הפרסומת של פוקס עם אנה זק מחזירה אותנו לניינטיז ולא בגלל העירום

המונח "Male Gaze" הוצג לראשונה על ידי לורה מאלווי, תיאורטיקנית ומבקרת קולנוע ב-1975, והייתי יכולה לתת פה טור הסבר שלם על איך הצילום הקולנועי למעשה נועד להנאת הצופה הזכר והסטרייט, עם מילים כמו פטריארכיה ואובייקט מיני והחפצה וכולי, אבל במקום זה בואו פשוט נצפה בפרסומת החדשה של פוקס, שעלתה תחת הקונספט BASIC IS BEAUTIFUL.

>> הלכנו לישון עם חזייה וקמנו עם מיצר הורמוז פתוח ועורף תפוס

למעשה, כולנו גדלנו לתוך הסגנון הפרובוקטיבי הזה ומתוך הנחה שככה טלוויזיה, קולנוע ופרסומות צריכים להיראות. דווקא בגלל שהשיח על האופן שבו פרסום מציג נשים מתקיים כבר כל כך הרבה שנים, מפתיע לראות את זה חוזר היום. בדיוק בשביל זה התיישבתי לכתוב. אני עובדת בעולם הפרסום. לרדת על פרסומות זה לא קולגיאלי בעיניי, ורק בגלל שעד שיוצא קמפיין – יוצאת הנשמה. כל יום צילום הוא עולם ומלואו וקריעת תחת גדולה לכל המעורבים והמעורבות. אבל במקרה הזה, אני פשוט מרגישה שזה יהיה חטא לא להרים דגל אדום וערום על התשדיר הנוכחי. 

ולמה אני קוראת לזה תשדיר? כי חזרתי לפאקינג ניינטיז. ורגע, תבינו, לא מפריע לי עירום. המילה "צניעות" עושה לי צמרמורות. להיפך, רוצה להצטלם בעירום? מעולה. השאלה היא לא אם יש עירום, אלא למה הוא שם. כי הוא צריך לשרת משהו. קונספט. עלילה. משמעות. מסר. 

ולמה אני קוראת לזה תשדיר? כי חזרתי לפאקינג ניינטיז. תבינו, לא מפריע לי עירום. המילה "צניעות" עושה לי צמרמורות. להיפך, רוצה להצטלם בעירום? מעולה. השאלה היא לא אם יש עירום, אלא למה הוא שם

תארו לכן שהיינו רואות את אנה זק, מגיעה הביתה, מפוצצת איפור, בבגדים מבריקים. ואז מתפשטת, מעיפה חזייה, נשארת לשנייה עירומה כמו כאן בפרסומת, ולובשת טי-שירט ומתיישבת על הספה בנוחות. האם היה עירום? כן. האם היה לו הקשר? וואלה, יחסית כן. באחת מקבוצות הפרסום הגיב גבר "אתן צבועות, אם זו הייתה דוגמנית שמנה הייתן אומרות שזה מדהים". והתשובה היא נכון לגמרי אח שלו. אם התסריט היה זהה לחלוטין עם דוגמנית פלאס סייז, הייתי עפה באוויר. למה? כי זה עדיין פאקינג חריג לחגוג ולהציג בפריים טיים גוף חשוף של אישה מעל מידה 36. 

עצם העובדה שצוות הקריאטיב הגיע עם סטוריבורד: צילום שמתחיל מהטוסיק-עירום-חולצה-צחקוק. זה לא הרגיש לכם כמו מרטי ודוק בחזרה בזמן? אף אחת או אחד לא התעצבן בתהליך מהדבר הזה? כל כך הרבה אנשים מעורבים ואף אחד לא אמר: "אבל למה?". יכול להיות שהם הלכו על קונספט הניינטיז עד הסוף: אין דבר כזה פרסום רע. אבל ב-2026, יש. וזה מתפקידינו להצביע עליו: הקמפיין הוא עירום.