חרדים לגורלם

איך מזהים חרדה, איך מטפלים בה ואיך שומרים על איזון בריא
"הכל התחיל בשיעול. שיעול פשוט, אבל כזה שלא עזב אותי במשך שלושה חודשים", מספרת א' מהמרכז, אשה בשנות החמישים לחייה, נשואה עם ילדים ונכדים. "עד אז לא הלכתי הרבה לרופאים, רק לבדיקות שגרתיות. אלא שבשיחת טלפון לחברה בערב חג הפסח בשנה שעברה, נודע לי שהיא בדיוק מתאוששת מטיפולים שעברה נגד סרטן ריאות, שגם הוא התחיל בשיעול פשוט. יומיים לאחר מכן התברר לי שחברה אחרת לקתה בסרטן הוושט. כיוון שהשיעול שלי לא פסק במשך שלושה חודשים, התחלתי לחשוש ומחשבות ופחדים מפני מחלת הסרטן הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת יומי. כשפניתי למומחי ריאות הם לא מצאו שום דבר, אך השיעול המשיך והתווספו לו תחושת חנק ודפיקות לב חזקות. כשפניתי לבסוף לפסיכיאטרית היא אבחנה אותי כלוקה בחרדה במצב קל. ואז התחיל המאבק שלי בחרדה".
מה זו חרדה
קצת פחות מעשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות חרדה ברמות שונות, אבל כמעט כל אחד מאיתנו חווה לפחות פעם אחת בחייו חרדה ממשית ומצמיתה. "אם ננסה להבחין בין פחד וחרדה, אז ניתן לומר שפחד נובע מגורם חיצוני וחרדה נובעת מגורם לא ידוע, שמקורו פנימי ולא מזוהה", מסביר ד"ר דני ויצמן, פסיכיאטר ומנהל היחידה להפרעות חרדה במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).
"חרדה לא מתקיימת בזכות עצמה, אלא קשורה לחששות מפני העתיד ולפחדים בנושאי בריאות, פיזית או נפשית. למעשה, חרדה היא הקצנה של מצב טבעי ונורמלי שבו הגוף מגיב למצב מסוכן בסדרה של תגובות פיזיות. תגובות אלו מוגדרות בלקסיקון כתגובות 'הילחם או ברח', Fight or Flight, והן כוללות עלייה משמעותית בדופק, עלייה בלחץ הדם, שינויים בזרימת הדם בגוף, עלייה משמעותית ברמות האדרנלין ועוד תגובות שאמורות לעזור לגוף להתמודד עם מצב החירום. אצל אדם שאינו סובל מהפרעת חרדה המצב יסתיים תוך פרק זמן קצר, שלאחריו הגוף מתאושש. אבל האדם החרדתי ימשיך לסבול מהתופעות הללו ולא יצליח להרגיע את עצמו במשך זמן רב".
בין סוגי החרדה השונים ניתן למצוא הפרעת חרדה כללית שבדרך כלל מלווה בהפרעות נוספות; הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) המתבטאת במחשבות שלא עוזבות את התודעה ומחייבות אותנו לעשות פעולות חוזרות ונשנות; הפרעת פאניקה המתבטאת בקשיי נשימה, דפיקות לב חזקות וירידה משמעותית ביכולת לתפקד ביומיום; הפרעת חרדה חברתית המתבטאת בפחד מפני כישלון בחברה ומפני תחושת ההשפלה; ומאות סוגים של פוביות ספציפיות כמו דנטופוביה – פחד מרופאי שיניים, אוקטפוביה – פחד מהספרה 8, פדופוביה – פחד מילדים ועוד.
ד"ר ויצמן מבחין בין שלושה סוגים של סימפטומים: גופניים, רגשיים ומחשבתיים. האופן שבו שלושת המרכיבים הללו באים לידי ביטוי במצב חרדה מתמשך אצל אותו אדם, הוא הקובע את האופן שבו יטופל. יש לא מעט גורמים המעורבים בתחושות החרדה – בעיה בפעולת המתווך העצבי סרוטונין במוח, תחושת דיכאון המשתלטת ככל שהחרדה נוגסת בחלקים הולכים וגדלים מחיי היומיום של החולה, מחשבות חוזרות ונשנות כמו "מה יהיה איתי? אני לא מצליח לעשות דבר כמו שצריך, אני הולך להיות חולה, זה בטח סופני, זה בטח סרטן…" שלא מפסיקות להתרוצץ בראש.
עשה ואל תעשה
שמירה על אורח חיים בריא עשויה להפחית מהסיכון ללקות בחרדה
- פעילות גופנית – להקפדה על ביצוע פעילות גופנית יש השפעה חיובית על הבריאות הפיזית והנפשית של האדם. מומלץ לבצע פעילות גופנית כלשהי מדי יום, דבר שיהפוך גם את חייכם לפעילים יותר.
- טכניקות הרפיה – תרגול קבוע של שיטות הרפיה שונות כגון מדיטציה, יוגה, טכניקת נשימות ודמיון מודרך תורם לשמירה על רוגע ואיזון נפשי וליכולת להתמודד עם מצבי מתח.
- הימנעות מקפאין – קפאין הוא אחד הגורמים המאיצים התפתחות של התקפי חרדה, לכן מומלץ להפחית בצריכת משקאות ומאכלים המכילים את החומר המעורר, כמו קפה, תה, משקאות אנרגיה ושוקולד.
- הימנעות מעישון סמים – הקנביס (גראס) עשוי לעורר בסיטואציות מסוימות התקפי חרדה קשים אצל חלק מהאנשים, לכן עדיף להתנזר מעישון החומר ודומיו.
הטיפול התרופתי נועד לתת מענה לטווח המיידי, ולייצב את המערכת הגופנית לטווח ארוך. לכן, לעתים קרובות ניתנות למטופל תרופות הרגעה שונות (כמו ואבן, לוריוון, קסנקס ודומות), ובמקביל ניתנות לו גם תרופות המטפלות בחוסר האיזון במוח הגורם לסרוטונין לא לפעול כמו שצריך, כגון סרוקסט וציפרומיל, המשפיעות לאחר שלושה עד ארבעה שבועות.
"כדי להבין את המשמעות של טיפול פסיכולוגי לחרדה צריך להבין שרוב הדברים הקורים בחיינו הם פרי הפרשנות שאנו מעניקים לאירועים שונים", אומר ד"ר שאול נבון, פסיכולוג רפואי ושיקומי מהמרכז הרפואי תל אביב. בכל הקשור לטיפולים פסיכולוגיים בחרדה ישנן מספר גישות מרכזיות – הגישה הדינמית מניחה שקיים שורש לא מודע לחרדה ודוגלת בטיפול ארוך טווח לשם פתרון של קונפליקטים פנימיים בלתי פתורים. הגישה ההתנהגותית מנסה לשנות את האופן שבו החולה מתנהג, במטרה ללמד אותו לשלוט בהתנהגותו ולהחזיר לעצמו את השליטה בחייו. הגישה הקוגניטיבית מנסה לעזור לחולה לשנות את תבניות החשיבה המזיקות והמעיקות, במטרה ללמד אותו להבחין בין מחשבות מזיקות למחשבות מועילות, בין מחשבות שליליות וחיוביות. בנוסף, קיימות טכניקות שונות של הרפיה, דמיון מודרך והיפנוזה העשויות לסייע לחולה להתמודד עם תחושת הלחץ הבלתי פוסק.
היפנוזה – לא מה שחשבתם
מי לא שמע אגדות אורבניות על כל מיני שרלטנים שגרמו למטופליהם לעשות דברים שהם לא עושים בדרך כלל או אף פעם באמצעות היפנוזה, כמו להתפשט לגמרי או לחשוב שהם סמורים בעונת הייחום. במקרה הרע יספרו לכם סיפורי זוועה על מהפנטים שגרמו נזק בלתי הפיך למוח. "אין קשר בין היפנוזה כמו שאנו משתמשים בה לצורכי טיפול ובין הסיפורים הללו", אומר ד"ר נבון. "נכון להיום ההיפנוזה היא שיטה מוכרת ומובנית המשמשת לטיפול במגוון של בעיות פסיכולוגיות. ישנם קורסים של היפנוזה באוניברסיטאות המוכרים על ידי משרד הבריאות, ואותם יכולים לעבור רק רופאים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים ורופאי שיניים".
ד"ר נבון מספר שבניגוד לאגדות ולמיתוסים על אודות איבוד השליטה הטוטאלי, כשמדובר בחרדה הטיפול ההיפנוטי נועד להכניס את המטופל למצב שבו הוא שולט בצורה שלמה על החרדה ועל המצבים המחשבתיים והרגשיים הנגזרים מכך. המטופל לומד בהדרגה כיצד לעשות היפנוזה עצמית ועל ידי כך להגיע למצב של רגיעה המעלים את תחושות החרדה או מפחית אותן באופן משמעותי.
א' הגיעה אל מרפאתו של ד"ר נבון לאחר שניסתה את כל סוגי הטיפולים, אך עוצמת החרדה שחוותה לא ירדה. "הייתי אשה חברותית, משפחתית, אוהבת סדר וניקיון, חובבת קריאה וסרטים, ולאט לאט גיליתי שאינני יכולה לעשות דבר מהדברים שהייתי רגילה לעשות", היא מספרת. "אמנם התרופות הצליחו קצת להרגיע אותי, אך עדיין היו לי שעות לא מעטות במהלך היום שבהן לא יכולתי לעשות דבר. אפילו את הנכדים שלי לא יכולתי לסבול, הכל כל כך הלחיץ אותי. כל הזמן הייתי עסוקה במחשבות על סרטן ומוות שעלו בי בגלל השיעולים הבלתי פוסקים. רק עם בעלי יכולתי להיות עצמי. פניתי לשתי פסיכולוגיות, ניסיתי דיקור סיני, לקחתי מגוון תרופות, אך החרדה מילאה את חיי יותר ויותר. ואז בעלי שמע הרצאה על היפנוזה והחליט שזה מה שיעזור לי. גם אני וגם הפסיכיאטרית שלי לא אהבנו את הרעיון, אך לאחר שיחה עם ד"ר נבון הבנו שתפסנו את ההיפנוזה בצורה שגויה. היום אני יכולה לומר שהטיפול החזיר לי את חיי. אפילו בעלי אומר שאני פשוט אשה אחרת".
אז איך תזהו חרדה?
התקף חרדה מתבטא בהופעה פתאומית ורבת עוצמה של בהלה, פחד או אי נוחות, המגיעה לשיא בתוך דקות וכוללת לפחות ארבעה סימפטומים מהרשימה הבאה (כשאין שום ראייה לקיומו של אירוע רפואי אובייקטיבי כמו התקף לב, למשל):
- דפיקות לב מהירות
- הזעת יתר
- קוצר נשימה
- טשטוש הראייה גלי קור או חום
- תחושת מחנק
- דקירות או אי נוחות בחזה
- בחילה או אי נוחות בדרכי העיכול
- תחושה של סכנה קרבה, צורך להימלט
- רעידות
- כאב
- סחרחורת
- תחושה שהדברים אינם מציאותיים
- פחד מאובדן שליטה או מאיבוד השפיות
- פחד ממוות
אז מה עושים כשמזהים התקף חרדה?
אם זיהיתם שאדם קרוב סובל מהתקף חרדה, יש לנסות להסדיר את הנשימה בכל אופן אפשרי, בישיבה או בטיול איטי בחוץ, על מנת לקדם תהליך הירגעות. אם האדם אינו מראה סימני רגיעה, יש לפנות מייד לרופא המשפחה או לפסיכיאטר לצורך טיפול.