ה-DNA של הטבע

האם צריך לפחד מהנדסה גנטית?

88 שיתופים | 132 צפיות

הנדסה גנטית היא אחת הפיתוחים המדעיים החשובים ביותר הקשורים לתחומים רבים כמו רפואה, חקלאות, תעשייה ואפילו שיבוט אנושי. בנושא זה מתנהל ויכוח מוסרי מזה שנים רבות. האם זה נכון להשתמש בהנדסה גנטית ולייצר ילדים מושלמים וחכמים? עד כמה מותר לנו להתערב בסביבה הטבעית שלנו? האם המזון או הצמחים המהונדסים בריאים עבורנו?

תרחישים כמו פרה שמתוכנתת לייצור מוגבר של חלב באמצעות שינוי במערכת ההורמונלית שלה, עזים המייצרות חלב שמכיל אנזים אנושי, או אפילו דג סלמון שלתוכו החדירו גן המייצר הורמון גדילה המאפשר לו לגדול עד פי 15 מגודלו הטבעי, הם עובדה מוכחת. מוצרים אלה, שבעבר נראו כלקוחים מתוך ספר או סרט בדיוני, קרמו עור וגידים בשנים האחרונות בארץ ובעולם, והפכו לחלק מהמציאות למזון שאנו אוכלים.

מטען גנטי חדש

ב-30 השנים האחרונות מוכנסים לתוך המזון שאנו אוכלים חומרים שמעולם לא נכללו בו, ואשר השפעותיהם התזונתיות והבריאותיות לטווח הרחוק לא נחקרו עד היום.

הטכניקה להעברת גנים מייצור לייצור פותחה כבר בשנות ה-70. ניתן להמשיל את שרשרת ה-DNA לרצף של אותיות הא'-ב', הקובע את האינפורמציה הגנטית. ברגע שאנו מוציאים אות ממקומה הקבוע ומעבירים אותה למקום אחר – משתנה האינפורמציה הגנטית.

זיהוי של גן מסוים מאפשר את הוצאתו משרשרת ה-DNA והעברתו ל-DNA אחר. במצב הזה הוא יכול לשכפל את הגן החדש שהוחדר אליו ולהעבירו לדורות הבאים. כך נוצר מטען גנטי חדש בעל תכונות שונות מהמקור. בדרך זו אנו משנים תכונה גנטית אצל בעלי חיים, בין היתר לצורך ייצור תרופות כמו האינסולין המופק מלבלב של בקר וצמחים המקבלים תכונות חדשות.



מזונות מהונדסים בארץ אינם מסומנים כמזון שעבר הנדסה גנטית<br />אילוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/236/21236/380×225.jpg?1183556838" />                             </p>
<div>מזונות מהונדסים בארץ אינם מסומנים כמזון שעבר הנדסה גנטית<br />אילוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<h2>צמחים מהונדסים</h2>
<p>תעשיית המזון המהונדס מבטיחה לנו מזון רב יותר, באיכות טובה יותר, טעמים וריחות משופרים, וחיי מדף ארוכים יותר – ובמשך כל עונות השנה. החשיבה העומדת מאחורי יישום הנדסה גנטית בחקלאות נובעת מכך שאוכלוסיית העולם גדלה ויש להכפיל ואף לשלש, את ייצור המזון. </p>
<p>כמו כן, ההנדסה הגנטית יכולה גם להקטין את הפסדי היבול הנגרמים בשל חרקים, מזיקים, מחלות צמחים וזיהום סביבתי. לכן מפתחים צמחים שעמידים בפני מזיקים מסוימים, ובכך מפחיתים את הצורך בשימוש בחומרי הדברה כימיים. </p>
<p>אין ספק כי הנדסה גנטית בצמחים שינתה את פני החקלאות בעולם. היא מסייעת בטיפוח זנים שונים, מזרזת הבשלה ומשביחה אותם בשיטות גנטיות. בעוד כ-10 שנים רוב צמחי הגידול בחקלאות יהיו מהונדסים. זהו תהליך שלא נראה כי ניתן לעצור אותו. </p>
<p>למרות יתרונותיה הרבים, הנדסה גנטית בצמחים מעוררת ויכוח ציבורי באירופה. בישראל ובארצות הברית מתייחסים יותר בקלות לתופעת הנדוס הצמחים.</p>
<p>כיום ניתן למצוא מזון מהונדס בדגני בוקר, בחלב, בדייסות סויה, בטחינה, בתפוחי אדמה, בצ'יפס, בשוקולד, ובעיקר בתירס, בקנולה ובכותנה. ההתנגדות לכך נובעת מסיבות בריאותיות וסביבתיות בנימוק שהנדסה גנטית יכולה לגרום להפרת שיווי המשקל האקולוגי בעולם ולהתפתחות א-נורמלית של עולם החי והצומח המתנהל מיליוני שנים לפי חוקי הטבע והאיזון. </p>
<h2>מהכבשה דולי ועד ימינו</h2>
<p>שיבוט היא טכניקה המאפשרת ליצור עותקים נוספים, הזהים מבחינה גנטית למקור שממנו שובטו. הכבשה דולי היתה בעל החיים המשובט הראשון. אחריה נוצרו פרות, עיזים, חזירים וקופים משובטים. </p>
<p>המטרות העיקריות של שיבוט בעלי חיים הן: במישור החקלאי – החשת קצב הגדילה, הגברת הפוריות, שיפור תנובת החלב ושינוי הרכב החלב; במישור הרפואי – ייצור תרופות לבני אדם, מחקר של מחלות והפקת חלבוני דם שקשה להשיגם; במישור הבריאותי – וזו גם המטרה העיקרית של שיבוט בעלי החיים – ליצור מאגר לאיברים שיושתלו בבני אדם. הכבד, הכליות והלב של החזיר, לדוגמה, הם המתאימים ביותר להשתלות בגוף האדם. לכן המדענים מעריכים כי שיבוט חזירים יהווה פתרון למחסור באיברים הקיים בעולם. מערכת החיסון עלולה לדחות את השתל ולזהות אותו כגוף זר, ומדענים רבים עובדים היום כדי לפתור את בעיית דחיית השתל. </p>
<p>בנובמבר 2001 שיבטו במעבדות בארצות-הברית את העובר האנושי הראשון, ממנו נוצרו שני עוברים ששרדו מספר שעות ולא הצליחו להתפתח. מטרת הניסוי היתה הפקת תאי גזע, אותם יהיה ניתן לגדל ולהשתיל בבני אדם, או ייצור תאי לבלב שייצרו אינסולין או תאי כבד במחלת כבד. בישראל ישנו חוק האוסר לשבט בני אדם לצורך גידולו לבגרות. מותר רק להשתמש בשיבוט לצורך הפקת תאי גזע להצלת חיים. יש לזכור כי תהליך השיבוט עלול להביא לאינספור מוטציות ומומים, ובמקרים חמורים – אף למוות.</p>
<p><strong>הידעתם? </strong></p>
<ul>
<li> ב-1997 בשוויץ נאלצו להוריד 500 טון שוקולד מהמדפים. הסיבה לכך היתה שהכניסו לשוקולד לציטין שמקורו בזרעי סויה שעברה הנדסה גנטית. </li>
<li> חברות לטיפוח זרעים הצליחו לפתח זנים משופרים של תירס, תפוח אדמה, עגבניות, סויה, קישוא, טבק ובננה עם תכולת חלבונים גבוהה יותר ושומנים בריאים יותר. מדובר בצמחים עמידים לתנאי יובש ולעשבים וחרקים. </li>
<li> ייצור תרכיב חיסוני נגד שלשולים, המהווים אחת הסיבות למוות בעולם השלישי בעיקר, הופק מתפוח אדמה, שהושתל בו גן הנלחם בחיידקי קולי. אכילת תפוח האדמה המהונדס מביאה ליצירת נוגדנים כנגד חיידקי הקולי שחדרו לגוף. </li>
<li> מקורם של רוב הגידולים המהונדסים בעולם הוא בארצות הברית ומגיע עד כ- 70% מכלל היבול המהונדס בעולם.</li>
<li> ישראל מחויבת, לפי הסכמי הסיוע, לקנות מוצרים רבים מארצות-הברית.</li>
<li> מזונות מהונדסים בארץ אינם מסומנים כמזון שעבר הנדסה גנטית. </li>
<li> באירופה מתייחסים בחשדנות רבה לחקלאות המבוססת על הנדסה גנטית. הנסיך צ'ארלס פרסם מאמר בנושא שהתייחס להנדסה הגנטית בצמחים כמתקפה נגד הטבע וכנגד אלוהים. </li>
<li> מוצרים עתידיים של הנדסה גנטית בצמחים נמצאים בשלבי פיתוח וכוללים: תרופות, חיסונים, חומרי טבע, קוסמטיקה, נוגדנים, חומרי טעם, חומרי צבע, ממתיקים דיאטטים, וצמחים היכולים לנקות קרקעות מזוהמות. </li>
<li> נכון לשנת 2000 בישראל לא מגדלים גידולי מזון מהונדסים, אך מייבאים חומרי גלם ומוצרים שעברו הנדסה גנטית כמו: פולי סויה, תחליפי בשר ושמנים שונים. </li>
</ul>
<p> </p>
<p><strong><em>הכותבת היא נטורופתית, ND, יו"ר אגוד הנטורופתים, מרצה בכירה במכללת "רידמן", בעלת קליניקה פרטית לטיפול בבעיות שונות אצל ילדים ומבוגרים, 052-2306427 </em></strong></p>
<p> </p>
<p><strong><em>מתוך: מגזין <a href=דרך האושר

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה