חגית משה לא מפחדת מאף אחד: "אנשים הזויים וקיצוניים"

חגית משה | צילום: רמי זרנגר
חגית משה | צילום: רמי זרנגר

היא רגילה לכך שמשחיתים את פניה, בן גביר הוא לא ציונות דתית וישראל חייבת להישאר דמוקרטית. חגית משה, סגנית יו״ר עיריית ירושלים ויו״ר מפלגת הבית היהודי, בריאיון מיוחד

88 שיתופים | 132 צפיות

במאי 2023 ראיינו את חגית משה, סגנית ראש עיריית ירושלים, לרגל חגיגות יום ירושלים. בשבוע שעבר נודע שמשה, המכהנת היום גם כיו"ר הבית היהודי, החליטה למזג את מפלגתה עם מפלגת הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ'. בסוף השבוע האחרון עלה שוב שמה לכותרות לאחר ששלטי חוצות עם פניה הושחתו. אלה הדברים שהיא סיפרה לנו אז בריאיון:

>> חברת הכנסת קארין אלהרר לא מתנצלת: "אני אימא של סופי שבוע"

השחתת שלטים של חגית משה, סגנית ראש עיריית ירושלים
השחתת שלטים של חגית משה, סגנית ראש עיריית ירושלים

עוד מימיה באולפנה, מי שהכירה את חגית משה, סגנית ראש העיר ירושלים ויו"ר ראש מפלגת הבית היהודי, זוכרת היטב את רעמת השיער הג'ינגית שלה. אך בעוד חברותיה לספסל הלימודים הקפידו על כיסוי ראש, היא התנגדה לחבוש אותו ונותרה עם שיער ג'ינג'י גולש וחשוף.

ייתכן וסיפור השיער הזה, מלמד משהו על אופיה של משה בת ה-52. מצד אחד – אישה דתיה, נשואה, אם לשישה וסבתא לארבעה. ומהצד שני, קרייריסטית נחושה ונמרצת, שאינה נכנעת לתכתיבים, בטוחה בדרכה ולא מנסה למצוא חן. בתרחיש בו מפלגת הבית היהודי הייתה שורדת את אחוז החסימה, ייתכן והיינו צופות בה נשבעת אמונים במשכן הכנסת. 

בנוסף, כשהייתה בת 18, התעקשה לשרת בצה"ל שנתיים, חרף הפצרות אביה שדאג לה. (״חווית השירות הייתה מעצימה״) ובגיל 21 נישאה לנמסיס המקצועי שלה, בעבודה בתנועת הנוער הדתית ״תנועה בציון״ (דומה לבני עקיבא ופועלת בעיקר בפריפריות). בהמשך, עבדה בעיריית ירושלים במהלך כהונתו של ניר ברקת, כשהפקיד בידה את תיק הכספים. לא עניין של מה בכך, כשמדובר בשבעה מיליארד שקלים. את תיק חלומותיה, הלא הוא תיק החינוך, קיבלה ממשה ליאון. יש לציין כי משה היא האישה היחידה בהנהלת העיר ירושלים, לצד שמונה סגנים גברים ("יש בינינו כבוד רב"), והיא גם היחידה שנבחרה להיות ראש מפלגה דתית על ידי רבנים גברים. 

אני מנחשת שאת לא מאלה שעשו חרם על מאפיית אנג'ל?
"לא עשיתי וגם לא משפחתי וגם רבים מהציונות הדתית לא עשו". 

חגית משה | צילום: ארנון בוסאני
חגית משה | צילום: ארנון בוסאני

בירושלים מדירים נשים משלטי חוצות באופן קבוע. השבוע בסניף BE של שופרסל בבני ברק כיסו תמונות של נשים על מוצרים עם מדבקות. מה העמדה שלך לגבי זה?
"צריך לעשות משהו מחאתי נגד זה והרשת צריכה לצאת בהצהרה בעקבות זה ולתת בפרסומים מקום רק לנשים ונערות ולא להיכנע לטרור הזה. לי אישית זה מוכר ממערכת הבחירות כשהיו שלטי חוצות שלי ושל חברותיי, כשאנשים קיצוניים והזויים חשבו שהם יכולים להכתיב את השיח הציבורי במרחב הציבורי. שופרסל צריכה למצוא איזשהו אקט מחאתי כדי שתהיה הבהרה שהם לא ישברו. היום זה שופרסל ומחר זו יכולה להיות חברה אחרת". 

והינה, יום ירושלים. מצעד הדגלים ביום ירושלים לא מפחיד אותך? למה בן גביר וסמוטריץ צריכים להוביל אותו?
"זה לא אירוע פוליטי, זה אירוע שמתרחש כבר 56 שנה. זה יום חג ואנחנו חוגגים את שחרור ירושלים ואת איחודה של העיר. במרכז העיר ובשכונות, מן יום עצמאות קטן. וזה לא של בן גביר וסמוטריץ. הרי מי שהחזירו אותנו לכותל, הם משה דיין ורבין ועוזי נרקיס. אני יודעת ששבעה שרים יגיעו והייתי רוצה שכל הממשלה תגיע״.

"נעשו הרבה טעויות בממשלה הזאת, היא חטאה בחטא היוהרה ויש לזה השלכות על החברה ועל הצבא״

 

ומה לגבי ריקוד הדגלים?
״ריקוד הדגלים לא התחיל כהתרסה. ואי אפשר להגיד על בנות אולפנה שהן באות לעשות פרובוקציה. אבל כשרב יצא עם תלמידיו מהישיבה בריקוד לכיוון הכותל, באים לשם הרבה ילדי ישיבות מהציונות הדתית. לצערי יש קבוצות שתופסות על זה טרמפ וצריך לטפל בהן, אבל מעל 900 אלף התושבים בירושלים רוצים לשמוח ביום הזה. אירוע שמח ומרגש ואני צועדת ורוקדת״.

מה את אומרת על המצב במדינה?
"קשה. אני אזרחית מודאגת. יש כאן חציית גבולות ואני מקווה שאפשר יהיה לאחות את הקרעים. כששאלו פעם את הרב נריה למה ירושלים שוחררה רק במלחמת ששת הימים ב-67׳ ולא במלחמת העצמאות ב-48׳, הוא ענה שבששת הימים היה צבא אחד וכולנו היינו יחד. אנחנו חייבים לשמור את הדברים המקודשים האלה. יכולות להיות דעות שונות, אבל אסור לחצות את גבולות השיח". 

זאת הממשלה שלך, שלנו.
"נעשו הרבה טעויות בממשלה הזאת, היא חטאה בחטא היוהרה ויש לזה השלכות על החברה ועל הצבא. גם ליכודניקים רבים לא רוצים את המצב הזה. אני באה מהמפד״ל, שהייתה תמיד שפויה וישבה בקואליציה עם מפלגת העבודה. וזה לא היה קשר מתנצל, אלא מתוך תפיסה של אחריות לאומית. מה שקורה עכשיו, זו גישה של 'אחרי המבול'. הולכים בכל הכוח, בכל החזיתות ומאבדים את עצמנו לדעת. לכולם יש כוונות טובות אבל הדרך לא נכונה". 

זה היה החלום שלך להיות פוליטיקאית?
"ממש לא. באתי מתחום החינוך, למדתי מנהל ציבורי ומנהל עסקים וניהול מערכות חינוך במכללת הרצוג. חסרה לי עבודה אחת כדי לסיים את התואר השני, לא הגשתי אותה כי לא מצאתי זמן לכתוב אותה. אבל מצאתי את עצמי עסוקה בעבודה ציבורית ומודה לקדוש ברוך הוא על הזכות שיש לי להוביל, יחד עם ראש העיר משה ליאון, חינוך למצוינות. יכולתי להיות שרה בממשלת בנט, היה לי אתו הסכם שאם יקים ממשלה או מי מטעמו אני אקבל תפקיד שרה והוא רצה לממש את ההסכם שלנו אבל אני לא רציתי. אולי זה יקרה בעתיד. השאיפה הגדולה היא להיות בבוא היום שרת חינוך". 

את מנהלת את המערכת הגדולה ביותר בעיר עם מעל ל-250 אלף תלמידים ולא כולם רוצים לימודי ליבה. 
"יותר ויותר קהילות מבינות את חשיבות לימודי הליבה והולכים ונוצרים יחסי אמון. גם במזרח העיר מלמדים לפני התוכנית הישראלית ולא הפלסטינית כמו בעבר וגם החרדים יותר קשורים למנהל החינוך הירושלמי. היום יש שירות פסיכולוגי חינוכי שנותן מענה לחרדים, כמו במגזר הכללי. ופעם לא היה סיכוי שתכנס לשם פסיכולוגית או יועצת חינוכית. הם בודקים את הקווים אבל הרבה יותר פתוחים. אבל מי שלא רוצה שילדיו ילמדו מתמטיקה או אנגלית, לא נוכל לכפות עליו, אבל יותר ויותר מבינים היום את הצורך".

חגית משה | צילום: רמי זרנגר
חגית משה | צילום: רמי זרנגר

הולכת נגד הזרם

משה נולדה לאב שעבד כעוסק עצמאי ואם דיילת בתנובה, אחות בכורה מתוך חמישה ילדים, וגדלה בירושלים. "אני לא יודעת עד כמה המצב הכלכלי שלנו היה באמת טוב, אבל מעולם לא הרגשנו מחסור״, היא אומרת. היא הייתה מדריכה בתנועה, סיימה לימודי תיכון באולפנה והלכה נגד הזרם כשבחרה להתגייס לצה"ל. "הטירונות לא הייתה קלה, אבל היה לי חשוב להיחשף לעוד עולמות. היו שאמרו שאחרי השירות כבר לא אהיה אדם שתי, זה כמובן לא קרה. היה לי שירות מעניין, עשיתי משמרות וקיבלתי פידבקים מהמפקדים שלי שאפשרו לי להמשיך את הפעילות שלי בתנועה״.

את בעלה, איציק משה, הכירה עוד מימי תנועת הנוער. בהמשך, הפכו ליריבים מקצועיים וכמו בכל קומדיה רומנטית, הסכסוך הפך לסיפור אהבה. "כשהתחתנתי אתו בגיל 21, רבים שהיו בהלם שהחתן הוא איציק". כיום הוא עדיין עובד כאחראי בתנועת הנוער בעיר. "אני בניגוד עניינים, לא עובדת מולו, אבל זכיתי שהוא לצידי".  

כאמור, עם כהונתו כראש עיריית ירושלים, ברקת הפקיד בידייה את תיק הכספים, חרף בקשותיה לתיק החינוך. "זה תיק קשוח חזק ונושך, הכי הארדקור. הוא חשף בפני היכרות עם עולם חדש של פעילות וזה היה אתגר גדול שעמדתי בו". בכובע הנוסף (שכיום היא כבר חובשת, אבל עוד נגיע לזה) – משה כבר עומדת בראש מפלגה שהיא לגמרי וירטואלית כיום. ״הבחירות והממשלה הנוכחית קרו בגלל המהלך שהתחילה עידית סילמן", היא מודה.

״אנשים קיצוניים והזויים חשבו שהם יכולים להכתיב את השיח הציבורי במרחב הציבורי״

 

תחושתך? 
"לא עברנו את אחוז החסימה, אבל הציבור קיים והוא לא אמר את המילה האחרונה. סילמן ושיקלי היו במצב בלתי אפשרי. אני ליוויתי את איילת שקד, תמכתי בה וראיתי כמה רעל היה כלפיה. היא היום במקום טוב, אבל יש לה את החיידק הפוליטי. לגבי בנט אני לא בטוחה. הוא היה ראש ממשלה מצוין. שפכו את דמו והיום כולם מבינים את זה. יש משפט שאומר 'כשהעץ על הרצפה, כולם רואים כמה הוא גבוה'״.

את חושבת שבנט ושקד יחזרו לשתף פעולה?
״לא נראה לי. כי איילת תלך לכיוון הליכוד". 

וקיבלתם את איתמר בן גביר וסמוטריץ.
"בן גביר הוא לא ציונות דתית, סמוטריץ מייצג חלק מתוך הציונות הדתית. גם לחנן פורת ושאול יהלום היו גישות שונות, אבל שניהם הבינו שצריך לדבר לכל הציבור. עד עכשיו אני חושבת שהציונות הדתית צריכה לייצג את כולם".   

"הוא לא ציונות דתית". איתמר בן גביר | צילום: Gettyimages/JACK GUEZ
"הוא לא ציונות דתית". איתמר בן גביר | צילום: Gettyimages/JACK GUEZ

תתמודדי בבחירות הבאות לכנסת?
"לא. אני נשארת בירושלים. אני אוהבת מה שאני עושה ועוד לא מיציתי. התמודדתי מול ניר אורבך על ראשות המפלגה רק כי השתכנעתי שיש לי סיכוי לאחד את הציונות הדתית. היה לי חלום. אני באה ממה שהיה המפד"ל, של אורלב ושאול יהלום וחנן פורת. כולם היו יחד, גם אם היו שונים בתפיסות הפוליטיות. חשבתי שאצליח לאחד את כולם וזה לא צלח".    

והרפורמה המשפטית? 
"צריך לעשות שינויים אבל צריך להכיר בזה שלכל צד יש רצונות. אני חושבת שהמדינה צריכה להיות יהודית ודמוקרטית, ושלא היה צריך לפעול כמו שפעלו כשהמנצחים בבחירות השתוללו נגד אלה שהפסידו". 

״מי שלא רוצה שילדיו ילמדו מתמטיקה או אנגלית לא נוכל לכפות עליו, אבל יותר ויותר מבינים היום את הצורך״

 

כאימא לילדים צעירים נשואים מה תגידי על יוקר המחיה המשתולל?
"זה מזעזע. צעירים בתחילת הדרך קורסים, לא מאפשרים להם לנשום. ואני לא מדברת על שכבות חלשות, אלא על מעמד הביניים, שהוא חבוט ועסוק בהישרדות. הממשלה חייבת לתת מענה כי אחרת זה יתפוצץ לנו בפנים. בתי אשת חינוך עם שני ילדים והשלישי בדרך, בעלה איש קבע והם גרים אצלי ביחידת דיור". 

"המדינה צריכה להיות יהודית ודמוקרטית". חגית משה בלשכתה | צילום: רמי זרנגר
"המדינה צריכה להיות יהודית ודמוקרטית". חגית משה בלשכתה | צילום: רמי זרנגר

מי לדעתך הכי מתאים להנהיג את הליכוד אחרי נתניהו?
"מתוך היכרות קרובה של העשייה שלו, זהו ניר ברקת". 

מתי את מספיקה להיות סבתא?
"אני אספר לך סיפור. לאחרונה התקשר אלי באמצע ישיבה נכדי נווה בן הארבע וחשבתי שקרה משהו אבל הוא אמר לי 'סבתא, בא לי שתעשי על האש', סיימתי את הישיבה, רצתי לקנות בשר על האש, הכנתי לו, וחזרתי לעבודה".  

בואי נחזור לרגע לעניין השיער. אני רואה שאת היום עם פאה. נשברת?
"תמיד הייתי עם דעות משלי. לא יכולתי לסבול את כיסוי הראש ולא אהבתי להתעסק סביב כל מה שקשור בזה. קראו לי חגית הג'ינג'ית וככה זה נשאר. כשנישאתי, אמרתי לבעלי איציק שאני לא מתכוונת לשים כיסוי ראש והוא קיבל את זה.  וגם אחרי שהייתי כבר אימא, עדיין הייתי חגית הג'ינג'ית. השינוי היה בהחלטה שקיבלתי על עצמי בדרך שלי״.

"בן גביר הוא לא ציונות דתית, סמוטריץ מייצג חלק מתוך הציונות הדתית״

 

מה נשתנה?
״יום אחד  פגשתי קבוצה של תלמידי ישיבה, אידיאליסטים שבאו לשכנע להצביע בשביל המפלגה. היה שם בחור מדהים שהתרשמתי ממנו מאד. אחרי שנת הלילה, כשהתעוררתי, חשבתי שאני רוצה שבני הבכור ארנון, יהיה כמו אותו בחור צעיר שכל כך התרשמתי ממנו. ואז חשבתי לעצמי, איך הוא יהיה כמוהו אם אימא שלו היא בלי כיסוי ראש? באותו רגע התקשרתי לאיציק בעלי ואמרתי לו שאני שמה כיסוי ראש״.

מה הוא ענה?
״'רוצה? תשימי'. אז קניתי כובע חום שלא מתאים לשום דבר, ואז עברתי לכחול וצהוב וכל צבע אפשרי, ועדיין הגינג'י נראה מתחת לכובע. לפאה הגעתי רק לקראת חתונת ילדיי. לא רציתי לשים אצבע בעין. מאז אני עם פאה, כבר לא ג'ינג'ית, אבל האופי לא השתנה". 

כבר לא עם השיער הג'ינג'י המקורי, אבל האופי לא השתנה. חגית משה | צילום: רמי זרנגר
כבר לא עם השיער הג'ינג'י המקורי, אבל האופי לא השתנה. חגית משה | צילום: רמי זרנגר