חלב על הזמן

בשנה שעברה לקראת חג השבועות נערכה מיני מלחמה בין מתנגדי החלב למתנגדי המתנגדים. הויכוח נסוב בעיקר סביב השאלה אם זו אכן מסורת או סתם קונספירציה של יצרני החלב. אני לא ממש רוצה להכנס לויכוח הזה, אבל מה שכן, החג שהסמלים הזכורים לי ממנו כילדה הם בעיקר שיבולת בשדה, פירות יבשים וטנא הפך לחג החלב.

אז החלטתי לנצל את ההזדמנות ולכתוב כמה עובדות, בתקווה שיגרמו לשבעת המינים להיות יותר דומיננטים על שולחנות החג שלכם, כי מהבדיקות שלי, החלבון מן החי החמור ביותר לבריאות הגוף, הוא של החלב ומוצריו. זה גם החלבון שהאמונה הרווחת היא שהוא החשוב מכולם ובכל גיל.

לא עושה לי את זה

כבר יותר מעשור שאני לא צרכנית גדולה של חלבון מהחי: מוצרי חלב לא עושים לי טוב, ביצים לא עושות לי את זה, בשר בקר לא הצלחתי ללעוס (עשה לי צמרמורות בחיך) ועוף אילצתי את עצמי לאכול אחת לשבוע -שבועיים כי האמנתי שזה בריא וחשוב. את דיירי הים מאוד אהבתי ואכלתי את רובם.

בעקבות חשיפה לכמה סרטים, הרצאות ולא מעט תמונות קשות, החלטתי להפסיק לצרוך גם את מעט החלבון מן החי שצרכתי.

מכיוון שהמחויבות המקצועית שלי היא בריאותית בלבד, אז הטפה מוסרית אינה רלוונטית. לכן אתמקד כאן במחקרים שנעשו ושנוגעים לבריאות בלבד. חוץ מזה, אני עדיין רק טבעונית חלקית, או חטיבעונית (בחוץ אני עדיין נופלת במלכודת המתוקים), אז הזכות שלי להטפה מוסרית בטלה.

בכדי לוודא שאני לא עושה לעצמי נזק, החלטתי לבדוק לעומק את משמעות הפסקת אכילת החלבונים מן החי, וגיליתי שכל עוד אני דואגת לאכול מנה לא גדולה במיוחד של חלבון צמחי כל יום, לא רק שאני לא מזיקה, אני אפילו עושה לעצמי טובה ענקית. ובתוקף מקצועי, אני מרגישה צורך גם להפיץ את זה.

האדם הוא היונק היחיד שצורך חלב בבגרותו ועוד של זן אחר, אז לפני העובדות והמחקרים, אני פונה להיגיון הבריא שנמצא (אני מקווה) אצל כל אחד – האם חלב של חיה ששוקלת כמה מאות ק"ג ושהמבנה הפיזיולוגי שלה שונה משלנו באמת יכול להזין אותנו?
פרה מייצרת חלב כדי להזין את העגל שלה, בדיוק כמו שאישה מייצרת חלב בכדי להזין את התינוק שלה.
דרך אגב, עשב הוא המקור התזונתי הטוב ביותר לתחזוק עצמות הפרה הכבדות, שמחזיקות את אותם מאות הק"ג שלה, לא חלב…

השינוי שלי

את השינוי שלי התחלתי (כמו ביל קלינטון) בקריאת הספר "מחקר סין" שכתב הביוכימאי ד"ר קולין קמפבל. את המחקר ערכו חוקרים מאוניברסיטת קורנל, מאוניברסיטת אוקספורד ומהאקדמיה הסינית לרפואה מונעת, הוא התקיים בסין במשך שני עשורים, והוא מראה ששכיחות המחלות הכרוניות גבוהה יותר בקרב אנשים שהרבו לצרוך חלבונים מן החי.

הנתונים הסטטיסטים שמוצגים בספר מרשימים מאוד, אבל כולנו יודעים כמה קל להטות נתונים לתוצאה הרצויה. מה שהרשים אותי ביותר היה תוצאות המחקר שנעשה על שתי קבוצות של חולדות: לשתי הקבוצות הוזרק אפלטוקסין, שזה חומר שגורם לסרטן הכבד. קבוצה אחת צרכה תזונה שהכילה 20 אחוזי קזאין (חלבון שמהווה 87 אחוזים מחלבון חלב פרה) והקבוצה השנייה צרכה תזונה שהכילה 5 אחוזי קזאין. כל החולדות בקבוצה הראשונה גססו מסרטן הכבד, וכל החולדות בקבוצה השנייה שרדו והיו פעילות ובריאות (בניסויים אחרים שנעשו עם סוגים שונים של חלבון צמחי לא התקבלו אותן התוצאות).

לא יודעת מה אתכם, אבל אותי ממש משכנעת תוצאה נדירה זו של 100 אחוזים מול 0.

ואז, כשכבר הייתי ממש משוכנעת, גיליתי את האתר של מחלקת התזונה של אוניברסיטת הרווארד, בו מודגש שההסתמכות היא על מחקרים מדעיים בלבד ללא מעורבות פוליטית כלשהי, ויוצאים כנגד משרד החקלאות האמריקאי, שלפני כשנתיים החליף את פירמידת המזון המפורסמת ב"צלחת שלי" (לא שהם מנסים לרמוז שהצלחת הזאת מכורה מראש…).

לעומתם, החוקרים של הרווארד ממליצים על "צלחת אכילה בריאה": במקום כוס החלב של משרד החקלאות מוקמה כוס מים עם המלצה להמעיט בצריכת מוצרי חלב. באחד המאמרים נכתב שקיימות הוכחות מעטות, אם בכלל, שצריכת מוצרי חלב יכולה למנוע אוסטאופורוזיס או שברים. (לפני כן היה כתוב שלא נמצאה יעילות לחלב ומוצריו מלבד אולי לכיסו של היצרן, אבל המשפט הזה הוסר מאז, כנראה שאי אפשר להתחמק לגמרי מהפוליטיקה).

לדברי החוקרים של הרווארד, חלב, למרות היותו הדבר הראשון שרובנו נחשוב עליו בהקשר לסידן, הוא רק אחד ממקורות רבים אחרים לסידן, ביניהם ירקות בעלי עלים ירוקים כהים וקטניות.
חוקרי הרווארד אומרים שחלב ומוצריו הם אכן מקור נוח לסידן, אבל כרגע המינון האופטימלי של סידן ליום אינו ברור ועדיף להימנע מצריכה מוגברת של חלב ומוצריו. ראשית בגלל שרוב האנשים צריכים יותר ויטמין D ופחות סידן ממה שניתן לקבל בשלוש כוסות חלב ביום. דבר שני – צריכת חלב ומוצריו מעלה את הסיכון ללקות בסרטן השחלות והפרוסטטה. הסיבה השלישית היא הכמות הגדולה של שומן רווי שיש במוצרי חלב, והסיבה הרביעית היא אי סבילות (ולא אלרגיה!) ללקטוז, שאחוז ניכר מהאוכלוסייה הכלל עולמית סובל ממנה ברמות שונות של עוצמה (זו הסיבה שהיוגורט, גם אם החיידקים הטובים שבו הצליחו לשרוד, לא רק שלא מעביר את הנפיחות בבטן, אלא גם מחריף אותה).

החוקרים מוסיפים ואומרים שעבור מי שאינו יכול לעכל חלב ומוצריו, או שמכל סיבה אחרת מחליט שלא לאכול אותם ישנן אופציות טובות אחרות. למאמר המלא על הסידן וחלב לחצו כאן

ישנו גם הספר של ד"ר אריה אבני "שוטי החלב", או זה שפורסם ברשת "עזבו את העטינים שלי" שבו ד"ר אבני מפריך את האמונה הרווחת שערכו של החלב גבוה בשל היותו מקור לחיזוק עצמות, מכיוון שחלב עשיר בזרחן שמפריע לספיגת סידן. ד"ר אבני מציג מחקרים וסקרים שמראים את הקשר בין צריכת חלב לבין מחלות שונות ואלרגיות. הוא גם פרסם את הרכב מזונה של הפרה הישראלית – די דוחה ולא נשמע מזין במיוחד.

ואחרונה חביבה – הרפואה הסינית

כידוע האסיאתים לא נוהגים לצרוך מוצרי חלב. טוב, ככה זה כשתשעים אחוזים מהם מאבדים את היכולת לעכל לקטוז אחרי גיל שנתיים. בשנים האחרונות עם החשיפה למערב יש שינוי במצב הצריכה, אבל לא מצאתי סקרים ומחקרים שקשורים לזה.
בבתי החולים בסין בהם התמחיתי לא ממש שמו דגש על תזונה, היתה רק האזהרה שחזרה על עצמה כמו מנטרה – להימנע מאוכל שומני, חריף ומתובל, ולא לאכול גלידה.
על פי מקורות שמתייחסים לתזונה לפי הרפואה הסינית, יש לחלב לא מפוסטר (!) ערכים טובים לריפוי מחלות ספציפיות. אבל בשום מקום לא ראיתי שהוא מומלץ למניעה ולצריכה באופן קבוע.
ולכו תשיגו חלב לא מפוסטר…

אז מה כן לאכול?
קודם כל המחקרים מראים שמעט חלב ביום אינו מזיק לבריאות, כך שלא חייבים להתנזר מחלב וממוצריו אלא רק לקצץ בכמויות. בכלל, יש המון תחליפים טעימים ומזינים, אבל אשאיר את זה לפעם הבאה.

הכותבת מטפלת ברפואה סינית משנת 2004, מתמחה בבעיות גינקולוגיות ובכאבים בזמן קיום יחסי מין (וסטיבוליטיס, וולוודיניה). http://oritzilberman.blogspot.com , orit.zil@gmail.com

ולסיום שיר:

*עוד בחיים אחרים – הקרב על החלב

תחזית אסטרולוגית למאי

המדריך שיעזור לכם לעבור את הקיץ בשלום

*עכשיו בדרך האוכל – מתכונים עם תחליפי חלב

עכשיו במטילים – מסע לעולם הויסקי