העולם הוא במה

בחודש ינואר השנה (2008) קיבל עודד קוטלר (יליד 1937) תואר עמית כבוד של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, על מפעל חייו כיזם תרבות, כבמאי וכשחקן תיאטרון וקולנוע. השנה הוא גם קיבל את פרס התיאטרון הישראלי, ושנתיים קודם לכן, ב-2006, העניקה לו עיריית תל אביב את פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה על מפעל חיים.

קוטלר, מבכירי השחקנים והיוצרים בארץ, החל את דרכו התיאטרונית כבר בהיותו תלמיד תיכון, כששיחק וביים הצגות בתיאטרון "קלעים" וב"האוהל". באמצע שנות השישים הוא היה ממייסדי להקת התיאטרון "במת השחקנים" שהעלו מחזות מקוריים, ובשנות השבעים שימש כמנהלו האמנותי של תיאטרון חיפה ושם דגש על פיתוח מחזאות ישראלית מקורית שהתמודדה עם המציאות החברתית-פוליטית במדינה.

עד שנת 1990 ייסד קוטלר את תיאטרון "נווה צדק", את "הפסטיבל לתיאטרון אחר" בעכו, את תיאטרון "המעבדה" בירושלים, והיה חבר בהנהלה האמנותית של תיאטרון "הקאמרי" ושל פסטיבל ישראל.

כאיש במה ותיק תהה קוטלר מה יש לחכמת הקבלה לחדש לעולם התיאטרון, וכאדם מן היישוב ניסה להבין מדוע עלינו לנבור בחכמת הנסתר דווקא עכשיו, ואיך תתנהל החברה העולמית במצב האידיאלי. הרב לייטמן משיב.



גורלנו בידינו

עודד קוטלר: "העיסוק בקבלה זר לי – אני יודע עליו, אבל איני מכיר אותו לעומק. במובן מסוים תורת הנגלה לא זרה לי לחלוטין, אבל תורת הנסתר?! אנחנו כל כך מסובכים בגלוי ביומיום, בלפנות ימינה או שמאלה ברמזור, מה כבר הביא אותנו לשלב הזה שבו צריך לנבור בתורת הנסתר?"
הרב לייטמן: "מהי לדעתך תורת הנסתר?"
עודד קוטלר: "דבר שקושר באופן כלשהו את נפש האדם ואת היהדות".
הרב לייטמן: "אז כנראה שאם מדובר על הנפש כעל החלק הנצחי ששייך לכל אדם ואדם, זה דבר חשוב. כל החיים האלו יעברו כך או אחרת – עם תורת הנגלה ובלעדיה – אך מדוע להזניח את נפש האדם ולומר 'אה, זה נסתר, שיישאר כך'. אולי יש באפשרותנו להשפיע על גורלנו?"

עודד קוטלר: "ההשפעה על גורלנו נתונה בידינו?"

הרב לייטמן: "כמובן! אחרת לשם מה אנו קיימים בעולם הזה?"
עודד קוטלר: "כדי לבחור. הבחירה היא תורה פילוסופית מעניינת מאוד. אני מכיר אותה מהזווית האקזיסטנציאליסטית, תורת סארטר, שאמר שבידי האדם ניתנה יכולת הבחירה של דרכו, של מעשיו ושל אמונותיו. אבל לדברי האנשים המאמינים, זה לא כל כך בידינו. מה שכן בידינו הוא קיום מצוות, ביצוע שורה של טקסים, אמונה בקדוש ברוך הוא ותו לא".
הרב לייטמן: "ומה אנו משיגים בזה?"
עודד קוטלר: "זאת שאלה טובה".

הרב לייטמן: "אתה רואה איך האנשים מפסיקים לאט לאט לראות בזה תועלת, ובסופו של דבר הם עוזבים גם את זה. אנו צריכים לגלות היכן נמצאת הבחירה שלנו. אם היא אינה קיימת, אנחנו כמו בובות על חוטים. הפילוסופיה, המדע ואפילו התורה הנגלית אינם עוזרים לנו למצוא אותה. כדי לגלות את נקודת הבחירה האמיתית עלינו להרחיב את תפישת העולם שלנו: לדעת איך העולם פועל, מי מנהל אותו ולאיזו מטרה. משום שאין לנו את הידיעה על כך, אנחנו – כל אחד וכולם יחד – לא יודעים באילו צעדים לנקוט בחיי היומיום, ובעקבות זאת נכנסים למשבר כללי: לייאוש, לדיכאון, לגירושין, לסמים ולטרור".

עודד קוטלר: "יש לי תחושה שזה תחביב לא רע לעסוק בתורת הנסתר. זה פוטר אותי מהפניית משאבים של כוח רציונלי לפתרון בעיות הקיום העכשווי".
הרב לייטמן: "איני מסכים איתך. מדוע אתה חושב שחכמת הקבלה מנותקת מאיתנו כל כך? להפך, היא קשורה מאוד לחיינו. באמצעותה אנו מגלים את הכוחות שבעזרתם נוכל לשנות את עצמנו ואת העולם".

עודד קוטלר: "אתה אישית עברת תהליך כזה?"
הרב לייטמן: "כן, ואנשים רבים נוספים עברו אותו. צריך להבין בשביל מה השיטה הזאת קיימת: חכמת הקבלה אומרת שאנחנו חייבים לעבור תקופה קשה מאוד של גלות כדי להגיע למשבר הנוכחי, למצב העכשווי שבו כל ההתפתחות האנושית מגיעה למבוי סתום".
עודד קוטלר: "אז לפי הבנתך, אם הגענו לרגע החשוב הזה, אנחנו עומדים על סף פתרון?"
הרב לייטמן: "בדיוק. הפתרון יתגלה דווקא מתוך המצב החשוך, 'יתרון האור מן החושך'".
עודד קוטלר: "כנראה עדיין לא חשוך מספיק…".
הרב לייטמן: "זה תלוי בחכמה שלנו, 'איזהו חכם ?הרואה את הנולד'".



העולם העליון אינו דמיון

עודד קוטלר: "בסדר, הבנתי. כעת, אם כבר הזכרת את החכמה, רציתי לשאול האם יש הבדלים מהותיים בין "קבלה לעם" לקבוצות אחרות שלומדות קבלה?"
הרב לייטמן: "'בקבלה לעם' אנחנו לומדים מכתבי הקבלה האותנטיים. אנו לא מאמינים בחוטים אדומים, במים קדושים ובמכירתם, אלא רק מורים על הדרך לגילוי העולם הנסתר. אנו מלמדים את האדם כיצד הוא מופעל וכיצד הוא יכול להפעיל את העולם. מטרת הלימוד העיקרית שלנו היא 'ואהבת לרעך כמוך', זאת אומרת להביא את העולם משנאת חינם לאהבה, וזה אפשרי רק על ידי גילוי העולם העליון והרגשת הכוח העליון".

עודד קוטלר: "ההכרות הזאת עם העולם העליון היא תולדה של לימוד הקבלה?"
הרב לייטמן: "נכון. על ידי לימוד המערכת הרוחנית אתה מפתח בך חושים נוספים להרגשת העולם העליון: אתה מתחיל להרגיש את המציאות הרוחנית ואת הכוחות שבה בצורה שקופה, אתה רואה את הקשר בין האירועים, מבין למה הם קורים כך ויודע איזו פעולה מצדך תגרום לטוב או לרע. בדרך זו אתה מגלה בסופו של דבר שכל פעולותיך הן אגואיסטיות ושניצול הזולת פועל לרעתך. מתוך ראייה נכונה ובצורה טבעית אתה נמנע מזה. זה לא דמיון".

עודד קוטלר: "אתה ממש רואה את זה בעיניך?"
הרב לייטמן: "רואה בעין פנימית".
עודד קוטלר: "ברגש?"
הרב לייטמן: "כן, זו התפעלות פנימית שמשנה את האדם. בדיוק כמו שאתה מפחד להכניס את היד לאש כי אתה יודע מה תהיה התוצאה, כך אתה רוכש לעצמך את החלק שנסתר ממך ונעשה אדון לעצמך".

עודד קוטלר: "וכשהגאולה הזאת תגיע לבני האדם, האם היא אמורה לכלול בתוכה גם את בעיות העוני והרעב, הבורות והנבערות?"
הרב לייטמן: "הכול. כל הבעיות הללו מתגלות בעולם כתוצאה מחוסר ההשתוות שלנו עם הטבע. הטבע כולו נתינה ואהבה, ומטרתנו להביא אותנו להרמוניה עמו. לכן המקובלים כותבים ש'ואהבת לרעך כמוך' הוא מצב שבו אתה נמצא בשלמות, בקשר עם האלוקים. לפי חכמת הנסתר 'טבע' ו'אלוקים' זה אותו הדבר – 'אלוקים' שווה ערך בגימטריה ל'הטבע'. אז אם אנחנו, בני האדם, נתגבר על האגו שלנו ונתייחס זה לזה באהבה ובנתינה, נגיע למצב שבו כל בעיות העולם ייפתרו. זאת מפני שכל המכות שאנו סופגים מטרתן להחזיר אותנו לאיזון עם הטבע".
עודד קוטלר: "ואנחנו מנוגדים לטבע בכל הרמות, נלחמים נגדו?"
הרב לייטמן: "נכון".

בחלק השני של הכתבה: על משחק על פי הקבלה»

 

מתוך מגזין: קבלה לעם