הווידוי הכואב של אלמוג בוקר: "כבר 30 יום אני מרגיש אשם"

אלמוג בוקר | צילום: boker.almog@
אלמוג בוקר | צילום: boker.almog@

כתב חדשות 13 בדרום, אלמוג בוקר, מכווץ לנו את הלב בשטף של תחושות כאב ואשמה. אלמוג, בא לנו לתת לך חיבוק ענק ולהגיד לך תודה על הכל

88 שיתופים | 132 צפיות

אחרי ששיתף את הרשת בגילוי לב אמיץ על התקפי החרדה הקשים מהם הוא סובל מאז השבעה באוקטובר, כתב חדשות 13 בדרום, אלמוג בוקר, מכווץ את לבנו פעם נוספת.

>> אלוהים, איזה חודש עברנו. מעגל הכאב והדם חייב להסתיים

בוקר פרסם בפייסבוק ובאינסטגרם פוסט מטלטל לציון חודש למתקפת הפתע האכזרית של חמאס ב-7 באוקטובר. כך הוא כתב: "סליחה! קורא שוב ושוב את ההודעות שלכם, את הזעקה לעזרה, ההודעה האחרונה שאחריה המחבלים נכנסו לבית שלכם וזהו, קורא את ההודעות של אלה שהגבתי להם, של אלה ששלחתי לכוחות המעטים שהיו בעוטף מיקום וגם את אלה שלא הצלחתי לשלוח אף אחד ואת את אלה שפיספסתי".

"מאות הודעות אחת אחרי השניה ואני מנסה, אבל לא מספיק. כבר 30 יום מרגיש אשם", התוודה בוקר ושיתף במועקה הגדולה אשר על לבו, "אני מנסה להבין אם יכולתי לעשות עוד משהו כדי להציל עוד אחד, עוד אחת מכם, אם היה זה נכון לעמוד ולזעוק את זעקתכם בשידור, או שהייתי צריך לשדר פחות וללחוץ יותר על הכוחות בשטח. אולי הייתי מצליח לשלוח עוד גיבור/ה שיציל אתכם".

"שלושים יום של תחושת מועקה בלתי נגמרת, רצון עז לחזור שוב לבוקר הזה ולנסות משהו אחר", המשיך בוקר בשצף של כאב ואשמה, "חושב על השניות האחרונות של יניב שבטוח עד הרגע האחרון שהצבא יגיע ועל שחר, ורועי וסמדר, וגיל, ואופיר והרשימה כל כך ארוכה ולא נגמרת. חושב על הילדים שלכם , ורואה את הפנים של הילדים שלי שם ולא מצליח להפסיק לבכות. מרוקן. מנסה להתנחם באלה שכן ניצלו, בגאולה ששלחתי את המיקום של הילדים שלה והם חולצו, בילדה הקטנה שחולצה מהתופת בזכות ההודעה המצמררת ששלחה לי בת המשפחה שלה, במיכל שבצירוף מקרים נדיר קצין משטרה היה לא רחוק ממנה ונכנס תחת אש ותוך כדי שיחה איתי וחילץ אותה. אבל מרגיש מרוקן ואשם על אלה שלא".

>> מתוקים שלנו: האיחוד המרגש של דני קושמרו ויונית לוי

בוקר, העושה ימים כלילות כבר חודש שלם, ומדווח מהדרום הבוער – אינו יודע מנוח, ואנחנו יכולות להזדהות עד כאב עם תחושותיו. "רוצה לומר לכם, לכל אחד ואחת מכם, שלא נרדם בלילה לפני שחושב עליכם עוד קצת", כתב, "קורא את ההודעות שלכם שוב ושוב. מנסה לזכור דווקא את הטוב ולהירדם עם חיוך. מנסה ולא מצליח. מבקש מכם סליחה שלא עשיתי מספיק, אבל מבטיח לכם שלא אפסיק לצעוק בשידור, עד שהאחים שלכם, הילדים שלכם, החברים שלכם יחזרו הביתה משבי חמאס. ומבטיח לכם עוד דבר אחד, שלנצח אעשה הכל, כל מה שאני יכול, כדי שהמשפחות שלכם, שלנו, יזכו לחיות בבטחון. אוהב אתכם ומבקש סליחה". חיבוק גדול מאיתנו, אלמוג. אתה לא צריך לבקש סליחה. כולנו צריכות וצריכים להגיד לך תודה על כל מה שעשית.