המטבח הבריא

המטבח, לב הבית, הוא למעשה המעבדה לבריאות הבית. לא רק הרכב המזון ואיכותו שומרים על בריאות המשפחה אלא גם תחזוקת המטבח. דווקא בחלל שבו אנו משקיעים על פי רוב מאמץ במיוחד בשמירה על הניקיון יש סכנות בלתי נראות. בין הסירים והמגבות, בתוך הארונות ועל הריצפה מסתתרות לא מעט מלכודות בריאות, שאיננו תמיד מודעים להן.

ארונות מטבח

הסכנה הגדולה טמונה בחומרים שמהם עשויים הארונות עצמם, בעיקר אם מדובר במטבח חדש. ההיצע בשוק כולל ארונות מעץ מלא, מסיבית, מעץ לבוד או מפורמייקה. מביניהם הכי עדיף העץ הטבעי, שאינו מכיל חומרים כימיים. הבעיה היא שעץ טבעי אינו ניחן בעמידות גבוהה, ולכן רוב יצרני המטבחים עושים שימוש בעץ מעובד. צריך לדעת שתהליך העיבוד כרוך בשימוש בכימיקלים מסוכנים ובדבקים על בסיס פורמאלדהיד, חומר רעיל שממשיך להשתחרר לאוויר עוד כשישה חודשים אחרי שהארונות הותקנו ועלול לגרום לגירויים בעיניים ובמערכת הנשימה ולהתקפי אסתמה. חשיפה ממושכת לריכוזים גבוהים של פורמאלדהיד, כגון זו של עובדי תעשיית העץ, עלולה להגדיל את הסיכון להתפתחות גידולים סרטניים. כדי להקטין את הסיכון לחשיפה לאדי פורמאלדהיד, יש לבקש מהמשווק להראות לכם תעודה המעידה שהארונות עומדים בתקן הישראלי. אם היצרנים הקפידו על תו התקן, הכמויות שמשתחררות בבית הן קטנות, ועם אוורור טוב לא נשקפת לכם סכנה.
מבחינת נוחיות ושמירה על הניקיון, מומלצים מדפים המצופים בפורמייקה. כשמאחסנים מזון בארונות של מטבח חדש, רצוי שהוא יאוחסן בכלי זכוכית סגורים. אחסון כזה מומלץ גם לארונות פחות חדשים. יש לנגב באופן קבוע את המדפים, את המגירות ואת דלתות הארונות עם מטלית לחה ומעט סבון ולייבש במטלית נקייה או בנייר מגבת. טיפ חשוב: אחרי שמסיימים לנקות כדאי לפזר כמה "מסמרי" ציפורן (תבלין), כדי להרחיק חרקים ונמלים.

משטחי עבודה

בבחירת משטח עבודה ההתלבטות היא בין גרניט, שיש, אבן קיסר, נירוסטה, עץ ופורמייקה. ההחלטה לרוב מושפעת משיקולי מחיר ועיצוב, בעוד השיקול החשוב מכולם צריך להיות בריאותי, כלומר מהו החומר הבטוח יותר לשימוש. שיש, גרניט, אבן קיסר ונירוסטה הכי מומלצים, כי הם חזקים, קלים לניקוי, אינם נשרטים ואינם סופגים כתמים. משטחי עץ שלא עברו עיבוד מיוחד אינם מומלצים, כי הם מתמלאים תוך זמן קצר חריצים שבהם מתמקמים חיידקים וקשה מאוד לנקות אותם. משטחי עץ מעובדים אמנם עמידים יותר, אך מכילים כאמור כימיקלים מסוכנים.

קרשי חיתוך

הבחירה בקרש חיתוך לירקות, לבשר או ללחם צריכה להתבסס לא רק על שיקולי יופי ופונקציונליות. עד לא מזמן הבחירה הייתה בין עץ לפלסטיק, אך בשנים האחרונות התווספו גם קרשי חיתוך מזכוכית. קרשי פלסטיק חלקים, אינם סופגים ריחות (של נוזלי בשר ופסולת ירקות) ואינם מהווים כר נרחב לצמיחת חיידקים. כמו כן קל לנקותם ביד והם גם עמידים במדיח כלים ולכן נחשבים להיגייניים יותר. עם זאת, רצוי להחליף קרשים אלה כשהם נשרטים. קרשי עץ מסורתיים נמצאים בשימוש מאות שנים. כמה מהם ספוגיים ועלולים לספוג נוזלים בעת חיתוך בשר ולפתח תרביות חיידקים. חסידי קרשי העץ טוענים שחיידקים אינם אוהבים עץ ושהם לא יצליחו להתקיים בתוכו. אם אתם משתמשים בהם, הקפידו לשפשף אותם עם מים וסבון ולייבשם באוויר. מומלץ מדי פעם לרחוץ אותם עם חומץ, למניעת התפתחות חיידקים. קרשי זכוכית הם פתרון אידיאלי מבחינה היגיינה. הם קלים לניקוי, אינם סופגים נוזלים כלל ועמידים בחום (אפשר להניח עליהם אוכל חם). יש המעדיפים להחזיק כמה סוגים של קרשי חיתוך במטבח: אחד למזון חי, אחד ללחם ולעוגות ואחד לירקות (כדי למנוע ממזהמים לעבור בין סוגי מזון). קרשי חיתוך מזכוכית הם רב תכליתיים.

ספוגים ומטליות

לעתים האביזרים שמשמשים לניקיון במטבח הם מלכודות הבריאות הכי מסוכנות. כששוטפים מטליות וספוגים במי ברז, מעלימים אמנם שאריות מזון וכתמים אבל לא מסלקים חיידקים. במחקר שנערך בארצות הברית נמצא ריכוז חיידקים גבוה ב-70 אחוז מהמטליות ומהספוגים, וב-38 אחוז מהם התגלו חיידקי אי קולי שעלולים לגרום לשלשולים, למחלות מעי ודרכי השתן ועוד. השילוב של רטיבות, חום וחשיפה למזהמים הופך מטליות וספוגים לגן עדן לחיידקים. אפילו לאחר שימוש של יום אחד יש בהם מספיק חיידקים שעלולים לגרום למחלות. איך מתגוננים מפני החיידקים? שוטפים מטליות וספוגים במים ובסבון. כדאי גם לחטא אותם במיקרוגל (לא את אלה השזורים בחוטי מתכת): 30 שניות לספוג יבש או למטלית יבשה, 60 שניות לספוג רטוב ושלוש דקות למטלית רטובה.

לעתים האביזרים שמשמשים לניקיון במטבח הם מלכודות הבריאות הכי מסוכנות. צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב | Shutterstock ,Melica

*עוד בחיים אחרים – איך עושים סדר בבית

רצפות וחיפוי קירות

בבחירה של הריצוף למטבח העיצוב אינו השיקול היחיד. חייבים להביא בחשבון גם נושאים כגון בטיחות, תחזוקה קלה ועמידות. הריצוף מתחלק בין ריצוף גמיש, כמו ויניל או לינוליאום, ריצוף מוצק כגון קרמיקה, גרניט פורצלן, שיש ואפילו עץ או פרקט.
לחיפוי קירות המטבח הכי מומלצים הם אריחי הקרמיקה, העמידים בפני רטיבות ולכתמים, וגם אריחי הגרניט-פורצלן והשיש, שהם חזקים באותה מידה. חשוב להקפיד שהריצוף או החיפוי ייעשה רק על ידי בעל מקצוע מיומן שידביק את האריחים היטב, ללא רווחים שעלולים לאחסן חיידקים. כמעט כל ריצוף אפשר להניח על בטון באופן ישיר, בתנאי שהוא טופל בציפוי דוחה רטיבות.

מכשירי חשמל

מכשירי חשמל עלולים להיות מפגע בריאותי אם לא מטפלים בהם כראוי. הטיפול מתחיל בבחירת המכשירים, ממשיך בתחזוקה לפי הוראות היצרן ומסתיים באופן הניקוי של כל אחד מהם. החיידקים מצטברים בעיקר בצירי הדלתות ובפינות נסתרות. באופן כללי חשוב לנקות כתמי מזון מהר ככל שאפשר (מרק שגלש על כיריים, חלב שנשפך במקרר וכו'). יש לנקות כתמים עם מטלית רטובה ולייבש את המקום עם נייר סופג או עם מטלית יבשה. אם מדובר בשאריות מזון שומניות, רצוי להשתמש במים חמים עם סבון או בתכשירים המיועדים לניקוי שומנים.
לא כל מכשירי המטבח זקוקים לאותו טיפול והנה כמה המלצות בעניין:
מקרר. כדי לשמור על ניקיון המקרר ועל איכות המזון, מומלץ לאחסן את המזון בכלים סגורים ונקיים. רצוי לנקות את המקרר פעם בשבוע במים ובסבון ולייבש עם מגבת נקייה. זו גם הזדמנות לזרוק אוכל שתוקפו פג.
מיקרוגל . יש לכסות את המזון לפני הכנסתו במיקרוגל, כדי שלא יתיז על דופנות המכשיר. יש לנקות אותו פעם בשבוע במטלית לחה ולייבש במגבת נייר. כמובן, תדירות הניקוי תלויה גם בתכיפות השימוש. הקפידו לחמם במיקרוגל רק כלי זכוכית או כלי פלסטיק המיועדים לכך על פי הצהרת היצרן. אין להשתמש באריזות של מזון מהסופרמרקט וכמובן לא בשקיות מפלסטיק ומיריעות אלומיניום. לגבי כלי זכוכית וכלים קרמיים, חשוב לבדוק אם הם אכן מתאימים לחימום במיקרוגל. כלומר יש לוודא שהכלי נשאר קר ואינו מתחמם במיקרוגל ושרק המזון שבתוכו מתחמם.
מדיח. רצוי מדי פעם לעשות שטיפה עם חומרים המסירים שומנים ואבנית. אפשר לשטוף אותו עם חומץ מדולל ביחס של מידה אחת של חומץ ומידה אחת של מים. מחקר שנעשה בארצות הברית מצא על גומיות האטימה של המדיח חיידקים מסוכנים לבריאות. החוקרים המליצו לנקות מדי פעם את המקום עם אקונומיקה.
תנורים. יש תנורים עם ציפוי אמייל שמתנקים בקלות עם מים וסבון. יש גם תנורים עם ניקוי קטליטי (ציפוי טפלון), שיצרניהם טוענים שהם מתנקים בעצמם. מניסיוני זה לא עובד כל כך, ונוסף על כך הם משחררים בחום גבוה חומרים רעילים. סוג אחר הוא תנורים פירוליטיים שבהם הניקוי מתבצע אחרי נעילה בטיחותית של התנור והעלאת הטמפרטורה ל-500-400 מעלות למשך שעה עד שעתיים. השיטה יעילה מאוד לניקוי התנור, אלא שהיא כרוכה בצריכת חשמל גבוהה. מומלץ שהניקיון יעשה בתדירות נמוכה של פעם בחודש. רצוי להשתמש במידת האפשר בחומרי ניקוי ידידותיים לסביבה. בחנויות טבע אפשר למצוא גם חומרי ניקוי המבוססים על חומרים טבעיים שהם פחות רעילים. את כל יתר הכלים החשמליים כגון מעבד מזון או טוסטר אובן מנקים באותן שיטות ותדירות הניקוי תלויה במידת השימוש.

טיפול נכון בירקות ובפירות

תשומת לב רבה מופנית למזון שאנו אוכלים ולאחוזי השומנים והקלוריות שבו. אנו מוטרדים גם מכמות החומרים המשמרים שבמזון ומצבעי המאכל שהוא מכיל וכן מהשינויים הגנטיים שהוא עבר, אך מעט מחשבה מוקדשת לזיהום שעלול להתפתח בו. ידוע שבשר, עופות וביצים צריכים לשמור בקירור כדי למנוע התפתחות חיידקים, אך מתברר שזיהומים עשויים להתפתח גם בפירות ובירקות טריים.
המומחים של ה-USDA, משרד החקלאות האמריקאי, ממליצים לשטוף ירקות ופירות במים זורמים, אך לא להשתמש בסבון. לטענתם, יש סכנה שהכימיקלים מהסבון יישארו על הירקות והפירות. הכי מומלץ להשרות אותם במים קרים למשך כמה דקות, שכן רוב חומרי הריסוס מסיסים במים, ואחר כך לייבשם בנייר מגבת או במגבת מטבח נקייה. יש לאחסן פירות וירקות במקרר בכלי או בשקית כדי לשמור על הטריות ועל הוויטמינים והמינרלים. רצוי להכניס לכלי מגבת נייר. כמו כן רצוי לעטוף בנייר כל אחד מהמלפפונים בנפרד ולא לאחסן אותם בכלי שמאחסן עגבניות.
בחנויות הטבע אפשר למצוא מוצרים שמומלצים במיוחד לשטיפת ירקות ופירות המכוסים בשכבת שעווה כגון תפוחי עץ ומלפפונים. התכשירים עשויים על בסיס קוקוס, פרי הדר ותירס.

ה-USDA בשיתוף המשרד לאיכות הסביבה האמריקאי והמדור למדעי המזון והתזונה של אוניברסיטת מיין גיבש סדרת המלצות לשמירה על הבריאות במטבח:
1. הקפידו לרחוץ ידיים לפני הכנת מזון וגם אחרי קילוף פירות וירקות, כיוון שהכימיקלים מהריסוס עלולים להישאר על הידיים.
2. נקו היטב את משטח העבודה, את קרש החיתוך ואת הכלים שבאו במגע עם מוצרים מהחי לפני שמשתמשים בהם לחיתוך ירקות, כדי למנוע העברת חיידקים.
3. הסירו חלקים פגומים שהתגלו בירקות ובפירות, שעלולים לשמש כר נרחב להתפתחות לחיידקים.
4. יש לבשל היטב בשר, ביצים, פירות ים, עוף ודגים כדי למנוע הרעלת מזון.

לוטי זילברמן היא מהנדסת כימיה בעלת תואר שני המתמחה בתרופות, בתזונה ובסביבה