ההפסד של עליזה בלוך בבית שמש הוא בסוף ההפסד של כולנו
"אם בית שמש היא מיקרו קוסמוס של מדינת ישראל, אנחנו בצרות צרורות". מיכל גרא-מרגליות מסכמת את תמונת המצב העגומה של נשות ישראל בעקבות ההפסד של עליזה בלוך השבוע
ההפסד של עליזה בלוך בבית שמש, אחרי 5 שנות כהונה טובות כראשת העיר, מחמיץ את הלב. הוא גם מעלה חששות שכבר למדנו להכיר היטב מהשנים האחרונות – דחיקת נשים לאחור, החלפת א.נשים טובים ומקצועיים במועמדים פוליטיים גרידא וגם על הכוח הפוליטי המשמעותי של העסקנים החרדים.
>> עליזה בלוך: "נשים צריכות לחשוב שתקרת הזכוכית היא דמיונית"
בסיבוב הראשון היה פיצול בקול החרדי, ושלושת המועמדים – חרדי אשכנזי, חרדי מזרחי וראשת העיר המכהנת – קיבלו מספר דומה של קולות. רק עם פתיחת המעטפות הכפולות נקבע שהסיבוב השני יתקיים בין שמואל גרינברג לעליזה בלוך.
אם בית שמש היא מיקרו קוסמוס של מדינת ישראל, אנחנו בצרות צרורות. זה לא בגלל עצם קיומם של החרדים, כמובן, אלא בגלל הגישה פוליטית: אישה תדחק החוצה בלי קשר לשאלה אם עשתה עבודה טובה או לא
אני לא יודעת כמעט דבר על שמואל גרינברג, מועמד מפלגת "דגל התורה", שניצח. יתכן והוא אדם ראוי שיעשה עבודה מקצועית. מה שברור הוא שגרינברג נבחר בגלל שהוא הצליח לגייס את מלוא הקול החרדי בעיר – כולל מנציגות חסידויות ויז'ניץ וגור ומפלגת ש"ס, שלא תמכו בו בסיבוב הראשון.
בבחירות המקומיות הקודמות, בשנת 2018, ראינו זינוק במספר ראשות העיר שנבחרו – קודם לכן כיהנו 6 ראשות רשויות בלבד, מתוך 257 רשויות. בבחירות 2018 נבחרו 14 ראשות רשויות (פי שניים וחצי!), והייתה גם עליה גדולה במספר חברות המועצות. בבחירות האלה, שזכו למעט מאוד קשב ציבורי מחוץ לציבור החרדי, מספר ראשות הרשויות נשאר דומה. אלא שבשתי הערים הגדולות בהן כיהנו נשים – חיפה ובית שמש – הן הפסידו והוחלפו בגברים. המציאות היא שאין היום עיר אחת גדולה בישראל שמי שעומדת בראשה היא אישה. ראוי להוסיף שבמועצות עצמן הייתה עלייה במספר החברות שנבחרו, כולל כינון מועצה ראשונה בישראל עם רוב נשי בשוהם.
לרוב, ראשי רשויות מכהנים מרבים להיבחר פעם נוספת, בפרט אם הם עשו עבודה טובה. העובדה שעינת קליש רותם הפסידה במירוץ לראשות העיר חיפה (בפער בלתי נתפס – היא זכתה לאחוזי תמיכה בודדים, ולא עלתה לסיבוב השני) לא רק שלא מפתיעה, היא גם לא מחמיצת לב. קליש רותם הפכה מתקווה גדולה לעיר, שסביבה התאחדו רבים ורבות מקבוצות שונות, לאכזבה עצומה בגלל תפקוד לקוי בכל היבט. מגיע לחיפאים ולחיפאיות ראש/ת עיר טובים בהרבה.
עליזה בלוך היא סיפור שונה לחלוטין. אשת חינוך מעוטרת עם רקורד ציבורי מפואר (ייסדה וכיהנה כמנהלת המיתולוגית של תיכון ברנקו וייס בבית שמש במשך 14 שנה, ובהמשך ניהלה את הרשת כולה), דתיה, מבוססת בעיר, שבאה באמת ובתמים לשרת את כל האוכלוסייה בעיר. ולא רק הגיעה עם כוונות טהורות, אלא לרוב השכילה לבצע ולתמרן בין הרצונות השונים באופן ראוי.
בריאיון שנתנה בלוך במלאת שנה לכהונתה למגזין "אשת", לאישה הדתית והחרדית, תיארה בלוך את סוג הפניות הקטנות שמגיעות לפתחה: “זה מתחיל משיחה ביום שישי בצהריים שבה תושב מתלונן שהוא חייב רופא עיניים ומדוע אין רופא זמין כעת. ממשיך בשיחה של תושבת שמספרת שבנה הוציא רישיון והוא רוצה לקחת את רכבה, ומדוע אין חוק שאסור לילדים לנהוג בשעות הלילה. וגם: איך זה שיש כל כך הרבה פקקים בכביש- למה אני לא פותרת את זה?". על הדברים האלה היא משיבה: "לעולם לא אענה בתגובה: זו לא אני, זו בעיה של… אני חייבת להיות בשביל כל אחד ובשביל כל אחת במלוא מאת האחוזים”. בהמשך הראיון היא מוסיפה: "אני חושבת שהתפקיד שלי הוא להבחין בין רעש רקע לבין אמת”.
ישנה טענה רווחת שמנהיגות נשית שונה מזו הגברית. שהיא מאופיינת ביותר אכפתיות והקשבה, חמלה ונגישות. אנחנו יודעות היטב שנשים מביאות איתן לשולחן קבלת ההחלטות את מציאות וחוויות החיים שלהן, שהן שונות משל גברים. לכן גם חשוב שסביב השולחן יהיו לא רק נשים, אלא כאלו שמגיעות מקבוצות מגוונות. עליזה בלוך היא דוגמא למנהיגות נשית ראויה, בעיר מורכבת מאוד.
אם בית שמש היא מיקרו קוסמוס של מדינת ישראל, אנחנו בצרות צרורות. זה לא בגלל עצם קיומם של החרדים, כמובן, אלא בגלל הגישה פוליטית: אישה תדחק החוצה בלי קשר לשאלה אם עשתה עבודה טובה או לא. תזכורת: המפלגות החרדיות מסרבות גם היום להכניס נשים כנציגות פוליטיות של הציבור. זאת מציאות מפחידה, ואם לא נדאג לשנות אותה בעתיד הנראה לעין, יהיה קשה מאוד לראות יותר נשים במוקדי קבלת החלטות.