אני באמת אשמח לדעת, אבל הדס לא מספרת. ומה זה "טוב לנו"? השפה זוגית, לכאורה, אבל תוכן אין. בעוד שלושה ימים העונה נגמרת, הדירה בירושלים מתפנה – גם אם שי והדס יחליטו להמשיך לשתות חליטות יחד אחרי הצילומים, זה כנראה לא יוביל לזוגיות. הדס לא מסכימה לספר שום דבר מזה וזה הופך אותה לאחת הדמויות המתסכלות בתולדות התוכנית הזו. אני יודעת שיש טענות לפיהן הדס היא קרבן להטרדה מינית מצד שי והתוכנית – אני בדרך כלל בצד הנכון של ה-MeToo, אבל הפעם זה פשוט לא נדבק לי. אני רואה כאן בחורה צעירה מאוד, מתוקה, לא מבושלת ולא מגובשת, שהגיעה לתוכנית טלוויזיה ולא עושה בה כלום. לא הייתי רוצה שהיא תיגע במי שלא בא לה לגעת בו, חס וחלילה – אבל כן הייתי רוצה לדעת מי היא, מה היא רוצה, איך היא רואה את המצב הזה. ולא קיבלתי. קיבלתי "מלא רגשות".
>> הסיפור המדהים של הדס מחתונמי
(גם) דני רוצה להיות כמו מנו (כמו כולם)
טיול הג'יפים של דני ושני + ניצן ומנו, יוצא לדרך. דני, כהרגלו, מרים לאישה שלו ומציע ששני תנהג כי היא עילוי בזה. ניצן טופחת שעה על כתפו של מנו עד שזה מתעורר ואומר שגם ניצן יכולה לנהוג. אין למנו סיכוי מול דני בחלוקת מחמאות – אבל אולי יש לו גם הרבה פחות מה להוכיח. הזוגות מטיילים קצת בשטח ודני מיד מזהה את הרגשות של עצמו: הוא מקנא. הוא רוצה להיות מנו – משוחרר כמוהו, מצחיק כמוהו, ובעיקר רוצה את הכימיה הפיזית, הזורמת, ששטה בין חברות ולהט, שיש בין מנו וניצן. "בניגוד אליהם, אני בראש של עצמי יותר מדי", הוא אומר ברגע מכמיר לב של כנות.
גם לשני מתחשק לשפוך אמת. היא עושה זאת דווקא בשיחה על מישהי אחרת – קארין. שני משתפת את ניצן באנטי שחשה כלפי קארין במפגש האחרון בקיסריה, משום שקארין לא הודתה שהיא בעניין יותר מאיתמר, וסחפה את כל הבנות להסתיר את רגשותיהן. ניצן מסכימה בהנהון ומלמול. היא לא משתתפת באופן אקטיבי בתאוריה של שני, אולי כי היא חושבת שהביקורת מופנית גם כלפיה, שאולי גם היא לא הייתה כנה בקיסריה לגבי עוצמת רגשותיה למנו. אבל זה לא כל כך משנה כבר – בשלב זה כולנו יודעים שניצן ומנו יבחרו זה בזו ואם לא אנחנו עולים לשגרירות צרפת והקיבוץ הארצי עם לפידים. כולם גם מניחים ששני תתפשר על דני (אבל תגיד שזו לא פשרה) וכולנו לא יודעים מה דני יעשה – אבל משוכנעים שתוך כדי שהוא יעשה זאת, הוא יספר ששני טובה, חסודה, מבשלת נפלא ונוהגת בג'יפים חבל על הזמן. גם אם הוא יבחר להגיד לה לא.
בשלב זה כולנו יודעים שניצן ומנו יבחרו זה בזו, ואם לא אנחנו עולים לשגרירות צרפת והקיבוץ הארצי עם לפידים
מפגש של ארבעה אנשים שרוצים להצליח
לירון ועינת מתכוננים לארוחת הערב עם מר גמל וגברת שפירית, סליחה עם איתמר וקארין – ובפעם הרביעית, חמישית ואולי שביעית בעונה הזו, הם ממחזרים את הסצנה הבאה: עינת יוצאת מהמקלחת עם שמלת ערב ולירון אומר "וואו". אם אחת השאיפות של עינת בתוכנית הזו היתה ללבוש כמה שיותר שמלות שנזנחו בשנת הקורונה, אז על זה לפחות היא יכולה לעשות וי. אבל זה לא יכול להיות התוכן היחיד בקשר הזה, חייב להיות עוד משהו – רק שלאף אחד אין מושג איפה הוא. לירון ועינת מחפשים אותו. מוקדם יותר באותו יום הם עשו סיור לוקיישן במקום שבו התנשקו לראשונה ודנו בעתידם. עינת מצאה ספין חדש, מתברר: שהיא לא יודעת אם היא תגיד ללירון "כן" באירוע ההחלטה. היא מתלבטת. אקט קצת קיצוני מצד מי שעד עכשיו מיקמה את עצמה בצד הרוצה יותר. לירון עושה פרצוף מודאג. הוא רוצה שהיא תבחר בו אבל "נצטרך לעשות שינויים". על מה מדובר כאן, בעצם? מה קיים ומה צריך לשנות? כל מה שאני יודעת זה שפעם לעינת הייתה מיגרנה ולירון התבאס, אנחנו עדיין בזה? הניחוש שלכם טוב בדיוק כמו שלי.
ארוחת הערב שלהם עם איתמר וקארין היא מפגש של ארבעה אנשים שרוצים להצליח. והפעם זה אומר – להיכשל. או יותר נכון, להודות בכישלון. אחרי שיעל הטרילה את כולם בקיסריה על זה שהם מפגינים יותר מדי פוצי מוצי, לירון, עינת, איתמר וקארין – מחליטים הפעם לעשות בדיוק הפוכה. הם מתחילים את הערב שלהם בקיטורים מכל כיוון. כל זוג מספר כמה קשה, איך ההתלבטות מייסרת, איך אין להם מושג אם יבחרו זה בזו ביום הבחירה. "ככה אנחנו, ציניות בלי סוף", אומר איתמר אחרי עקיצה שהוא מפנה לקארין. מה שציני, למעשה, זה האופן המחושב שבו המפגשים האלה מתקיימים – בין אם הזוגות מוגזמים באהבה, או מוגזמים בהתלבטות, הקיצוניות היא אותה קיצוניות. יש כאן בעיקר פלקט ומה שבאמת מסקרן – לא נאמר. לפני שינה, איתמר נותן לקארין עוד נאום על מהי אהבה, מה חשוב בקשר, כמה הוא לא רוצה לפגוע בה ומה הם צריכים לקחת מהתהליך. מילותיו כבר חדלו להתחבר אצלי למשפטים ופסקאות מזמן, אבל מהטון הצלחתי להבין שאיתמר שוב מדבר כאילו הוא המציא את מערכות היחסים, לעומת קארין שלא מבינה בזה כלום. ואני עדיין תוהה – אם איתמר הוא כזה מומחה, למה הוא הגיע לחפש זוגיות בטלוויזיה?
ויז'ואל של גבר בוכה ככה, תחת אורות ניאון ועם התמקדות המצלמה על פניו – זה דבר שטוב שנתרגל אליו. אולי כדאי שגברים יבכו קצת יותר וירדפו אחרי מסתננים קצת פחות
הסצנה האחרונה מובילה אל הפרומו שקיבל את השם "שני מתייאשת?" על רקע פריים של דני בוכה בבריכה. אבהיר כבר עכשיו – אני לא עומדת ללעוג לו על זה. ויז'ואל של גבר בוכה ככה, תחת אורות ניאון ועם התמקדות המצלמה על פניו – זה דבר שטוב שנתרגל אליו. אולי כדאי שגברים יבכו קצת יותר וירדפו אחרי מבקשי מקלט קצת פחות. נקודת השבירה של דני הגיעה אחרי טיפול וואטסו במים ולא לוותה בהרבה מילים. הוא עצמו ניתח את זה אחר כך כהבנה ש"הלב לא נפתח" אל שני, אבל בכי מסוג זה הוא בדרך כלל בגלל הכל ביחד. היו שם צער על חוסר היכולת להתאהב, אשמה מול שני, אבל אולי במים שם צפו גם ההורים של דני, החרדות, התהיות הקיומיות. שני מחבקת את דני ורואה הכל: "אני הייתי צינור לעבודה שלו עם עצמו", היא אומרת מאוחר יותר, "מעולם לא נלקחתי בחשבון כאופציה לאהבה. הייתי רק המלווה". הלוואי על כולנו היכולת לראות את המציאות בכזו צלילות ולא לתת לה לשרוט אותנו, גם כשהיא מאכזבת. שאפו לשני.
החזיקו מעמד עד פגישתנו הבאה וזכרו – לא משנה כמה המצב גרוע, אתם לא קארין בטבע.