חיים ומוות ביד המזון

הרגלי תזונה לקויים יכולים להרוג. איך להישמר

88 שיתופים | 132 צפיות

רוצים להישאר צעירים לנצח, או לפחות להאריך את חייכם בבריאות טובה ארגון הבריאות העולמי – (WHO) World Health Organization פרסם לאחרונה דו"ח, המספק את המתכון שעשוי להאריך את תוחלת החיים הממוצעת בחמש עד עשר שנים.

הדו"ח מחלק את העולם ל-14 אזורים גיאוגרפיים, כשלכל אחד מהם גורמי הסיכון האופייניים לו. מדובר בעשרה גורמי סיכון כלל עולמיים, שאחראים על כ-40 אחוז מתוך 56 מיליון מקרי המוות השנתיים בעולם. בסיום הדו"ח מצוינות הנחיות והמלצות לצמצום גורמי הסיכון באמצעים פשוטים וזולים יחסית, אם על ידי הפרט ואם על ידי החברה כולה.

להלן עשרת גורמי הסיכון (לא לפי סדר החשיבות):
1. יחסי מין לא מוגנים

2. מים מזוהמים, סניטציה והיגיינה ירודות

3. תת משקל (הן של האם והן הילד)

4. עשן מחומרי דלק מוצקים בבית

5. טבק

6. חוסר ברזל

7. השמנת יתר

8. יתר לחץ דם

9. כולסטרול גבוה

10. אלכוהול

ה-WHO מציין כי חלק מגורמי הסיכון שייכים בלעדית לעולם המפותח, בעוד שאחרים נפוצים יותר בעולם המתפתח. לעניינינו נתייחס לגורמים הקשורים בתזונה: כולסטרול, יתר לחץ דם, השמנה, חוסר ברזל וצריכת אלכוהול.

פירות וירקות לחיים ארוכים

הירקות והפירות ידועים כספקים העיקריים של ויטמינים ומינרלים לגוף, מאחר והם מכילים מרכיבי מזון חשובים, כמו ויטמינים מונעי חמצון (דוגמת ויטמין C), סיבים ופיטוכימיקלים (דוגמת בטא קרוטן).

בבדיקת הקשר בין מחסור בויטמין C והתקפי לב, לדוגמה, נמצא כי אצל אנשים שרמת הוויטמין בפלזמה שלהם הייתה נמוכה מ-28.4 ליטר, הסיכוי לקבל התקף לב גדל פי 2.4, בהשוואה לאנשים עם רמת ויטמין C של מעל 64.96 ליטר. פער זה הוחרף אצל אנשים שמנים ובעלי לחץ דם גבוה.



ירקות ופירות הם הספקים העיקריים של ויטמינים ומינרלים לגוף <br /> אילוסטרציה: sxc.hu" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/542/6542/380×144.gif?1165929615" />                             </p>
<div>ירקות ופירות הם הספקים העיקריים של ויטמינים ומינרלים לגוף <br /> אילוסטרציה: sxc.hu</div>
</p></div>
<p>ויטמינים הם קבוצת תרכובות אורגניות, הניחנות בפעילות ביולוגית חיונית לתפקודו התקין של הגוף ולשמירה על בריאותו. בניגוד לאבות המזון המספקים קלוריות כחלבונים, שומנים ופחמימות, הוויטמינים אינם ספקי אנרגיה, אלא משתתפים בתהליכים שונים של בנייה וניצול אנרגיה בגוף, וכן בתהליכים פיזיולוגיים רבים. </p>
<p>13 הוויטמינים שמוכרים לנו כיום נבדלים זה מזה בפעילותם ובמבנה הכימי שלהם, ונחלקים לשתי קבוצות על פי מסיסותם – המסיסים במים הם ויטמינים מקבוצה B וויטמין C, והמסיסים בשומן הם הוויטמינים A,K,E ו-D. תכונת המסיסות קובעת למעשה את הימצאותם של הוויטמינים במזונות השונים, את אופן ספיגתם בגוף, צורת אחסונם והשימוש של הגוף בהם. מחסור גדול בוויטמין זה או אחר, עלול לגרום למחלות אופייניות, דוגמת הצפדינה (הנגרמת כתוצאה ממחסור בויטמין C), הבריברי (כתוצאה ממחסור בתיאמין 1B) או הפלגרה (כתוצאה ממחסור בניאצין). </p>
<h2>מגבילים את הכולסטרול</h2>
<p>הכולסטרול נמנה עם השומנים המרכיבים את ממברנת (מעטפת, קרום) התאים והוא בעל חשיבות גדולה בוויסות גמישותה. בנוסף לכך, הכולסטרול משמש כחומר מוצא לבניית הורמונים שונים (כמו הורמוני המין), ומשתתף בייצור ויטמין D ומלחי מרה בכבד החשובים בעיכול השומנים. הכולסטרול מיוצר בכל תא בגוף ובעיקר בכבד, ומכאן שאינו מהווה מרכיב חיוני במזון. הכולסטרול המיוצר בגוף נקרא כולסטרול אנדוגני, ואילו זה המתקבל מהמזון נקרא אקזוגני, אולם פרט לשמותיהם השונים אין ביניהם הבדל, לא במבנה ולא בתכונות.</p>
<p>הכולסטרול מצוי במזונות מהחי בלבד, וניתן למצוא כמות גדולה ממנו בביצים ובאיברים פנימיים של בעלי חיים. כל השומנים שמקורם מהצומח אינם מכילים כולסטרול. כמות גבוהה של כולסטרול בדם (מעבר לצרכים הפיזיולוגיים) עלולה לגרום לטרשת העורקים ובעקבותיה למחלות לב וכלי דם. </p>
<p><strong>ההמלצה:</strong> להגביל את צריכת הכולסטרול במזון משתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא שמזונות המכילים כולסטרול, מכילים לרוב גם שומנים רוויים המעלים את הסיכון להתפתחות טרשת העורקים. הסיבה השנייה היא שנמצא קשר בין אכילת כמויות גדולות של כולסטרול והתפתחות המחלה. כמניעה ניתן לצרוך כ-300 מיליגרם כולסטרול ליום, וכטיפול (לאלו שרמת הכולסטרול בדמם כבר גבוהה) – עד 200 מיליגרם ליום. כמו יש להקפיד על צריכה מוגברת של שמנים לא רוויים ולהמעיט בשומנים רוויים.</p>
<h2>שומנים – בלתי רוויים במקום רוויים</h2>
<p>השומנים נחלקים לשתי קבוצות, על פי אופי הקשרים הכימיים שבין אטומי הפחמן בחומצות השומן – קבוצת הרווים והבלתי רווים. מה שאנחנו אוכלים בפועל, זה שומנים מוצקים בטמפרטורת החדר (רוויים) כמו מרגרינה, ושומנים נוזליים בטמפרטורת החדר (בלתי רוויים) כמו שמן סויה, קנולה, זית וכדומה.</p>
<p>את השומנים הבלתי רווים (הנוזליים) מחלקים ל"חד בלתי רוויים" ו"רב בלתי רוויים", על פי מספר הקשרים הכימיים שבחומצת השומן (קשר אחד או יותר). שמן סויה, לדוגמה, הוא רב בלתי רווי ושמן זית הוא חד בלתי רווי. ההשפעה והתפקיד של השומנים בתהליכים פיזיולוגיים שונים בגוף, משתנים בהתאם למצבם הפיזיקלי. </p>
<p></p>
<div class= כ-27 אחוז מאוכלוסיית השמנים מנסים להפחית ממשקלם בדרכים שונות. <br /> אילוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/547/6547/380×225.gif?1165930623" />                             </p>
<div>כ-27 אחוז מאוכלוסיית השמנים מנסים להפחית ממשקלם בדרכים שונות. <br /> אילוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<p>מקור השומנים הרוויים הוא לרוב משומן מהחי, ומקור השומנים הבלתי רוויים הוא לרוב משומן הצומח. אבל יש יוצאים מהכלל, כמו דגים מהים הצפוני (האוקינוס האטלנטי), בהם יש הרבה שומנים בלתי רוויים, או שמני קוקוס ותמר, שמכילים כמות גדולה של שומנים רוויים.</p>
<p><strong>ההמלצה: </strong>לצרוך כ-30 אחוז שומן מסך הקלוריות היומיות.</p>
<h2>הסיבים טובים, אך במידה</h2>
<p>סיבים תזונתיים שייכים לקבוצת הפחמימות (רב סוכרים) ומקורם בצמחים. אנזימי העיכול בגוף האדם אינם מסוגלים לפרק את הסיבים התזונתיים. הסיבים אינם בעלי ערך קלורי, אולם חשיבותם רבה משום שהם מסייעים בתהליכים כימיים ופיזיים של העיכול, והם בעלי השפעה מטבולית. חלקם עוזר במניעת עצירות, על ידי הגדלת נפח הצואה וקיצור מעבר הצואה במערכת העיכול, וחלקם עשויים לעכב ספיגת כולסטרול מהמזון ולאזן את רמות הסוכר בדם. הסיבים גם מגבירים את תחושת השובע, על ידי הגדלת נפח המזון בקיבה.</p>
<p>הסיבים התזונתיים מתחלקים לשתי קבוצות: סיבים מסיסים, כמו אלו המצויים בפירות, קטניות, דגנים, אגוזים, גרעינים ושיבולת שועל; וסיבים לא מסיסים, כמו אלו המצויים בסובין חיטה, ירקות, קטניות, אגוזים וחלק מהפירות.</p>
<p><strong>ההמלצה:</strong> הצריכה היומית המומלצת של סיבים היא 30-25 גרם סיבים ליום. כמות גדולה יותר עלולה לגרום לנזקים, כמו ספיחה של חומרים חיוניים, שספיגתם בגוף עלולה להימנע.</p>
<h2>השמנה</h2>
<p>משקל גוף גבוה מהטווח הרצוי בהתאם לגובה, מין ,גיל ומבנה גוף, כפי שנקבע על-ידי סטנדרטים מוגדרים (טבלאות, body mass index- B.M.I, קפלי שומן, יחס רוחב מותנים לירכיים ועוד), מוגדר כהשמנה או עודף משקל. </p>
<p>תהליך ההשמנה כרוך בהכנסה מוגברת של קלורית ביחס להוצאתן, כאשר הכמות העודפת של הקלוריות מצטברת בגוף בצורת שומן. </p>
<p>השכיחות של תופעת ההשמנה וגורמי הסיכון הקשורים בה, מהווים בעיה בריאותית ציבורית גדולה ביותר. גורמי הסיכון הקשורים בהשמנה כוללים דיסליפידמיה (שומנים גבוהים בדם), סוכרת, אבני מרה, חוסר שינה, אוסטאוארטריטיס (הסתיידות עורקים), יתר לחץ דם, מחלות סרטן מסוימות ועוד. </p>
<p>ההערכה היא כי בכל שנה בעולם המערבי מתים כ-300,000 אנשים כתוצאה מתחלואה הקשורה בהשמנה.</p>
<p>במחקר שנעשה כבר ב- 1986 בירושלים, נמצא כי כ- 33 אחוז מהנשים וכ-16 אחוז מהגברים סובלים מעודף משקל. עוד נמצא כי כ-27 אחוז מאוכלוסיית השמנים מנסים להפחית ממשקלם בדרכים שונות. </p>
<p><strong>ההמלצה:</strong> השגת משקל גוף תקין בדיאטה מאוזנת, מבוקרת ומותאמת לכל אדם, תוך היעזרות באיש מקצוע מוסמך, קרי דיאטנ/ית. </p>
<p> </p>
<p><strong><em>הכותבת היא דיאטנית קלינית</em></strong></p>
</p>
<p style=