העיקר הבריאות (והכסף)

טבעי זה בריא? לא בטוח בכלל. עופר רון שובר מיתוסים
רבים בתעשיית צמחי המרפא מצאו בשנים האחרונות שיטה קלה לבסס את עסקיהם: מיתוסים שקריים לגבי צמחי מרפא והכפשת תעשיית התרופות. בהחלט, ישנם צמחי מרפא שהשפעתם מבורכת ויש גם מטפלים טובים, אבל אם נאמין לחסידיה השוטים של השיטה, כל עשב שהם בוחרים לשווק הוא התרופה האידיאלית למחלה אחת או לצרור מחלות שלום. לעומת זאת, לטענתם, כל תרופה מתעשיות התרופות היא רעל מוחלט, גם כאשר היא מתבססת בדיוק על אותו צמח.
בעד: צמחי המרפא משלבים עוצמה ומיעוט תופעות לוואי »
נסייג ונאמר צמחי מרפא היו מאז ומתמיד מאגר חשוב של תרופות. שבטים בכל העולם משתמשים עדיין בעשבי מרפא בתור אמצעי עיקרי לטיפול, והערכה זהירה היא שכרבע מהתרופות שבשימוש הרפואה פותחו מעשבי מרפא. עם זאת, מסביב לנושא הספיקו להתפתח מיתוסים רבים בציבור, שאומצו ומופצים בשמחה על ידי גורמים בתעשיית תוספי המזון והרפואה האלטרנטיבית. כמנהגינו, נסתכל על המיתוסים.
מיתוס ראשון: טבעי זה בריא
שקר מוחלט ומטופש במיוחד. לא כל דבר טבעי הוא בריא. למעשה, חלק מהרעלים החזקים ביותר המוכרים לאדם מקורם בטבע. הכירו, למשל את הקוררה, שבו משתמשים שבטי האמזון לצייד, או הציאניד שנמצא בשקדים. ובכלל, אם מישהו מכם חושק באי ספיקת כליות או בפגיעה בתפקודי הכבד, כל שעליו לעשות זה לקפץ ליער לאחר הגשם ולהתחיל לכרסם את הפטריות.
בנוסף, סמים רבים מופקים ישירות מצמחים, ללא תהליכי עיבוד תעשייתיים. ללא שום קשר לחוקיות סמים אלו, שימוש לא זהיר ברבים מהם עלול לגרום לנזקים בריאותיים. נזכיר למשל את האפדרה, ממריץ שזוהה כגורם להתקפי לב ומקרי שבץ.
נוסיף גם דוגמא אקטואלית. במחקר שפורסם לאחרונה התברר כי "פרע מחורר"
(St. Johns Wort), צמח שבו השתמשו שנים בטיפול לדכאון, לא רק שאינו מונע דיכאון אלא גם פוגע בטיפולים כמותראפיים. העיקר שהוא טבעי.
מיתוס שני: המתנגדים לצמחי מרפא מונעים מאינטרסים
אשלח מכאן מסר לכל אנשי תורת הקונספירציות: לכולם יש אינטרסים. לחברות התרופות יש אינטרס למכור תרופות, ולמוכרי צמחי המרפא ותוספי המזון יש את אותו אינטרס בדיוק. אף אחד לא מייצר מוצרים כדי לחלק אותם לעוברים ושווים. ההבדל הוא שלאשר תרופה עולה בממוצע 800 מיליון דולרים, מכיוון שיש לפתח אותה, להראות שהיא מועילה, ולהראות שאין לה תופעות לוואי חמורות מידי. כדי למכור מוצר "טבעי" כל מה שצריך זה לעצב לוגו מתאים ולפרסם.
ובכלל, השיחה על אינטרסים נוטה לילדותיות. גם במשפט פלילי לתביעה ולהגנה יש אינטרסים, ואילו פסק הדין ניתן לפי יכולת התביעה להוכיח את טענותיה, ויכולת ההגנה לערער הוכחות אלו. אין לאף צד את היכולת לטעון כי הצד השני מונע מאינטרסים ולכן אין להתייחס לטענותיו, אלא רק את הזכות והחובה לבדוק כל ראיה לגופה. אם נקבל את הטענה כי כל עובדה מוטלת בספק רק בגלל שלטוען יש אינטרס, ניתן לסגור את מערכת המשפט הפלילי היום.
הטיפול במחקרים בנושאי תרופות צריך להיות זהה. ברור כי יש לבדוק בזהירות יתר כל מחקר שמומן על ידי חברות התרופות. זה אומר שצריך לבחון כל טענה המופיעה במחקר לגופה, לבחון כיצד נאספו הנתונים לבדיקת הטענה, ולראות באיזה מידה נתונים אלו אכן תומכים בטענה. זה לא אומר שמותר לזרוק את המחקר לפח רק בגלל הגורם המממן. באותו אופן, לא כדאי להאמין באופן עיוור לכל טענות המטפלים בצמחי מרפא.