יש דרך להניק בחופשיות מבלי לעורר פרובוקציה
לירון שמם בעד להניק בכל מקום ובלי סינר הנקה. סליחה, כמעט בכל מקום. לעשות את זה במקום קדוש לשלוש דתות זה פחות מגניב
"ביקשה להניק בהר הבית וסורבה: 'מעורר פרובוקציה'", זעקה הכותרת באתר החדשות הנצפה במדינה. והנה, תוך דקות הכתבה המדוברת התחילה לרוץ בקבוצות הווטסאפ והפייסבוק של האימהות והמניקות, ואוהו לשוטר שלא הרשה לאם, שמה ג', להניק באתר הקדוש לשלוש הדתות לא פחות. בואו נצלוב אותו! בואו נשחרר את הציצי של כולנו לחופשי!
שוב אישה מסתבכת, או יותר נכון נעלבת, כי רצתה לעשות את הדבר הפשוט והטבעי ביותר – להאכיל את התינוק שלה. גם לי קרה, עשו לי פפראצי מניקה, פרסמו את התמונות, חטפתי תגובות קשות וכקו הגנה יצאתי לזעוק את זעקתי.
>> מיכל אנסקי לא מבינה למה התמונה שלה מניקה עוררה סערה
אני זוכרת היטב כמה קשה היה לי לצאת מהבית עם התינוקת הקטנה, באימה שמא היא תתעורר ותבכה ואצטרך להתפשט ולחלוץ איבר אינטימי כדי להאכיל אותה, בושה שנעלמה לאט לאט, עד כלא הייתה מעולם. חשוב מאוד לנרמל הנקה, חשוב לתת לכל אישה את החופש הזה. ויחד עם זאת, הפעם, תסלחו לי, מדובר בפרובוקציה לא מוצדקת.
רגע רגע, עצרו. לפני שאתן מכוונות אלי את משאבות ההנקה שלכן ומיידות לעברי שקיות של חלב קפוא – הרשו לי להסביר, אני עדיין מניקה ילד בן שנה. את אחותו הגדולה הנקתי זמן זהה, ואולי לכן אני מרשה לעצמי לומר את הדברים האלו. אני מניקה כל כך הרבה שאינני מבינה איך עוד לא הכריזו עלי כיקירת קהילת ליגת לה לצ'ה. הילד השני שלי בן שנה והוא שולף לי השד בכל מקום ומוצץ אותו להנאתו. הוא יונק בעמידה, בשכיבה, בהליכה, הוא חתיכת נרקו-ציצי ואני מוצץ אנושי מרוט.
הפעם, בניגוד לסיבוב הראשון שלי כאימא, בכלל לא טרחתי לקנות סינר הנקה. מהרגע שהוא יצא מתוכי, אני מניקה ממש בכל מקום. בבית קפה, בחנויות, בקניון, בגינה, העולם עובר ואני מניקה, חולצת שד נבול בכל מקום, והנה הגעתי כבר לשלב המרתיע שהילד שולף אותו באופן עצמאי, אבל, ויש אבל כמו שאומרים, יש דרך להניק בחופשיות מבלי לעורר פרובוקציה. אפשר, למשל, להיכנס לתא ההלבשה בחנות, במקום לשלוף אותו על ספסל המדידה. אפשר מלכתחילה להתיישב בשולחן צדי בבית הקפה, אפשר לשבת עם הגב לקהל ולהניק כמעט בכל מקום. ומה לא כדאי לעשות? לא כדאי להניק באמצע עזרת גברים בבית כנסת, לא מומלץ להניק בבר מעושן ובהחלט לא מגניב להניק באתר הקדוש לשלוש דתות.
יש שיגידו "אבל התינוק בוכה, הוא פתאום התעורר, זה לא קורה לו לפי הזמנה". אני בהחלט מכירה את זה, מעולם לא הצלחתי להיות מהאימהות שמניקות לפי זמנים, אצלי בכל פיפס, ישר אני דוחפת להם ציצי. לא יכולה לשאת בכי. אבל מראש לא הייתי מגיעה עם תינוק יונק להר הבית או לכל מקום שעשוי לייצר סיטואציה מביכה שכזאת. בדיוק כמו שאם הילד יבכה בקניון, תתקדמי עוד שני צעדים כדי לקבל גם מיץ תפוזים בחינם בביגה (נוהג פינוק למניקות), אפשר שנייה לחפש מקום נעים יותר להנקה, בצל בניחותא, במקום שבו תרגישי חופשי להאכיל את הילד שלך בלי להשתמש בסינר.
מותר לדבר עם נשים מניקות, כשם שמותר להגיד לבחורה שהיא נראית טוב מבלי שזה ייחשב להטרדה. אם אנחנו כל כך רוצות לנרמל הנקה, אז כן, זה נורמלי לגשת לאישה מניקה ולבקש ממנה לכבד מקום קדוש שבו היא נמצאת, בדיוק כמו ששוטרים היו ניגשים לאישה שמתקרבת לכותל בגופיה ומיני. זה נורמלי.
נכון, להניק זה קדוש, ויש אנשים שבשבילם גם להתפלל לקיר זה קדוש, והדבר היחיד שקדוש יותר משני הדברים האלו הוא להיות בן אדם טוב, מכיל וסבלני, ולכבד אחרים כשם שאנחנו מכבדים את צרכינו שלנו.
כמניקה וכשוחרת שיוויון וחירות אישית, אני בעד להניק בכל מקום, אני בעד להעיף את סינרי ההנקה ולעשות כל מה שאפשר כדי שלאימא טריה ומניקה יהיה הכי נוח להסתובב בכל מקום בחופשיות, יחד עם זאת, אני בעד לכבד אחרים בסיטואציה מאוד ספציפית. גם את הכותרות בתקשורת וההתלהמות עדיף לשמור לסיטואציה באמת פוגענית, כדי לעזור, לשמור ולעמוד בשורה אחת עם חברותינו המניקות.