הקרב על החלב

הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter

מאז שראה אור ספרו של ד"ר אריה אבני, כירורג מומחה בהכשרתו, "שוטי החלב-על נזקי החלב לבריאות" (הוצאת פוקוס, 2006), שוב התלקחה במלוא עוצמתה החלב. במרכז הדיון ניצבים שני מחנות המונים, בשכנוע פנימי עמוק, האחד את סגולותיו ונחיצותו של החלב והשני את נזקיו הבריאותיים והסכנות הטמונות בו.

בספרו תוקף ד"ר אבני את החלב ואת תוצריו ומכנה אותו אל-קאעידה של תרבות המערב. "חלב פרה ומוצריו נמנים עם הגורמים הנכבדים שקשורים לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי", הצהיר במהדורה הראשונה לספר, שיצאה לאור לפני כשמונה שנים בשם "עזוב ת'עטינים שלי", ונעלמה זמן קצר לאחר מכן באורח פלא מהחנויות. אבני מאשים את בעלי האינטרסים בהיעלמות מכוונת, אך כעת, משיצאה המהדורה השנייה, הוא מרוצה מההדים שהתעוררו.

ד"ר אבני, מהן טענותיך נגד החלב?
"בחלב פרה יש לקטוז, סוכר החלב, שעלול לגרום לשלשולים, למצבי רוח, לנפיחות בבטן ולעתים לעצירות. אבל הבעיה האמיתית בחלב אינה הלקטוז אלא בחלבון החלב שלא מתפרק וחודר ישירות לזרם הדם והורס אותו בשקט. החלבונים זרים לגוף ומשום כך מהווים אנטיגנים. הם מחמירים בעיות שכבר יש לנו ויוצרים חדשות.

למשל, החלב מחולל מחלות ריאה, דלקות אוזניים, מחלת קרוהן, סוגי סרטן שונים ועוד". בספרו מונה ד"ר אבני שורה של מרכיבים בלתי ידידותיים לאדם המצויים בחלב פרה: כדוריות הדם הלבנות של הפרה, חיידקים שמקורם בצואת הפרה (בין אם מתו בתהליך הפיסטור ובין אם שרדו את החימום הקצרצר), והורמוני גדילה ואנטיביוטיקה, שהוזרקו לפרה בכמויות נכבדות במהלך חייה.

ד"ר אבני מספר על פציינטים שלו שהפסיקו לצרוך חלב ונרפאו מכל הבעיות הרפואיות והמיחושים שעליהם התלוננו. בארה"ב, טוען ד"ר אבני, ירדה ב-20 שנה האחרונות צריכת החלב ב-24%. "המשוגע האמריקאי לעניין הוא רוברט כהן, שכתב את "No Milk". הוא פשוט דואג לעם שלו וגם אני דואג לעם שלי.

משרד הבריאות כנראה מעוניין שיהיו לו יותר חולים בחדר המיון. יש לי מטופלים שברגע שהפסיקו עם החלב הפסיקו להם הדימומים בשתן, הצרבות, התקפי האסתמה ובעיות הפרקים".

איך אתה מסביר את מרכזיות החלב בתפריט הישראלי?
"למועצת החלב יש מוצר רע והם מסתירים מאיתנו מידע. הכל עניין של תעמולה. הם שוטפים את המוח, יוצרים פאניקה ציבורית סביב בהלת הסידן. הם משקיעים המון משאבים בפרסום. חלב זו המצאה שיווקית. אנחנו דבוקים לעטין ויש קושי להיגמל, אבל מי שחשוב לו מהבריאות שלו יפסיק לצרוך חלב".

קשה להתנתק מהעטין

לכתב האישום של ד"ר אבני נגד החלב מצטרפים תומכים בעיקר מתוך המחנה האלטרנטיבי. צביקה מרגונינסקי, מומחה לרפואה סינית ונטורופתיה, ראש המגמה לרפואה סינית במירב, ביה"ס לרפואה משלימה של האוניברסיטה הפתוחה, אומר ש"צריך לקחת כל דבר בעירבון מוגבל. "הטיעונים של ד"ר אבני מרשימים, אבל הוא מציג את החלב כרעל של ממש ואת זה אני לא מקבל.

אין ספק שהחלב מזיק לגוף. הרפואה הסינית והנטורופתית אינן בעד חלב. החלב נועד להזין את הגוף רק בשלב ההתפתחותי הראשוני. כשצורכים חלב בגיל מבוגר – הוא כבר לא מתאים לגוף".

לדברי מרגונינסקי, החלב גורם להפרשת ריר מוגברת ונוטה להצטבר במעברי האף ובריאות, לפתח אלרגיות ולהחליש את המערכת החיסונית. הוא מקושר גם לנטייה לפתח דלקות במערכת השתן. "החלב לא מתעכל בגוף האדם, כי אנחנו נעדרים את האנזים האחראי לפירוק הלקטוז.

אבל הנזק האמיתי מקורו דווקא בחלבון שלא מתפרק בגוף ומהווה תשתית לחיידקים ולפטריות ופוטנציאל אדיר להמון בעיות". מרגונינסקי מוסיף שיש כיום תיעוד קליני של רופאים העוקבים אחרי שינויים חיוביים עקב הפחתה או הפסקת צריכת חלב.

מה בנוגע לאספקה של סידן לגוף?
"החלב לא מספק סידן, כי יש בו גם זרחן שמתחרה על הספיגה עם הסידן והגוף שלנו קולט יותר זרחן מסידן".

אתה ממליץ להתרחק ממוצרי חלב?
"אורח החיים המערבי רצוף סיכונים, שחלקם טמונים גם במזון שאנו צורכים. אנחנו חיים בעולם של פשרות. בלי פשרה יהיה בלתי אפשרי לחיות בעולם המערבי. אני נגד קיצוניות. אם מציעים לכם באירוע עוגת גבינה טובה, אפשר ליהנות מדי פעם.

אבל לצרוך כמויות של מוצרי חלב על בסיס יומי – זה משהו אחר. יש הורים שדוחפים בכוח לילדים מוצרי חלב וזה לא טוב. תוצרת חלב בעיני היא מזון לעצלנים. היא לא מזינה את הגוף אלא גורמת לחסרים גדולים. היא לא מוסיפה אלא גורעת.

כמויות האנטיביוטיקה והורמוני גדילה (שמטרתם להגדיל את תנובת החלב), שמוצאים בחלב, בפירוש מגדילות את הסיכון לחלות בסרטן מכל הסוגים. לעומת זאת, חלב העזים דל בהורמוני גדילה. לחלב עזים וכבשים יש פחות תופעות לוואי.

למרות המחלוקות, מוצרי הסויה בריאים מאוד ואינם מסרטנים. להפך, יש בהם חומרים המונעים סרטן ויכולים להזין ולשקם תהליכי בנייה בגוף".תבונה אלוהית

אבל איך ייתכן שמזונו היחיד של התינוק בתקופת חייו הראשונה הופך בהמשך לאויב העם?

לדברי ריקי לנגברג, נטורופתית, אין חולק על כך שחלב פרה הוא המזון המושלם לעגל, חלב כלבה לגור, חלב הפילה לפילון וחלב אם לתינוק האנושי. "בעבר כשחיפשו תחליף חלב כשלאם לא היה חלב, עז הייתה ברירת המחדל", אומרת לנגברג.

"על חלב פרה לא חשבו בכלל. החלב הוא מרכיב תזונתי בלעדי, שתוכנן להיות כל מזונו של הילוד בחודשים הראשונים לאחר ניתוקו מחבל הטבור.

חלב אם מכיל את כל המרכיבים הנחוצים לגדילתו, להתפתחות איבריו, מערכותיו ומוחו. כדי להקל על עיכול החלב במעי התינוק, בהנחה שייתכן מחסור באנזימים במערכת העיכול שלו בגלל לידה מוקדמת, למשל, הוסיף הטבע או התבונה האלוהית לחלב האם שני אנזימים המסייעים לתינוק בפירוק סוכרים, חלבונים ושומנים.

שני האנזימים מתחילים להיעלם בהדרגה ממערכת העיכול בגיל שנה-שנתיים בכל היונקים. זהו תכנות של הטבע. מגיל שנה לערך אין הגוף זקוק לחומר הגלם – קרי החלב – ששני אנזימים אלו היו חיוניים לפירוקו.

"בחלב מוצאים כמות רבה של נתרן וזרחן, מעט מגנזיום, מעט מאוד ויטמין C וברזל", מפרטת לנגברג. "הרתחה ועיקור החלב הורסים את כל היסודות החיוניים יחד עם החיידקים. ולמרות הפסטור, עדיין נשארים חיידקים בחלב. ישנן מחלבות שלא מווסתות את הוספת ויטמין הD- ומה שעלול להביא לרעילות. כמו כן, החלב הוא מקור מרוכז לחלבון קזאין, המקושר למחלות רבות.

ניצול הסידן מהחלב אינו יעיל, לכן אינו זמין לגוף. החלב גם קשור לדלקות אוזניים ודלקות בדרכי נשימה אצל ילדים. בניגוד למיתוס שגדלנו עליו, בני אדם אינם זקוקים למוצרי חלב. יש תחליפים מזינים יותר מחלב.

למשל מוצרי סויה (חלב, טופו ועוד) המכילים פחות קלוריות, פחות שומן, אפס אחוז כולסטרול והרבה ויטמינים ומינרלים ביניהם: B, A, ברזל וסידן (ב-100 גר' סויה יש 73 מ"ג סידן לעומת, 100 מ"ג סידן ב-100 מ"ל חלב). לבסוף, חשוב להדגיש שבחלב יש רמה גבוהה של שומן רווי המעלה את הכולסטרול. חלב וירידה במשקל.

עינת לב ארי, דיאטנית קלינית, ספורט וילדים מסבירה שלמבוגרים מומלץ לצרוך חלב שעבר תסיסה (יוגורט) משום שהוא קל יותר לעיכול ומכיל חיידקים ידידותיים. "יש ויכוחים על שילוב חלב בצורתו הטבעית בשל אלרגיות.

חלק מהתעשייה מבוססת על אבקת מי גבינה המשמשת כתוסף חלבון לספורטאים, גבינות רכות, קשות ומוצרי חלב ניגרים. מתוך מוצרי החלב הניגרים רצוי להעדיף את אלו ללא תוספת סוכר וצבעי המאכל.

כלומר, לא מעדני חלב כי אם יוגורט או לבן טבעיים. מותר לאכול פרוסת גבינה צהובה ביום בשל הערך התזונתי הגבוה: 200 מ"ג סידן בפרוסה (יש בה רק חמישית מהכולסטרול שבביצה). מי שאלרגי לחלב פרה בדרך כלל יהיה אלרגי גם לחלב עזים וכבשים (כולם מכילים לקטוז). כמו כן, גם הסובלים מאי סבילות ללקטוז יכולים לעכל כמות מסוימת של מוצרי חלב מותססים וגבינות".

ענבל קרקו, הדיאטנית של חברת שומרי משקל, טוענת ש"חלב מכיל את כל אבות המזון שאנו זקוקים להם. הוא המקור העיקרי לצריכת סידן בתזונה שלנו. דבר נוסף, דרך אכילת מוצרי חלב אנו מקבלים תזונה טובה במחיר קלורי נמוך (הכוונה היא לא למוצרי חלב עם 30 אחוזי שומן).

דבר נוסף ולא פחות חשוב לאלה השומרים על הגזרה, בשנים האחרונות ישנם מחקרים שהוכיחו כי ישנו קשר ישיר בין צריכת חלב לירידה במשקל".



נכס תזונתי למניעת מחלות

מועצת החלב יצאה לאחרונה בקמפיין פרסומי נוסף לעידוד צריכת החלב. בתחילת שנת 2005 פורסמו בארה"ב על ידי מינהל המזון האמריקני הנחיות תזונתיות חדשות לתזונה נכונה, ולפיהן מומלץ לצרוך לפחות שלוש מנות חלב ליום או שווה ערך להן כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה.

מעבר להגדרת הכמות המומלצת, לראשונה התייחסו ההנחיות למוצרי החלב כאל נכס תזונתי שיש בכוחו לשפר את כלל התזונה ולעזור במניעת מחלות. במקביל להנחיות אלו פורסמו סקרים חדשים המראים כי רוב האנשים צורכים חצי מהכמות המומלצת ואף פחות מכך. נתונים אלו עוררו דאגה גדולה בקרב אנשי מקצוע.

בתגובה עלתה תוכנית "שלושה ביום" – תוכנית רב שנתית שמטרתה לעודד את האוכלוסייה לצרוך לפחות שלוש מנות חלב ביום – חלב, יוגורט וגבינה למען עצמות חזקות יותר וגוף בריא יותר. משרד הבריאות הישראלי אימץ את ההמלצות האמריקאיות, ובעקבות כך יצאה מועצת החלב הישראלית בתוכנית דומה לזו שבארה"ב.

לדברי שרית עטיה-שמואלי, דיאטנית קלינית בכירה, המשמשת יועצת למועצת החלב, "העולם המדעי כולו וארגוני בריאות מובילים בעולם מכירים בחשיבות הסידן ובחשיבות מוצרי החלב כספק עיקרי של סידן. כל דעה אישית המנוגדת לכך, כבודה במקומה, אלא שכאן מדובר במדע והמדע עוסק בעובדות ולא בדעות.

רק כ-2 אחוזים מהאוכלוסייה מתקשים לעכל חלבון פרה, כיוון שהם אלרגיים לחלב פרה. מקור התזונתי העיקרי לסידן הוא מוצרי חלב גם מבחינת הכמות וגם מבחינת הזמינות הביולוגית (אחוז ספיגה בגוף).

מדוע חשוב לצרוך חלב ומוצריו?
"מתייחסים היום למוצרי החלב כאל חבילה תזונתית המספקת בנוסף לסידן עוד מרכיבי תזונה חיוניים לבריאות: חלבון איכותי, ויטמינים מקבוצת B, A,D , אשלגן ומגנזיום. צריכת שלושה מוצרי חלב ליום נמצאה יעילה להפחתת הסיכון להשמנה, ליתר לחץ דם, אוסטאופורוזיס ושברים, למחלות לב וכלי דם ולסוגים מסוימים של סרטן.

איך את מתמודדת עם הטענה כי החלב גורם לאלרגיות?
"אלרגיה למוצרי מזון הינה דבר מוכר ונפוץ באוכלוסייה. ידועה אלרגיה לבוטנים, לביצים, לסויה, לשמיר, לצנוברים, לגלוטן, לקמח ועוד. חלב ומוצריו הם רק עוד מוצר מזון ברשימה ארוכה שגורם לאלרגיה.

אלרגיה לחלבון חלב ואי סבילות ללקטוז הן שתי תגובות קליניות המופיעות בעקבות צריכת חלב ומוצריו. ההבחנה ביניהן הכרחית: אלרגיה לחלבון חלב – תגובה אימונולוגית (חיסונית) לאחד או יותר מחלבוני החלב מופיעה אצל 2-5 אחוזים מהילדים בשנות הינקות והילדות המוקדמות.

לרובם האלרגיה תחלוף עד גיל חמש. הטיפול כולל הימנעות מוחלטת מחלב ומוצריו וכן ממזונות המכילים חלבוני חלב פרה (קזאין). אי סבילות ללקטוז (הסוכר העיקרי בחלב) – המכונה לעתים רגישות – אינה אלרגיה למוצרי חלב! אי סבילות ללקטוז היא חוסר יכולת לעכל כמויות משמעותיות של לקטוז. בעיה זו נובעת ממחסור באנזים לקטאז, הנוצר על ידי תאים בדופן המעי הדק.

הלקטאז מפרק את סוכר החלב לסוכרים פשוטים יותר (גלוקוז וגלקטוז), היכולים להיספג אל זרם הדם. אנזים זה קיים בכל התינוקות היונקים (לא קיימת אי סבילות ללקטוז בתינוקות קטנים אלא במצב קיצוני של שלשולים חריפים) וכמות האנזים פוחתת באופן טבעי לאחר שנות החיים הראשונות.

בשונה מאלרגיה לחלבון חלב, אי סבילות ללקטוז מתרחשת לרוב מגיל ההתבגרות ואילך. אם סוכר החלב אינו מתפרק במעי הדק, הוא מגיע למעי הגס ועלול לגרום לתופעות כגון התנפחות הבטן, גזים, כאבי בטן, בחילה ושלשול.

מחקרים מראים כי מרבית האנשים שסובלים מתופעה זו יכולים לצרוך כמות לקטוז יומית המשתווה לזו שבשתי כוסות חלב בשני תנאים: שצריכת החלב היא יחד עם ארוחה, ושכמות הלקטוז המקסימלית בארוחה אחת שווה לזו שבכוס חלב. כמו כן, אפשר ליטול את האנזים החסר באופן מלאכותי בכמוסות בטרם אכילת מוצרי חלב".



מיתוס הליחה ושברו

לדברי עטיה-שמואלי, "אין הוכחה מדעית למיתוס הרווח בדבר הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין מחלות דרכי הנשימה העליונות (נזלת, דלקות אוזניים, אסתמה). קיימת תפיסה חסרת כל בסיס מדעי או היגיון מדעי שמוצרי חלב מגבירים ייצור ריר על ידי מערכת הנשימה, ועל ידי כך מחמירים את חסימת דרכי הנשימה ואת הסימפטומים של אסתמה.

מחקרים קליניים לא מצאו קשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין החרפת סימפטומים אסתמטיים או שיבושים בתפקודי נשימה בקרב מבוגרים וילדים שלא סובלים מאלרגיה למוצרי חלב. תופעות במערכת הנשימה נצפו רק בקרב אנשים שנמצאו אלרגיים לחלבון חלב ותופעות אלו הופיעו עם צריכת מוצרי חלב והפסיקו מיידית עם הפסקת הצריכה.

"בעבר נטען כי בזמן שלשול חריף יש להגביל את כמות מוצרי החלב בתפריט וכשמדובר בתינוקות להעביר אותם לתמ"ל צמחי (תרכובת מזון לתינוקות)", ממשיכה להסביר עטיה-שמואלי.

"מחקרים מהעשור האחרון שינו את ההמלצות: כבר ב-1996 יצא ה-AAP (האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים) עם נייר עמדה בנושא טיפול בילדים עם שלשול חריף. ההנחיות הן לחזור מיידית לתפריט רגיל כולל מוצרי חלב בילדים שאינם סובלים מהתייבשות.

במצב של התייבשות (המחייב השגחה רפואית צמודה) יש לספק נוזלים לטיפול בהתייבשות ורק לאחר מכן לחזור לתפריט הרגיל הכולל מוצרי חלב מיד לאחר מכן. רק בשלשולים קשים המחייבים אשפוז ובשלשולים ממושכים קיימת אפשרות שהנזק במעי כולל פגע באינזים הלקטאז במידה המחייבת הפסקת צריכת חלב.

נמצא כי אכילה רגילה בזמן שלשול מקצרת את זמן השלשול וכי רוב הילדים מסוגלים לצרוך מוצרי חלב בזמן השלשולים ללא בעיות מיוחדות. מחקרים רבים מצאו כי אכילת מוצרי חלב מותססים (דוגמת יוגורט) בזמן שלשול מקצרת את משך השלשול ומורידה את חומרת הסימפטומים".

<<עוד בחיים אחרים:

תחזית אסטרולוגית למאי

המדריך שיעזור לכם לעבור את הקיץ בשלום

*עכשיו בדרך האוכל – קיש בצל עם גבינת עיזים

*עכשיו בדרך האוכל – מתכונים עם תחליפי חלב

עכשיו במטילים – מסע לעולם הויסקי