הורמון הגדילה יצעיר אותך, בייבי

הדרך לנעורי נצח או הבטחה ללא כיסוי?

88 שיתופים | 132 צפיות

אחד הטיפולים הבולטים בשנים האחרונות, פרי תעשיית הפתרונות ל"עיכוב תהליכי ההזדקנות", הוא הטיפול בעזרת הורמון הגדילה של האדם (human growth hormone), שנועד להשלים את החסר בהורמון זה בגיל המבוגר. הגל הגואה של יצרני הורמון הגדילה נעזר בעשרות אתרי אינטרנט המשווקים מוצר זה תוך ציטוט ראיות רפואיות "משכנעות" על ירידה ברקמת השומן הזכורה לרע, בניית מסת השריר, שיפור מראה העור, עידוד יצר המין (libido) ושיקום יחסי המין הדועכים. עלות שנתית של טיפול בהורמון גדילה בהזרקות מסתכמת בין 7,500 ל-10 אלפי דולרים, אך מה הם כמה אלפי דולרים בשנה לעומת החוסן הגופני, והמראה הצעיר, או לפחות ההבטחה להתגשמות כל אלה?

מעיין הנעורים

הורמון הגדילה הוא חלבון קטן יחסית, המורכב מ-191 חומצות אמינו, הנוצר בחלק הקדמי של בלוטת ההיפּוֹפיזָה – יותרת המוח – שכל גודלה כגרגר אפוּן, והיושבת בבסיס המוח במה שקרוי האוכף התורכי. הורמון זה מופרש מהבלוטה המוחית במחזוריות, כאשר 2/3 מופרשים בשעות היום והשליש הנותר במהלך השינה בלילה.

שני הורמונים אחרים שמקורם בהיפותלמוס במוח, הם שמבקרים את הפרשת הורמון הגדילה: ההורמון המעודד הפרשתו הוא ה-GHRH, ואילו ההורמון המעכב הפרשתו הוא הסוֹמָטוֹסְטָטין. חלק גדול מאוד מההשפעות של הורמון הגדילה על רקמות הגוף השונות נגרמות בעקבות IGF-I, המיוצר בעיקר בכבד בהשפעת הורמון הגדילה.

פעולות הורמון הגדילה בגוף רבות ומגוונות: הוא מעודד בנייה של חלבונים, מביא לפירוק שומנים, וגם מונע הפרשת נתרן בשתן, מה שעלול להעלות את לחץ הדם. אחת ההשפעות המעניינות של הורמון הגדילה היא בניוד של רקמת שומן מאזור הבטן לאזורי גוף יותר היקפיים.

כיוון שזמן מחצית החיים של הורמון הגדילה בדם קצר ביותר, משתמשים במדד של IGF-I להערכת רמת הפעילות של הורמון הגדילה. לאחר רמות השיא של הורמון בשנות הצמיחה, מקובל שלאחר גיל 35 שנה רמתו דועכת בערך ב-14% מדי 10 שנים. ב-30% של מבוגרים מעל גיל 60 שנה נמצא רמת IGF-I הנמוכה מהרמה הממוצעת של 350 מיקרוגרם לליטר. אך האם ניתן לכרוך רמה נמוכה זו באותם מבוגרים לתופעות פתולוגיות אופייניות, ויתרה מכך, האם ניתן היה לשפר את מצבם הגופני בעזרת טיפול בהורמון הגדילה?



עלות שנתית של טיפול בהורמון גדילה בהזרקות מסתכמת בין 7,500 ל-10 אלפי דולרים<br /> אילוסטרציה: stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/734/1734/________.gif?1155906549" />                             </p>
<div>עלות שנתית של טיפול בהורמון גדילה בהזרקות מסתכמת בין 7,500 ל-10 אלפי דולרים<br /> אילוסטרציה: stock.xchng</div>
</p></div>
<p>אצל ילדים בגיל הצמיחה, הורמון הגדילה הוא בעל חשיבות מרבית, והוא אף משמש לטיפול ממושך באותם ילדים שמסתמנת בהם האטה בצמיחה לגובה, וניתן בהחלט על ידי טיפול בהורמון גדילה להביא לתוספת של סנטימטרים אחדים לגובהם של הילדים הנמוכים באופן מדאיג. לעומת זאת, תפקידו באנשים מבוגרים פחות ברור. ידוע אמנם שמבוגרים בהם רמות הורמון הגדילה נמוכות סובלים מעודף משקל, בעיקר כתוצאת מרקמת שומן עודפת, ויש להם גם תכולת מינרלים נמוכה ברקמת העצם. </p>
<p>בחסר של הורמון הגדילה במבוגרים ניכרות תופעות של אנומליה בשומני הגוף, רגישות פחותה לפעולת אינסולין, וכן ניכר אצלם פירוק מופחת של החלבון פיברין המהווה מרכיב של קרישי הדם, וממילא יש חשש להגברת יצירת קרישים אלה באופן העלול להיות קטלני. מקובל שאנשים עם רמה נמוכה של הורמון הגדילה הם בעלי אנרגיה מופחתת, ואיכות חיים פחות טובה. </p>
<h2>הכל החל בשנות ה-90</h2>
<p>כיצד החל המסע השיווקי המתוקשר כל כך של הורמון הגדילה? הכל מצביעים על מאמר של רודמן (Rudman), שהתפרסם ב-1990 בכתב העת הרפואי החשוב New England Journal of Medicine. מאמר זה תיאר את השפעת הורמון הגדילה על "הרכב הגוף" בצריכת הורמון זה למשך 6 חודשים על ידי 12 אנשים קשישים בגיל שבין 61 ל-81 שנה. מסקנת המחקר היתה שטיפול בהורמון הגדילה הביא בתריסר המטופלים לעלייה ממוצעת של 4.7 ק"ג במסת רקמת השריר, ירידה של 3.5 ק"ג ברקמת השומן וכן נמדדה עלייה – זעירה אמנם – בצפיפות העצם בעמוד השדרה המותני. אלה היו למעשה הבשורות הטובות של ניסוי זה. ואולם במקביל הטיפול בהורמון הגדילה העלה בקבוצת קשישים זו את לחץ הדם וכן עלתה משמעותית רמת הסוכר בדם, ושני נתונים אלה חמורים ועומדים בסתירה למצופה מטיפול הורמונאלי האמור לשפר את המצב הגופני ולא להרע אותו. </p>
<p>אך כיום, 13 שנה לאחר פרסום מחקר זה, בו החלה "בשורת" הורמון הגדילה, כשבוחנים את המחקר האמור ואת נתוניו, פשוט נדהמים מהקלות-הבלתי-נסבלת של פרסום מחקר כה בלתי מבוסס בעיתון רפואי נכבד כל כך. הניסוי של רודמן התבצע בניגוד למה שמקובל היום, כאשר ניסויים מקיפים מאות רבות של מטופלים בתרופה הנבחנת, ועוד מספר דומה של נבדקים המשמשים כקבוצת ביקורת המטופלת באינבו (פלצבו) בשיטה כפולת-סמיות (double blind), באופן שאיש מהחוקרים אינו יודע מי מהמטופלים מטופל בתרופה הנבחנת ומי מקבל אינבו. </p>
<p>המדגם של רודמן כלל 12 מטופלים בלבד בהורמון גדילה ו-9 קשישים ששמשו כביקורת בכך שלא טופלו כלל, ובכך הופרה סְמיוּת הניסוי. המספר הכולל של 12 מטופלים נמוך באופן מגוחך, ומעבר להערכת העלייה במסת השריר, לא בוצעה במטופלים הערכת עוצמת השריר, או תפקוד השרירים בתנאי מאמץ המתבטא בקליטת חמצן מוגברת על ידי השריר, בדיקה שגרתית המתבצעת כדי להיווכח האם התוספת עליה מדווח למסת השריר התבטאה אמנם בעוצמה ותפקוד מוגברים שלו.</p>
<p></p>
<div class= המחשבה שצריכת הורמון גדילה בגיל בו הורמון זה מתמעט בגופנו, ובכך כאילו להשלים חסר ולתקן טעות של הטבע, נראית לכאורה תמימה וחסרת סיכוי<br />אילוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/735/1735/________.gif?1155906169" />                             </p>
<div>המחשבה שצריכת הורמון גדילה בגיל בו הורמון זה מתמעט בגופנו, ובכך כאילו להשלים חסר ולתקן טעות של הטבע, נראית לכאורה תמימה וחסרת סיכוי<br />אילוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<h2>הורמון הגדילה לנצח</h2>
<p>מאז פרסום מאמר הבוסר של רודמן בוצעו ניסויים רבים בהורמון גדילה בנבדקים קשישים, שאף בהם הטיפול נמשך 6 חודשים. גם בניסויים אלה נמצאה תוספת למסת הרקמה הלא-שומנית של הגוף (lean body mass), אך באף אחד מהם לא נמצאה תוספת לעוצמת השרירים, או לצריכת חמצן על ידי השריר בשעת מאמץ. במחקר אחר אף השוו את שתי הגישות המנסות להוסיף לעוצמת השריר באותם קשישים עצמם: גברים בגילים שבין 65 ו-82 שנה, עברו אימון גופני מתמשך ומפרך משך 14 שבועות, ואחריו המשיכו למשך 10 שבועות נוספים של אימון גופני שכלל טיפול יומיומי בהורמון גדילה בקבוצה אחת, או פלצבו בקבוצת הבקרה. </p>
<p>הסתבר בסיכום הניסוי, שהמטופלים בהורמון הגדילה לא שיפרו כלל את כושרם הגופני בהשוואה למטופלי הפלצבו. נראה שהליכה למכון כושר, או ביצוע יומיומי של מסלול כושר על משטח מתנייע בבית, יעילים יותר ולבטח זולים יותר מצריכת הורמון גדילה למטרת חיזוק השרירים. </p>
<p>היבט נוסף, שצריך להתחשב בו, הוא הסיכון שמא טיפול ארוך טווח בהורמון הגדילה באוכלוסייה מבוגרת עלול להגביר את התרחשות של גידולים סרטניים. ב-1998 התפרסם בשבועון המדע סיינס מאמר של אחד מחשובי האפידמיולוגים בארצות הברית, מאיר סטפמפר (Stampfer), בו דווח שב-152 גברים בריאים שנבדקו הסיכון להופעת סרטן הערמונית היה גבוה פי-4.3 (!!) כאשר ריכוזו שלIGF-I בהם היה גבוה בתחום הרביעון (quartile) העליון, בהשוואה לגברים בהם ריכוזו בדם של גורם זה היה בתחום הרביעון התחתון. IGF-I הוא אחד הגורמים החשובים והעיקריים הקשורים לתהליך ההזדקנות ופעילותו מושפעת מפעילות הורמון הגדילה. </p>
<p>אך מעבר לסיכון המוגבר לסרטן הערמונית, יש דיווחים הכורכים רמה מוגברת שלIGF-I בהגברת הסיכון להופעה של סרטן השד. בינואר 2003 התפרסם מאמר מפורט ביותר של חוקרים מיחידת סרטן השד בבית חולים סט. ברתולמיאו בלונדון: הצירוף של הורמון גדילהIGF-I משפיע על מספר גורמים אחרים כמו השפעת האסטרוגנים שהם כה חיוניים לכל נושא סרטן השד. </p>
<p>יתרה מכך, הורמון גדילה מוגבר מקטין את תהליך האפופטוזיס המביא למותם המתוכנת של תאים סרטניים, ובנוסף מחזק את תהליך יצירת כלי הדם (אנגיוגנזה) המסייע ליצירת גרורות סרטניות. הנה כי כן, יתכן שתוספת ארוכת טווח של הורמון גדילה משבשת מאזנים הורמונאליים ואת המנגנונים המפקחים ומונעים תהליכים סרטניים, ומובן שאת אלה חייבים ללמוד היטב לפני שממליצים לאנשים לצרוך הורמון גדילה "כדי לעכב את ההזדקנות". </p>
<h2>חבל להשחית כסף</h2>
<p>מאז שנת 1996, בה נתן ה-FDA את האישור לטפל בהורמון הגדילה במבוגרים (למטרת "חיזוק ושימור ומניעת בריחת רקמת שריר"), אנו עדים להקמתן של קליניקות רבות בארצות הברית המתמחות באופן ייחודי בטיפול בהורמון זה. בארצות הברית נמכרים היום לא פחות מ-52 מרשמים שונים של הורמון הגדילה, וכל אלה כאחד מעידים על המגבלה הגדולה בהבנת או בניתוח השפעתן: אף לא מרשם אחד מכיל נתונים על תכולתו והרכבו, מה שלא יתכן כשמדובר בתרופות קונבנציונאליות.</p>
<p>השמות של מרשמי הורמון הגדילה האלה מפתים ביותר, ומנסים להעיד על יתרונותיהם, וכדוגמאות אחדות נביא כאן את Ageless HGH, Eden GH1, Enjuvenate (מחדֵש הנעורים), Eternal HGH (הורמון הגדילה לנצח), Longevity4 (אריכות חיים), Regenesis Pro (מעודד ההתחדשות), Sunrise (זריחת השמש) , Ultra young ואפילו המרשם Zen , המגייס את הקסם של הבודהיזם היפני, שכזכור, אינו מזדקן לעולם.</p>
<p>המחשבה שצריכת הורמון גדילה בגיל בו הורמון זה מתמעט בגופנו, ובכך כאילו להשלים חסר ולתקן טעות של הטבע, נראית לכאורה תמימה וחסרת סיכוי. חבל להשחית עליה תקווה, ובעיקר כסף רב.</p>
<p> </p>
<p><em><strong>הכותב הוא מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר ופרופ' בחוג לביוכימיה קלינית, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב </strong></em></p>
</p>
<p style=