הולך נגד הזרם

החסכון בחשמל יכול לשפר את מצב כדור הארץ. על תעו"ז וחסכון אנרגיה
לאחרונה הגיע אלי במייל מכתב המסביר כיצד ניתן לחסוך מאות שקלים בחשבון החשמל במעבר לתעו"ז. תעריף זה בנוי על מחיר דיפרנציאלי של החשמל: יקר בשעות השיא וזול בשעות הביקוש הנמוך. גם הפסקות החשמל בתחילת יוני חידדו את שאלת ביקושי השיא והצורך בעוד ועוד תחנות כוח כדי שניתן יהיה לספק צורך זה.
להקטנת שיאי הביקוש לחשמל יכולה להיות השפעה אקולוגית מיטיבה משום שייצור חשמל בשעות השיא דורש הפעלת יחידות נוספות, חלקן מיושנות. בנוסף, הקמת תחנות כוח חדשות דורשת השקעה גדולה של חומרים, אנרגיה ומשאבי קרקע.
בכלל, לחלוקה יותר מאוזנת של "שעות השיא", במגזרים שונים, יכולה להיות תרומה אקולוגית, כלכלית, צרכנית ואישית גדולה.
השפל שבשיא
ניקח לדוגמה את הסופרמרקט השכונתי ונבחן אותו ב-3 היבטים תפעוליים: חניה, עגלות וקופות. בסופרמרקט בינוני יש בממוצע כשלושים לקוחות בכל זמן נתון. זהו "ממוצע", כיוון שבשעות השיא (שישי בבוקר) מצטופפים בו כמאה איש מזיעים, דוחפים ועצבנים, בעוד שבמשך השבוע יש שעות שבהן הוא כמעט שומם מאדם. אלא מאי, הנהלת הסופר צריכה להשקיע בחניה, עגלות וקופות באופן שיענה על הצרכים בשעות השיא. הרי אנחנו דורשים (בצדק) חניה מסודרת וקרובה, עגלה פנויה וקופות ללא תור ארוך. ככל שיותר ויותר צרכנים יעבירו את פעילותם לשעות השפל, יוכלו מרכזי הקניות להשקיע פחות בתשתיות יקרות ומזהמות. הרי החניה, העגלה והקופה הן זוללות שטח, אנרגיה, משאבים וכסף. יתרה מזאת, "חוויית" הקנייה תהיה יותר שקטה ונעימה.
לצאת מהעדר
היגיון זה נכון לעוד עשרות תחומים: תשתיות הכבישים ובעיקר רוחבם נועדו לענות על הצרכים בשעות העומס. ככל שיותר ויותר אנשים יעשו מאמץ להסיט את נסיעותיהם (מובן שעדיף לנסוע פחות בכל מקרה) לשעות השפל, תהיה לכך השפעה ארוכת טווח על הצורך בהרחבה בלתי פוסקת של הכבישים. עוד תהיה לכך השפעה אקולוגית מבחינת הפחתת הזיהום, חיסכון כספי ובונוס של הרגעת העצבים: בפקק, הדרך לוקחת פי שתיים מהזמן והוצאות הדלק (=זיהום) והבלאי עולות. אגב, יש מדינות שבהן ניסו לדרג בזמן את פתיחת מקומות העסקים והעבודה, ובכך לפזר את עומסי התנועה על פני כמה שעות.
דוגמה נוספת היא באתרי הבילוי: הצימרים והמלונות משקיעים הון עתק כדי לספק חדרים בתקופות השיא, בשעה שברוב ימות השנה נמצאים בתפוסה נמוכה. כך גם בתי קולנוע, מסעדות וחופי הים. כולם ערוכים לשעות השיא, דבר המנצל משאבים מיותרים ומעלה מאוד את מחיר השירותים.
עם קצת יותר מודעות, ניתן ללכת נגד הזרם, לצרוך חשמל בתבונה, לנסוע נגד כיוון התנועה, ללכת לקולנוע להצגה ראשונה (או יומית, שזה הכי כייף!) ולנפוש מחוץ לעונה. גם אם רוצים לצאת לחופש עם ילדים, לא יקרה כלום (אולי אפילו להיפך…) אם יפסידו יום לימודים או שניים. מעבר לתרומה האקולוגית ולחיסכון הכספי, זאת הרגשה נפלאה לצאת מה"עדר" ולחוש יותר עצמאות ובחירה בחיים האלו.
תעו"ז, צור ישועתי
לדברי ד"ר אילן סולימן, ראש האגף לעיצוב ובקרת מדיניות ב"רשות לשירותים ציבוריים – חשמל" (הגוף הממשלתי, הרגולטור, של משק החשמל), ייצור החשמל בשעות השיא הוא יקר יותר בשל הצורך להכניס למעגל ההספקה יחידות נוספות ובהתחשב בעלות התשתיות הנוספות הנדרשות.
"צרכנים גדולים, מעל 100 אלף קילוואט לשעה בשנה, עברו כבר בשנות השמונים לתעו"ז", אומר ד"ר סולימן. "בשנת 2005 חייבנו בכך גם כאלו הצורכים מעל 60 אלף קילוואט לשעה בשנה. הרוב המכריע הם עסקים, משום שהצריכה הביתית הממוצעת עומדת על כ-14 אלף קילוואט לשעה בשנה (שווה ערך לחשבון חשמל שנתי של כ-6,500 ש"ח).
"כיוון שהתעו"ז מבטא באופן ריאלי את עלות משאבי ייצור החשמל, הדבר הטוב ביותר למשק היה להעביר אליו את כל הצרכנים; אולם בשל המחיר הגבוה של המונים וההיערכות הלוגיסטית, בחרנו במהלך וולונטרי. כ-1,800 צרכנים עברו לתעו"ז, והם חוסכים, בממוצע, כ-9 אחוזים בחשבון החשמל. אנחנו שוקלים כיצד ניתן לצרף צרכנים נוספים לתוכנית, וזאת באמצעות בדיקת פרופילים שונים לפי כמות הצריכה, הרגלים, אזורים ועוד".
תעריפי התעו"ז מאוד מורכבים ומחולקים לשלוש קטגוריות (תעריפי פסגה, גבע ושפל), בתשעה הרכבי זמן שונים (ימי חול, ערבי שבת/חג ושבתות/חגים; בשלוש עונות: חורף, קיץ ואביב/סתיו). נראה שצריך להיות מדען אטום כדי לפצח את השיטה.
תעריפי הפסגה גבוהים ביותר ומגיעים ל-94 אגורות לקילוואט/שעה בקיץ (המחיר היום לצרכן שאיננו בתעו"ז: 50 אגורות בכל שעות היממה), ואילו תעריפי השפל יורדים עד ל-21 אגורות. תעריפי הגבע (תחום הביניים) עומדים על כ-50 אגורות (תלוי בעונה).
לדברי ד"ר סולימן, צרכנות שעברה לתעו"ז הפנימה את טבלת התעריפים ושעות הפעלת כלים "זוללי חשמל" (מדיח, דוד, מכונת כביסה ומייבש). "הסוגיה היא יותר של כדאיות אישית, נוחות ושינוי ההרגלים", הוא אומר.
איך עוברים לתעו"ז?
- כל צרכן יכול לעבור לתעו"ז לאחר הפניית בקשה לחברת החשמל (מוקד 103).
- המעבר הוא ללא תשלום. הצרכן מתחייב לתוכנית לפחות לשנה.
- הפסקת התוכנית (לאחר שנה או יותר) כרוכה בעלות החלפת המונה (חזרה למונה רגיל) בסך 172 ש"ח.
- דמי השימוש הקבועים לתעו"ז הם 22 ש"ח בחודש (במקום 15 ש"ח).
למי זה טוב?
- לממעטים בשימוש במזגן בקיץ ובחימום חשמלי בחורף.
- למשתמשים בהרבה "זוללי חשמל". ללא קשר לתעו"ז: בישראל ניתן לייבש כביסה כמעט כל השנה בחוץ! גם הבגדים אחר כך נעימים יותר ללבישה.
- לאלו היכולים לחיות במודעות ובהקפדה על השימוש המושכל בחשמל.
איפה חברת החשמל?
למרות מיליוני השקלים שמשקיעה החברה בפרסום (תקע ושקע), את התעו"ז הם מצניעים (עוזרת הדובר: "שלחנו מידע ביחד עם חשבונות החשמל"). בחברה מסכימים כי טבלת התעריפים בעייתית ושולחים אצבע מאשימה לעבר "הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל".
ויש האומרים כי לחברת החשמל אין בכלל עניין אמיתי בתעו"ז, אלא בהקמת עוד ועוד תשתיות ויחידות ייצור, כדי לספק לעצמה עבודה נוספת. קצת קשה להאמין להאשמות אלו, אבל גם קשה להאמין שהפסקות החשמל היזומות היו בשל "צירוף מקרים נדיר של חום ותקלות".