התפרצה להפגנה פרו פלסטינית עם שלטי החטופים – ושברה את הרשת

גלית לביא (52), אם לשלושה ויבואנית אופנה מתל אביב, החליטה לקחת את בנה בן ה-8 להפוגה קטנה של שקט מהמצב הלא פשוט ששורר במדינה, בולנסיה, ספרד. טרם הגעתם לעיר, לביא לא דמיינה לעצמה שהחופשה השקטה שדמיינה, תהפוך להיות מה שהייתה בפועל, ושהיא תיהפך ויראלית, כשהחליטה להיכנס להפגנה פרו-פלסטינאית, ולהביע את עמדותיה המנוגדות בקול.

>> עם ישראל חי: הסלבס שתומכים בנו בזמן ״חרבות ברזל״

"ברגע שהגעתי לולנסיה התחלתי לראות המון הפגנות פרו-פלסטינאיות", מספרת לביא בראיון. "זה הוציא אותי מדעתי כמי שהגיעה בדיוק מהארץ וחוותה את המצב. מדובר בעיר סטודנטיאלית, אז כשפגשתי סטודנטיות שמניפות דגלי פלסטין התחלתי לשוחח איתן, לרוב בקולי קולות".

"השביעי באוקטובר ומאורעותיו בכלל לא משודרים בטלויזיה הספרדית", היא משתפת בכאב. "החטופים לא מוזכרים בכלל. רואים רק את עזה ואת חוזק הצבא שלנו מולם. אז החלטנו לעשות מעשה ולהתחיל להפיץ תמונות של החטופים ברחובות. הדפסנו שלטים, יצרתי קשר עם פעילים בספרד שהכינו פלאיירים של החטופים ותליתי אותם בכל העיר במשך ימים ושעות. ביום שבת זה תפס את עינו של אחד הכתבים בעיתון המרכזי של ולנסיה, והייתה כתבה מאוד גדולה על החטופים. הבנתי שיש לי מה לעשות כאן".

תמונות החטופים בספרד | צילום: גלית לביא

איך זה מגיע למצב שבו את מסכנת את עצמך מול מפגינים פרו-פלסטינאים?
"ידעתי שיש שם הפגנה שמתוכננת ביום ראשון האחרון, אז קניתי מיקרופון קטן. היו בהפגנה הזו הרבה מאוד שוטרים, המון צוותי טלוויזיה, אז ידעתי שאני לא מסכנת את עצמי ברמה של סכנת חיים. הבנתי שאני הולכת לחטוף קצת, ידעתי שיתנפלו עליי. נכנסתי עם מיקרופון למעגל וצעקתי את המילים: 'Hamas Is Isis'. זו אמירה שמרעידה את האנשים באירופה, כי הם יודעים שהם מפגינים בעצמם בעד חמאס. עמדתי עם שלטי החטופים ואמרתי את מה שהיה לי לומר, הם היו בהלם, התקרבו אליי, דחפו אותי המון אנשים. בשלב מסוים הורדתי את הראש כדי להגן על עצמי והשוטרים הוציאו אותי משם ושלחו אותי למונית".

>> איך לשמור על שפיות בזמן המלחמה?

היה בך פחד?
"לא. במקור הייתי בטוחה שזו פשוט הפגנה של סטודנטים, הבאתי איתי המון פלאיירים של החטופים ופשוט תכננתי לתפוס פינה ולהשמיע את קולי. בפועל – הם כאילו מפגינים בשם הדמוקרטיה ומבקשים גינוי של ישראל בשם העירייה, אבל הם חיות שבאו לתמוך בטרור, ורציתי שהעולם ידע את זה. הסתכלתי סביבי על האנשים לפני שנכנסתי למעגל, ראיתי נשים, גברים עם תינוקות על הכתפיים, אז לא הרגשתי פחד, הפחד הגדול שלי הוא מהמצב בארץ כרגע. הכאב והתסכול כל כך חזקים. הרגשתי שאני חייבת לצעוק, זה היה חזק ממני. אני אמא לילדים, חשבתי על האימהות שהילדים שלהן נכנסו עכשיו לעזה והאמהות שהילדים שלהן נחטפו לשם. ביחס לזה, זה היה סיכון מחושב".

"אמא שלי לא דיברה איתי בגלל הסיכון שלקחתי"

לאחר שהתפרצה לתוך ההפגנה, לביא נהייתה מיד ויראלית. הסרטונים שלה צורחת על תומכי החמאס בספרד התפוצצו ברשת, והיא קיבלה תגובות לכאן ולכאן, כולל אגב מאמא שלה, שלא ממש דיברה איתה לאחר שהבינה איזה סיכון לקחה בתה, בעיניה: "אני מקבלת כל הרבה הודעות, והאמת שזה הפתיע אותי מאוד שזה נהיה ויראלי", היא מספרת.

התגובה של אמא שלך או תגובות אחרות, הלחיצו אותך?
"פחדתי מהתגובה שלי אמא שלי פחד מוות והיא באמת לא דיברה איתי בגלל הסיכון שלקחתי", היא מוסיפה. "אבל אני מרגישה שהמעשה שלי נתן לאנשים כוח לא לשבת בבית ולשתוק, להבין שלהתעמת עם מה שקורה בחוץ זה לא כל כך מפחיד. המחיר של השתיקה שלנו הוא מאוד יקר, ואני באמת מקבלת המון תגובות מאנשים שלא רוצים לשתוק יותר, שמבינים שכל אחד יכול לעשות משהו קטן כדי לא להיות ההמון הדומם הזה מול מה שקורה לנו, זה נותן את אותותיו".

"כשאנשים רואים את דגל פלסטין מונף ברחוב הוא מבחינתם כמו אקדח טעון", לביא מוסיפה. "אבל זה לא המצב, הטרור לא טמון בכל דגל פלסטין. זו הבעת דעה דמוקרטית של אנשים, הם לא עומדים חמושים בהפגנות האלה, שמתקיימות בתוך פיאצות יפהפיות עם פסלים, בתי קפה וכמויות גדולות של שוטרים. הרבה מההפגנות האלה הן מסודרות. כמובן שלא הייתי צועקת כך את דעתי באיסטנבול, אבל בהפגנות כמו בספרד לא צריך לפחד ולשתוק".

שלטי החטופים בספרד | צילום: גלית לביא

איך מרגישה המציאות באירופה לצד ההפגנות האלו?
"כלום לא קורה. עולם כמנהגו נוהג. אנשים יושבים בבתי קפה וילדים משחקים. החיים שם מהממים וזה מתסכל. באיזשהו שלב כשהחלטתי לנקוט בפעולה יותר אקטיבית כדי להתמודד עם התסכול שלי, ניגשתי לחבורות של חברים שישבו וצחקו בבתי הקפה עם פלאיירים וקראתי להם לקרוא את מה שאני מחלקת. אנשים היו בהלם, הם לא ידעו בכלל שיש לנו 200 ומשהו חטופים. אין הסברה ממוסדת, אין תמונה אחת של החטופים שלנו או של הזוועות שעברנו".

היא ממשיכה: "נכנסתי לחנויות נעליים וחילקתי לכולם פלאיירים תוך כדי שאמרתי באנגלית – 'חמאס הוא דעאש', 'אתם הבאים בתור'. אני לא מפחדת מאנשים. כל מי שיכולתי לתת לו ביד את הפתקים האלה קיבל אותם, חילקתי בלי סוף, השארתי המון פלאיירים גם בשדה התעופה במדריד. אני יודעת שזו טיפה בים, אבל אם כל אחד יעשה קצת, העולם ידע. אם אין הסברה מסודרת, צריך שאנחנו נסביר".

גלית לביא| צילום: באדיבות המצולמת

>> "העובדות שלנו חייבות משכורת, הן רוצות לשרוד"

בינתיים לביא שבה כבר לארץ, והיא ממשיכה לנסות ולגרום לאנשים לדבר: "אסור לנו לשתוק, לא נשתוק שוב. היהודים לא ייעלמו מהעולם, לא כל היהודים יעברו לגור פה בארץ. אנשים צריכים לדעת שהמלחמה בטרור היא עולמית. זו לא מלחמת דת, כל אחד יאמין במה שהוא רוצה, אבל צריך לדעת שלוחמה בטרור היא לגיטימית. זו לא עבודה של צבא בלבד, זו עבודה של כולנו, כל אחד במעט שהוא יכול לעשות. ילדים נלחמים בטרור היום בארץ, אמהות נלחמות בטרור, וזה צריך להיות במודעות. אם אצליח לגרום לאנשים להבין שלא משנה איפה הם יהיו בעולם, הם צריכים לדבר עם מישהו, אדם כמוהם, ולגרום להם להבין שצריך להילחם בכוחות שגרמו למה שעברנו כאן – עשיתי את שלי".