החבר הכי טוב

"נוכחותם של בעלי חיים מזרזת תהליכים פסיכולוגיים ותהליכים רגשיים ושכליים, ופותחת צוהר לכל ערוצי התובנה והרגש של ילדים ושל מבוגרים. לכן, בעלי חיים הם אמצעי יעיל מאוד לשיפור תסמינים קליניים שונים", אומרת מרתה לכסן, פסיכולוגית קלינית ורפואית, מדריכה ומנהלת מקצועית במרכז בולבי לחינוך ולטיפול בעזרת בעלי חיים, ובמסלול הכשרת מטפלים בעזרת בעלי חיים במכללת סמינר הקיבוצים.

המסורת של הכשרת מטפלים בעזרת בעלי חיים ממשיכה, והשנה נפתח בשיתוף עם מרכז בולבי מסלול לימודים חדש לטיפול בעזרת כלבים, המיועד לפסיכולוגים קליניים, לפסיכולוגים חינוכיים ולפסיכולוגים שיקומיים, לעובדים סוציאליים קליניים, למטפלים ביצירה ובהבעה ולמרפאים בעיסוק. מטרת המסלול היא להעשיר את ארגז הכלים של המטפל דרך עבודה עם כלבים כגורם טיפולי.

הקשר בין האדם לבעלי חיים עורר עניין בקרב חוקרים כבר בתחילת המאה ה-20, אולם רק מהמחצית השנייה של המאה החלו אנשי מדע להעמיק ולחקור את מהות הקשר ואת השפעתו על הבריאות הפיזית והנפשית של בני אדם בכלל ושל ילדים בפרט. "עד המאה ה-20 הטיפול הפסיכולוגי בילדים התבצע בעיקר דרך דיבור ודרך משחק בצעצועים", מספרת לכסן. "מי שתרם לקידום המחקר בנושא הוא הפסיכולוג האמריקני בוריס לוינסון, שהתחיל להכניס את הכלב שלו לחדר הטיפולים ונוכח לדעת שהכלב גורם להתייחסות מצד ילדים, שאפשר לנצלה כדי לקדם את מטרות הטיפול". הנושא תפס תאוצה, ומאז ועד היום תיאורטיקנים קידמו מחקרים רבים בתחום בניסיון לאפיין ולהוכיח את השפעתם המיטיבה של בעלי חיים על התפתחותם של ילדים ואת פוטנציאל הריפוי בהפרעות שונות".

קבלה ללא תנאי

"גדלתי בקריית חיים בבית צמוד קרקע. כילד אהבתי בעלי חיים וגידלתי עופות, נחשים, צפרדעים, כלבים וחתולים. מגיל צעיר זיהיתי שנוח לי להיות בסביבת בעלי חיים. היה לי קל לשהות במחיצתם, לדבר איתם ותמיד הייתה לי הרגשה שהם רגישים ואמפתיים אליי", מתאר רוני רדו, ד"ר לזואולוגיה, מרצה ורכז הקורס לטיפול באמצעות כלבים במכללת סמינר הקיבוצים, מנכ"ל מרכז בולבי לחינוך ולטיפול בעזרת בעלי חיים ויועץ של משרד החינוך בנושא גידול בעלי חיים.

במרוצת הזמן ערך רדו מחקרים על התנהגות בעלי חיים, והתעניין בעיקר בשעון הביולוגי של בעלי חיים ובדק זאת אצל חולדים (חולד ביחיד) הלוקים בעיוורון. הדוקטורט שלו עסק בתקשורת בין חולדים. הייחוד בטיפול באמצעות בעלי חיים, לדעתו, הוא העובדה שבנוסף למטפל ולמטופל נוכח בטיפול שותף שלישי, השופט אותנו בעיניים אחרות, לא אנושיות. "לבעל החיים לא אכפת אם אתה אדם חברותי או לא", מסביר ד"ר רדו, "הוא מקבל אותך בכל תנאי, גם אם אתה היפראקטיבי, אוטיסט, בעל מגבלות גופניות או אינך נראה טוב מבחינה חיצונית. בדרך כלל הוא ירעיף עליך אהבה שאינה תלויה במדדים האנושיים, כי לכלב האוהב שמלטפים אותו לא אכפת מי מלטף אותו.

"החריג יכול למצוא אוזן קשבת אצל בעלי חיים ועשוי להשליך על הרגשות הפנימיים שלו דרך בעלי החיים. כשילד מגיע לטיפול בפינת החי ואומר: 'הארנבון עצוב', סביר להניח שהוא אינו יודע שהארנבון עצוב – אפילו לי, כזואולוג, קשה לזהות זאת. הילד מבטא את תחושותיו", מבהיר ד"ר רדו. לטענתו, לא כל האנשים משתמשים במילים ככלי תקשורתי להבעת הרגשות והקשיים שלהם. "במהלך הטיפול, כשהילד מנסה להסביר את מקור העצב שייחס לבעל החיים, במשפטים כמו: 'כי החברים שלו נטשו אותו', 'הם לא נותנים לו לשחק איתם', 'לא אוהבים את הכלב, כי יש לו אוזניים גדולות' או 'כי הכלב שחור', אנחנו מבינים שהילד עצוב מפני שיש לו בעיות חברתיות והוא חש שונה וחריג".

הילד מייחס לבעל החיים תכונות ורגשות, אך למעשה הוא עושה השלכה ומספר על עצמו

הצלחה עם נוער עבריין

הטיפול באמצעות בעלי חיים, לדברי לכסן, מתאים במיוחד לילדים מגיל שלוש ומעלה הסובלים מקשיים רגשיים, כמו למשל, חרדות ופחדים מחושך, מבעלי חיים, מלהיות לבד. לילדים החשים שונים, חלשים, לא מיומנים וסובלים מהערכה עצמית נמוכה; לילדים היפראקטיביים ולאוטיסטים; למתבגרים מגיל 11 עם קשיים כמו ביטחון עצמי ירוד, התנהלות מינית בלתי תקינה וחיזור אלים; וגם לאוכלוסייה מבוגרת עם הפרעות פסיכולוגיות שונות. עבודה רבה עם כלבים נעשית גם בקרב נוער עבריין, והקמנו עבורם פינות חי במוסדות שבהם הם שוהים. ד"ר רדו מדגיש שבאוטיזם, למשל, הטיפול באמצעות בעלי חיים הוא כלי נפלא: "בעוד שהאוטיסטים אינם מתקשרים ואינם מסוגלים להביע עצמם במילים, בעלי החיים מושכים תשומת לב דרך ערוצי החושים והמגע, ולכן אפשר להגיע עם האוטיסטים דרך בעלי החיים לתקשורת לא מילולית".

"לרוב, ילדים מופנים לטיפול באמצעות בעלי חיים על ידי רופאים התפתחותיים, פסיכיאטרים של ילדים ויועצות בתי ספר במערכת החינוך", אומרת לכסן. "לעתים, הילד המופנה אלינו נמצא בטיפולים נוספים, ולכן חשוב לעבוד בתיאום עם כל הגורמים המטפלים, לרבות רופאים. אנחנו מתייעצים איתם בעת הצורך, כמו למשל בעבודה עם ילדים היפראקטיביים הנוטלים תרופות. אנחנו מבקשים אישור להוריד את המינון התרופתי כדי לאפשר את הביטוי החופשי של הילד, עם כל העושר והקשיים שלו. בעבודה בפינת החי מושגים רוגע ושלווה, היבטים בעייתיים מאוד אצל ילדים היפראקטיביים".

למרכז בולבי יש 15 סניפים ברחבי הארץ המצוידים בפינות חי, המהוות קליניקות טיפול. ד"ר רדו הקים פינות חי במעון אורנית (ליד בית חולים שניידר) לילדים חולי סרטן, בבתי כלא ובבתי אבות. בימים אלו הוא מקים פינת חי בעלי נגב באופקים – פנימייה למבוגרים אוטיסטים קשים ומפגרים, המכונה "אחוזת ערן", על שם ערן ז"ל, בנו של דורון אלמוג.

השלכה רגשית

"עקרונות השיטה משותפים לכל מקצועות הטיפול", מסבירה לכסן. "רוב הטיפולים מתבססים על השיטה הדינמית, שמקורותיה בגישה של פרויד ושל ממשיכי דרכו, ועד לטיפול קוגנטיבי התנהגותי. אולם, בשונה מטיפול רגיל שבו יש אינטראקציה בין מטפל למטופל, יש כאן גורם שלישי, המשפיע ומשנה את מערכת היחסים הנוצרת בין המטפל והמטופל. לעתים הילד מתייחס פחות למטפל, והוא הופך למעין מתווך בין הילד לבעל החיים. לעתים הקשר החשוב והמשמעותי הוא בין המטופל למטפל, ובעל החיים הוא אמצעי שהילד נעזר בו. הייחוד בטיפול בעזרת בעלי חיים הוא עצם העובדה שיש פה משולש – שלושה יצורים חיים (אמנם שונים), המגיבים ויוצרים אינטראקציה בעקבות הקשרים הנוצרים ביניהם.

"הילד מייחס לבעל החיים תכונות ורגשות, אך למעשה הוא עושה השלכה ומספר על עצמו. אם היו שואלים אותו 'מה שלומך', הוא היה משיב 'בסדר' בקצרה כדי לצאת לידי חובה, אבל על בעל החיים הוא יכול להגיד המון דברים. המטפל, עם הכלים שלו, מבין מה הילד אומר על עצמו ומעניק לכך פרשנות דינמית. כשהילד טוען שבעל החיים עצוב, המטפל עשוי לשאול אותו מה בעל החיים יכול לעשות עם העצב שלו, למה לא אוהבים אותו, מה הוא עושה שגורם לכך שלא אוהבים אותו. לכאורה משוחחים על בעל החיים, אבל למעשה משוחחים על הילד.

לעומת זאת, אם מטופל מגיע בגלל רמת חרדה גבוהה ופחד מכלבים, האסטרטגיה הטיפולית תהיה דסנסיטיזציה (התרת הקשר בין כלב לתחושה של איום או סכנה) לפי השיטה הקוגנטיבית התנהגותית. ילדה אחת, לדוגמה, קשרה באופן לא נכון בין פחד לבין כלבים. לתפיסתה, כלב שווה איום. הטיפול נעשה בשלבים: בהתחלה הילדה התקרבה לכלב דרך תמונות, אחר כך היא התבוננה ממרחק על התנהגותו של הכלב שהיה מעבר למחיצה ואחר כך לאט-לאט סייענו לה להתקרב אליו עד שהתגברה על הפחד. טיפול כזה, הנעשה בשלבים, מצריך בין שמונה לעשרה מפגשים, התלויים ברמת הפחד ובתגובותיו של המטופל.

פיתוח מיומנות חברתית וחיזוק הביטחון העצמי

"הטיפול נעשה בפינות חי", מתארת לכסן. "כשהילד פוגש את המטפלת, היא כבר בקיאה ברקע שלו, שאותו שמעה מפי ההורים, היא מודעת לחולשות שלו ולתכונות החזקות שלו ויכולה להתמקד במטרות הטיפוליות, בין אם הן בעיות בהערכה העצמית, בעיות חברתיות או בעיות במוטוריקה עדינה. אי אפשר אמנם להפוך את הקערה על פיה, אבל בפירוש אפשר לקחת ילד שאינו אהוב, להביא אותו להבנה מדוע הוא אינו אהוב ולגרום לו לשלוט יותר על ההתנהגויות שבגינן הוא מעורר דחייה.

לדוגמה, ילד בן שש התקרב במהלך הטיפול לאוגר כדי ללטפו, אבל האוגר נרתע. הילד רדף אחריו וניסה להתקרב אליו באופן אגרסיבי. המטפלת שאלה: 'האם האוגר ירצה להיות חבר שלך אם אתה מתנהג איתו כך? מה צריך לעשות כדי שאוגר יאהב אותך?'. הילד אמנם רצה שהאוגר יתקרב אליו, אך בפועל הרחיק אותו. המטפלת הציעה לילד לקחת אוכל בכפות ידיו, ולחכות שהאוגר ירחרח וישתכנע להתקרב. כך הילד הבין מהם הדברים שהוא עושה הגורמים לאחר להתרחק ממנו, ולמד להיות סבלני ולתקשר בדרכי נועם.

לעתים הטיפול נועד לסייע לילדים החסרים מיומנות חברתית או הסובלים מדימוי עצמי ירוד בשל חיצוניות לא מושכת, ואז המטרה תהיה לפתח מיומנויות שכליות ולהציע קשר דרך שיח או עשייה משותפת סביב משהו מעניין. הגיע אלינו, לדוגמה, ילד בן עשר שסבל מבעיה גופנית. לימדנו אותו לאלף תוכי. הוא הצליח להתהלך כשתוכי יושב על כתפו, להעביר אותו על היד, לעשות איתו כל מיני תעלולים והתוכי אף נתן לילד נשיקות. תוך תיאום עם המחנכת שלו, הילד הציג בפני הכיתה את התוכי, סיפר לתלמידים על אורח חייו של התוכי ועל התנהגותו ואף הציג להם פעלולים. הילד הפך לפופולרי כי הוא הציג משהו מיוחד שלאחרים אין. לרוב, משך הטיפול נע בין סדרה של 15 מפגשים לשנים של טיפול, תלוי בעומק הפגיעה של הילד, במטרות הטיפוליות ובמשאבים העומדים לצד המשפחה. בתשלום נושאות המשפחות או קופות החולים המפנות לטיפולים".

הכלב עוזר למבוגרים בהפגת הבדידות ובהתמודדות עם עצב ודיכאון

סיבה לקום מהמיטה

"כבר אלפי שנים שיש קשר מיוחד במינו בין האדם לכלב", אומר ד"ר רדו. "זהו בעל החיים הקרוב ביותר לאדם. האדם ביית את הכלב לפני עשרות אלפי שנים, פיתח זנים שונים של כלבים והכלב הפך לחלק מהחברה האנושית. בקרבה הטבעית שיש בין הכלב לאדם יש ערך מוסף בתוך המערך הטיפולי. תחשבו על ילד ההולך לפגוש את הכלב ולא את הפסיכולוג. תחשבו על ילד שבכיתה צוחקים עליו, אבל במסגרת הטיפול הוא הופך לאלוהים כי הוא לומד לשלוט בכלב. דרך הכלב הוא בונה את הדימוי העצמי שלו ומשפר את מיומנויות התקשורת שלו, ובעקבות כך מפחית חלק ניכר מבעיותיו".

לדבריו, מחקרים רבים מעידים על כך שהכלב מפחית מבדידותם של מבוגרים. במחקר מסוים בדקו ומצאו שבני הגיל השלישי שאימצו כלב או חתול, ביקרו באופן מובהק הרבה פחות במרפאות קופות החולים. "לקשישים קשה יותר למצוא חברה ולנהל קשר הכולל אינטראקציות ושיחות עם אנשים אחרים. בעלי חיים הם כלי נהדר עבורם".

"מבוגרים עשויים להפיק תועלת רבה מהשהייה במחיצת כלב", מוסיפה לכסן, "הוא עוזר להם מאוד להתמצא במקום ובזמן, ומעניק להם יכולת שליטה. לעתים האדם מרותק לכיסא גלגלים, אבל הוא מחזיק כלב ברצועה, מוביל אותו ונותן לו פקודות, והדבר מעניק לו סיפוק ותחושה של עוצמה על אף חוסר האונים שלו". לכסן מספרת על מטופל בן 103 שאחת לשבוע הגיעה אליו מטפלת עם כלב, וביום שהיא הגיעה הוא נערך לקראת המפגש, דרש מעצמו לקום, להתלבש ולהתגלח. הוא ציפה לטיפול הזה ששבר את שגרת ימיו. הוא אהב את הכלב ושמר לו עוגיות. היו לו אמנם נכדים, אך לעתים הרגיש שנכדיו חסרי סבלנות כלפיו ואילו הכלב קיבל אותו תמיד קבלה מוחלטת.

"הכלב עוזר למבוגרים בהפגת הבדידות ובהתמודדות עם עצב ודיכאון", מאשר ד"ר רדו. "הוא יצור חי הנמצא עם האדם ונותן למבוגר תחושה שהוא נחוץ. יש מבוגרים שאלמלא הכלב, היו נשארים במיטה ושוקעים לתוך מצוקותיהם. הכלב מחייב אותם להיות פעילים, לקום כדי להאכילו ולרדת איתו לסיבוב.

"כשמדובר בילדים, באמצעות טיפול בעזרת כלבים אפשר להפוך את הילד ממטופל למטפל, ממונהג למנהיג. בטיפול עם כלב אנחנו מעצימים את הילד על ידי זה שהוא פתאום הופך למנהיג של הכלב ולומד לשלוט בו ולתת לו פקודות. הילד מבין שמנהיגות דורשת ממנו מיומנויות. עליו להיות ברור, סבלני, לא להתרגז כל פעם שהכלב אינו מצליח למלא משימה שהטיל עליו. עליו לבחון מחדש את מהלכיו, כי בהחלט ייתכן שהכלב לא הצליח במשימה בגלל הילד. ילד שאינו מסתדר במשחקי כדור עם חבריו, לומד בטיפול לשחק בכדור עם כלב האוהב להחזיר כדור, אבל יש פה כללים שהילד צריך ללמוד".