אולי יש לך הפרעת קשב ואת לא יודעת?

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו-ביולוגית שבאה לידי ביטוי בקושי להתרכז בדבר אחד לאורך זמן, חוסר יכולת להתמודד עם משימות מתחילתן ועד סופן וכן בהתנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית. הסימפטומים של ההפרעה משתנים לא רק בין אדם לאדם, אלא גם באדם עצמו בהתאם למצבים פיזיולוגיים וסביבתיים משתנים, וקיימים הבדלים מוכרים בתסמיני הפרעת הקשב בין גברים ונשים. 

>> מחלות לב אצל נשים: הרופאים לא מתעדכנים והנשים משלמות

מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים כי הפרעת קשב בקרב בנות ונשים באה לידי ביטוי בהתכנסות פנימה המגבירה תחושות של חרדה ודיכאון. לרוב קל יותר לזהות את התסמינים בקרב בנים הסובלים מהפרעת קשב מכיוון שאלו בדרך כלל מוחצנים יותר ובאים לידי ביטוי גדול יותר על ידי היפראקטיביות ואימפולסיביות. הבדל זה ניכר כבר בגילאי הילדות, עניין שמשפיע על אבחון הפרעת הקשב בין שני המינים. למעשה, על כל שישה בנים מאובחנים, מאובחנת ילדה אחת. קיימת סבירות גבוהה שאישה לא תאובחן כל חייה ותאלץ להתמודד ללא סיוע וטיפול מתאים. מעבר לכך, הציפייה החברתית מנשים היא להיות "מולטי טאסקריות" ולהצליח לתמרן בהצלחה בין קריירה, זוגיות ומשפחה. הציפייה הזאת מעצימה את תחושות החרדה והדיכאון. 

כאמור, הסיכוי של תלמידה צעירה להגיע לאבחון הוא נמוך בהרבה משל תלמיד בן גילה. הבנות בכיתה נוטות "לרחף", לנדוד במחשבותיהן, הן לרוב שקטות יותר ומפריעות פחות מהבנים ואינן מעוררות את תשומת ליבם של המורים והמורות. הבנים לעומת זאת פעילים יותר ותזזיתיים, הם יפריעו בכיתה והסיכוי שלהם לקבל הפנייה לאבחון גבוה בהרבה. 

בעבר היה מקובל לחשוב כי הפרעות קשב אינן נמשכות עם המעבר לבגרות ונעלמות סביב גיל 18 והסיבה טמונה ככל הנראה בעובדה שבשלב חיים זה תסמינים של היפראקטיביות ואימפולסיביות נוטים להתמתן ולהיות פחות בולטים. היום ידוע כי הפרעות הקשב ממשיכות ללוות את המתמודדים איתן גם בבגרותם. התסמינים של הקשב הופכים בולטים יותר אצל נשים שמאובחנות יותר עקב קשייהן בתחומי חיים שונים. מה שמצמצם את הפער באחוזי האבחון בין נשים לגברים ומשווה את השכיחות ביניהם בגיל המבוגר. 

מחקר שנערך לאחרונה שבדק את ההבדל בהפרעת הקשב בין נשים וגברים ופורסם בעיתון הרפואי Psychoneuroendocrinology, מסייע בהבנה של מקור ההבדל. הספרות המדעית כבר מכירה בכך ששינויים הורמונליים משפיעים על התפקוד הקוגניטיבי. המחקר הנידון מצא כי לשינויים ההורמונליים אצל נשים עם הפרעות קשב, יש השפעה גם על תסמיני הפרעת הקשב במהלך חייהן כילדות וכבוגרות כאחד. המחקר בדק את רמות האסטרוגן והטסטוסטרון אצל נבדקות עם הפרעת קשב על ידי דגימת רוק כל בוקר במשך חודש שלם ובמקביל דווחו המשתתפות על תסמיני הפרעת הקשב שלהן באמצעות שאלון.

ממצאי המחקר הוכיחו כי בזמן העלייה ברמת הטסטוסטרון וירידה ברמת האסטרוגן, למשל לאחר הביוץ, הנשאלות דיווחו על עלייה בתסמיני אימפולסיביות והיפראקטיביות. 

 מחקר זה ונוספים שפורסמו שופכים אור על נושא ההבדל המגדרי בתסמיני הפרעת קשב בין נשים וגברים והשינויים ההרומונליים במהלך החיים. עדיין נראה כי רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לבחינה של השפעת איזון הורמונלי בקרב נשים הסובלות מהפרעת קשב. ייתכן מאוד שמחקרי המשך יוכלו לתמוך בהשערה שיש צורך לשנות את אופן הטיפול בנשים עם הפרעות קשב בתקופות בהן התסמינים בולטים ופוגעים יותר באיכות חיי המטופלת, כמו ביוץ, היריון, התקופה שלאחר הלידה ובגיל המעבר. 

הטיפול האפקטיבי ביותר בהפרעת קשב הוא זה המשלב טיפול תרופתי והתנהגותי. אם נסתמך על תוצאות המחקר, ייתכן ובעתיד נוכל לשלב גם טיפול הורמונלי שיסייע לנשים הסובלות מההפרעה. לצערנו נשים רבות כלל לא מקשרות בין השינויים ההורמונליים שהן חוות לבין הפרעת הקשב . יחד עם זאת, חשוב לבצע אבחנה מדוייקת ולראות אם התסמינים המופיעים בזמן השינויים ההורמונליים נובעים מהפרעת קשב ולא מסיבות אחרות, כיוון שאיתור מקור הקושי הוא חשוב לקביעת הטיפול המתאים ביותר.

בין אם נראה שינוי בדרך הטיפול בהפרעת קשב בקרב נשים ובין אם לא, חשוב מאוד שנשים עם תסמינים של הפרעת קשב יכירו בהשפעה הקיימת של שינויים באיזון ההורמונלי גם על הפרעת הקשב שלהן וידעו לזהות את הקשר בין הדברים בכדי לקבל את הטיפול המתאים ביותר וליהנות משיפור באיכות חייהן. 

ד"ר גבי וינשטיין | צילום: יח"צ

* ד"ר גבי וינשטיין הוא מומחה בנוירולוגיה במדיקל השרון כפר סבא ורופא במכון קאהן סגול מכבי למחקר וחדשנות במכבי שירותי בריאות