"שנת 1988, שיחת טלפון מפתיעה הגיעה למערכת". הסיפור המדהים של הדס מחתונמי

השם הדס שוורץ מייד צלצל לי מוכר. כנראה שיש שמות שנחרטים אצלנו עמוק בזיכרון, באופן שלא נמוג או מתעמעם גם בחלוף השנים. בשבוע שחלף צפיתי ב"חתונה ממבט ראשון", בקשת 12, הכלה הדס שוורץ מירושלים התחתנה עם שי יעקובוביץ ממיאמי, אותו פגשה לראשונה מתחת לחופה. הדס שוורץ. זה השם. לא היה לי ספק. אמה, ורד שוורץ, בת למשפחה חרדית מבני ברק, בחרה לה בהיוולדה את השם הדס, שהוא צירוף האותיות הראשונות בשמו של אביה, הרברט דוגאן ספנסר – נוצרי, שחור, שגורש מישראל בהיותה בחודש השישי להריונה ונעלם מחייה. היא שהתה בבית החולים לבדה, בלי אף אחד לצדה, לאחר שמשפחתה החרדית בחרה להתנתק ממנה. חשבו על עוצמת הבושה בשטייטל של בני ברק לפני 32 שנה, ובעצם עד היום. צעירה חרדית יולדת מחוץ לנישואין לגבר גוי, ועוד שחור.

ההיכרות שלי עם ורד מחזירה אותי לסוף שנת 1988, לשיחת טלפון מפתיעה שהגיעה אליי למערכת "לאשה" שבה עבדתי. על הקו הייתה אישה צעירה שביקשה את עזרתי באיתור קשב או חובב רדיו שינסה לעזור לה למצוא את אהובה, אבי בתה התינוקת שגורש מהארץ אחרי שאשרת התייר שלו פגה כשהיתה בחודש השישי להריונה. חושי העיתונאיים לא הטעו אותי. ביקשתי לבוא אליה ועשיתי את דרכי עם הצלם הצמוד שליווה אותי שנים רבות, אהרון יוסלביץ. שנינו עוד לא ידענו עד כמה הסיפור הזה עתיד לטלטל אותנו.

מצאנו את ורד והדס בדירה קטנה בגבעת שמואל, בבית ריק וקר מכל בחינה. היא הייתה בת 29, צנומה מאוד ועצובה עד כאב. רק הילדה והתקווה שיום יבוא ותזכה לבנות משפחה עם אהובה, עזרו לה לשרוד את היום. היא אימצה את התינוקת אל לבה ותהתה אם אלוהים העניש אותה על שזנחה את הדת. מי שמציאות החיים אילצה אותה לבחור בין משפחתה החרדית לבין גידול בתה לא התלבטה. גם ברגעים של מצוקה נואשת, מחשבתה הייתה חד כיוונית: האהבה תנצח והיא תהיה אימא של הדס.

הדס שוורץ בתכנית "חתונה ממבט ראשון" | צילום: לירון סער

ורד גדלה במשפחה דתית אורתודוכסית המשתייכת לזרם של אגודת ישראל, צעירה משלושה ילדים של זוג ניצולי שואה, שהשואה נכחה בביתם כמו צל קודר. היא למדה בבית יעקב. אחרי סיום הלימודים תכננו לה המשך לימודים בסמינר אבל היא מרדה, וגם סירבה לשידוכים שהוצעו לה. בינה לבינה כבר ידעה שיש לה ספקות לגבי הדת ושמירת המצוות. את המפלט שלה היא מצאה בקריאה בסתר של רומנים ועיתונים חילוניים. כשהחלה לעבוד, התוודעה לראשונה לחברה החילונית ומאז חיה חיים כפולים, על התפר בין העולמות. בערבים, היתה מגיעה לחוג לריקודי עם באוניברסיטת בר אילן. שם, בגיל 26 פגשה את הרברט, בן ה-25, גבר מרשים ומשכיל, יליד גמביה, גמולוג במקצועו. גם הוא, כמוה, הגיע רק להסתכל על הרוקדים.

באמצע החודש התשיעי היא קדחה מחום ונסעה לבית החולים. הדס נולדה בניתוח קיסרי במשקל של 2.200 ק"ג. לאנשים שראו אותה בבדידותה, בלי אף אורח שמגיע לבקר, המציאה האם הטרייה סיפורים והלכה לחפש את הילדה הכי כהה בחדר התינוקות

הרברט הגיע לראשונה לישראל עם אשרת תייר. כנוצרי אדוק שרצה לבקר במקומות הקדושים, הוא התאהב במדינה ונשאר גם אחרי שתוקף האשרה שלו פג. הקשר ביניהם התחיל משיחות תמימות אבל במהרה הם התאהבו. ורד נבהלה ונלחמה ברגשותיה. לראשונה בחייה היא חוותה אהבה אמיתית והיא לא מיהרה לוותר עליה. איש לא ידע שבלילות היא נוסעת לפרדס כץ, שם התגורר הרברט בשכירות, כדי להתאחד אתו ולממש את אהבתם. בשלב מוקדם הם עברו לחיות יחד והקשר נותר כמוס. במשפחתה חשבו כל אותו זמן שהיא שוהה אצל חברה. כשהיא נכנסה להיריון לא צפוי, בני הזוג קיבלו את הבשורה בשמחה ואף דיברו על חתונה.

כשוורד היתה בחודש השישי, הרברט קיבל הצעה שעשויה הייתה להקל על מצבם הכלכלי: להביא אבני חן גולמיות מניגריה לישראל. הוא נסע, הזמן נקף והוא לא חזר. התברר כי הוא נעצר בשדה התעופה בישראל וגורש. ורד עברה לגור בבית אימה, שהתגוררה עם בתה הגדולה. אביה נפטר שנים קודם. ורד הצליחה להסתיר את הבטן התופחת באמצעות בגדים גדולים ממידותיה. באמצע החודש התשיעי היא קדחה מחום ונסעה לבית החולים. הדס נולדה בניתוח קיסרי במשקל של 2.200 ק"ג. לאנשים סביבה שראו אותה בבדידותה, בלי אף אורח שמגיע לבקר, המציאה האם סיפורים והלכה לחפש את הילדה הכי כהה בחדר התינוקות.

הרברט דוגאן ספנסר, אביה של הדס | צילום פרטי ישן

ורד חיפשה מקום לגור בו וסיפרה את סיפורה לעובדת הסוציאלית בבית החולים. מראש היא הבהירה שלא תוותר על הילדה ויהי מה. אחותה ואחיה הוכנסו על ידי הרשויות בסוד העניינים, אבל כשנודעו להם הפרטים הם התנערו ממנה. רק כעבור שנים יחודש הקשר, חלקית. כשרצתה לספר לאמה, אחיה הקדימו אותה ודיווחו לה שוורד יוצאת עם גבר שחור שממנו נולדה הילדה. "תגדלי אותה בבריאות" אמה לה אמה, אז בת 74, וניתקה קשר. מאז היא נפטרה. ורד נאלצה לעזוב את בית אמה עם התינוקת לדירת חדר בגבעת שמואל וחיה בצמצום רק מכספי הביטוח הלאומי. אחרי המפגש הראשון, הצלם יוסלביץ ואני עזרנו לה ביוזמתנו. היא היתה אסירת תודה, אבל בעיקר רצתה את הרברט בבית.

שיחת טלפון לבית קפה בלגוס

פעמיים בלבד פגשתי את הדס. לראשונה כשהייתה בת כארבעה חודשים ובפעם השנייה בת תשעה חודשים. זה היה בחודש מאי 1989 בשדה התעופה בן גוריון. אני זוכרת שלבשה גופיה ורודה ושבאותו יום השתנתה מציאות חייה. היה לי חלק לא מבוטל בשינוי הזה. עכשיו, מול המסך הקטן, נסחפתי בשטף רגשות. זו התינוקת המדהימה עם עיני השקד החומות שהחזקתי בידיי בינקותה. התינוקת שנולדה למציאות בלתי אפשרית. חלפו 32 שנה והנה היא שוב מולי, אישה יפה ומרשימה, לא רק בחיצוניותה.

הניסיונות שלי לאתר את הרברט כללו לילות ארוכים של חיפושים טלפוניים, בימים שביפר עוד נחשב ללוקסוס, ושיחות שמתנתקות שוב ושוב. בסופו של דבר מצאתי אותו בעיר לגוס בניגריה. מספרה מקומית בשכונה קטנה אליה הגעתי שלחה אותי לבית קפה שבו הוא שהה. קשה לתאר את ההתרגשות שלו, ועד כמה ייחל לרגע שימצאו אותו אחרי שניסיונותיו לאתרה לא צלחו. הבטחתי לו שאעשה כל מאמץ לאפשר את הגעתו לארץ. עבר עוד זמן עד ששכנעתי את רשויות החוק לאשר את כניסתו לישראל. עורכת הדין הנמרצת שירה דונביץ, אז יו"ר סניף תל אביב של האגודה לזכויות האזרח, התגייסה לעזור. שיגרנו מכתבים לרשויות. אריה דרעי היה שר הפנים החדש. הנימוק שלנו היה שלהרברט יש בת בישראל והוא רוצה לגדל אותה ולמלא את חובותיו כאב. התחייבנו שהרברט ייחקר אם יהיה בכך צורך, מאחר ששהה כאן בעבר שלא כחוק, וגם שמיד עם הנחיתה יחתום על טופס האבהות. בשלב הבא גייסתי תורמים למימון הטיסה שלו ארצה.

הבאנו כיבוד ופרחים ויצאנו לשדה התעופה. המאבק שלי לאיחוד המשפחה הושלם. הרברט הגיע לבוש בגד אפריקני מסורתי. הוא התקרב בצעדים מהוססים לעבר אהובתו ובתו, ומרגע שנפל לזרועותיה של ורד וחיבק את הדס, הוא התקשה להרפות

אני זוכרת היטב את היום בו הוא היה אמור להגיע. יוסלביץ ואני הבאנו כיבוד ופרחים ויצאנו לשדה התעופה. המאבק שלי לאיחוד המשפחה הושלם. הרברט הגיע לבוש בגד אפריקני מסורתי, מין שמלה כתומה וארוכה, וחבש תרבוש באותו צבע. הוא התקרב בצעדים מהוססים לעבר אהובתו ובתו, ומרגע שנפל לזרועותיה של ורד וחיבק את הדס, הוא התקשה להרפות. הרבה דמעות היו שם, באותם רגעים מזוקקים של אינטימיות נדירה ושל אהבה ונחמה. החיים החדשים שלהם התחילו עכשיו. כמה תקווה היתה לי בלב שהסיפור האנושי המיוחד הזה יסתיים בהפי אנד, נגד כל הסיכויים, בנוסח 'ומאז הם חיו באושר ועושר, עד קץ הימים'.

זמן קצר לאחר מכן הם ביקשו ממני עזרה בסידורי החתונה. פניתי לעורך דין שהתמחה בתחום ובאתי אליו איתם. הניירת הוכנה, ולתומי חשבתי שהם נישאו. רק עכשיו התברר לי שהם לא השלימו את התהליך. כלומר, ורד נחשבת עדיין לרווקה.

>> חתונה ממבט ראשון 4: שני ודני – צאו מהסרט שאתם חיים בו

משפחת שוורץ-ספנסר החלה בחיי שגרה. ורד הרתה בשנית וילדה בת נוספת, אחות להדס. היו להם הרבה ימים טובים וגם ימים פחות טובים. הרבה פחות טובים. יום אחד הרברט שב הביתה מעבודתו ומצא דירה ריקה לגמרי. שכנים, הוא סיפר לי, אמרו לו שחרדים הגיעו בשעה מוקדמת עם משאית, העמיסו את הציוד ונסעו עם ורד והבנות. היעד שלהם היה הישוב עלי. שם, סיפרה הדס בתוכנית הטלוויזיה, היא גדלה. נפגשתי באותה תקופה עם הרברט מספר פעמים. הנתק בינו לבין משפחתו היה מוחלט. הוא אהב מאוד את בנותיו, התגעגע אליהן וביקש לראותן.

בשלב מסוים היה לי ברור שעל ורד הוא ויתר. באחת הפעמים הוא הגיע מלווה בצעירה ישראלית שנראתה כבת זוגו. הצעתי לו לפנות לעזרה משפטית ולדאוג להסדרי ראייה. ההסדר שהוא הביא היה מקובל על ורד. הוא חזר להיות אב אוהב והגיע לביקורים קבועים אצל בנותיו. כשהדס הייתה בת 11 נפטרה סבתה בגמביה. הרברט נסע להלווייתה ומאז לא שב לישראל. בנותיו לא ראו אותו כבר יותר מעשרים שנה, אבל שומרות איתו על קשר כל השנים. למרות שקיבלה חינוך דתי ושירתה בשירות לאומי, הדס בחרה בחיים חילוניים. ורד, שגדלה כחרדית והפכה חילונית, היא כבר הרבה שנים דתיה-לייט. לחתונה של הדס היא לא הגיעה, כדי לשמור על פרטיותה, אבל היא נתנה לה את ברכתה וכמובן צופה בה בתוכנית. ורד, שלא נישאה שוב, מסרבת להתראיין ולהיחשף. שתי בנותיה היו ונשארו מרכז עולמה והקשר ביניהן הדוק וחם. בשלב זה הדס לא מתראיינת אבל היא וגם ורד, עודכנו על הפרסום של הכתבה הזו והוא נעשה בידיעתן ובעזרתן. אני מצפה לפגוש אותה לאחר סיום העונה.

>> כל מה שרציתם לדעת על עונה 4 של "חתונה מבט ראשון"