אפשר להיות בת 82 ופלרטטנית – ועדיין להיפגע מינית

אתמול (שני) הזדעזענו מזיכויו של עאדל הייב בן ה-43 מאונס בבית המשפט המחוזי בנצרת. לפי גרסתה של המתלוננת, הייב הדף אותה באכזריות לעבר חדר השינה, שם אנס אותה באלימות. בעקבות האונס לכאורה, טענה המתלוננת שנחבלה, סבלה מדימום ונזקקה לניתוח חירום בבית החולים זיו בצפת. הייב, עבריין מין מורשע בעברו, זוכה מחמת הספק – בין היתר, הפרקליטות לא הצליחה להוכיח כי המתלוננת בת ה-82 אכן התנגדה לאונס.

>> הלידה מציפה מחדש את הטראומה של נפגעות תקיפה מינית

בזמן שהתקשורת והרשת געשו מגינויים והזדעזעו מהמקרה, אט אט החלו להפציע פוסטים וציוצים שתומכים בזיכויו של הייב, על רקע קריאת פסק הדין המלא. בפוסט שפרסם הסנגור הפלילי יעקב שקאלר בדף הפייסבוק שלו, כתב: "אני רוצה לומר לכם שמגיע צל״ש לבית המשפט המחוזי בנצרת על אומץ הלב על היושרה ועל ההגינות".

מתוך קריאת מסמך הכרעת הדין עולה כי המתלוננת בת ה-82 פיתחה קשר עם הייב, גבר ערבי אשר צעיר ממנה באופן משמעותי. הייב חשף בפניה את איבר מינו ברחוב ולאחר מכן השניים שוחחו שיחות בעלות אופי מיני מספר פעמים. בין היתר, הציע הייב לספק למתלוננת מין בתשלום. כאן ראוי לעצור ולהזכיר כי בעברו, הורשע הייב באונס אישה בת 70, עובדה שלא הייתה רלוונטית בשלב הכרעת הדין. מה כן היו העובדות הרלוונטיות בעיני שלושת השופטים הגברים בבית המשפט המחוזי בנצרת? הקשר בין הייב לבין המתלוננת לפני ואחרי האקט עצמו, אשר הצליחו לשכנע אותם שלא היה אונס.

המתלוננת בת ה-82 ששמה לא הותר לפרסום, זכתה למנה אכזרית של גילנות ברשת עקב הגילוי המלא של הכרעת הדין. זאת, בעוד רק לפני ימים אחדים התבשרנו כי השחקן אל פאצ'ינו עומד להפוך לאבא בגיל 83 מבת זוגו בת ה-29, ואף אחד לא תמה על כך שהוא עדיין פעיל מינית. המחשבה על אשה מינית בעשור התשיעי לחייה מבעיתה את הציבור, משום שהיא סודקת את תרחיש הפשע הקלאסי, הסיפור של צייד תוקף וסבתא נתקפת, כאשר מתגלה שאולי הסבתא פלרטטה מעט עם הצייד לפני. האם זו סיבה מספקת להחליט שהיא לא נפגעה מינית במהלך האקט עצמו?

עו"ד רוני אלוני סדובניק | צילום: איליה מלינקוב

עו"ד רוני אלוני סבודניק, המייצגת נפגעות עבירות מין, מבהירה: "אשה יכולה להסכים לשיחות בעלות אופי מיני ואפילו להתחיל מגע מיני ופתאום, לאור משהו שלא נוח לה בסיטואציה, לבקש להפסיק. אם הגבר לא מפסיק – זה אונס לכל דבר ועניין. כל סטודנט שנה א' במשפטים יודע את זה, אז איך קורה שבית משפט בהרכב מחוזי לא? כי השופטים הם אנשים שמרנים, הם לא באזור חיוג פמיניסטי. ברגע שמציפים את המערכת בשופטים כאלה, ברור שהמצפן הערכי שלהם אינו מכוון לצפון הליברלי בלבד, אלא גם להלכה היהודית".

לילך בן-עמי, רכזת הפרקליטות במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית תל אביב, מעבירה מזה שנים הכשרות בנושא טראומה מינית לאנשי ונשות משפט. לטענתה, הדרך להבנה מלאה מצד המערכת עוד ארוכה: "צריך לבצע הפרדה בין ההכרעה המשפטית היחסית לבין טיב הנימוקים", היא אומרת. "יש משהו בנימוקים של חוסר ההתנגדות של המתלוננת שמחזיר אותנו שלושים שנה אחורה מהדרך שעשינו, וזה מסוכן. זה פסק דין שמבטא האשמת קורבן, ששם על הנפגעת את האחריות להוכיח שהאונס קרה. קיים פער בין השיח החברתי והציבורי שכבר מאמין לנפגעות ולנפגעים ובין עולם המשפט שבסוף שוב שואל את השאלה – למה לא אמרת לא? למה לא צעקת? יש חוסר יכולת להחזיק את התפישה שעל פיה נשים יכולות להיות פלרטטניות, מיניות, עם פנטזיות, גם בגיל מבוגר – ועדיין להיפגע בתוך הסיטואציה המינית".

זה מעלה את השאלה על מיהי הקורבן האידיאלי, המושלם, שקל להכיל בתודעה.
"נכון. הדיון הציבורי שמתרחש כעת מעלה את הסוגיה הזאת, בדגש על הגילנות. מבחינה משפטית, מתלוננת תמיד נמצאת על איזה רצף בין קדושה לפתיינית, לא כל שכן כשמדובר באישה בת 82 שאנחנו רגילים לחשוב עליה כאשה זקנה שלא חושבת על מין, חסרת ישע".

לילך בן עמי | צילום: באדיבות המצולמת

ומה לגבי הנימוקים של השופטים שהתמקדו, בין היתר, בקשר בין המתלוננת להייב לאחר האקט?
"יש הבדל מהותי בין שפת הטראומה לבין שפת המשפט. בשפה של הטראומה המינית יש היגיון פנימי ובתוכו מופעלים שיקולי דעת בריאים וחדים, אבל הם לא עומדים בקנה אחד עם ההתנהגות של 'האדם הסביר'. וצריך גם להגיד, טראומה היא פצע, ולפצע לוקח כמה שניות עד שהוא מתחיל לכאוב. יש מנגנון השהיה, לוקח זמן עד שהכאב עולה. ואז הנפגעת פועלת מתוך סט של שיקולי דעת שנכונים לאותו רגע, ממגוון של סיבות – בין אם זה צורך להכחיש שהאונס קרה, או למסגר אותו מחדש כחוויה חיובית. הפעולות הללו הן אנושיות ומכמירות לב, אבל לשפת המשפט ולחוק אין יכולת להכיל אותן".

יש מה לעשות בנושא?
"אין ספק שצריך לבצע יותר הכשרות בנושא טראומה מינית לשופטים, לא כדי לשנות את שיקול דעתם המקצועי, אלא כדי שיתנו פסקי דין מנומקים שמתכתבים עם השיח הציבורי".