החופש לאהוב מחדש

מודעות עצמית ואחריות, זה כל מה שצריך כדי לזכות בחופש בלתי מוגבל. האם אתם מוכנים לעשות בדק בית ולבחון כל בחירה שעשיתם אי פעם בזוגיות שלכם? דורית בר, תרפיסטית ומומחית למיניות עונה

88 שיתופים | 132 צפיות

רווקה ומאושרת, האם זה אפשרי? רווק ושמח בחלקו, האם יש דבר כזה? אני טוענת שכן, ובתנאי שלא נשכח לרגע את העובדה הפשוטה – אנחנו חופשיים בכל נקודת זמן, בכל מקום בגלובוס. אנחנו חופשיים לאהוב בכל רגע מחדש, גבר, אישה, אדם אחד או יותר. לפעמים נבחר לאהוב גבר אחד או אישה אחת, לפעמים אפילו נבחר להקים משפחה ולחיות אתה במשך תקופת חיים, אבל אז ייתכן שנבחר אחרת.

ואנחנו לא "רעים" אם אנחנו בוחרים להתגרש, ולא מגיע לנו עונש אם "בגדנו". מבחינתי, אלה מושגים של העולם הישן, עולם שבו שלטו מוסר חברתי ודתות שמנעו מאתנו חופש פנימי אמיתי.

להשתחרר מכבלי החברה

החופש שאני מדברת עליו דורש מודעות עמוקה ואחריות בכל רגע נתון: מודעות למניעים של פעולותיי ואחריות שמבטיחה שאינני נעה באימפולסיביות, אלא תוך כדי הקשבה לקרובים לי (ילדיי, בן או בת זוגי) והתחשבות בהם, בידיעה שבחירותיי ישפיעו על חייהם. אחריות כזו היא מעידה על בגרות ועל חיבור עמוק לעצמנו.

אנחנו חיים בעידן חדש, המבקש להתנער מציוויי דת וממסורות ישנות, כדי לנוע לעבר יצירה של חברה חדשה, שבה התודעה חופשייה. כל עוד התודעה מוגבלת לרעיונות שירשנו מאבות אבותינו או מאמהותינו היקרות – אנחנו כלואים בכלא שבו מחשבה מגדירה את האופן שבו עליי לפעול: "לא טוב לבגוד", "אישה צריכה להתחתן, להביא ילדים ולהישאר נאמנה לבעלה", "אתה צריך עבודה קבועה" וכהנה וכהנה.

לי, כחוקרת חופש, נמאס לשמוע זאת. מרגע שהתחלתי לחקור וללמוד את מושג החופש, הבחנתי שאני מוגבלת בתוך הרעיון שאני יכולה לעשות מה שבא לי. גם כשנדמה לי שאני עושה מה שבא לי, יש אינסוף קולות ורגשות בתוכי שמגבילים אותי: פחדים, חרדות, תפיסות מבית הוריי ונורמות חברתיות. כלומר, החברה אינה כובלת אותי – אני כובלת את עצמי לעולם המחשבה שמנוהל בתוך הראש שלי וגורם לי לאבד את הזהות האישית שלי.


להשתחרר מהרעיונות שירשנו מאבותינו ומאמהותינו היקרים. אילוסטרציה: Ingimage

להיפגש כל בוקר כאילו מעולם לא נפגשנו

באופן אישי, אין לי שום כוונה לשקוט עד שחופש פנימי טוטאלי יהיה מצב ההוויה המתמיד שלי. לא מספיק לי לחוות אותו במדיטציה, לא די לי לחוש אותו בנוכחותו של מורה רוחני נאור ואיני מסופקת מהידיעה שזה הטבע העמוק שלי. אני רוצה להיות אני. אחת. לא מאה.

ואתם? האם אתם מוכנים ברגע זה לערוך בדק בית פנימי אמיתי? האם תסכימו לבחון כל בחירה שלכם בבן או בבת זוג, כל מערכת יחסים וכל התנהלות בתוכה ולהותיר את עצמכם עירומים מכל שקר עצמי?

ברוב המקרים, איננו שמים לב לשקר. יש לנו ביטחון מוחלט שסך האמונות, התפיסות והציפיות שלנו הן אמת מוחלטת והכרחית. למשל, נניח שאתה, קורא יקר, מחזיק באמונה הטוענת: אם אני אוהב את אשתי בכל לבי, לעולם לא ארצה לשכב עם אישה אחרת, ובעודך מחזיק באמונה הזו, נוצרת הזדמנות בחייך שבה אישה אחרת חודרת ללבך. אינך עושה בהכרח משהו בנידון, אך התחושות והרגשות נוכחים לחלוטין. מה אז? מה אמיתי? מה שאתה מרגיש? מה שאתה חושב? מה שאתה חושב שאתה צריך להרגיש?

אינטימיות אמיתית נוצרת בראש ובראשונה כאשר יש נכונות להודות שאין לדעת מה יילד יום. ייתכן שהיום בחרתי לחיות עם בן זוגי ואף להקים אתו בית ומשפחה, אך החיים משתנים כל הזמן. דווקא המתח ההתפתחותי מותיר אותי ערנית ומאפשר לי לפגוש את הגבר שלצדי כל בוקר מחדש, כאילו מעולם לא נפגשנו. או אז אני יכולה לשאול אם אני אוהבת אותו היום, אם הבעתי את אהבתי כלפיו ולמה הוא זקוק ממני עכשיו.


ההתנגדות לשינויים בקשר מונעת ממנו להתפתח ולצמוח. אילוסטרציה: Ingimage

כמו צמח בר

האתגר הגדול ביותר של נשים וגברים במערכות יחסים ארוכות טווח הוא עצם המוכנות לגדול בתוך הקשר, לאפשר לו להתפתח ולצמוח ממש כמו צמח פראי וטבעי. ברוב המקרים, אנחנו מתנגדים לשינוי, רוצים שהדברים יחזרו להיות כפי שהם היו אתמול ושלשום ומפספסים הזדמנויות לתנועה ולחדשנות.

איני יודעת אם תם עידן הנישואים, אבל אני כן יודעת שהגיע הזמן לשים קץ לשקרים העצמיים שלנו, הגיע הזמן להסכים לחיות ולהתנסות בטוטאליות בכל רגע מחדש.

מקורות ההשראה שלי: שי טובלי, ג'ידו קרישנמורטי, דיוויד דיידה, בארי לונג, מנטאק צ'יאה, אושו, ביירון קייטי ואמה ג'י (האימא המחבקת).

דורית בר היא תרפיסטית המתמחה במיניות, במדיטציה ובפיתוח היצירתיות, בוגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וטיפול משפחתי וזוגי, מנחה בכירה בשיטת האור הלבן ובטכניקת השאלה ומאמנת אישית ועסקית. היא מובילה את בית הספר חוכמת אישה בתל אביב ומנחה קורסים וסדנאות לנשים, לגברים ולזוגות. לאתר