הכאב: מערב
כאב. לא רק סימפטום אלא בעיה
"רפואת כאב" היא ענף ותיק אך לא ממש מוכר ברפואה המערבית, שביסודו עומדת גישה הגורסת כי צריך להתייחס לכאב (ובמיוחד לכאב הכרוני) לא רק כסימפטום של בעיה, אלא כמחלה בפני עצמה, שבה יש לטפל בשילוב של אמצעים וידע מתחומי התמחות שונים. גישה זו מיושמת בבתי החולים ובקופות החולים דרך מרפאות כאב, המעסיקות מומחים מתחומים שונים.
ד"ר מיכאל גופלד, רופא בכיר ביחידה לטיפול בכאב בבית החולים איכילוב, אינו מצדד בהתמודדות עם כאב כרוני על ידי נטילת משככי כאבים ללא מרשם, בעיקר בשל תופעות הלוואי בשימוש לאורך זמן – למשל אנמיה כתוצאה משימוש ממושך באופטלגין. לדבריו, להרבה אנשים יש תמונה לא ברורה של מה שקורה להם, ואי הידיעה והחרדה מעצימות את הכאב – ההסבר שהחולה מקבל במרפאת הכאב, במקרים רבים מוריד את רמת הכאב.
ד"ר גופלד מספר על שורה של טכניקות חדשות שנכנסו לשימוש, בעיקר בתחום של "כירורגיית כאב" – שימוש במחטים ואלקטרודות המאפשרים ניתוחים זעירים עם נזק מינימלי. הן כוללות טכנולוגיה בשם Radio Frequency, בה מוחדרת מחט דקה לשורש העצב ומפסיקה את ההולכה העצבית על ידי הפעלת חום גבוה או שדה מגנטי חזק; טכניקות של השתלת אלקטרודות בעמוד השדרה, המחוברות ללחצן אותו יכול החולה להפעיל כאשר מתעורר כאב, ולהעביר במערכת העצבים זרם חשמלי המעלים את תחושת הכאב; הזרקות תחת שיקוף העוזרות לטפל במקרים של פריצת דיסק בעמוד השדרה ואפילו מתקן הכולל מיכל משכך כאבים ומשאבה זעירה שמושתלים סמוך לאיבר הכואב ומאפשרים לחולה להזרים את החומר לגוף בעת הצורך. לדברי ד"ר גופלד, קופות החולים נותנות כיסוי ביטוחי לרוב הטכניקות הללו.
באשר לטיפולים האלטרנטיביים, ד"ר גופלד תומך בכל טיפול העוזר להתמודד עם הכאב, בתנאי שעושה אותו מישהו מוסמך ואחראי. לדבריו, הבעיה עם הטיפולים המשלימים היא שקשה לדעת מהי הסמכות של האדם שמבצע אותם, והאם הם נעשים נכון – נניח כשעושים רייקי, אי אפשר לדעת האם כמות האנרגיה שעוברת למטופל היא באמת מתאימה. מצד שני, הוא מסכם, אין סיכוי גדול שייגרם נזק מטיפולים אלה.