התינוק משתמש בעיקר ביד שמאל? אולי צריך לבדוק את זה
מה הסיכוי שילדכם יוולדו שמאליים, וכיצד זה ישפיע על חייהם? טובי המומחיות סיפרו לנו כל מה שצריך לדעת על הנטייה
ובכל זאת, הרגשת פעם בקשיים מיוחדים אצלך או אצל ילדייך בתפקוד היומיומי?
"הילדים שלי מתקשים להסתדר עם מספריים לא סימטריות. אני משתדלת לרכוש עבורם מספריים עם לולאות אחיזה אחידות ומקפידה ששני ה'סכינים' יהיו חדים באותה מידה. עם קולפני ירקות אין לי בעיה כי אני רוכשת רק קולפנים עם שני צדדים חדים. אגב, אפשר להשיג בארץ גם קולפן לשמאליים. קופסאות שימורים אני מעדיפה לקנות עם אחיזת פתיחה כי אני מסתבכת עם הפותחנים".
האם הבחנת בקשיים בלימודים, למשל באחיזת העיפרון וכדומה?
"יתכן שיש ילדים שמאליים הסובלים מקשיים, אבל אני לא שמעתי על אף מקרה כזה. לילדי אף פעם לא הייתה בעיה מיוחדת. שניהם תלמידים מוכשרים ויצירתיים, יש להם כתב יד קריא ומסודר. הם אפילו גאים בכך שהם היחידים בכיתה שכותבים ביד שמאל. שניהם, אגב, למדו לעשות הרבה דברים ביד ימין, לא כי מישהו כפה עליהם אלא כי זה בא להם באופן טבעי. למשל, הם קושרים שרוכים בימין וגוזרים בימין".
ד"ר אורלי נקר, רופאת ילדים התפתחותית, מנהלת המכון להתפתחות הילד "מכבי השלום" ומערך התפתחות הילד במחוז מרכז של מכבי שירותי בריאות, אומרת כי ילדים שמאליים, או כפי שהם מכונים איטרי יד ימין, הינם ילדים או אנשים המיומנים בשימוש בידם השמאלית כיד דומיננטית. "גברים נוטים להיות שמאליים יותר מנשים. שכיחות הגברים השמאליים גדולה פי שלושה מנשים שמאליות".
לדבריה, הנטיה לשמאליות הינה גנטית וקשורה לנטייה הגנטית של כל אדם לתפקד עם אונת מוח אחת דומיננטית. "למוח שני חצאים", היא מסבירה. "ימני ושמאלי. האונה השמאלית אחראית בעיקר על תפקודים מילוליים כגון קריאה, כתיבה, הבנת דיבור וחשיבה מילולית,ועיבוד אנליטי של מידע. האונה הימנית אחראית על תפיסה והתמצאות מרחבית, תכנון תנועה, תפיסת צורות, תפיסה מוסיקלית, ציור, ניתוח תמונות והקשרים, הדמיה, הפניית קשב, הבעה וזיהוי של רגשות, חשיבה מופשטת ורגשית". כ-85%-90% מבני האדם הם בעלי דומיננטיות ימנית, הנמדדת באמצעות שלושה מרכיבים: יד כותבת, רגל המונפת בדילוג, ועין דומיננטית הנמדדת בתהליכי קריאה, הצצה דרך חריץ או קריצה.
נטייה שנרכשת עם הזמן
לפני כמה שנים גילו מדענים בלונדון לראשונה את הגן שמגביר ככל הנראה את סיכוייו של אדם להיות בעל דומיננטיות ימנית. הגן LRRTM1, ממלא כנראה תפקיד מרכזי בקביעה איזה חלקי מוח ישלטו בתפקודים מסוימים כמו דיבור ורגשות. אצל אנשים שמאליים, התפקודים של המוח הפוכים או שונים מאלו של אנשים ימניים. החוקרים חושבים שגן זה אחראי לשוני הזה.
האם הדומיננטיות השמאלית היא נטייה מולדת או נרכשת עם הזמן?
"הנטייה לדומיננטיות קיימת מלידה, אך ההבשלה של הדומיננטיות מתפתחת במהלך השנים הראשונות לחיים, כשברוב המקרים סביב גיל חמש הילד יתחיל לגלות העדפה ברורה של צד", אומרת ד"ר נקר. "אצל חלק גדול מהילדים ניתן לראות דומיננטיות כבר בגילאי שלוש-ארבע וגם זה בסדר גמור".
בצד המועדף הדומיננטי, מסבירה ד"ר נקר, אנחנו מבצעים את מרבית הפעולות הדורשות דיוק ותיאום עין-יד כגון כתיבה, אכילה, חיתוך, גזירה ועוד. אולם אצל חלק קטן מהאוכלוסייה לא מתפתחת העדפה לאחד הצדדים. "אנשים אלה מכונים אמבידקסטרים", היא אומרת. "כלומר: דו ידיים, מיומנים בשימוש בשתי ידיהם במידה שווה".
לדברי ד"ר נקר, כאשר לא מתפתחת דומיננטיות ברורה של צד אחד, זה יכול להצביע על כך שלא נוצרו 'אחראים' בין חצאי המוח לכל תחום ולתפקידים השונים שפורטו קודם – דבר שיכול להשפיע על לקויות למידה בהמשך. "ילד שלא ירכוש דומיננטיות עד גיל ארבע לערך, יש לבדוק את תפקודיו המוטורים ולאבחן באמצעות ריפוי בעיסוק, ולאחר מכן להחליט האם יש צורך בהתערבות טיפולית". גם דומיננטיות שמתרחשת מוקדם מדי, למשל כשתינוק מתחיל כבר בגיל חצי שנה או שנה להפעיל רק יד אחת או רק צד אחד בגופו, עלולה להצביע על בעיה ויש לברר ולשלול פגיעה מוחית שמשפיעה על חלק הגוף שאינו פעיל. בצד המועדף הדומיננטי, מסבירה ד"ר נקר, אנחנו מבצעים את מרבית הפעולות הדורשות דיוק ותיאום עין-יד כגון כתיבה, אכילה, חיתוך, גזירה ועוד.
"חשוב לקבל פרטים מדויקים על ההריון והלידה, לבדוק את התינוק בדיקה גופנית ונוירולוגית מלאה ולפי ממצאי הבדיקה להחליט על הצורך בהדמיית מוח", אומרת ד"ר נקר. "לפעמים ישנם תינוקות ופעוטות המשתמשים תפקודית מגיל צעיר ביד אחת, אך בבדיקה גופנית ובחשיפה למשחק ניתן לראות כי ההבדל הינו תפקודי בלבד, ללא רקע מילדותי מדאיג וללא ממצאים בבדיקה נוירולוגית. במקרים כאלו חשוב לעבוד עם התינוק על סימטריות תפקודית ולסייע לו להשתמש גם ביד הפחות פעילה. בדרך כלל יופיע שיפור בתפקודיו ובהמשך הוא ירכוש דומיננטיות כמצופה. בנוסף, חשוב ללמוד להשתמש נכון גם ביד הפחות דומיננטית, יד העזר, לצורך מטלות מוטוריות כמו חיתוך, גזירה ועוד".
לעודד שימוש בשתי הידיים
ענת סימון, מדריכה, מאבחנת ומטפלת בהתפתחות תינוקות, ממליצה לעודד תינוקות כבר מגיל צעיר להשתמש בשני צדי הגוף. "אצל תינוקות, בשנה הראשונה אנחנו מצפים ליכולת תנועה סימטרית", היא אומרת. "כשיש העדפה של שימוש ביד מסוימת, כדאי לבדוק את תנועתיות הגוף כולו. לעיתים קרובות נטייה של הגו והגוף כולו להישען על צד מסוים בשכיבה על הבטן תביא לכך שרק יד אחת תוכל להיות משוחררת ופנויה להושטה לחפצים, וכתוצאה מכך תיראה כיד דומיננטית.
אם אני רואה שהתינוק שלי מחזיק דברים בעיקר ביד שמאל, האם צריך להשתדל לתת לו חפצים גם ביד ימין כדי שיפעיל אותה?
"כן. בגיל הינקות חשוב לעודד שימוש בשתי הידיים. בסביבות גיל ארבעה חודשים הידיים מתחילות לבצע פעולות של מוטוריקה גסה. הן תומכות בגוף בזמן השכיבה על הבטן ומאפשרות להזדקף, הן דוחפות את הגוף מצד לצד על מנת להתהפך ובהמשך הן מרימות את הגוף למעלה לצורך זחילה. בזחילה הידיים עובדות לסירוגין ובכל פעם יד אחרת מתרוממת ויד שנייה תומכת בגוף".
לדבריה, על מנת שהזחילה תהיה סימטרית, חשוב שכל יד תוכל לבצע גם תפקיד של תמיכה בגוף וגם תפקיד של הרמה ו"צעידה" קדימה. "גם כשהילד לומד לשבת בגיל מאוחר יותר, חשוב שידע להרים כל יד בנפרד", היא אומרת. "הישענות קבועה על צד אחד ושימוש רק ביד השנייה מעיד לרוב על קושי או א- סימטריה ביכולת של שרירי היציבה".
סימון מוסיפה כי גם בתפקודי קואורדינציה גבוהים יותר (בגילאים מאוחרים) כמו אמנויות לחימה או סוגי ספורט מסוימים, יש חשיבות ליכולת להשתמש בשני צדי הגוף.
האם המאמץ שלנו לעודד גם פעילות ביד ימין עלולה לפגוע במה שטבעי לילד שלנו?
"אין צורך להתערב בבחירה של יד כותבת, יד שמשמשת לאכילה או להברשה או לכל פעולה אחרת".
אם כך, לא מקובל עלייך הרעיון המיושן לקשור לילד איטר את יד שמאל כדי שיהפוך לימני?
"בהחלט לא. אותי אישית זה מזעזע".