זן ובודהיזם לטיפול בדיכאון – חלק ב'
טיפול בדיכאון בעזרת תרגול זן ובודהיזם מסורתי
מחלה רוחנית
ספרו של פיליפ מרטין, שתורגם לשבע שפות ויוצא כעת במהדורה שלישית בארצות הברית, הפך להצלחה מסחרית. מרטין אומר שהוא מופתע ושמח, אך מסביר שהמניע האמיתי שלו לכתיבת הספר היה שאנשים רבים ככל האפשר יוכלו למצוא הקלה לסבלם. "מצדי שיימכרו רק שלושה עותקים ויסתובבו בין הקוראים", הוא אומר. במהלך השיחה מציין מרטין שדיכאון הוא אמנם מחלה רוחנית, אך זו גם הזדמנות רוחנית, ובהמשך הוא מסביר מדוע לא היה מוותר עליו.
הדיכאון הוא אחת ממחלות הנפש הנפוצות יותר. היקפה משתנה בין תרבות לתרבות בתקופות שונות, אבל מחקרים רחבי היקף מראים כי שיעורי הדיכאון גוברים בהתמדה בעולם בעשורים האחרונים. האם זו חוויה אוניברסלית?
"כן, דיכאון הוא חוויה אנושית אוניברסלית, אך יש לה ביטויים שונים אצל נשים וגברים. גברים כועסים ומסתגרים. נשים מגיבות באופן רגשי וחשות עצב. היום מתייחסים לדיכאון כבעיה מרכזית של החברה המודרנית, אך הוא היה כאן מאז ומתמיד. אפשר להבחין בקיומו אפילו בתקופת התנ"ך. בעזרת כלי האבחון שיש ברשותנו, אפשר להגיד בסבירות גבוהה ששאול המלך חווה דיכאון ואיוב סבל קשות מהמחלה".
"בימינו מתפשט הדיכאון בחברה המערבית שיש בה פוקוס על עשייה, קריירה, פונקציונליות, תוצאות ויצרנות. כשלושה מתוך כל עשרה אמריקנים יסבלו מדיכאון (בארץ הסטטיסטיקה עומדת 5.5 אחוזים מהאוכלוסייה). משדרים לאנשים מסר שהם אמורים להיות שמחים, אך אם לא כך המצב הם חשים שנכשלו במשימת חייהם, מה שמגביר את הדיכאון. רבים גם חשים בדידות וניכור בלי התמיכה המשפחתית החברתית שזכו לה בעבר".
אני מוצאת דמיון בין דיכאון לבין מחלות שמנצלות ירידה במערכת החיסון כדי לחדור ולתקוף. האם לדעתך הדיכאון מצליח לתפוס בנו אחיזה כשאנו נחלשים מוראלית בגלל אירועים בחיים?
"למרות שלא תמיד ניתן לאתר את הסיבה לדיכאון, אפשר לעתים לדמות דיכאון לשפעת התוקפת את הגוף ברגעי חולשה של מערכת החיסון. דיכאון עלול להתעורר בעקבות בעיות פיננסיות, אכזבה ואובדן. אבל העובדה היא שמאותם אירועים ומצבים יש המתאוששים ואחרים לא. לא תמיד צריך טריגר. לעתים דיכאון מביא למחלה גופנית, כמו מחלות לב המתפרצות על רקע של דיכאון, ויש מחלות גופניות שמלוות בדיכאון, כמו פרקינסון ומחלות אחרות שמפירות את האיזון הביו כימי במוח. אבל הדבר הכי נורא הוא לרמוז שהאדם אשם בכך שלקה בדיכאון, כשממילא הוא מרגיש אשם, חסר ערך ושפוף".
האם אתה תומך או מתנגד לטיפול תרופתי בדיכאון?
"דיכאון משול לטביעה. אפילו אם אדם יודע לשחות, צריך לזרוק לו גלגל הצלה. תרופות עשויות להיות הצעד הראשון לקראת החלמה. תרופות יכולות להעביר את הסימפטומים של דיכאון, אבל למי שרוצה לרפא את חייו, הייתי מציע שיטות נוספות, כמו למשל תרגול מודעות, מדיטציה ותפילה".
במהלך קריאת הספר, חשתי שככל שהתקדמתי בקריאה, כך הספר הפך לאופטימי יותר ויותר. האמנם?
"כן, הדבר נכון, כי הספר עוקב אחרי ארבע האמיתות הנאצלות של הבודהה:
- הכרה בסבל וההבנה שהחיים הם מקור לסבל מתמשך, תחושת אי נחת וחוסר סיפוק.
- ההבנה שמקור הסבל הוא בהשתוקקות.
- האפשרות לאושר על ידי סילוק הסבל.
- הדרכה מעשית באמצעות דרך מומלצת בת שמונה עקרונות".
מכיוון שאין רע בלי טוב (ולהפך כמובן), אלו רווחים אפשר למצוא בדיכאון? האם אתה עצמך היית מוותר על הדיכאון שלך?
"לא, לא הייתי מוותר על חוויית הדיכאון שלי. הדיכאון שלי עוזר לי להיות אסיר תודה על הדברים הטובים של החיים. דיכאון הוא שעון מעורר המעיר אנשים לבדוק מה הם צריכים לשנות בחייהם: במערכות היחסים, בעבודה, במימוש החלומות. הוא המניע לעשות שינוי. הוא מהווה הזדמנות ללמוד למידה משמעותית על עצמנו, להתחבר לאנשים אחרים, לעזור ולהיעזר. כמו מחלות מאיימות חיים, דיכאון עשוי להגביר את תחושת החיות.
"הדיכאון שלי קשור לעונות השנה. הוא חוזר ותוקף אותי בסתיו, כשהימים מתקצרים והלילות מתארכים. היום אני יודע לעצור את התהליך לפני שהוא קורה. אני כבר לא מגיע למצב של חוסר תפקוד. אני נעזר בהצלחה בטיפול באור".
"לא מזמן, לאחר השתתפתי ביום עיון מקצועי, ישבנו מספר קולגות שמתמחים בטיפול בדיכאון ליד שולחן אחד בבית הקפה. אחר כך סיפרו לי שכולם ציינו שזה היה השולחן הכי עליז, שצחק הכי הרבה".
תרגיל להתמודדות עם כאב
אחד הפרקים בעלי העוצמה בספרו של מרטין עוסק בנושא הכאב. "תלמידי מדיטציה חשים לעתים כאב כאשר הם נשארים באותה תנוחה במשך פרקי זמן ארוכים. העצה שמורים רבים נותנים להם היא להפוך את הכאב עצמו למושא המדיטציה שלהם", מסביר מרטין.
"במהלך הדיכאון גם אנחנו עשויים להיות הלומי כאב. הכאב תובע בכוח את תשומת לבנו. אנחנו מותשים מחוויית הכאב הזאת עד כדי כך שנחפש כמעט כל דרך אפשרית להימנע ממנה. לפעמים אנחנו שוקעים עמוק כל כך בחול הטובעני של הכאב, עד שכל כוחותינו מתנקזים אל המאבק בו".
"במהלך הדיכאון אנחנו חווים כאב אינטנסיבי שהוא בה בעת גופני ותודעתי. תכופות אנחנו מסבכים את הכאב הזה בגלל המאמצים שלנו להתחמק ממנו. לעתים קרובות איננו מודעים למידת הסבל שאנחנו חווים באמת, פשוט מפני שאנחנו עסוקים כל כך בניסיון להימלט מהכאב, להתעלם ממנו או להסוות אותו בכעס… אם נחדל לברוח מהדיכאון, נוכל להתחיל ללמוד את הכאב שלנו, ולהעניק לו ולעצמנו תשומת לב אוהבת".
התבוננות נוספת
שבו בנוחות והתמקדו בנשימתכם. הפנו את הקשב שלכם לכל כאב או לכל אי נוחות שבהם תבחינו. אתם יכולים לבחור בכאב גופני או בכאב נפשי (בכל מקרה, שני אלה לרוב אינם מתקיימים בנפרד).
בעוד הכאב הולך ומתעצם, הזכירו לעצמכם את כוונתכם לא לברוח ממנו, אלא לחקור אותו לעומק. בשלב הראשון, כאשר הוא רק עולה למודעות שלכם, זַהו אותו פשוט כ"כאב". לאחר מכן בחנו את מאפייניו בחינה מדוקדקת יותר. היכן בגוף הוא ממוקם? האם רמתו נותרת קבועה או שהוא מתעצם ולאחר מכן נחלש? האם הוא תחושה של קור או חום, של מתיחות, של קהות חושים או של עקצוץ ודקירה? האם הוא כאב או תחושת צריבה?
מה קורה לכאב שלכם כאשר אתם נותנים את דעתכם עליו באופן זה? האם הוא קטֵן? גדל? האם הוא נתפש פחות ככאב ויותר כאי נוחות?
כעת, בחנו את המחשבות שמתלוות אל הכאב. האם אתם סבורים שהכאב לא אמור היה להופיע? האם אתם מרגישים מאוימים או כועסים? האם אתם מנסים לנוע מעט כדי לצמצם את הכאב? האם זה עוזר או שהכאב חוזר במהירות? האם אתם מתקשחים באזורים הסובבים את הכאב? האם נשימתכם נעשית שטוחה או מהירה יותר?
נסו להירגע ולשחרר את הכאב. אם אתם מתוחים סביבו או שחלה תמורה בנשימתכם, אפשרו לשרירים להתרפות ולנשימה להתמתן. אם תוכלו, נסו להרפות גם את מחשבותיכם. מה קורה לכאב כאשר אתם מרפים? מה קורה כשאתם מנסים לדחות אותו, להימנע ממנו או לשנות אותו?
אם תצליחו להישאר עם הכאב, ייתכן שתוכלו לראות כי מבלי שתעשו דבר הוא דועך לשפל וגואה עד גדותיו, מופיע ונעלם, ממש כמו מחשבות ותחושות אחרות. האם אתם מופתעים כשזה קורה? האם אי פעם שמתם לב לכך בנוגע לדברים אחרים?
מתוך: מגזין חיים אחרים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה