חוות אקולוגיות

כשחושבים על המונח" חווה אקולוגית" עולות אסוציאטיבית תמונות של ספסלי בוץ, של גידולים אורגניים ושל קומפוסט, אבל בעינימי שחי בחווה כזו מדובר בתהליך עמוק של ניסוי וטעייה. החיים בחווה אקולוגית הם מסע של מחקר והתנסות ואין-ספור דילמות קטנות שצריך למצוא להן פתרונות. השאלה איך אפשר לחיות חיים אקולוגיים וליישם מודל בר קיימה לקיימות היא שאלה שבחווה האקולוגית קמים אתה כל בוקר, ובכל יום בוראים לה פתרונות חדשים.

הנה דילמה לדוגמה. בכפר האקולוגי ורטיגו בקיבוץ הל"ה, שהוא ביתה של להקת המחול ורטיגו, עלתה השאלה איך לקרר את אולמות המחול. טלי ורטהיים, ממייסדות הכפר, מספרת: "בקיץ חם כאן שאפשר למות! לרקדנים ולמשתתפים בסדנאות הפריע מאוד שאין כאן מיזוג. רוב חברי הקבוצה התנגדו למיזוג אוויר. שקלנו אולי לא לרקוד בקיץ. הרי לא חייבים. אבל היה מיעוט שאמר שאנחנו חיים בעולם העכשווי, אז בואו נמצא פתרון. דני, האקולוג הראשי של הכפר, גילהשיש שיטה של קירור וחימום החלל על ידי שאיבת אוויר מהאדמה בעומק של מאה מטר. קדחנו באדמה, וזו לא הייתה שמחה גדולה עבורנו, אבל סוג של פשרה שמאפשר חיים ויצירה. החלל מקורר בקיץ ומחומם בחורף בטמפרטורה קבועה של עשרים מעלות. הפתרון הזה הוא סוג של מעבדה כי אנחנו לא יודעים לכמה זמן יספיק האוויר. משום כך אנחנו משתמשים בו במשורה ופותחים רק כשממש יש צורך. שאלות כאלה יש לנו כל הזמן. אנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים בדיאלוג קבוע עם האדמה".

בלי לנצל את החלש

תופעת הכפרים והחוות האקולוגיות החלה לצמוח באמצע שנות השבעים. הכול החל כאשר ביל מוליסון ודייוויד הולמגרן, חוקרי אקולוגיה מאוסטרליה, חקרו את הצמחייה ביערות הגשם ובמדבריות של אוסטרליה. הם גילו שקהילה של צמחים מורכבת ממינים שונים ולכל צמח יש תפקיד במערך הקהילה. השניים פיתחו שיטה לתכנון חקלאות המתבססת על קשר בין הגידולים השונים. השיטה, פרמקלצ'ר, גורסת שלהבדיל מהתפישה הרווחת כי החזק חייב לנצל את החלש כדי לשרוד, כולם דווקא מרוויחים משילוב בין מינים מגוונים. השיטה משלבת בין ידע מדעי מתקדם לידע מסורתי. לדוגמה, הולמגרן חקר את החקלאות המסורתית בפיליפינים וגילה שנוהגים לזרוע שם זרעי שעועית וצ'ילי לצד שתיל הבננה. התברר כי השעועית מעשירה את האדמה בחנקן וכי הצ'ילי מרחיק חיפושיות. ההבנה הביולוגית נהייתה תפישת עולם חברתית,וזו הולכת ומתפשטת בדרום אמריקה, בסקנדינביה, בצפון אמריקה וגם בישראל. לתפישת העולם אין חוקים קבועים או רגולציות, אלא אמונה בקיום משותף של חברי הקהילה זה לצד זה, ולא זה על חשבון זה. השיתוף אינו חותר לשוויון ולאחדות, אלא מדגיש את השוני בקהילה. מתוך אמונה זו צמחו המיזמים של החוות האקולוגיות, שאינן מאוגדות או מחוברות לממסד אלא מקיימות כל אחת על פי דרכה את התפישה האקולוגית של הפארמקלצ'ר.

בארצות הברית ובאירופה הכפרים האקולוגיים הם תופעה מתפשטת. כמה מהחוות בארץ מתפרנסות מחקלאות אורגנית, אחרות מאירוח, מתיירות ומהדרכה. בשל החוקים בארץ, המפרידים בין אדמה לחקלאות ובין שטחים המיועדים למגורים או לתיירות, בכל חווה מוצאים את הפתרונות המתאימים לה.בכמה מהחוות מתבססים על עבודת מתנדבים, ובאחרות חיים ועובדים צעירים בשנת שירות. בכמה מהן לא ניתן להתגורר בקביעות, ובאחרות מלינים בעיקר אורחים או מתנדבים. מוצאים בהן צעירים חדורי אידיאולוגיה לצד אנשים שכבר ראו דבר או שניים בחיים. ביניהם יש שטיפחו קריירות מצליחות וכעת הם מנסים לייצר אלטרנטיבה עבור עצמם ועבור כל מי ששואב השראה מהמקום. לעתים הם מונעים מאג'נדות שונות, אבל אפשר לזהות בכולם חיפוש דרך חיים חדשה שתיטיב עם החברה, ובעיקר עם הקהילה הקרובה. לדוגמה, בקואופרטיב של החווה האקולוגית החברתית יבולים בכפר מלל החברים הם "בעלי הסופר" בזכות מניה סמלית. הפעילות בקואופרטיב מעודדת קנייה מתוצרת מקומית איכותית במחירים מוזלים ומעודדת שיתוף פעולה בין חברי הקהילה. במקום מתקיימים ימי החלפות חפצים בין חברי הקהילה.

בשנת 1991 פרסם רוברט גילמן, פעיל סביבה מארצות הברית, מאמר במגזין In Context ובו שרטט את קווי המתאר הברורים של הכפר האקולוגי והגדיר את צורת החיים בו. קווי המתאר התייחסו לא רק לרוח הדברים אלא גם לפרקטיקה: כמה אנשים יחיו בכפר, התייחסות לאנרגיה, לבריאות ולקיום הצרכים היום-יומיים והכלכליים. לתפיסתו, כפר אקולוגי צריך להיות מיקרוקוסמוס של חברה שלמה, ובו יישוב מספק לעצמו את כל הצרכים הבסיסיים של עצמו: מגורים, אספקת מזון, ייצור, פנאי, חיי חברה ומסחר במידה מאוזנת. לדבריו,רוב הכפרים האקולוגיים מיועדים לאוכלוסייה של בין חמישים ל-150 אנשים,והגבול העליון הוא 500 תושבים. בארץ אין מבנה אחיד או צורת חיים זהה לחוות האקולוגיות. כל חווה ייחודית ובעלת סגנון משלה.

גמילות חסדים

אורי רגב, שהקים את החווה האקולוגית המחלבה הישנה במושב אמץ, מעיד על עצמו שהגיע מעולם חומרי, רחוק מאוד מהתפיסה האקולוגית. "המחלבה הישנה עמדה פה בשיממונה. עשרים שנה היא לא הייתה בשימוש. ציפורים קיננו עליה, הגג היה פרוץ, והכול היה מלא זבל. במקרה חלפתי על פני המבנה בדרכי לפגישת עבודה. באותם ימים הייתי קבלן ויזם של וילות, בתים לא אקולוגיים בעליל. כל אורח חיי היה חסר מודעות אקולוגית". באותה תקופה, במקרה או שלא במקרה, התחיל רגב ללמוד את תורת הפרמקלצ'ר (ראו מסגרת). התאהבות של רגב במבנה הישן שעמד בלב שדה חיטה וחורשת עצי ארץ ישראל חברה להתעמקות בפרמקלצ'ר ולשורשים החקלאיים של המשפחה,שהוא התגעגע אליהם, וכל אלו הובילו לשינוי בחייו ולהקמת החווה.

"החווה האקולוגית המחלבה הישנה, כמו רוב החוות האקולוגיות, מבוססת על שלושה עקרונות: דאגה לאדם, דאגה לאדמה וחלוקת עודפים, מעשה הדומה לגמילות חסדים הקיימת ביהדות", מסביר רגב. "באמצעות העקרונות האלו אנחנו בונים את כל מכלול חיינו: לנשום אוויר טוב, לאכול אוכל בריא, לצמצם בשימוש במשאבים, לעבוד עם הקהילה, ובעיקר להשאיר לדורות אחרינו מקום טוב לחיות בו. החיים בחווה הם סוג של חוויה והדגמה. מגיעות לכאן קבוצות של תלמידים, מורים וחברות. הקבוצות האלה באות לחוות, ללמוד ולקחת ידע מעשי הביתה".

הנושאים המעסיקים את בעלי החוות דומים למדי. בכולן חוקרים מעשית, ברמות שונות, את השימוש של האדם באנרגיות, מגדלים חקלאות אורגנית, אוספים מי גשמים, ממחזרים מים אפורים ומנסים לבנות את מבני החווה ככל הניתן לבד ומחומרים קיימים. עם זאת, הפרשנות האישית למונח "אקולוגיה" משאירה מרחב גדול למקימים ליישם את העקרונות הקרובים ללבם. למשל, בחווה האקולוגית יש מאין בנהלל מקיימים מדי חודש שוק החלפות שעובד על העיקרון שהזבל של האחד הוא אוצר עבור האחר. זהו אירוע קהילתי, חברתי ופרקטי מאוד, שנועד להדגיש את המסר של השפע הקיים. בחווה האקולוגית חווה ואדם במודיעין מייחסים חשיבות רבה לחינוך ומקיימים קבוצות בבתי הספר, בחינוך המיוחד לעולים למורים ולקבוצות פרטיות בדגש על עבודת האדמה. החזון של איציק לגזיאל, מקים החווה, הוא כי העבודה המשותפת תאפשר מקום של רווחה והוגנות לקיום כולו.

החוות בעצם קיומן מייצרות עבור הקהילה מרחבים לחוויה ולהתנסות, שאי אפשר למצוא בשום אתר אינטרנט או ספר. להבדיל מחוויית החוסר שתרבות הצריכה מעוררת בנו, לחוות יש אג'נדה להעביר את ההרגשה שהשפע קיים תחת ידינו. צריך רק להשכיל, לראות וללמוד להשתמש בו נכון. "עקרון השימוש מחדש מבוסס על כך שלכל חפץ משומש שנזרק לאשפה יש פוטנציאל להתקיים מחדש בשימוש חוזר", מסביר רגב. כך הוא ציפה את קירות החדרים בחווה בדפים מהאנציקלופדיה העברית שמצא ברחוב, ועשה מאסלה ישנה ומבקבוקי שתייה גופי תאורה. בחווה ורטיגו השתמשו בשלד של לולים ישנים כחומר גלם לבניית הסטודיו למחול.

מהפכה של האנשים

התפישה של בעלי הכפר האקולוגי ורטיגו מונעת מהרצון לייצר חוויה והשראה קודם כול עבור עצמם ועבור בני ביתם. דני גרינברג,האקולוג הראשי של הכפר ואיש המעשה, הגיע לאקולוגיה מענף הבנייה עבור העשירון העליון. שהות של שישה שבועות בכפר האקולוגי אורוויל בהודו שינתה את חייו. גרינברג מעצב כל אבן ופינה בוורטיגו בקפדנות ובאסתטיקה מצד אחד ובאופן אקולוגי מצד אחר. הוא בודק ביסודיות את תהליכי הבנייה והמחזור השונים. "אני מרגיש שאני לא צריך להצדיק, להסביר או לדבר על לבם של האנשים שבאים לכאן. כמו שאני נדבקתי בזה, מישהו אחר יידבק ממני. זו מהפכה של אנשים. זה מתחיל 'מלמטה', ממשוגעים לדבר, אבל כבר רואים כיצד הרשויות מתחילות לשנות חוקים בלחצם של האנשים. אני מנסה להיות דוגמה אישית. אם את באה וחווה כאן משהו שמתנהל אחרת, את אומרת 'ואללה! אולי יש פה משהו שאני יכולה לקחת הביתה'". וזו אולי הדרך למהפכה האקולוגית: הרעיון של השראה, העיקרון של "תעביר את זה הלאה".

תפישת העולם של החוות האקולוגיות איננה מציעה משנה סדורה במובן של כזה ראה וקדש, אלא כזה ראה ותבחר. "מה שאני עושה כאן לא מתאים לכל אחד", אומר רגב. "החיים הכי אקולוגיים מתקיימים דווקא בדירה בעיר, ששם חוסכים בתשתיות ובאנרגיה ונוסעים פחות. אבל יש בחווה אפשרויות בחירה, וכל אחד ייקח מה שמתאים לחייו".

בעיני עדי שעל, מנהל להקת המחול והכפר האקולוגי ורטיגו, תפקידו אינו להטיף לצורת חיים כזו או אחרת. "בקושי אני יכול להגיד לעצמי איך צריך לחיות. כשמגיעים לכאן נדרש זמן נחיתה, לפעמים שעתיים, לפעמים יממה, אבל אנשים יוצאים מכאן אחרת. קורה להם משהו. באים עם מחשבה אחת ורואים משהו אחר. האקולוגיה היא רוחבית, והיא חותכת את כל תחומי החיים. באים ללמוד לעשות קומפוסט, ועל הדרך מגלים אנשים רוקדים עם הנכים. או ההפך, באים לרקוד ומכירים את נושא הקומפוסט, ובדרך גם נתקלים במתקן למחזור מים אפורים ושואלים: 'היי, מה זה המים האלה', ועכשיו את תביאי את החוויות שלך לשיחה בארוחת השבת".

בנייה בבוץ בכפר ורטיגו. המבקרים נחשפים לאפשרויות אחרות, שלא הכירו

**עוד בחיים אחרים:

פיתוי התפוח

10 תרגילים שיעזרו לך להרגיש נהדר גם כשאת לובשת בגד ים

מושגי יסוד • קיימות (Sustainability) – מודל הוליסטי שבני האדם הם חלק בלתי נפרד בו מהמערכת האקולוגית. המערכת בנויה על יחסי גומלין שהאדם הוא חלק ממנה. במודל מושם דגש על התייחסות מושכלת למקורות האנרגיה ועל חינוך מגיל צעיר שמבטיח לעתיד טוב יותר לסביבה. בבסיס המודל עומדת השאיפה לשמור את המערכת לאורך זמן בלי ליצור שינוי כמו במערכות ביולוגיות. תפישת הקיימות היא שניהול נכון של המשאבים בסביבה ייצור שפע חברתי, כלכלי ותרבותי גם בעתיד. • מערכת בת קיימה- הצירופים "מערכת בת קיימה" או "פיתוח בר קיימה" צמחו מתוך העולם האקדמי וחלחלו לתוך השיח הציבורי. משמעותם היא שכל ארגון, כל מי שאחראי לפיתוח עתידי, צריך לראות לנגד עיניו בעת התכנון ערכים הקשורים בהתחשבות בחברה ובסביבה. • פרמקלצ'ר- חקלאות מקיימת. תורה שגיבשו באמצע שנות השבעים שני אקולוגיים אוסטרליים (ביל מוליסון ודיוויד הולמגרן). התורה התייחסה בתחילתה לגידול חקלאי שאיננו מדלדל את המשאבים. בשנות השמונים התפתחה התורה לתכנון אקולוגי של מערכות, בניינים, עסקים וחברות. השיטה שמה דגש על יצירת קשרים בין מרב המרכיבים ועל תועלת הדדית של כל המרכיבים. לדוגמה ערמת קומפוסט מקיימת קשר עם בני המשפחה ועם הגינה המדושנת,אך למיקום הערמה מתחת לעץ נשיר יש היבטים נוספים:צל בקיץ יביא להאטת האידוי, ובסתיו יש תוספת עלים יבשים. דגש נוסף הוא על מערכות רב-גוניות כמו הפולי קולטורה, מערכת חקלאית המשלבת מספר רב ומגוון של צמחים, להבדיל ממונו קולטורה, מערכת חקלאית אחידה ומתועשת.

ניתוק ושינוי המחשבה

שעל סבור ששינויי תודעה יכולים להתרחש בכל מקום. כשהקימו את הכפר הוצע להם להצפין לגליל או להדרים לנגב. אך הם התעקשו להישאר בתוך המרחב שבין ירושלים לתל אביב, כדי לא להתנתק מעולם האמנות. עבורם הכפר הוא מקום פתוח שמכיל רקדנים מתנדבים, מטיילי שבילים וגם אנשי צוות שעובדים אתם. החיבור לקהילה הוא גורם חשוב בכפר שלהם ובכפרים אקולוגיים בכלל.עם זאת, המקום מאפשר ניתוק ושינוי במחשבה.

"הייתה אצלנו קבוצה של 'תגלית'", מספר שעל. "בסדנת לילה בחוץ שאל אותי אחד הנערים מניו יורק: מה זה הספיישל אפקטס שיש לכם כאן, והצביע אל השמים. בחור בן 21 שלא מצא מעולם רגע לשכב על האדמה ולהסתכל אל השמים. הוא יצא מכאן אדם אחר. לעתים מגיעות לכאן מגמות מחול הן נכנסות לסטודיו ללא מראה, לרגע יש בלבול גדול, ואז הן מסתכלות החוצה דרך החלון הגדול, וכך פתאום נפתחת מחשבה אחרת".

דני גרינברג, האקולוג הראשי של החווה, מדריך קבוצות שונות בבנייה, בטיהור מים ובקומפוסט, אך מי כמוהו יודע שהחיים האקולוגיים דורשים אין סוף התעסקות. "ברור שהאדם הממוצע לא יכול להתעסק עם זה. נגיד שהתגברת על המחסום הרגשי של שימוש בשירותי קומפוסט ועבורך זה כבר לא מגעיל, אבל אז נשאלת השאלה מה עושים כאשר הבור מתמלא.אני אומר לילדים שבאים לכאן:'אם תעשו קומפוסט בבית, עשיתם את שלכם'".

במחלבה הישנה יש שירותים רגילים לצד שירותי הקומפוסט. "שכל אחד ינהג כפי שמתאים לו", אומר רגב. מבחינתו החווה היא מקום של בנייה ויצירה, שיתוף עם הקהילה ויצירה בתחומי אקולוגיה שונים. "מקום קטן וצנוע וללא יומרות, מעורר מחשבות ושאלות על ההתנהלות היום-יומית שלנו", הוא אומר.

על החיבור בין המונח"אקולוגיה"ובין החוויה האנושית שומעים מכל מי שמעורב בתהליך. "בזמן הבנייה הגיע לכאן מומחה גדול לבנייה אקולוגית בשם יאן באנג", מספר שעל מוורטיגו. "הוא אמר לנו: 'אני אתרם את כל הידע שלי, אבל אם באתם לכאן כדי להפוך את חייכם לטובים יותר, אז שיהיה לכם בהצלחה, אבל אני הולך. אם ידיכם מושטות לעולם, אני פה בשבילכם'. הקשבתי לו טוב-טוב והפנמתי את המסר. המקום כאן פתוח לעולם ולאדם, לשביליסטים שישנים כאן ולבני נער שרוקדים בטבע. כל יום נפרס שטיח אדום בפני מי שמגיע".
הגרעין המייסד של הכפר ורטיגו הוא בני משפחה אחת, אך כל אחד הגיע מעולם שונה. את הכפר האקולוגי הקימו לפני שמונה שנים ארבע אחיות לבית ורטהיים ובני זוגן. נעה (כוריאוגרפית ורטיגו), מירב (מורה רוחנית ומטפלת), טלי (מלמדת תנועה לאנשים עם מוגבלויות) ורינה (רקדנית ומורה למחול). בני זוגן עדי (מקים ורטיגו והמנכ"ל) דני (האב האקולוגי), אברהם (עוסק בבנייה) ונמרוד (צייר). ארבע המשפחות חיפשו מקום שיוכלו לחיות בו כקהילה והצטרפו כחברים לקיבוץ הל"ה. בלולים הישנים של הקיבוץ הקימו את הכפר,וזה משמש אכסניה גם לרקדנים מלהקת ורטיגו. במתחם הכפר מתקיימות סדנאות למחול, לבנייה אקולוגית ולמחזור. במקום מתקיימים מופעים ומופעלים בו ארבעה חדרי אירוח.

"כל ישיבת צוות נפתחת בשאלה 'איך אתה מרגיש'",מספרת טלי ורטהיים. "הכפר הוא הבית שלנו. אנשים אמורים ללכת הביתה מבסוטים יותר. מבחינתי, לפני הכול צריך אקולוגיה חברתית. אנחנו מגיעים מעולמות שונים לגמרי, וזה לא קל, אבל למדנו שדווקא הגיוון הוא האקולוגיה האמתית".
</p>

לול ישן שימיש שלד לבניית אולם המחול בוורטיגו

חוות אקולוגיות מצפון עד דרום

• אורגניל'ה – במושב קדש ברנע
• החווה לחינוך חקלאי ולימודי הסביבה – פתח תקווה
• חווה ואדם- מודיעין
• שומרה- הר נוף, ירושלים
• בוסתניה- ואדי האסבסטונים, ירושלים
• אדמאמא- ניר משה
• המשק של איריס בן-צבי- כפריהושע
• לוטן- קיבוץ לוטן
• יבולים – כפר מל"ל
• חוות מקורה – כרם מהר"ל
• גן גינה- מושב כפר הס
• חוות בודדים- דרום הארץ
• חץ בשקט- ליד מצפה רמון
• חוות מתנת המדבר- רמת נגב
• גן השדה- כפר רות
• עמק הטל- רחובות
• החווה האקולוגית בכרכום
• הטיפי- מרכז לתרבות האדמה
• הבוסתן של שי- בפאתי נחל זיו בחיפה
• הר יללת התנים- חווה חקלאית אקולוגית במרומי הכרמל
• בוסתן פקעין- חווה אקולוגית

• ייתכן שמאז האיסוף רשימה זו כבר אינה מלאה או מדויקת כי יש דינמיות רבה בתחום.

.

* עכשיו בסטטוס: להרוויח יותר: חמש טקטיקות שכדאי להפעיל במקום העבודה

* עכשיו ב BelleMode: איך להיראות רזה יותר? הנה כמה טריקים מעולים