העיתונות פוגשת את הקבלה – חלק ב'

עונת המשברים בפתח
איתן לוין: את האגו המנופח אפשר לזהות גם בשוק הנדל"ן בארץ. נדמה שעסקאות הענק שנעשות שם איבדו כל פרופורציה בשנתיים האחרונות. כשפותחים את העיתון בבוקר מתקשים להבין כיצד וילה בהרצליה פיתוח נמכרה ב-20 מיליון דולר, ודירת יוקרה בלב תל אביב נמכרת בסכום אגדי של 13 מיליון דולר.
לפי שיחות הסלון, נראה שיש קופצים רבים על עגלת הזהב של מגדלי יוקרה עירוניים, ואנשים מתחרים מי יגור במגדל הכי יפה, ולמי יש את רכב השטח הכי מפואר. מדובר, אגב, באלה שאמורים לשמש לנו כמודל לחיקוי.
סבר פלוצקר: אתה בהחלט צודק. יש דברים שמושכים אחריהם את החברה בכיוונים בהחלט לא נכונים.
הרב לייטמן: סבר, האם אתה מזהה שהיסוד למשבר הכלכלי הפוקד כיום את העולם ולמשברים אחרים הוא ביסודו משבר בקשר בין בני אדם?
סבר פלוצקר: אני סבור שתמיד הייתה בעיה של כשל ותקשורת בין בני אדם. כאיש חילוני, הייתי אומר שיש מקום לדאגה, אבל יש גם מקום לשביעות רצון. התקשורת בין בני אדם אינה גרועה יותר היום מכפי שהייתה לפני מספר עשורים, אבל העולם הפך למסובך ומורכב יותר. אנחנו מתקשים יותר להבין כיצד הוא מתפקד. זה יוצר המון "קצרים" בהבנה, בדיבור ובקבלת החלטות נכונות.
יש הרבה מבוכה בעולם, שמשפיעה ויוצרת משברים רבים. אני ככלכלן סבור שאנחנו עומדים בפתחה של עונת משברים מאוד ממושכת, שתימשך עד שהעולם יתייצב, וימצא לעצמו שיווי משקל ואיזון חדש. אתה ודאי תאמר "איזון רוחני", ואני אולי אגיד "איזון כלכלי". יעבור עוד זמן רב כנראה עד שנמצא נוסחה חדשה לחיות ביחד.
איתן לוין: אתה לא מדבר בהכרח רק על משברים כלכליים, נכון?
סבר פלוצקר: לא רק. ניקח למשל את יצר הרע של האדם. אתה שואל את עצמך למה מחיר הנפט האמיר ל-130 דולר לחבית. חלק מזה נובע מזה שאנשים לא עושים שום חשבון; הם רוצים את המכונית הכי גדולה, ולא משנה כמה בנזין היא צורכת. כך גם עם המים ועם האקולוגיה. עוד לא הגענו לשלב שאנשים מבינים אחד את השני. זה עדיין רחוק מאוד מאתנו. לכן אמרתי שאנחנו בפתחה של תקופת משברים מאוד ארוכה. הדבר המעניין הוא שניתן לראות מדינות שמתחילות להתנהג בצורה שלילית; זה מתבטא, למשל, בהטלת מכס על הייצוא שלהם למרות שיש ברשותן עודפים של אורז. "אני לא אמכור אותו למישהו מבחוץ", הן אומרות לעצמן, "אני אשאיר אותו פה". שיירקב אפילו – העיקר שלאחרים לא יהיה!
הרב לייטמן: שורש הבעיה הוא טבע האדם. האדם מטבעו אגואיסט, http://www.ifeel.co.il/page/8078 והשאיפה להרוויח אושר נטועה בלב כל אחד מאתנו, גם אם זה על חשבון האחר. כתוצאה מכך האדם מפיק הנאה מזה שיש לו יותר מלאחרים סביבו, והוא סובל אם יש לו פחות. אבל, למרות הכול אני בהחלט מאמין שאפשר לתקן את טבע האדם. ברור שאם לא נצליח, ניכנס למשבר עמוק וממושך.
סבר פלוצקר: אני בהחלט יכול להבין את מה שאתה אומר. יש היום גם הרבה קולות נוספים שמזהירים מפני בעיות מאוד קשות, לא רק מצד הקבלה.
סגן נשיא ארצות הברית, אַל גוֹר, למשל, בסרטו "אמת מטרידה" אומר בעצם את אותו הדבר: "בני אדם עיוורים, כל אחד רודף אחרי חלקת התאווה הקטנה שלו, והתוצאה היא שהעולם הולך ונהרס מול עינינו". אולי הוא מגיע לזה מנקודת מבט קצת שונה, אבל בסופו של דבר כולם מגיעים לאותה מסקנה, שחייבים למצוא דרך לרסן את עצמנו. זה ביטוי מאוד נכון. אנחנו בהחלט חייבים לרסן את הדחפים שלנו, ואת הרצון הבלתי נדלה לקנות ולצרוך עוד ועוד. אין כל היגיון בהתנפלות על אורז בסופרמרקט שנמצא בלב תל אביב… זה אומר שבאמת איבדנו משהו.
הרב לייטמן: בסופו של דבר אנשים יגיעו למשבר כזה, שיגרום להם להרים ידיים. ורק אז חכמת הקבלה האמתית תוכל להתגלות ולצאת לאור מבעד לכל העטיפות השקריות שהלבישו עליה בשנים האחרונות. אנשים יבינו אז שחייבים להגיע למצב של "ואהבת לרעך כמוך". כי הרי ככל שאנו חוקרים את העולם, מתברר לנו שאנו חלק ממערכת גלובלית אחת, שבה כולנו קשורים זה לזה. אין ברירה אחרת, נצטרך למצוא את הקשר הנכון בינינו.
העולם העסקי ושיטת התיקון
איתן לוין: האם תורת הכלכלה יכולה להיות אף היא מושתתת על קשר בין אנשים?
הרב לייטמן: אני מקווה שאפילו מדעי החברה והכלכלה יתנהלו בעתיד מתוך נקודת האיחוד בין בני אדם. אנו רואים שכל הפרטים בטבע קשורים זה לזה, ורק האדם פועל בצורה אגואיסטית, בניגוד לחוק הכללי שמנהל את הטבע, ומתוך שנאה וניצול הדדי. אם נצליח להתעלות מעל האגו ולהתאחד, נוכל לגלות את חוק הטבע האינטגרלי, ואז נראה פירות בכל מעשינו. אני בטוח שגם העולם העסקי יתנהל בעתיד על בסיס העקרונות האלו, המבוססים על איחוד וקשר הדדי.
סבר פלוצקר: אפשר להתייחס לזה כאל סוג של "אינטרנציונליזם קבלי", אם אפשר לומר כך?
הרב לייטמן: כן, נכון. אבל חוקי הטבע כבר נמצאים בפנים, הם חלק יסוד, בלתי נפרד מהתהליך.
איתן לוין: אז המשימה שלך היא בעצם להסביר ולפרש את העיקרון הזה?
הרב לייטמן: חכמת הקבלה מנסה להסביר שכולנו קשורים זה לזה, בדומה לאוסף של פרטים המרכיבים גוף אחד, ושאם לא נעבוד בצורה אינטגרלית זה עם זה, אז "הגוף" פשוט ימות.
אבל למה לחכות וללמוד דרך המכות, כשאפשר להתקדם מהצד החיובי על ידי הסברה, ובכך לחסוך את כל הסבל המיותר הזה?! זה המסר העיקרי שהייתי רוצה להעביר… המערכת האנושית המלאכותית שבנינו מנוגדת לטבע, ולכן הטבע כביכול "מעניש" אותנו. אנחנו מדברים על חוק אינטגרלי שפועל על כל הבריאה, וכאשר אנו לא משתווים אליו, אנו מקבלים בחזרה תגובות שליליות. עלינו סוף סוף להבין זאת. הייתי רוצה לשאול אותך, סבר, מה לדעתך יכול להיות הטריגר שיחייב את האדם להשתנות?
סבר פלוצקר: אולי אנשים כמוך ודומים לך יצליחו להשפיע על הדור הצעיר. להבדיל אלפי הבדלות, אני מסתכל על הדוגמה של המועמד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, ברק אובמה. הוא מנסה לדבר על שינוי, על שותפות, על התחשבות זה בזה, ובעצם על ו"אהבת לרעך כמוך". אפשר לחלוק על הרבה מהדברים שהוא אומר, אבל המסר עצמו הוא מסר מאוד חיובי, והוא נקלט אצל חלק מהבוחרים. בכל זאת, מיליוני אמריקאים הצביעו בשבילו כבר עכשיו.
איתן לוין: ומעבר לחזונו של אובמה, מהו החזון שלכם?
הרב לייטמן: נקווה שהכלכלה, כלי התקשורת וחכמת הקבלה יוכלו להיפגש בעתיד, ונמצא דרך משותפת להציג לציבור מסר חיובי ואופטימי. יש פתרון לבעיות שלנו, והוא מבוסס על יסודות מוצקים ומעשיים – ואת הפתרון הזה אנו מחויבים לספק לציבור.
סבר פלוצקר: כן, בהחלט. בסיכומו של דבר כולנו בעד תיקון עולם.
מתוך מגזין: קבלה לעם