המדריך לאושר

ד"ר טל בן שחר הפך במהלך 20 השנה האחרונות למומחה בעל שם עולמי בתחום הפסיכולוגיה החיובית ומדע האושר. בשלב מסוים הפך הקורס שלו באוניברסיטת הרווארד לקורס המבוקש ביותר באוניברסיטה. ד"ר בן שחר מציין כי מחקרים הוכיחו ש-60 אחוזים ממידת האושר תלויים בגנים ובנסיבות חיצוניות. משמעות הדבר היא ש-40 האחוזים הנותרים תלויים בנו ובבחירות הגדולות והקטנות שאנחנו עושים. החדשות הטובות הן שכיוון ש-40 אחוזים אלו הם בשליטתנו המוחלטת, אפשר להגביר את מידת האושר בחיינו. כאן נכנסים שלל הכלים של הפסיכולוגיה החיובית לפעולה.

מתמקדים בנקודות החוזק

"נמשכתי לתחום כיוון שלא הייתי מאושר", מספר בן שחר. "בגיל 22 נסעתי לארצות הברית ללמוד לתואר ראשון במדעי המחשב, ומצאתי את עצמי מצליח גם מבחינה אקדמית וגם מבחינה חברתית. מבחוץ הכל נראה שיגעון, אך מבפנים זה לא הרגיש כך. התעוררתי בבוקר קר אחד בפברואר, הלכתי ליועץ שלי ואמרתי לו שאני משנה כיוון לפילוסופיה ולפסיכולוגיה, כי אני רוצה למצוא את התשובות לשתי שאלות: למה אני לא מאושר ואיך אני יכול להיות מאושר יותר.

"למדתי והמשכתי לדוקטורט בהרווארד בנושא Well Being, וכשסיימתי התחלתי ללמד שם. בשנה הראשונה היו לי שמונה תלמידים ושניים נשרו. שנה לאחר מכן נכחו בקורס יותר מ-300 תלמידים ובשנה השלישית כבר למדו בו 900 תלמידים. זה היה הקורס הכי גדול בהרווארד".
הפסיכולוגיה החיובית נבדלת משאר הגישות להתפתחות אישית ולעזרה עצמית בכך שהיא מבוססת על מחקרים אמפיריים ואינה מסתמכת רק על ספרים פופולריים, סדנאות ומרצים כריזמתיים. עד שנת 1998 התמקדו המחקרים הפסיכולוגיים בשאלה מדוע אנשים נכשלים. מרטין סליגמן, אבי הפסיכולוגיה החיובית, טען שנוצר חוסר איזון כשמתמקדים רק בצד הכישלונות, בלי להתייחס לצד האחר – במה שכן עובד.

המטרה של הפסיכולוגיה החיובית, המגשרת בין מגדל השן האקדמי לפרט המבקש עזרה, היא להעתיק את תשומת הלב אל נקודות החוזק, אל האיכויות ואל ההצלחות של האדם ולא רק אל נקודות החולשה ואל הדברים הגרועים ביותר בחיים שיש לתקן.

לדברי בן שחר, הרבה אנשים חושבים בטעות שפסיכולוגיה חיובית היא חשיבה חיובית. זה אמנם חלק מהעניין, אך לא הכל. גישה זו אינה מתעלמת מהכאבים ומהקשיים, אך גם אינה מתעלמת ממה שטוב.

• כך תהיו מאושרים בשבעה צעדים
  

לחפש את הטוב

קיימים שני טיפוסי אנשים המייצגים שתי גישות שונות לחיים ובהתאם חווים את העולם כגן עדן או כגיהינום. האחד הוא מחפש הפגמים אשר ימצא פגמים אפילו בגן עדן ויהפוך כל לימונדה ללימון. גישה כזו תוביל לאורך זמן לוויתור על החיים. הטיפוס השני, מחפש הטוב, רואה את הנס בדברים היומיומיים. בהקשר זה בן שחר מזכיר את אחד המנטורים שלו, נתנאל ברנדן, שכתב ספר על הערכה עצמית. "אף אחד לא בא" הוא אחד המסרים של הספר, ומשמעותו היא שרק כשנפסיק לחכות לבואו של האביר על הסוס הלבן או לשינוי בהתנהגותו של הבוס ונקבל על עצמנו את האחריות לאושרנו – רק אז יתחולל השינוי בחיינו.

כדי להפוך למחפשי טוב, מומלץ לכתוב בכל יום חמישה דברים טובים שאנחנו מודים עליהם. לדברי יובל-יאיר, התרגיל הזה נבדק ב-2002 על ידי שני חוקרים, McCullough ו-Emmons שמם. השניים חילקו קבוצת סטודנטים לארבע קבוצות. חברי הקבוצה הראשונה התבקשו לכתוב על חמישה דברים טובים מדי יום במשך חצי שנה; חברי הקבוצה השנייה התבקשו לנהל יומן ולכתוב על חמישה קשיים שחוו באותו יום; חברי הקבוצה השלישית התבקשו לכתוב על חמישה דברים שבהם הם טובים יותר מאחרים; והקבוצה הרביעית הייתה קבוצת ביקורת שלא כתבה דבר.

התוצאות היו מדהימות: ההבדלים בין הקבוצות היו חד משמעיים בכל המדדים שנבדקו – הצלחה חברתית, בריאות, הצלחה בלימודים ותחושת Well Being, עם יתרון מובהק לחברי הקבוצה הראשונה. לדברי בן שחר, יש להפוך את המנהג לטקס יומי, עד שהדבר יהפוך להרגל קבוע. הוא מציין כי התחיל בהרגל הזה לפני 12 שנה ומאז לא פספס אפילו יום אחד.

מומלץ לכתוב בכל יום חמישה דברים טובים שאנחנו מודים עליהם

יש לי או אין לי מזל?

מחקרים מראים שלמשבר יש תפקיד חשוב בחיינו. מבחינת חייהם של מנהיגים בתחומים שונים עולה שרובם עברו משבר עמוק וקשה בחייהם שגרם להם לצמוח. "לעולם אל תבזבז משבר טוב", מצטט בן שחר קולגה שלו. מחקרים על צמיחה פוסט טראומטית מראים שאלה שהסכימו לחוות את הכאב שלהם ולמצוא לו משמעות אחרת העלו את הסיכויים שלהם לצמיחה.

"הדברים שקורים אינם בהכרח קורים לטובה", אומר בן שחר, "אבל חלק מבני האדם מסוגלים להפיק את המיטב ממה שקורה. Shit Happens, אך מה שאנחנו עושים עם המציאות שנכפתה עלינו, הדברים שבהם אנחנו מתמקדים בשעת משבר ומה שאנחנו לומדים ממנו, זה מה שקובע בסופו של דבר אם נצמח מהמשבר או לא".

כדי להמחיש את דבריו מספר בן שחר את סיפורו האישי בשתי גרסאות:

1. "יש לי הפרעת קשב וריכוז שתמיד הקשתה עליי את הלימודים. כשהייתי בתיכון רציתי מאוד להתקבל לתכנית מחוננים יוקרתית במתמטיקה ולמדתי לשם כך עם כמה חברים. הם התקבלו ואני לא.

2. "מגיל צעיר חלמתי להיות אלוף העולם בסקווש. התאמנתי קשה מאוד, שיחקתי בליגה מקצוענית והייתי ספורטאי מצטיין בצבא, אך חצי שנה לפני נסיעה לאנגליה לצורך התמקצעות בתחום, ייעץ לי רופא לפרוש בגלל בעיות בגב. ויתרתי על החלום.

3. "למדתי לתואר שני באוניברסיטת קיימבריג' ותכננתי להמשיך למסלול דוקטורט ישיר. בסוף השנה במבחן המעבר, הודיעו לי שאיני יכול להמשיך לדוקטורט ושאיני מקבל אפילו תואר שני. הייתי בין היחידים בהיסטוריה של האוניברסיטה שלא עבר את המבחן, ולא ניתנה לי הזדמנות שנייה. מכה אדירה לאגו.

4. "התקבלתי לאוניברסיטת הרווארד לתואר שני, וגם שם, במבחן בפסיכולוגיה שמיד לאחריו ממשיכים למסלול הדוקטורט, נכשלתי. הפעם הסכימו הפרופסורים שאלמד עוד שנה כדי שאוכל להישאר בתכנית, וזאת בתנאי שאעבור בציון של 90 ומעלה. כל חבריי המשיכו לדוקטורט ואני נשארתי מאחור. חשתי בושה גדולה, כי שנים שאיש אינו נכשל במבחנים האלה. איש מלבדי.

"מסקנה – אין לי מזל".

כאן הוא נעצר, לוקח אוויר וממשיך. "וכעת אני רוצה לספר לכם כמה דברים על עצמי:

1. "יש לי הפרעת קשר וריכוז וזה נהדר, כי יש לי מעין מנגנון פנימי שגורם לי להתמקד רק במה שאני אוהב. איזה מזל.

2. "לא התקבלתי לתכנית יוקרתית במתמטיקה, אך בזכות עובדה זו זכיתי כעבור שנתיים באליפות ישראל בסקווש. אין סיכוי שהייתי זוכה אם הייתי מתקבל לתכנית מחוננים הזאת, כי לא היה לי זמן להתאמן.

3. "בזכות קטיעת חלום של אליפות העולם בסקווש בגיל 20, נכנסתי לתחום הפסיכולוגיה ואני ממשיך לממש חלומות אחרים.

4. "העיפו אותי מהתכנית לתואר שני בקיימבריג', אך זכיתי במתנה: נסעתי לסינגפור ולהודו כיועץ ארגוני לחברות. הכישלון שחוויתי לימד אותי פרק בצניעות שאפשר לי להצליח בהמשך הדרך.

5. "אני היחיד בהיסטוריה שנכשל בבחינות במסלול לדוקטורט בהרווארד. הבושה הייתה קשה, אך זה אחד הדברים הנפלאים שקרו לי, כי זה אפשר לי להיכנס לעומק הפסיכולוגיה וליצור את הבסיס לבניית הסדנאות וההרצאות שאני מעביר היום.

"מסקנה – איזה מזל יש לי!"

ליישם ולעשות

"הכל שאלה של פרשנות", מסכם בן שחר. "אני לא ממעיט מהכאב של המשברים שחוויתי, ובעזרת השם אחווה עוד, אך בכל רגע יש לנו אפשרות לבחור במה להתמקד". בן שחר מספר על פיטר דרוקר, הוגה דעות אמריקאי ואבי תורת הניהול, שהיה חולה בערוב ימיו וחלש מכדי להעביר הרצאות וסדנאות, אך נהג לארח בביתו בסופי שבוע את גדולי הדור למפגשי למידה. בכל פעם לפני שנפרדו היה מבקש: "רק אל תתקשרו ותגידו לי כמה היה נפלא. צלצלו ותגידו לי מה אתם עושים אחרת".

"שינוי לא קורה מההתעוררות או מהתרוממות הרוח שאנשים חווים בהרצאה או בסדנה – אלא מיישום של הרעיונות בחייהם", אומר בן שחר. "האנשים שמיישמים מיד את הרעיונות הם האנשים שמשתנים בסופו של דבר. תיישמו! התחילו מחר בבוקר לעסוק בפעילות פיזית, הציבו לעצמכם יעדים, הכירו תודה, כתבו מכתב תודה לבן הזוג שלכם, עשו משהו אחרת והתמידו בכך, כי זו הדרך היחידה ליהנות משינוי לאורך זמן".