חתונה ממבט ראשון: התוכנית שזוממת לקלקל גברים מתחשבים

תגידו, מה הערך שלכם? כמה אתם שווים? לא, לא לפני הקורונה – עכשיו. לכולנו יש איזה ערך שמייצג אותנו בעולם קפיטליסטי. נגזרת של השכלה, מקצוע, ניסיון, כישרון, פריבילגיות, קצת כסף נזיל בבנק – אבל מה כל זה אומר היום? העונה הנוכחית של  "חתונה ממבט ראשון" צולמה לפני שהכול התחיל להתפרק, כשהיה עוד קצת היגיון בחיים של מעמד הביניים הישראלי. קחו את הרווק החדש שלכם, לדוגמה, מאור. בתוכנית הוא מוצג כמסעדן, כלומר ווינר מגניב. במציאות של היום, לאור תקנות חדשות וכלכלה לא ברורה, האם זה בעצם אומר שהוא פושט רגל? והזיווג המוצלח שלו, מור האובר אצ'יברית, בחורה שפעם מאוד הצליחה בבגרות והיום עובדת במשרד המשפטים, היא לא בחל"ת היום? אמיר אוחנה לא ביטל את משרד המשפטים בכלל? ואם אנחנו כבר מתעסקים בנושא, מאיפה דניס ישלם על הדירה שלו עכשיו? לרוני תהיה מיאמי לחזור אליה? עסקי היזמות המסתוריים של נועם בשליטה? מה יהא על הסטארטאפ של של ניר? אני מסתכלת על מצליחני "חתונה ממבט ראשון" וכרגע כולם נראים לי נטולי ערך לחלוטין. אולי בעצם רק הגר והדר שוות משהו, כי הן עובדות במעבדה ויש להן חלוק לבן אז החלטתי שהן ימצאו חיסון לקורונה. אבל הבנתם את הרעיון הכללי. הטלוויזיה מספרת לנו על אנשים חזקים, מוצלחים ועשירים ואנחנו מביטים באדישות. אי אפשר לנקר את העיניים שלנו היום עם משהו שהוא לא עם קשרים בתור של אושר עד. נאלץ להתמודד עם האישיות שלהם במקום זה. אתם מוכנים?

>> לכל טורי המעקב של "חתונה ממבט ראשון"

אמיר ודנית חזרו מברלין ומחפשים דירה וחיים. זה לא באמת משנה איפה הם יגורו, בדירה הענקית והריקה שלו או בדירה הקטנטונת והדחוסה שלה, דנית כבר החליפה את הכתובת הקבועה שלה לבניין הכי גבוה ב"הדחקה סיטי". היא לא מבינה שאמיר לא בעניין שלה פיזית, כל הזמן שואפת למגע איתו, והאמת? היא גם מצליחה. אמיר לא מסוגל להגיד לה "לא" ונענה לכל כריכה של רגל ברגל, לכל יד שמונחת בעדינות על מפשעתו, ישן איתה במיטה בזמן שזוגות אחרים מבקשים הפרדה של רחוב ביניהם. אני לא חושבת שאמיר סובל מהמגע, אבל זה קשוח לשמוע אותו מספר ליעל שיש שני סוגים של משיכה, "משיכה" ו"חוסר משיכה", והוא יותר בכיוון של הסוג השני. ליעל אין ממש עצות בשבילו. היא מאיימת עליו שבשלב מסוים יאלץ לספר לדנית את האמת, אבל האמת שלה ושל כולנו היא שאנחנו ממש עומדים לברוח מהטלוויזיה כשזה יקרה. 

אמיר לא מסוגל להגיד "לא", ישן עם דנית במיטה בזמן שזוגות אחרים מבקשים הפרדה של רחוב ביניהם

עד כה פגשנו בעונה הזאת כמה אנשים שפשוט לא רוצים. דובי לא רוצה, רוני לא רוצה, הגר לא רוצה, הדר לא רוצה על גבול ה"לא רצתה ועכשיו קצת יותר רוצה". אבל אף אחד לא היה "לא רוצה" נחמד כמו אמיר. הוא באמת ה"לא רוצה" המקסים ביותר, מקריב את עצמו כמו ישו, מתעקש לא לפגוע בדנית, מוכן לספוג הרבה ליטופים בכף היד ואחר כך להתלונן לבדו מול המצלמה ש"קשה. מאוד קשה". אני מרחמת עליו אבל גם קצת מעריצה את ההקרבה ובמיוחד את הגישה האצילית שמונעת ממנו להתרשע לדנית, לחפש סיבות לריב, להשפיל אותה רק על כך שהיא בעניין. הוא גם יוצא איתה לטייל עם הכלבה, ואז זה מכה בי: הם חייבים להיות ביחד. לא אכפת לי על איזה סוג משיכה זה ישען, מבחינת סטיילינג מדובר בזיווג מושלם. תראו איך כל אופנת ה"חולצות סוף מסלול" הזו מתמזגת היטב: הג'ינס הגזור שלה, הטי שרט המקומטת שלו, הגומייה שלה בשיער, הכפכפים של שניהם. זה פשוט חייב לקרות.

אורי פפר ודנה ספקטור, סליחה בעצם – הגר וניר – דווקא חושבים ש*הם* הזוג הכי מתאים. הם פוגשים את יעל אחרי ירח הדבש שלו היה נפלא ולה היה סיוט ואומרים לה שגם אם זה לא עובד, הם מבינים למה הם שודכו, הם באמת מאוד מאוד מתאימים, לפחות על הנייר. אני, האמת, לא כל כך מבינה את החיבור הזה יותר. מה היה דחוף לחבר לבחור חייכן ונעים, מישהי כל כך נטולת אנרגיות? כבר התלוננתי כאן על הלקוניות השפתית של הגר אבל בשלב זה אנחנו מבינים שהמצב חמור משחשבנו. ה"פחות" וה"ברור" של הגר הם פשוט אינדיקציות לחוסר הומור, אנטי לפאן, כבדות שאולי עובדת נהדר במציאת חיסון לקורונה (כן, נו, אני יודעת. היא רופאה וחוקרת מוח ולא אפידמיולוגית. תנו לי לחלום) אבל מרדימה על המסך.

ניר והגר מסבירים ליעל מה הבעיה. כלומר, למי מהם יש בעיה – להגר. כי לניר אין שום בעיה. את יעל והגר זה מקומם. הן דורשות שלניר תהיה בעיה. מה זה צריך להיות, אין לו בעיה? לא מקובל עליהן שניר מחייך ומרוצה, סבלני ונטול תלונות. יש לי דה ז'ה וו לרגע שבו יעל והדר ציוו על דניס להפסיק לפתוח להדר דלתות ואני מתחילה לחשוש שיש כאן מזימה לקלקל גברים מתחשבים. אני לא אתן לזה לקרות! 

הגר. מתעצבנת מהנחמדות של ניר | צילום מסך מ"חתונה ממבט ראשון"

הגר וניר עוברים לדירת אייר בי אנד בי שהיתרון הגדול שלה היא שהיא מספיק גדולה כדי שלא יצטרכו להיפגש בה הרבה. הגר משדרת לניר מסרים סותרים, מצד אחד היא אומרת שזה "מדהים" כמה שהוא סבלני, מצד שני לה אין סבלנות אליו בכלל. היא לא רוצה לישון איתו באותו חדר, תוחבת את עצמה בפיג'מה הכי נוקשה שהיא יכולה למצוא, נאנחת ורוטנת. ניר, בניגוד לדנית, לא מהתל בעצמו שמשהו קורה כאן. מבחינתו הוא נמצא בנקודת האפס, המשחק מתחיל עכשיו. הוא מנסה לשדר ביטחון וטוען שיש לו תוכנית ומרעיף על הגר מתנה בדמות לוח שעם עם תמונות שלהם. לדעתי אין לו תוכנית בכלל. אבל שימשיך לחייך, אולי זה יבוא לו בהמשך. 

אז נחזור לזוג הבא שלנו, תקוותנו היחידה לאיזון כלשהו בין רגשות משני הצדדים – מור עורכת הדין (בדימוס?) ומאור המסעדן (המובטל?). לה יש עיניים בגודל של פרוז'קטורים וחתונה שתכננה מגיל 13 כנראה. לו יש ביישנות, חתיכות וטענה מחשידה ש"אני הכי לא רווק תל אביבי", מה שבטינדרית אומר  "אני הכי כן רווק תל אביבי". אבל היי, אולי הפעם זה דווקא כן יעבוד. בשבוע הבא נדע אם זה בעצם התמהיל שצריך כדי שזוג אחד כאן סוף סוף יתלהב אחד מהשני באותה מידה, כמו פרפר לאש, כמו גופי המתרגש (אתם לא מזהים קלאסיקה ישראלית כמו "נשבע"? איפה גדלתם, ביער?).

עד אז הישארו חזקים, אל תתקהלו, וזכרו, גם כשהמצב קשה, לפחות אוצר המילים שלכם לא בנוי מאיזה ספרון קלישאות שהגר קנתה בשדה תעופה ומאז הולך איתה לכל מקום. ברור!

>> חתונה ממבט ראשון: די לאפליית הנמוכים