חרדים לשעבר – חלק ב'

לחלק א'»

טכנולוגיה בשירות הפסיכולוגיה

הפסיכיאטר ד"ר יהודה ששון ממכון פירלס (Fearless), נעזר בשימוש במציאות מדומה בטיפול בפוביות. בעזרת מחשב, בימה הניתנת להרעדה ומשקפיים מיוחדים שדרכם חווה המטופל סיטואציות חיים כאילו מציאותיות, המטופל נכנס לעולם מדומה שבו תחושת הנוכחות שלו היא כמעט אמיתית. על פי ד"ר ששון, אחד הגורמים החשובים בחשיפה לגורם המאיים היא תחושת ה-presence, כלומר התחושה של האדם כאילו הוא ממש נוכח בסיטואציה מעוררת האימה, ומאידך גיסא, הידיעה שאין מדובר במצב אמיתי.

חדר הטיפולים לובש מיני צורות באמצעות תוכנות המחשב. המטופל מתייצב לראיון עבודה, הרצאה מול כיתה, הרצאה מול אולם חשוך, הימצאות במעלית או במטוס. המטפל שולט על ההתרחשות בסיטואציה בזמן אמיתי, תוך שהוא מווסת את עוצמת הקול ותגובות הקהל במצב בו נתון המטופל. הוא יכול להגביר את טרטור המנועים או את הרעד ברצפת החדר כאשר מדובר בפחד מטיסה. כאשר מדובר בחרדה חברתית, הוא יכול לשלוט בתגובות הקהל ולגרום לאנשים בסרט שאליו נכנס המטופל להגיב באופן הרצוי בהתאם למצב מעורר החרדה. אם המטופל חרד מצחקוקי הקהל, המטפל יכול לנתב את תגובות הקהל שיהיו קשובות או אדישות. במצב טיפול מתקדם יותר, המטפל יפגיש את המטופל עם צחקוקים של הקהל, למשל. בכל אחד מהמצבים מנחה המטפל את המטופל כיצד להתגבר על תחושת הפחד.

אורך הטיפול נע בין 8-12 טיפולים (מפגש ראשון 700 שקלים וכל מפגש נוסף 600 שקלים), ובתום הטיפולים בחדר הטיפול יוצא המטופל להתמודדות עם גורם הפחד בעולם האמיתי. למשל, כאשר מדובר בפחד ממקומות סגורים, הוא יתנסה בנסיעה במעלית בבניין גבוה. כאשר מדובר בחשש מטיסה, הוא יזמין מקומות בטיסה ויתרגל את מה שלמד בחדר הטיפולים בטיסה אמיתית.

על פי גישתו של ד"ר ששון, במפגש עם גורם הפחד בעולם האמיתי, המטופל לא יצויד בתרופות נוגדות חרדה למקרה שייתקף בהתקף פאניקה. לטענתו, לתרופות עלולה להיות השפעה שלילית על הטיפול. אם מטופל ישתמש בתרופות כאשר יתנסה בטיסה אמיתית או כאשר יטפס אל רום מגדל רב קומות, הטיפול עלול להסתיים בכישלון אם המטופל יחשוב לעצמו: "לולא הכדורים לא הייתי מסוגל להתגבר על הפחד, ולכן לא הטכניקה שלמדתי סייעה לי להתמודד עם הפחד, אלא התרופה". ד"ר ששון מאמין שלאחר טיפול נכון ויעיל, המטופל יוכל לוותר על הקביים של תרופות ולהתמודד בכוחות עצמו עם הגורם המאיים.



מציאות מדומה לטיפול בגמגום

שיטת טיפול התנהגותית קוגניטיבית באמצעות מציאות מדומה יכולה לסייע גם בטיפול בגמגום. מחקרים מצאו קשר בין חרדה חברתית לגמגום. גמגום מוגדר כהפרעה בשטף של הדיבור, תופעה הפוגעת באחוז מן האוכלוסייה. ההפרעה מתבטאת בחזרה על הברות וצלילים או מילים, הארכות, לחיצות, הוספות וקצב דיבור ואינטונציה שונים מהנורמה. מעבר לבעיית הדיבור, הלוקים בתסמונת חווים תחושות של בושה, הדחקה ופגיעה בתפקוד היומיומי, עד כדי הפסקת דיבור על מנת להסתיר את הבעיה. במחקרים נמצא כי לאנשים בוגרים הסובלים מגמגום ישנן רמות חרדה גבוהות בתחום החברתי.

שילוב הטיפול בטכניקה של מציאות מדומה, מסייעת לטיפול ההתנהגותי בדיבור ומאפשרת להיפגש עם מצבי דיבור קשים בתנאי מעבדה לפני החשיפה האמיתית. באמצעות המציאות הווירטואלית, המטופל מתנסה במצבים חברתיים באופן מדורג, תוך שהמטפל שולט בכל הפרמטרים של הסיטואציה. המציאות המדומה מגינה על המטופל מן החשש לתגובות לא רצויות, וכך הוא יכול להתמקד בטכניקה הדיבורית שעליו לבצע ולא בתגובות הסובבים.

רק לאחר שהוא חש בטוח בביצוע הטכניקה הדיבורית, הוא יכול להתמודד בחדר הטיפולים עם תגובות שונות של בני שיחו באמצעות השתתפות בראיון עבודה, ישיבה בחדר ישיבות, נאום מול קהל וכדומה. בתוך האינטראקציות הללו, המתרחשות במציאות הווירטואלית, הוא חווה את התחושות המלוות את הסיטואציה ונעזר בהנחיות המטפל כדי להתמודד עם הסיטואציות החברתיות השונות.

פרטים באתר או בטל' 09.9545466

 

מתוך: מגזין דרך האושר

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה