הומיאופתיה בשירות החיות

ככל שהמודעות להומיאופתיה עולה בקרב בני האדם, כך גדל גם מספר בעלי החיים הנעזרים בה. "אדם הנחשף לריפוי הומיאופתי יבחר בטיפול הומיאופתי גם עבור חיות המחמד שלו", אומרת ד"ר מירי שרגנהיים, וטרינרית והומיאופתית, בת 54, נשואה ואם לארבעה מפרדס חנה. "מטרת הטיפול ההומיאופתי בבעלי חיים, כמו גם בבני אדם, היא ריפוי ותמיכה על ידי מציאת הרמדי (תרופה הומיאופתית) הדומה למקרה". ד"ר שרגנהיים מאמינה בסגולות הטיפול ההומיאופתי. היא מתארת את יתרונותיו לעומת טיפול רגיל, מרבה לספר סיפורי החלמה מופלאים של בני טיפוחיה ואף מייחסת להם תכונות אנוש.

שומרים על החלב נקי

ד"ר שרגנהיים מטפלת בחיות מחמד ובחיות משק הגרות בסביבת בני אדם – כלבים, חתולים, סוסים, פרות, ציפורים ועזים – ובעתיד היא מקווה לצרף גם תרנגולות ל"תיבת הנוח הטיפולית" שלה. הפונים אליה הם אנשים המחפשים פתרון שונה מאשר ברפואה הרגילה, כמו למשל חקלאים המגדלים עזים אורגניות ורוצים שהחלב שלהן יהיה נקי מכל התערבות כימית. אם העז שלהם לוקה בדלקת בעטין, הם אינם רוצים שתקבל אנטיביוטיקה אלא רמדי הומיאופתית. "כווטרינרית יש לי תרופות וטרינריות לצד רמדי הומיאופתיות", היא מציינת.

התרופות ההומיאופתיות מכונות "רמדי", כלומר תיקון. מכיוון שההומיאופתים בארץ אינם מורשים לעסוק ברפואה, נאסר עליהם להשתמש במונח תרופות. הרמדי נועדה לעורר בגוף את יכולת הריפוי והיא ניתנת תמיד על סמך העיקרון שדומה מרפא דומה – ההנחה שעליה מבוססת ההומיאופתיה (הומיאו: דומה, פאתוס: סבל). כלומר, הרמדי אמורה ליצור אצל האדם הבריא מצב הדומה למחלה. "הבדיקות של הרמדי ההומיאופתיות נעשות אחת-אחת, ולכן כל רמדי מתאימה למצב של מכלול סימפטומים מסוים", מסבירה ד"ר שרגנהיים ומעבירה מסר למי שפונה ללא ייעוץ לבתי מרקחת המספקים תערובת של רמדי. "למעשה זו אינה הומיאופתיה, כי התערובת לא נבדקה כדי לגלות אילו סימפטומים היא מייצרת אצל הבריאים".

עם פתיחת הקליניקה הווטרינרית שלה בשנת 1987, ד"ר שרגנהיים שילבה בעבודתה הומיאופתיה, שלמדה אותה אז בעיקר מספרים ומקורסים קצרים. אך רק לאחר שסיימה את לימודיה במכון הישראלי להומיאופתיה קלאסית בהנהלת שמואל שלו, חלה אצלה קפיצת מדרגה רצינית, לדבריה.

"כיום, אני משתמשת אך ורק בהומיאופתיה, פרט למקרי חירום שצריך להציל חיים, ואז אני משתמשת בתרופות קונבנציונליות כדי שיהיה את מי לרפא. למשל, במקרה של קדחת קרציות (ארליכיה) מדובר בסוג של פרזיט שנכנס לגוף על ידי קרצייה. כשאני מאבחנת את המחלה בוודאות, ראשית אני נותנת אנטיביוטיקה, ובדרך כלל, במקביל, אני מספקת גם תמיכה הומיאופתית בהתאם לתמונת המצב".

מתייחסים לסימפוטמים נוספים

היא מעלה על נס את התועלת שבעלי חיים יכולים להפיק מטיפול הומיאופתי בהשוואה לטיפול קונבנציונלי. "ראשית, בתהליך הטיפול ההומיאופתי אנו מתייחסים לכל בעל חיים כאל שלם ולא מתמקדים בסימפטום אחד. במקום לרפא פטרייה בעור, לדוגמה, הריפוי יהיה עמוק יותר ויתייחס גם לסימפטומים נוספים כמו חוסר תיאבון ופחד נטישה. חשוב לציין, שמתן הרמדי הוא לרוב חד פעמי ואינו מצריך חזרה יומיומית", היא מוסיפה ומציינת שבניגוד לתרופות קונבנציונליות, שנטילתן מלווה בתופעות לוואי, לעתים גם בטווח הארוך, לרמדי הומיאופתית אין תופעות לוואי. היא עדינה מאוד, ופועלת יחסית מהר ולטווח ארוך.

"הגיעה אליי חתולה מעוקרת, שפיתחה חלב והתחילה להניק גורים של חתולה אחרת. כעבור שלושה שבועות חום גופה עלה בבת אחת ל-40.5 מעלות צלזיוס. כל מערכת העטינים התנפחה מאוד והייתה אדומה, קשה וכואבת, מה שהצביע על דלקת חריפה, שבדרך כלל מצריכה טיפול אנטיביוטי ארוך מלווה ברטיות. מנה אחת בלבד של רמדי הומיאופתית מדויקת העלימה את כל הסימפטומים, ותוך פחות משעה החתולה חזרה לאכול ולהניק כרגיל. הסימפטומים לא חזרו יותר, בניגוד למה שעלול לקרות בתרופות קונבנציונליות להורדת חום, למשל, המטפלות רק בסימפטומים".

ד"ר מירי שרגנהיים: "בהומיאופתיה לא מטפלים בבעיות, אלא בבעלי החיים". צילום פרטי

תקשורת עם בעלי חיים

ד"ר שרגנהיים מצאה הוכחה ליתרונות הטיפול ההומיאופתי במחקר על יבלות, תופעה נפוצה המצויה גם בכלבים, של מעין גידולים שפירים דמויי כרובית (כרוביתיים – Epulis) על השפתיים. "במסגרת המחקר בדקו קבוצה גדולה של כלבים הסובלים מהבעיה, והסירו בניתוח את הגידולים כדי לבדוק אם הם ממאירים. התברר שלאחר הניתוח הגידולים חזרו. הכלבים נותחו שוב ושוב, והיבלות חזרו להופיע עד שבשלב מסוים הפכו לממאירות. אצל חלק מהכלבים הדבר אירע לאחר הניתוח השלישי והרביעי, ואצל אחרים – היבלות הפכו ממאירות לאחר הניתוח ה-12".

מסקנת המחקר, על פי ד"ר שרגנהיים, היא שכשעולה בעיה גופנית הגוף מאותת שיש מצב המצריך תיקון. ברגע שמתעלמים מכך ורק לוקחים את הסכין לידיים (גם תרופה יכולה להיות בבחינת סכין) מעלימים את הסימפטומים, אך למעשה לא מעלימים את הבעיה שגרמה להופעתם. ברגע שמסירים יבלות בניתוח, אצל בני אדם ובעלי חיים כאחד, מסלקים את הבעיה באופן שטחי אך לא פותרים אותה. אמנם היבלות אינן נראות יותר כלפי חוץ, אבל הגוף שייצר את היבלות יכול לשוב ולייצר חדשות, כי זאת הדרך של הגוף לבטא בעיה עמוקה יותר.

איך את מאבחנת את הבעיות שבעלי החיים סובלים מהן?
"אני מתבוננת בעיקר בהתנהלות של בעלי החיים בקליניקה, מולי ומול הסביבה, ומקבלת מבעליהם מידע על התלונה המרכזית ועל אופיים. לא תמיד האבחון קל. פעם הביאו אליי כלב עם אסתמה, שביקר כבר אצל שלושה וטרינרים, שנתנו מענה תרופתי אך המצב חזר שוב ושוב. תוך כדי בחינת המקרה, שמתי לב שאין לי תמונה ברורה של רמדי. שום סימפטום לא התחבר עם האחר. כשפתחתי את פיו של הכלב גיליתי עצם של עוף תקועה בין השיניים העליונות. כששלפתי את העצם הבנתי כי במשך הזמן הגוף הזר בפי הכלב יצר לחץ, וגרם להיווצרות חור שחיבר את חלל הפה וחלל האף. לכן, דרכי הנשימה נסתמו שוב ושוב, והכלב נשם כמו אסתמטי.

"לא תמיד הבעלים יכול לספק מידע רחב, דבר המקשה להעניק טיפול לבעל החיים. במקרים של מציאת כלבים נטושים, למשל, אין שום מידע על הרקע של החיה, על אופייה ועל מנהגיה. עם זאת, לעתים עם קצת מזל, אפשר לאסוף מספיק מידע שיאפשר לסייע.

לדוגמה, הביאו אליי גור כלבים כבן שבוע שסבל משלשול. הוא היה אחד מתוך שניים שנשארו בחיים, מתוך שגר של שמונה גורים שמתו מדלקת מעיים חריפה ומהתייבשות מהירה. השלשול תואר כנוזל שקוף כמים. כשבדקתי את הגור, נוכחתי לדעת שהוא נכנס לחרדה והיה מבועת בכל פעם שהרמתי אותו משולחן הטיפולים. הצלבת שני הסימפטומים האלו סיפקה לי מידע שעזר להרכיב עבורו רמדי, שהעמידה אותו על הרגליים אפילו בלי אינפוזיה. הוא ואחיו הבריאו מיידית, אף על פי שבגילם לא יכלו הבעלים לתאר את אופיים".

באילו בעיות בבעלי חיים אפשר לטפל באמצעות הומיאופתיה?
"בהומיאופתיה לא מטפלים בבעיות, אלא מטפלים בבעלי החיים. לשם כך עליי לקבל תמונה שלמה, הכוללת את המצב הפיזי, הרגשי והנפשי במידת האפשר".

המצב הנפשי?
"אני מנסה ללמוד על תכונותיו ועל אופיו של בעל החיים מפי בעליו, ומתייחסת גם למצבו הנפשי. גם לבעלי חיים יש פחדים. יש כלבים, למשל, הסובלים מפחד מזיקוקים או מחוסר ביטחון או מפחד נטישה. יש בעלים המשאירים כלב כזה בבית לבדו, וכשהם חוזרים הבית רמוס ואכול, הניירת לעוסה והמשקופים שרוטים בציפורניים – מצבים ממש פסיכוטיים.

פחד הנטישה אצל כלבים עלול לבוא לידי ביטוי גם כשהבעלים נמצאים בבית. הבעלים יוצא לרגע מהחדר או הולך לשירותים, והכלב נכנס לפאניקה ומנסה להגיע אליו על אף שהוא בסביבתו. כלבים יכולים להיות נתונים למגוון של מצבים נפשיים. יש כלבים כנועים, המתקפלים כשמתקרבים אליהם, נשכבים על הגב ומשתינים מרוב פחד; יש כלבים השומרים טינה, שמשחקים ברוגז אם הבעלים כועסים עליהם, ומסרבים לצאת לטיול, לאכול או להיענות לקריאות; יש כלבים נקמנים שיתעלמו מהבעלים אם הם צעקו עליהם. יש כל מיני היבטים המוכיחים שהאנרגיה אצל הכלבים האלו משובשת".

לדבריה, בהומיאופתיה מספיק להרים את השפה התחתונה של בעל החיים ופשוט להניח את הרמדי בפה, בקפל בין השפה ללשון. "הרמדי המדויקת מחזירה את הגוף ואת הנפש לאיזון הפנימי הנכון, וזה מתרחש מהר מאוד. ההומיאופתיה לא עובדת על בעיה ספציפית, אלא פשוט מתקנת את חוסר האיזון הכללי ומחזירה את המערכת לתפקוד בריא ותקין", מסבירה ד"ר שרגנהיים.

מהן תופעות הלוואי של הטיפול ההומיאופתי?
"אין תופעות לוואי בטיפול הומיאופתי. קיימת אפשרות להחמרה ראשונית זמנית של הסימפטומים, אם כי זוהי דווקא תופעה שמשמחת אותנו, ההומיאופתים, משום שהיא מצביעה על כך שנתנו את הרמדי הנכונה ושבעקבות החמרה זו, תגיע הטבה שתימשך זמן ארוך יותר".

מעבר חלק לעולם הבא

ד"ר שרגנהיים אינה נוהגת להרדים בעלי חיים, אלא אם מדובר בהמתת חסד, כמו במקרה של כלב שעבר תאונה קשה ומותו בייסורים קשים הוא רק עניין של זמן.

גם כשניצב בפניה כלב הנוטה למות, היא נותנת לו רמדי ומשאירה בידיו את ההחלטה מתי לפרוש מהעולם. "אב ובתו מאזור הצפון הביאו אלי כלבת לברדור מבוגרת מאוד, שמנה וגדולה. היא בקושי נשמה ופלטה דם מהאף ומהפה. ריאותיה היו מלאות והיא סבלה מבעיית לב קשה. אמרתי להם שאינני מרדימה יותר כלבים, אבל אני יכולה לתת לכלבה רמדי התואמת את מצבה, והיא בעצמה תחליט אם להבריא או למות. זה היה פשוט מדהים. הכלבה, שבקושי יכלה לצאת מהרכב, קיבלה את הרמדי, הסתכלה עליי ועל בעליה, קפצה חזרה למכונית, נשכבה על הספסל האחורי, הניחה את ראשה על רגליה, עצמה עיניים והלכה. הרמדי עזרה לכלבה להשתחרר מהאחיזה של הבעלים – זה עניין רוחני שקשה להבינו מבחינה ארצית.

"הרמדי עוזרת להביא את האדם, כמו גם את בעל החיים, למקום הנכון מבחינת הבריאות האמיתית שלו. וכמו שאמר קהלת: 'לכל יש זמן, לכל יש עת'. כשצריך ללכת, זה אמור להיות בקלות, ללא סבל ומלחמה של הגוף ושל הנפש. הכל צריך להיות רגוע ולעבור בצורה חלקה, גם המעבר לעולם הבא. ההומיאופתיה מאפשרת זאת יותר מכל דבר אחר שאני מכירה, וכך נוצר תיקון רוחני עמוק. כשמגיע הזמן לעבור מהעולם הגוף יודע מה לעשות. וכשמדובר באדם, הרי הוא עצמו יחד עם הרוח הפרטית שלו עושים את ההחלטה".

לעתים ניצבת ד"ר שרגנהיים בפני החלטה הרת גורל, וחשה בכובד האחריות המוטלת על כתפיה. באחד הימים טלפנו אליה שכנים אובדי עצות. היה להם כלב גדול ומבוגר, שלא קם ממרבצו כמה ימים, בקושי אכל ושתה והיה מדוכא. הבעלים לא יכלו לשאת את סבלו של הכלב, אך לא רצו להרדימו וביקשו את עזרתה. "הגעתי אליהם ומצאתי את הכלב מוטל על הדשא. כל המשפחה ישבה על המרפסת ומיררה בבכי. ניגשתי אל הכלב ושמתי לו בפה רמדי שהכנתי מראש, על סמך היכרותי איתו. ניגשתי אל הבעלים והסברתי שלכל אחד יש זמן ללכת, ואם הגיע זמנו של כלבם, הוא ילך. בעודנו מדברים הכלב קם, הסתובב סביבנו, ליקק את הבעלים, ניגש למים, אכל, שתה, נפנף בזנבו וזהו. היה לנו ברור שלא מרדימים כלב שקם, משחק ואוכל. כעבור שלושה שבועות הוא נעלם כאילו בלעה אותו האדמה, וכולנו הבנו שהוא הלך למות בשקט".